יבול שיא
הרפת והחלב
קבוצת תומר בקיבוץ גן שמואל

קיבוץ גן שמואל – לאחר שבעים שנה

2 דק' קריאה

שיתוף:

קיבוץ גן שמואל, יום סגרירי בחודש נובמבר 1949. קבוצת ילדים כבני 11 – 12 שהגיעו מאירופה כשוך הסערה, הובאו אל חצר הקיבוץ והצטופפו ליד הספסל שלפני חדר האוכל. משם החלו חייהם החדשים.

הסתגלות לחיים בקבוצה צפופה ורועשת, חדרים משותפים לבנות ובנים, אפילו ניסיון כושל של מקלחת משותפת.  החלטה משותפת להפוך את העברית לשפת דיבורנו.  מעל לכל, נוצרת חברות מיוחדת, שיש בה שותפות ותחושת שייכות שממלאת את החלל של חסרון הורים ומשפחה.

תוך זמן קצר דיברנו עברית, אם כי שרידי מבטא זר הולכים עם רבים מאתנו עד היום . מכאן החל לכולנו מסלול המראה. לימודים, המוסד החינוכי, עבודה,  התנועה – השומר הצעיר, שחלק מערכיה הטמענו עמוק אל תוך חיינו, בהמשך – השרות הצבאי ולאחריו הבחירות שלאורן כל אחד בחר לחיות את חייו. אחדים בחרו להמשיך את חייהם בגן שמואל, שהיה להם לבית ותרמו לפיתוח וחיי המשק. אחרים התפזרו ברחבי הארץ והעולם ונהיו מדענים, טייסים, אנשי הי טק, ואזרחים למופת. כל אחד לקח עמו לדרכו את גן שמואל שלו. וכל זאת בזכות הערכים שנטעתם בנו, אתם אימצתם אותנו כילדי הקיבוץ, והיינו קבוצה מקבוצות המוסד. ועל כך תודתנו. שנים חלפו, שיבה זרקה בשערותינו, מסלול ההמראה שהחל בגן שמואל, הולך והופך לעבר, על הישגיו, שמחותיו  וגם עם צערו. דור שני שגידלנו, חכמים, חרוצים, וגם הם כבר הורים לילדים. ויש דור שלישי, הנכדים, ואפילו דור רביעי, נינים כבר מצטרפים לשרשרת הדורות.

כחלוף 70 שנים מאותו יום ליד הספסל שלפני חדר האוכל, ביקשנו לעשות שוב יום בגן שמואל. נפגשנו בחצר הקיבוץ. "מי זו"  "מי הוא?"  "מי היא?" מהדהדות השאלות, כי שיני הזמן עשו את שלהן. עלינו לבית העלמין, שם טמונים מי שהיו המחנכים שלנו, המטפלות ודמויות מפתח רבות, שחלק  להן בבניית עולמנו בימים ההם ושהחליפו את חסר ההורים באהבה רבה. לצדם נחים גם כמה מחברינו שגן שמואל היה ביתם.

פסענו  לאורך שביל מה שהיה בעבר המוסד החינוכי, נכנסנו לבניין שהיה הבית שלנו ובו גם הכיתה. בחדר האוכל של המוסד עדיין מעטרים סמלי הקבוצות את הקירות . ביניהם גם צמד התמרים, סמלה של קבוצת "תומר". לאחר מכן, ב"בית אורי" ניסינו לתת מילים לחוויה, לזמן שחלף, לידידות  המיוחדת שנותרה וגם לתקווה שהשנים הבאות ייטיבו עמנו.
תודה שהייתה לנו הזכות לגדול בקיבוץ ערכי כ- קיבוץ גן שמואל, ותודה שאפשרתם לנו לבוא  ולהיזכר אחרי 70 שנה.
קבוצת תומר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן