יבול שיא
הרפת והחלב
דר מיכל אקרמן לברט חוקרת מופ צפון

חוקרי מו"פ צפון ומכון וולקני הקדימו בחודש את הבשלת הדובדבן מזן 'רויאל דון' במסגרת מחקר חדש לשיפור חנטה ויבול בדובדבן

2 דק' קריאה

שיתוף:

אחד האתגרים המשמעותיים בגידול דובדבן בישראל הינו מחסור בשעות צינון בשל חורף חם, כאשר ההתחממות הגלובלית מעלה עוד יותר את הסיכון לצבירה לא מספקת של שעות צינון. מנגד- חורף חם יכול להוות יתרון משמעותי בקטיף של פרי מוקדם.

חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל, בשיתוף מכון וולקני במשרד החקלאות וביטחון המזון, הצליחו להקדים בכחודש את מועדי הפריחה וההבשלה בדובדבן מזן 'רויאל דון', ביחס להבשלת מטעי הדובדבן במשקים בצפון הארץ, במסגרת מחקר לשיפור חנטה ויבול בדובדבן.

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון-מיגל: "תקופת ההבשלה ושיווק הדובדבן בארץ היא כיום בחודשים מאי עד יולי, במקביל לזו של אירופה וזאת על אף שתנאי האקלים הייחודיים שיש בישראל מאפשרים להקדים את עונת הבשלת הדובדבן לפני העונה במדינות אירופה. על ידי הקדמת ההבשלה אנו שואפים ליצור יתרונות כלכליים ושיווקיים עבור המגדלים וכן לאפשר להם יציבות ושגשוג, לרבות יכולת להתמודד עם שינויים רגולטוריים אפשריים, כגון פתיחת מכסות ייבוא ממדינות זרות ועוד".

ד"ר מיכל אקרמן-לברט, חוקרת עצי פרי נשירים במו"פ צפון-מיגל: "מטרת המחקר היא להתמודד עם אתגרי שינויי האקלים והתחממות החורפים. במסגרת המחקר אנו מגדלים עצי דובדבן בעציצים גדולים (דולבי פרי), תוך בקרה מדויקת על טמפרטורת השורשים לאורך עונות הגידול השונות. מערכת ניסוי זו מאפשרת לנו לבחון את השפעת טמפרטורת הקרקע על החנטה והיבול בזן רויאל דון, בדגש על התעוררות העצים לאחר חורפים חמים עם מחסור בשעות קור, במטרה להקדים את מועד הניבה. אנו מקווים כי הממצאים יסייעו בהתמודדות עם חורפים חמים בדובדבן, ויהוו בסיס למחקרים עתידיים שמטרתם להקדים את ההבשלה ולשפר את יבולי הדובדבן".

המחקר במימון קרן המדענית של משרד החקלאות וביטחון המזון, ושולחן הדובדבן במועצת הצמחים, מתקיים בהובלת ד"ר מיכל אקרמן-לברט ממו"פ צפון, בשיתוף פעולה עם ד”ר אור שפרלינג ממכון וולקני, החוקרים מנשה כהן וד"ר עומר קראין ממו”פ צפון, והסטודנטית טל קופפר ממו”פ צפון.

מחקר שיפור חנטה ויבול דובדבן
מחקר שיפור חנטה ויבול דובדבן

בנוסף למחקר זה, במו"פ צפון נערכים מחקרים נוספים לחיזוק ענף הדובדבן בהובלת ד"ר מיכל אקרמן-לברט, ביניהם: השבחה ואינטרודוקציה (אקלום) זנים חדשים המתאימים לשינויי האקלים, מחקרים לעיצוב חדשני למטע דובדבן עתידיים, במטרה לצמצם את כוח האדם החסר בענף החקלאות. עיצוב החדש של המטע יאפשר במקביל גם את שיפור היבול ואיכותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

למה הכרחי להרחיב את תפיסת הדמוקרטיה המהותית ואיך זה קשור למשנתו של בובר ולשירי רחל? בספרו "דמוקרטיה התאגדותית: תקווה לשעה זו – מסות בובריאניות חדשות בלוויית שירי רחל" מציע ההיסטוריון תום נבון, חבר הקיבוץ
3 דק' קריאה
"בכל שנה אני מגישה תוכנית עסקית לאישור הקיבוץ, שלרוב לא מתערב בה", מספרת אילה עשהאל ממעגן מיכאל, מעצבת ומנכ"לת מותג האופנה המצליח אוננוקו שמציע אופנה לבישה וטרנדית לתל אביביות מתוחכמות, אבל גם מוודא שהמקומיות
5 דק' קריאה
"פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק, ילדה בגדות יצאה ממקלט ואין עוד בתים במשק" כתב יובב כץ , בן נען בשיר הידוע. מה עלה בגורל המקלטים מאז? מסע מצולם בין המקלטים הקיבוציים,
5 דק' קריאה
טקסי חג השבועות נחגגו בקיבוצים בריקודים וכלים חקלאיים, בהצגת התינוקות שנולדו השנה ובמיצגים שונים בקריאה להחזרת החטופים שכבר מעל 600 ימים בשבי בעזה  *תמונה ראשית: קיבוץ בית זרע. צילום: ארז ביטון  טרקטורים בכיכר החטופים  
4 דק' קריאה
*תמונה ראשית: השייטים מאור עבו (משמאל) וטל שדה. דגם אולימפי שהביאו לארץ ביוזמתם. צילום: באדיבות איגוד השייט   השייט מאור עבו מקיבוץ שדות ים ושותפו טל שדה (שניהם מהמועדון בקיבוץ) זכו במדליה ראשונה אי פעם
< 1 דק' קריאה
*פורסם באתר החדשות "דבר"   המחסור בכוח אדם בתעשייה הקיבוצית הוביל לרעיון חדשני: העסקת אסירים משוחררים כחלק מהליך שיקומם ושילובם מחדש בחברה. דפנה בן יעקב, מנהלת האחריות התאגידית באיגוד התעשייה הקיבוצית: "ברגע שהשילוב מצליח, הם
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן