שתי פריצות דרך ומעשה ראוי אחד – הגנת העורף

מדינת ישראל מצויה כיום בפני אתגר חסר תקדים באשר ל- הגנת העורף בשל האיומים הבאים:

1. הופעת איום רקטי חסר תקדים בכמות, טווח, דיוק וראשי נפץ
2. מאמץ אירני לבניית שלוש חזיתות טרור במקביל: עזה, לבנון וסוריה
3. תכנון התקפות קרקעיות של כוחות קומנדו של חיזבאללה וחמאס על ישובים אזרחיים ומחנות צהל

לראשונה מתגלים פערי יסוד באיומים על בטחון המדינה והגנת העורף

א. חסך בכוחות פיקוד העורף במצב חירום בפינוי אתרי הרס ועד חלוקת מזון ותרופות/ ב. חסך בכוחות מקומיים זמינים להגנת יישובי הספר כנגד התקפות הקומנדו של חיזבאללה וחמאס.

מסקנות:

חוק ביטחון שהוגש ע"י בן גוריון ב-15/08/49 קבע ארבעה מרכיבי ביטחון:

א. כוח קבע סדיר מצומצם.

ב. גיוס חובה לבני . 18-26.

ג. קיום מערך מילואים.

ד. יישובי ספר אחראים על משקם ועבודתם, יצוידו ויאומנו לשמש חומת מגן ראשונה במקרה של התפרצות אויב.

המרכיב הרביעי הלך ודעך עם השנים עד שנעלם והיום בתכנית משרד הביטחון לעת חירום לבצע פינוי אזרחים מיישובי קווי העימות ואפילו מערים סמוכות לטובת הגנת העורף

לטעמי, יש לשנות מקצה אל קצה את המדיניות במרכיב הרביעי נוכח הערכת המצב המחודשת. על פי ההצעה המתגבשת היום עם בכירי מערכת הביטחון במיל' הנפגשים כל שבועיים במרתף בבית התנועה הקיבוצית,  יש לאפשר לישובים קבלת אמצעים והכנתם להגנה מול האויב באופן עצמאי וללא עזיבת המקום.

לצורך כך, יש להקים כיתות כוננות עם כל החברים שלא גויסו (70% מהגברים היום לא משובצים במילואים), יש לחמשם בכלי נשק ובמכשור להצלה ורפואה ולבצר את הישובים כמו בעבר. עלויות של נשק לכל חבר, ביצורים ואימון חד שנתי יתוקצבו ע"י המדינה.

על שינוי במדיניות ההגנה על יישובי קווי העימות במקום פינויים, צריכים להחליט מוסדות המדינה והביטחון, היוזמה לתהליך זה חייבת לבוא גם מאתנו, המתיישבים, התנועות המיישבות, מועצות אזוריות (שאמונות היום על הפינוי) בזמן אמת כי כל המדינה הופכת להיות חזית במלחמה הבאה.

יגאל אלון קבע בספרו "מערכות הפלמ"ח- מגמות ומעש",  כי האסטרטגיה ההתיישבותית שימשה כבסיס לניצחון על אף הדאגות והקשיים, היישובים הם אלה שריתקו כוחות אויב ושימשו בסיסי זניקה בשלב קרבות התנופה.

מסקנתי: כי אז כן היום, יש להתארגן ויפה שעה אחת קודם ל- הגנת העורף

חידוש פני הנח"ל

מתוך נתוני צהל שנבדקו בשנה האחרונה, מתברר כי חלה ירידה בהתנדבות לשירות קרבי ובהתנדבות למסגרות הנח"ל דרך תנועות הנוער והארגונים השונים. במקביל, מתברר כי באזורי גבול מצרים וירדן מצויים שטחי אדמה עצומים המחכים להפיכתם לשדות חקלאיים ובעתיד אף הקמת יישובים בקרבתם. כך שוב עולה הצורך האמיתי של שילוב מגל וחרב – הקמת מאחז המאוכלס ע"י גרעיני נחל שייעודם הכשרה ועיבוד שטחים בחקלאות ותעסוקה מבצעית בקו כתוצאה מחוסר מוכח של חיילים. לפני 15 שנה הובלתי מהלך דרמטי של ביטול היאחזויות והפיכת פרק המשימה בנחל מהתיישבות לחינוך, מהלך זה נתן דחיפה עצומה להתארגנות תנועות הנוער במערכות החינוכיות שלהם ומנע תופעה של בטלה בהעאחזויות כי לא הייתה משמעות בעבודתם בחקלאות. עכשיו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה:

1. יש צורך בהכשרת שטחים שאיש לא מגיע אליהם באיזור הר חריף (גבול מצרים) ובקעת ייטב (גבול ירדן).
2. צה"ל יקבל מאות לוחמים בקווי העימות בשנת המשימה מהנחל שיתפנו מהדרכה בערים שגם נחיצותה במקומות שונים מוטלת בספק.
3. משימת ההתיישבות הנ"ל תעניק חידוש במשימות הנח"ל ותגרום לעליית ההתנדבות כי ברור שלא הכל מתאימים להדריך בשנת המשימה.

לסיכום: כתוצאה מהערכת מצב זאת, התגייסו לאחרונה ראשי החטיבה להתיישבות, אכ"א בצה"ל ומשרד הביטחון  והחלו לבדוק ברצינות את הרעיונות הנ"ל העונים על צרכים אמתיים של המדינה, הנוער והתנועות. האם יבשיל הכל לידי מעשה?-ימים יגידו

מעשה ראוי

ביוזמת פרופסור יורם יובל נכדו של ישעיהו לייבוביץ' הוקם מאהל יחיד בירושלים במשך שבועיים ימים שקרא למחות על היעדר משילות ושחיתות בשלטון הקיים.
אנשים מכל הארץ באו כדי להזדהות, לפגוש ולגעת באיש היקר הידוע ציבורית מתכניותיו בטלוויזיה. יורם כפרופסור יחיד ציפה להמון סיוע בתחומי הלוגיסטיקה, חוק סדר וארגון ואכן אנשים טובים נרתמו לעניין.

ערב לפני עצרת הסיום בתל אביב (1000 משתתפים) הרמתי טלפון למספר רב של אנשי ציבור, שיישאו דברים בכיכר העיר. לא היה אחד שסירב. מי שלא בא היה או בחו"ל או בפגישות אחרות מתוכננות. הגיעו אנשים לשאת דברים וביניהם: דן מרידור, מוטי אשכנזי, תמיר פרדו, פרופסור דן אריאלי, יאיר מאיילת השחר, דפני ליף, רות קלדרון ועוד ועוד. שלוש שעות עמד הקהל על רגליו והאזין לקולות הקוראים בחוזקה לפעול לשינוי המציאות ולתיקון פני המדינה. בקהל היו מבוגרים וצעירים כאחד. תנועות הנוער לא היו שם – הן עושות זאת יום יום בסניפים, בשבטים ובמחנות שלהם. פעולה חינוכית משמעותית אדירה בדומה לרוח הדברים שנשמעו בעצרת ביוזמת הפרופסור יורם יובל.

יואל מרשק, גבעת השלושה

יואל מרשק – חוויות מהקלפי בחברון