ראיון עם רענן אמויאל – מנהל האגף לתכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ובטחון המזון בנושא אגרו-וולטאי
"צריך להוביל חזון של חקלאות מתקדמת המשלבת בין שני תחומים חשובים לעתיד: אנרגיה מתחדשת ובטחון המזון, כאשר אין עדיין וודאות מוחלטת להצלחה", אומר רענן אמויאל – מנהל האגף לתכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ובטחון המזון. לצורך הובלת החזון הוקמה וועדה ששותפים בה מלבד רענן מויאל, המדענית הראשית של משרד החקלאות – ד"ר מיכל לוי, ומנהל שה"ם (שרות ההדרכה והמקצוע) חגי שניר. המדענית הראשית מנהלת את הניסויים בתחום, כאשר כל גידול מלווה על ידי המדריך הרלוונטי לאותו תחום גידול. כמו כן מלווים הפרויקטים על ידי אבירם ג'ונסון – מנהל תחום אגרואקולוגיה בשה"ם. החלוצים בתחום האגרו-וולטאי בארץ ובעולם הם קבוץ מעלה גלבוע שאף הגה את הרעיון, דחף מלמטה והקים פרויקט בן כ- 150דונם של כרם מאכל, ליטשי, מנגו וגידולי שדה, מחצית מהם מסחרית, ומחצית ניסויית שבה 6 חלקות ניסוי, מעליהם פנלים סולאריים של חברת דוראל, כמו כן גם קבוץ רבדים בו מטע אבוקדו בן 125 דונם משולב עם מערכת פוטו וולטאית, גם היא של חברת דוראל. קיימות כיום 26 חברות שזכו במכרז להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים ביניהן: דוראל, אפקון, שיכון ובינוי, סולגרין, אנלייט, טראלייט, פריים אנרג'י וביג מרכזי קניות.
גורם ההצללה יכול לגרום בגידולים מסוימים להפחתת היבול, אך בגידולים אחרים יכול להוות יתרון
הקמת פרויקט אגרו-וולטאי אינה פשוטה. צריך לעבור חסמים בירוקרטים רבים לקבלת אישורים להקמה, כאשר יש לעשות שינוי ליעוד הקרקע שהינו תהליך ארוך ויקר אותו מקדמות החברות המקימות את הפרויקט. אחר כך לתאם בין שתי המערכות: המערכת הפוטו-וולטאית והגידול החקלאי. ניתן גם להקים מערכת פוטו-וולטאית על גידול קיים, אם כי הקמת מערכת כזו, הרבה יותר מסובכת. השיקולים החקלאיים חייבים לקבל התאמה מחדש: מערכת השקייה שונה, אפשרות לעיבודים באמצעות טרקטורים וכלים חקלאיים אחרים. צריך לקחת בחשבון את גורם ההצללה שיכול לגרום בגידולים מסוימים להפחתת היבול, אך בגידולים אחרים יכול להוות יתרון. כמו כן המערכת הסולארית יכולה לשנות את תנאי האקלים למתן תנאים קיצוניים כמו שרב או קרה. הקמת המערכת מחייבת התאמה מלאה בין החקלאי לבין החברה המקימה את הפנלים הסולאריים.
אפשרות לשינוי המיקרו-אקלים – חימום או קירור הגידול החקלאי
המערכת הפוטו-וולטאית המוקמת מעל גידול חקלאי יכולה להוות גם יתרון גדול על ידי האפשרות להספקת חשמל לכל נקודה ונקודה בשדה החקלאי, וע"י כך לפתוח אפשרויות חדשות להספקת אנרגיה לעיבודים מסוימים, הצבת חיישנים לצורך הפעלת מערכות שונות בשטח, ואפילו לאפשרות שינוי המיקרו-אקלים – חימום או קירור הגידול החקלאי.
רענן רואה באגרו-וולטאי עתיד מבטיח. הקרינה בארץ רבה מאוד, הרמה המקצועית של החקלאים גבוהה, ולכך מתווספת מערכת ההדרכה היעילה של שה"ם שמסוגלת להתמודד עם הקשיים המקצועיים ולהוביל את המהלך. "אולי בשלב הראשון לא נקבל את מלוא התוצרת החקלאית" אומר רענן, "הגדרנו את המטרה לקבלת 70% מהיבול, אך השאיפה להגיע להרבה יותר". לצורך השוואה: באיטליה הדרישה היא לקבל לפחות 80% מהתוצרת בשילוב עם מערכות סולאריות, שם אסרו לחלוטין הקמת שדות סולאריים שאינם משולבים עם גידולים חקלאיים. גם ביפן הדרישה ל- 80%, ואילו בגרמניה הדרישה לקבל 66% מהתוצרת. המדינה חייבת לתמוך בחקלאים להקמת מערכות כאלו ולהפסד ביבול במידה ויהיה.
קצב ההרחבה של השטחים האגרו- סולאריים יקבע גם על ידי ההתקדמות המקצועית
יש כרגע בביצוע בשלבים סופיים, תוכנית מתאר ארצית בהובלת משרד החקלאות ומשרד האנרגיה. ברגע שהתוכנית תאושר, תהיה דחיפה רצינית להרחבת שטחי האגרו-וולטאי. הקמת המערכות תביא לניצול מרבי של קרקע חקלאית, אך יש לוודא שלא יוקמו מערכות סולריות באמתלה של שדות חקלאיים. לצורך זה מוקמת יחידת אכיפה לפיקוח על ההקמה.
קצב ההרחבה של השטחים האגרו- סולאריים יקבע גם על ידי ההתקדמות המקצועית שתהיה בעקבות ניסויים שיערכו וכבר נערכים בשטח. שה"ם הוא הגורם המקצועי שאמור לתת מענה לכל הבעיות שתתעוררנה בשטחים החקלאיים. המדענית הראשית אחראית על תקצוב מחקרי השדה, והקצב של אלו והתוצאות שתתקבלנה, יקבעו את עתיד הרעיון.
