יבול שיא
הרפת והחלב
סימון מוצרים

חוק חובת סימון מוצרים

2 דק' קריאה

שיתוף:

בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת: 85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית.

תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות הישראלית התעצמה בעיני הציבור, ובהתאמה גם החשיבות של סימון ארץ המקור.


חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ- 24.02.2024

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "נתונים אלו מחדדים את המציאות בשטח בה אזרחי ישראל רוצים את 'הסלט הישראלי' מתוצרת מקומית, מעריכים את החקלאות הישראלית. חוק סימון ארץ מקור, שנכנס במהלך החודשים האחרונים מעניק רוח גבית לביטחון המזון על בסיס ייצור מקומי, לחקלאים המקומיים ולחקלאות הישראלית כולה. החוק מהווה כלי צרכני ראשון במעלה המקנה שקיפות מלאה ומספק מידע חיוני לצרכנים הישראלים"

את הילדה החמודה והחייכנית שמעדיפה לקנות "רק ישראלי" כבר בטח ראיתם. אותה ילדה ליוותה את הקמפיין שהעלה משרד החקלאות, בחודש דצמבר האחרון, עם כניסתו לתוקף של חוק סימון ארץ המקור על תוצרת חקלאית טרייה הנמכרת בתפזורת. במדגם אקראי ומייצג שנערך לאחר תום הקמפיין בקרב כ-500 גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה מהמגזר היהודי במדינת ישראל (ללא חרדים), נמצא כי בעקבות הקמפיין 87% חושבים כי נושא סימון ארץ המקור של התוצרת המקומית רלוונטי מאוד בימים אלו; 85% מהנשאלים מעידים על עצמם ככאלו שיעדיפו לרכוש תוצרת חקלאית טרייה מקומית על פני תוצרת מיובאת; 34% יעדיפו תוצרת מקומית אם מחירה יהיה זהה לזה של התוצרת המיובאת ו-14% נוספים יעדיפו תוצרת מקומית גם אם מחירה יהיה גבוה (כל פער) מזה של התוצרת המיובאת. 

כזכור, בחודש יולי האחרון עבר בכנסת התיקון לחוק הגנת הצרכן ולפיו מחויבים העוסקים במכירה קמעונית לסמן בשילוט בולט ובצמוד למחיר את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת. חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ-24.02.2024. 

עוד לפני כניסתו של החוק לתקוף, בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ועל מנת לחזק ולעודד צריכה של תוצרת חקלאית ישראלית, פנה באופן יזום מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, בבקשה אישית לכלל רשתות השיווק לסמן עצמאית תוצרת חקלאית ישראלית, כדי לשקף זאת לצרכנים. חלק מן הרשתות נענו לבקשה והחלו לסמן לפני כניסתו לתוקף של החוק. 

על רקע המלחמה, התחדדה עוד יותר החשיבות הרבה של החקלאות הישראלית. החקלאות במדינת ישראל מרוכזת בעיקר באזורי הספר, ולמעשה החקלאות הישראלית מהווה חלק אינטגרלי בשמירה על גבולות ישראל. חשיבות זו באה לידי ביטוי גם בתוצאות הסקר שבוצע. במסגרת זאת, נמצא כי הפרסומת והנושא נמצאו כחשובים ובעלי תרומה רבה לציבור, וכן 87% הצביעו שנושא סימון ארץ מקור הוא נושא שמעסיק אותם. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!