יבול שיא
הרפת והחלב
עץ המכלוא בחוות גילת

זן הדרים חדש: מכלוא עידית X פינגר-ליים

3 דק' קריאה

שיתוף:

לפני כשמונה שנים, בעקבות ביקור באוסף הזנים בריברסייד (שוקי, ניר, וערן), ומתוך רצון להכניס תכונות חדשות לקווי ההדרים מתוכנית ההשבחה, עלה הרעיון ליצור הכלאות עם הזן פינגר ליים, קרוב הדרים שמקורו באוסטרליה * מבין כל ההכלאות שבוצעו עם הפינגר ליים נתקבלו שלושה עצים בלבד, שניים היו מנוונים ורק אחד גדל והתפתח לעץ

ניר כרמי, טל ארד, יוסי יניב, אפרת נויהאוס, סאלם אבו-חזעאל, ערן רוה

רקע כללי:

פיתוח זנים בהשבחה קלאסית הינו הליך ארוך הנמשך על פני כעשור או יותר. כל שכן, אף פעם אין ודאות כלפי התוצר שיתקבל, ועד כמה רעיון לפיתוח עליו חשבו כשהחלו בתהליך, יהיה עדיין רלוונטי ואטרקטיבי לאחר כעשור, עם השלמת הפיתוח. לפני כשמונה שנים, בעקבות ביקור באוסף הזנים בריברסייד (שוקי, ניר, וערן), ומתוך רצון להכניס תכונות חדשות לקווי ההדרים מתוכנית ההשבחה, עלה הרעיון ליצור הכלאות עם הזן פינגר ליים, קרוב הדרים שמקורו באוסטרליה. פירותיו של הפינגר ליים קטנים, וזקיקי המיץ שלו עגלגלים (מזכירים במראה קוויאר). העץ בעל נוף קטן במבנה שיחי עם ענפים צפופים וקוצניים.

מבין כל ההכלאות שבוצעו עם הפינגר ליים נתקבלו שלושה עצים בלבד. אותם עצים מקורם בהכלאה של הפינגר ליים כהורה זכרי עם הזן עידית כהורה נקבי. תוצרי ההכלאה הראו מופע עלים טיפוסי לפינגר ליים (עלים קטנים באורך של כשלושה סנטימטר), כך שלא היה ספק כי מדובר בתוצר ההכלאה אליו כיוונו. מתוך אותם שלושה עצים, שניים היו מנוונים, ורק אחד גדל והתפתח לעץ (תמונה 1). במשך שבע השנים הראשונות אותו מכלוא לא פרח כלל ולכן גם לא נשא פרי.

פוטנציאל הפינגר ליים כמקור לעמידות למחלת הגרינינג

בתקופה בה ההכלאה בוצעה לא היה כל מידע בספרות לגבי מידת היותו של הפינגר ליים עמיד או רגיש למחלת הגרינינג. כן ידענו כי עצי פינגר ליים עמידים ליובש, תנאי קרקע קשים, פיטופטורה ונמטודות. לפני כשנתיים, כחלק מסקר רחב שבוצע בקרב זני ההדרים וקרוביהם נמצא כי הפינגר ליים עמיד למחלת הגרינינג. במקביל, קבוצת חוקרים מריברסייד זיהתה חלבון ספציפי המיוצר על ידי הפינגר ליים, אשר מקנה לו את אותה עמידות (SAMP – Stable Antimicrobial Peptide).

מכאן החל שלב המרוץ להפקת פתרונות יישומיים כנגד הגרינינג המבוססים על אותו ממצא. פתרונות אלו כללו בין היתר הקמת חברת הזנק שתתעסק בייצור ומסחור של אותו חלבון המקנה עמידות למחלת הגרינינג, דרך הרצון לבחון את עצי הפינגר ליים ככנת תמך (תמונה 2A) או ככנת ביניים  -סנדוויץ' (תמונה 2B), שישרו עמידות על העץ כולו, ועד ייצור הכלאות מכוונות עם זן זה, במטרה להחדיר את התכונה של העמידות למכלואים של קווי הדרים מסחריים.

תמונה 2 ציור סכמתי של עץ עם כנת תמך
תמונה 2. ציור סכמתי של עץ עם כנת תמך (משמאל A) וכנת ביניים – סנדוויץ' (מימין B).

איפיון מכלוא העידית X הפינגר ליים

מועד הפריחה הינו באביב בדומה למרבית עצי ההדר. הפרי מזכיר בצורתו את הפרי המקורי של הפינגר ליים, אך שקיקי המיץ שבתוכו מאורכים בדומה לאלו של כלל עצי ההדר (תמונה 3). הטעם הפנימי מזכיר שילוב טעם של שני ההורים המקוריים והצבע משתנה בין צהוב לכתום עמוק בדומה לצבעי שקיעת השמש. הפרי בעל קליפה דקה, חסר זרעים ועם אחוז מיץ גבוה במיוחד (כ-75% מיץ).  הגעה לצבע מלא מתרחשת סביב חודש דצמבר.

תמונה 3 פריחה ופרי של מכלוא הפינגר ליים X עידית
תמונה 3. פריחה ופרי של מכלוא הפינגר ליים X עידית

הפוטנציאל המסחרי

ניתן לחלק את הפוטנציאל הגלום במכלוא לשני תחומים. האחד כזן הנמכר בשוק בפני עצמו והשני ככנה שתקנה עמידות למחלת הגרינינג. לגבי האפשרות הראשונה, ברור כי לא מדובר בזן שייכנס לקבוצת גידולי הנפח, ובעצם מדובר בסוג של גידול נישה (שגם לו יש מקום בשוק).

לגבי האפשרות של השימוש במכלוא ככנה המקנה עמידות בפני מחלת הגרינינג עדיין ישנן שאלות רבות: האם היכולת לייצר את ה- SAMP עברה גם למכלוא; האם רמת היצור של ה-SAMP הינה גבוהה מספיק בדומה לרמתו בעצי הפינגר ליים המקוריים; האם אותו SAMP יכול לנוע מהכנה לחלקי העץ השונים; האם התנועה של אותו חלבון תלויה במרחק מאזור ההרכבה, באיבר היעד (פרי, ענפים עלים וכו'), או בעונת השנה ותנאי הסביבה.

מתן מענה לשאלות אלו מחייב כמובן מחקר מקיף שימשך על פני מספר שנים (בדומה לכל מחקר הבא לבחון השפעות כנה על התפתחות ופוריות העצים). נכון לכתיבת שורות אלו, נושא השימוש בפינגר ליים והיברידים שלו ככנת ביניים או ככנת תמך נמצא אצל מספר קבוצות עבודה בפלורידה בשלבי מחקר ראשוניים. בארץ, היכולת למחקר שכזה עדיין מוגבלת מאחר ואין ביכולתנו לחשוף עצים למחלת הגרינינג (וטוב שכך). ייקח מספר שנים עד אשר נדע באם לכנת הפינגר ליים (הן כתמך והן כסנדוויץ') יש את היכולת להקנות עמידות בתנאי שדה. במידה והתשובה תהיה שאכן כך הדבר, פתרון שכזה יהיה בעל יתרון על החלופה של ריסוס אותו חלבון (SAMP) אשר על הפקתו המסחרית עובדים בקליפורניה.

* להיכרות נרחבת יותר לגבי הפוטנציאל הגלום בפינגר ליים וההיברידים שלו, הנכם מוזמנים להאזין להרצאות המרכזות את המידע לגביו (זנים, גידול, ועוד) ולגבי הפוטנציאל המסחרי שלו, אשר הוצגו בחודש מרץ השנה בכנס בנושא זה בפלורידה:

https://australianlimes.ifas.ufl.edu/agenda/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן