יבול שיא
הרפת והחלב
Screen Shot 2023 12 24 at 16.56.29

"חייבת לקום לצפון מנהלת כמו תקומה, שתדאג לתושבי מנרה ולכל תושבי קו העימות"

3 דק' קריאה

שיתוף:

הצבא נוכח, המועצה האזורית הגליל העליון מלווה ורק המדינה נעדרת מהאירוע. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה של מנרה, הקיבוץ שספג נזקים עצומים מאז תחילת הלחימה, על אזרחי הצפון שנשכחו למרות שהם נמצאים בבעיה דומה לאלו שבדרום

בשבת האחרונה פגע טיל של חיזבאללה בבית מגורים בקיבוץ מנרה. כנראה שיום שבת חביב במיוחד על משגרי הטילים מגבול לבנון. בשבת שלפני כן פגעו שני טילים במטבח הקיבוץ, וגרמו לנזק גדול מאוד למטבח ונזקים משניים כתוצאה מההדף גם לחדר האוכל, למועדון לחבר, לכלבו, ולחלק ממשרדי הקיבוץ שכולם נמצאים באותו מתחם.      

"עשינו ספירה של הבתים שנפגעו בקיבוץ", מציין יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מנהל הקהילה של מנרה, "והגענו לנתון די מזעזע. מתוך 155 יחידות דיור שיש במנרה, 86 יחידות דיור נפגעו בדרגות פגיעה שונות, החל מחלונות שהתנפצו ותריסים שעפו, וכלה בבית שקרס ובתים שנשרפו כתוצאה מפגיעות ישירות. סגנון הבנייה במנרה הוא בקומות. כשטיל נ"ט פוגע באחת הדירות בבניין שיש בו שש קומות ו-15 דירות, אז כל הדירות חוטפות פגיעות הדף שהן באמת קשות. יכול להיות שטילי נ"ט מייצרים יותר הדף מקטיושות, ולכן הפגיעות שלהם הן גדולות". 

חברי הקיבוץ התפנו ממנו לאחר ה-7 באוקטובר, ובקיבוץ נשארו 12 חברי כיתת כוננות וכוחות צבא. "חברי כיתת הכוננות עושים עבודה מדהימה", אומר וולפין, "הם לוחמים אמיצים. הם נלחמים כבר למעלה מ-80 יום. הם אריות. הם מסכנים את עצמם. שניים מכיתת הכוננות נפצעו לפני מספר שבועות מטיל נ"ט שנורה לכיוון שלהם בזמן שהם הלכו לכבות שריפה באחד הבתים. הם באמת במצב לא פשוט בימים אלו. הם לא לבד בקיבוץ. יחד איתם יש כוחות צבא שהנוכחות שלהם היא מאוד חיונית ומאוד חשובה, אבל היא גם מייצרת נזקים משניים מהכלים הכבדים שנעים בתוך הקיבוץ ופוגעים במדרכות ובכבישים. ברור לנו שהנוכחות הצבאית מאוד משמעותית לנו, ואין לנו ספק שהם באים לשמור עלינו". 

עשור של צמיחה 

מנרה הוא קיבוץ קטן על גבול לבנון, והוא נמצא בתהליך צמיחה דמוגרפית. לפני עשר שנים חגגו בקיבוץ את חג ה-70 להקמתו, ואז היו במנרה 70 חברים שהגיל הממוצע שלהם היה 70 שנה. בקיבוץ לא היו בתי הילדים, וכמעט ולא היו בו ילדים. בעשר השנים האחרונות הייתה בקיבוץ צמיחה קהילתית, והיום יש במנרה 104 חברים, 80 ילדים, ובסך הכל כ-300 נפש.  

"הקיבוץ ממש פרח עד 7 באוקטובר", מתאר וולפין, "כולל חגיגות ה-80 לקיבוץ שחגגנו באוגוסט האחרון. החגיגות היו מאוד מרגשות. זה היה אירוע שיא שציין עשור של צמיחה. היום אוכלוסיית הקיבוץ מפוזרת בכל הארץ. שליש ממנה נמצא במלון בטבריה, ושני שלישים מפוזרים בכל הארץ. החברים כמהים מאוד לחזור הביתה, ואכן אנחנו נחזור הביתה. זה ייקח זמן. צריך לשקם את הבתים והתשתיות, ונצטרך כנראה בית זמני עד שנחזור למנרה, אבל נחזור וגם נחזיר את הביטחון לצפון, כי הביטחון נפגע בכל הארץ ב-7 באוקטובר, וההבנה אצלנו היא שהאירוע שקרה בדרום עלול להתרחש גם בצפון, ושיהיה קשה לחזור הביתה אם לא תהיה הרתעה משמעותית של חיזבאללה".           

איך מנהלים חיי קהילה במצב הזה? 

"קודם כל, קבענו בסיס קהילתי אחד שזה המלון בטבריה, למרות שרק שליש מהקיבוץ נמצא שם. פתחנו שם את מערכות החינוך שלנו לגיל הרך, וילדי בית הספר היסודי לומדים בבית ספר בעיר. כדי לחבר את הקהילה אנחנו עורכים פעם בשבוע או שבועיים מפגש קהילתי במלון. זה מאד מרגש לראות את האנשים שמגיעים ופוגשים אחד את השני. הגעגוע הוא עצום. פעם בשבועיים אנחנו מקיימים שיחת קהילה בזום. אנחנו מנסים לשמור על קשר כמה שיותר, כי בסוף הקהילה צריכה להמשיך להיות מחוברת גם כשהיא מפוזרת באופן זמני בכל הארץ".  

המימון שהחברים מקבלים מהמדינה מספיק לצרכים שלהם? 

"המדינה מממנת את השהייה בבית מלון או המגורים בדירות שכורות, אבל הבעיה הגדולה היא הנזקים כתוצאה מהיעדר הכנסה. יש חברי קיבוץ שהעסק שלהם נפגע, וגם הכנסות הקיבוץ נפגעו. לא קטפנו את התפוחים והאבוקדו, וגם הפסקנו את גידול העופות בלולים. הפגיעה הכלכלית היא מהכיוון הזה. לגבי מימון השהייה בבית המלון, יש אנשים שחושבים שהשהייה במלון היא נופש מתמשך. אצלנו בחג החנוכה אנשים יצאו לנופש מהמלון. השהייה במלון היא לא קלה ולא פשוטה". 

הצפון נשכח 

אני תוהה באוזני יוחאי למה המדינה לא מקימה מנהלת לצפון כפי שהקימה את מנהלת תקומה לדרום, שהרי ברור שקיבוץ במצב של מנרה יצטרך פתרון למגורים בשלב הביניים עד שישוקמו הבתים והתשתיות ההרוסות לאחר שיושג פתרון להסלמה הביטחונית. 

"נגעת בדיוק בשורש הבעיה", הוא אומר, "המדינה החליטה לעבוד מבחינה ביטחונית בטור, קודם בדרום ואחר כך בצפון. אבל מבחינה אזרחית המדינה חייבת לעבוד במקביל, כי האזרחים של הצפון נמצאים בבעיה דומה לאלו שבדרום. איכשהו הצפון נשכח. לא מדברים איתנו. חייבת לקום לצפון מנהלת כמו תקומה, שתדאג לתושבי מנרה ולכל תושבי קו העימות. זו ממש חובה. אני לא רוצה להגיד שהקהילות יתפרקו כי זה מאוד דרמטי, אבל יהיה מאוד קשב לשקם את הנזק הקהילתי אם לא תקום מנהלת תקומה שתדאג לכל תושבי הצפון כאן ועכשיו ולא בעוד חודשיים".  

בינתיים אתם במצב המתנה ואי ודאות. 

"נכון. אנחנו ממתינים. לא מדברים איתנו. אני יודע שגם המועצה האזורית שלנו, הגליל העליון, שמלווה אותנו בצורה יוצאת מהכלל, לא מקבלת תשובות מספקות. הם עושים עבודה טובה מולנו, אבל הם לא המדינה. המדינה פשוט נעדרת מהאירוע. היא לא הגיעה לפה. הם חושבים לעצמם שאנשים יישארו במלונות כמה זמן שהמצב הזה ייקח, אבל זה לא יכול להימשך ככה. כבר כמעט שלושה חודשים אנחנו נמצאים באירוע הזה, והם צריכים להתחיל לדבר עם הקהילות ולמצוא לנו את פתרונות הביניים. בטוח שצריך לעשות את זה עם קיבוצים כמו מנרה, שנפגעו בצורה מאוד משמעותית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני בשבוע הבא ה-9.9.2024 יתקיים הכנס השנתי של חברת "החקלאית". במעמד הכנס יהיה נוכח מר אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. אתם מוזמנים להגיע ולפגוש את הלקוחות, עובדי הענף, הרופאים המובילים
< 1 דק' קריאה
אתמול (יום ד') נערך כנס רפתנים של חברת "הרמן פרוג'קט" בקיבוץ סעד עם מעל ל-80 משתתפים. הקיבוץ אירח את הכנס, ולנו היה חשוב לערוך את האירוע, דווקא בעוטף, דווקא עכשיו. הכנס היה מוצלח מאוד
< 1 דק' קריאה
שלוש בוגרות בית הספר לעיצוב בחיפה הקדישו את פרויקט הגמר שלהן לקיבוץ. מיחסי אהבה שנאה לחינוך המשותף, דרך מבט מורכב של הטוב עם הרע ועד תכנון מחוץ לקופסא לקיבוצים שנפגעו בשבת השחורה  *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
הקו המפריד בין תהליכי העברה בין־דורית  האינטראקציה המיוחדת שאני מקיימת עם משפחות במושבים בענייני העברה בין־דורית, זיקקה אצלי כמה עקרונות שאני משוכנעת בכוח שלהם להשפיע על התהליכים המאתגרים. העקרונות האלה כל כך משמעותיים, שכשהם
4 דק' קריאה
דני גבאי, חבר מושב מרחביה, דור שלישי למייסדים, מספר על ההתיישבות בעמק יזרעאל, על תולדות המושב ועל משפחתו * הוא מציין בדבריו, שבמושב מרחביה היה רצף של התיישבות מאז 1911 ועד היום * רעייתו
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן