יבול שיא
הרפת והחלב
אביטל דפנא תערוכה שאלות על מקום

תערוכה חדשה: שאלות על מקום, רעות דפנא

2 דק' קריאה

שיתוף:

בבית האמנים על שם זריצקי בתל אביב, מוצגת תערוכתה של רעות דפנא, "שאלות על מקום". אוצרת נורית טל-טנא

רעות דפנא (ילידת 1981), תושבת קיבוץ מעוז חיים, נשואה לדור שלישי למייסדי הקיבוץ. עוסקת בתכני המקום באמצעות אדפטציה ציורית לתצלומים מאלבומים משפחתיים וארכיון חברי הקיבוץ (משנות ה-30 עד ימינו), שצולמו על ידי אביטל דפנא ז"ל (סבו של בן זוגה) וצלמים נוספים.                                                                    אסופת העבודות המוצגת נוצרה בין השנים 2018-20, נובעת מכמיהת האמנית לשייכות ולהיכרות עם היסטוריית המקום והקהילה. עבודת שורשים בה היא מעניקה לסצנה המצולמת פרשנות ציורית אישית. ברישומי אבקת פחם על נייר, ובעבודות בהן צבע עז מתווסף למונכרום הנע בציר השחור-לבן. לעיתים הפרשנות דחוסה וגדושה, ולעיתים המצע נותר "שטוח", אילם, כמבקש מהצופה להשלים את שהיה -תערוכה חדשה

ומה היה? היה או לא היה? חזון שהתממש ושברו? מציאות או חלום? שאלות תם מועלות על הבד. תהליך התחקות תוך כדי תנועה, שראשיתו בתא הגרעיני, שאלות קונקרטיות העוסקות בפנים ובשמות בהקשר לתמונות מאלבומי משפחה. והמשכו בשאלות סוציו-אקונומיות לעבר הקהילה הקיבוצית, שיתופיות, ערכים, שוויון, אדמה, עבודת כפיים עברית. העבודות מצביעות על "מעוז חיים" כמראה מקום, מסך קולקטיב קיבוצי שפניו השתנו.

באחת העבודות מופיע הסב אביטל, אוחז במצלמתו, יושב על נדנדה -1971, דמותו כמעט שקופה, נעלמה, מתמוססת ונטמעת ברקע ורוד בזוקה. ומנגד -"פיקניק בתמרים" – 1972, והרי אלו חברי הקיבוץ היושבים בצוותא, שותפות קהילתית מובלעת כמארג צפוף אחד. וברישום אחר מופיע אהוד דפנא ז"ל, הלא הוא: "הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן-אֲבִיטַל, שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל…"[i]. הודי הילד שלימים יהפוך לגיבור לאומי, שנפל בקרב גבורה במלחמת יום כיפורים.

העבודות מחברות בין העבר השוויוני והשיתופי של ראשית ימי הקיבוץ לבין ההווה. תוך התייחסות למוטיבים בוורסיות ציוריות מתקופות שונות. ביניהם סדרות: "טיפוס על עמוד", וכן "משיכת החבל" בהקשר למסורת תחרותית בקיבוץ, (החוטים הכרוכים בחבל מסמלים את הקבוצה).  תשובות חלקיות בלבד נענות במהלך המחקר, הקהילה הסגורה על זיכרונותיה מאפשרת  לאמנית הצצה מקוטעת לתובנה ולתחושת שייכות למקום.

תערוכה חדשה רעות דפנא | התערוכה פתוחה מ- 10.12 עד 02.01.2021. בשבת 26.12 בשעות 10:30 ו-11:00 יתקיים שיח גלריה

[i] "הודי חמודי", 1942,  מילים: משה דפנא.

לכל כתבות עיתון הזמן הירוק לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן