יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2 החברים שרים על הדשא

חיים למזכרת – מזכרת לחיים

4 דק' קריאה

שיתוף:

ספר חיים וזיכרון לנופל, המעוצב ברגישות, משקף את דמותו של האדם הצעיר שסיפור חייו עולה מן התוכן הכתוב והחזותי. על ההשראה בעקבות המפגש עם בני המשפחה ועל גלגולו של הזיכרון

מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר חודשים וגובה חללים, תרתי משמע.
כל אחד מהם הוא עולם מלא שנפער בו ובמשפחתו, בקֶרב חבריו ובני קהילתו, חלל כואב ובלתי נתפס.
השכול העכשווי הוא המשכו של מאבק לאומי לבניית המדינה ושמירתה כבית לאומי לעם היהודי כאן בארץ ישראל. ההיסטוריה שלנו רצופה בסיפורי קרבות. על מגש הכסף המטפורי הוגשה לנו מערכה ארוכה בלתי נגמרת, חסרת מוצא, שאי אפשר לחזות את סיומה. בפרקי המערכה הזאת רשומים סיפורי החיים היפים והסוערים של האזרחים, בהם החיילים שעמדו בפרץ ורבים מהם לא שבו.
הימים עוברים. השנים נוקפות. הסיפורים עלולים להישכח. התצלומים המקוריים דהו. השרבוטים ומכתבי האהבה מאבדים אט אט מהקשרם. מתישהו, כעבור חודשים, או אחרי תריסר שנים, או 37 שנים כפי שיסופר כאן, חשים בצורך להחיות את זיכרון העבר הנעים, הייחודי, של אלה שאינם כבר בינינו. שהלכו מאיתנו לבלי שוב כשהם מותירים אחריהם מעגל חיים, ארוך או קצר־מועד, רווי מעשים של שגרה, התרוממות, מכשולים, הרהורים, חוויות ואהבות נכזבות, מעגל המצפה שנסגור אותו בצורה יפה ומכובדת.
כדי שהפנים והלבבות המיוחדים ימשיכו ללוות את בני המשפחה והידידים לשנים הבאות, חשוב לתעד את מכלול הזיכרונות ולהוציאם לאור. יש שיפיקו אלבום תמונות, סרטון, ריקוד, או טיול. אחרים ילחינו שיר ויהיו בינינו שיציירו, יפסלו גלעד, או יקימו מיזם חברתי למען הציבור. על כל אלה שורה הציווי הפנימי למימוש משימה ראויה – חיים למזכרת שהיא מזכרת לחיים.
להחיות את העבר
במהלך עשרות השנים האחרונות נקראתי לסייע למשפחות בעיצוב ובהפקות דפוס של ספרי זיכרון לנפטרים מבוגרים ולצעירים שנפלו בעת שירותם הצבאי. ניכר בסיפורי העבר מתקופת מלחמת העולם השנייה, דרך המלחמות והמבצעים שחווינו בארץ הדוויה, כי חוויות השירות הצבאי במגוון יישומיו תופסות מקום נכבד בקורות החיים. הן שזורות במסכת החיים הקצרים של החייל הצעיר ומהוות אבני דרך להתמצאות בנבכי סיפור החיים של הפרט והמקורבים אליו.
הגישה שלי ושל העמיתים לצידי הייתה להחיות את העבר במתכונת של ספר קריא ונגיש, שחוויה מרגשת לדפדף בו בכל עת – ליצור ספר הנוסך אווירה מיוחדת על הדמויות בראי התקופה והמקום.
על ספר שכזה לשלב את החומר התיעודי הנבחר – תמונות, מסמכים, איורים ועוד – עם הסיפור העשיר, המעלה זיכרונות, מעשים, משאות נפש והישגים שראוי לבחון אותם ולהתגאות בהם. והיו גם ספרי זיכרון לחיילים שנפלו במילוי תפקידם, שלא במהלך הקרבות, והותירו תהיות בלתי פתורות על הסיבות לאובדן הבן ועל נסיבותיו.
ספרי זיכרון אחרים יצאו לזכר הורים וקרובים שבהם ביטאו את הנחותיהם וספקותיהם שעלו בסיוטיהם הליליים על הסיבות לאובדנו של הבן, האח, או בן הזוג החייל שנקטף בדמי ימיו. כשהספר יוצא לאור ובני המשפחה מעלעלים בו, הם הופכים שותפים עוד יותר טובים לרוח המשפחתית המלוכדת.
אסופת החוויות העשירות מתקופת ההתבגרות, ההתקדמות בדרגות ובתפקידים, והתיאורים המרתקים, מעוררים געגועים ומחברים את מעגלי השבט יחדיו. עורך הספר, יחד עם המעצב, מסייעים במיון החומרים תוך הקפדה על נאמנות למקורות התיעודיים. הדרך היא לראיין ולשוחח, ולכתוב יחד עם המשפחה את סיפור החיים, לערוך את התכנים, לפרש את תרומתם לסיפור ולעצב באמצעות החומרים החזותיים והטקסטואליים הגשה מקורית, ייחודית לאדם שסיפורו מקופל בין הדפים וזורם ברצף מתפתח בין השערים הפנימיים והשורות.
רוח האדם שמאחורי הסיפור
כל ספר זיכרון מהווה תמיד – מתחילתו בכריכה ועד סופו – "מוצר" שלם, ספר שאין כמותו, המוקדש לאישיותו של אדם אחד השונה ממשנהו, המגלם במהותו חוויה אסתטית, מעוררת קרבה.
הניסיון מראה כי למשפחה עניין רב במעורבות בפרטים, מה שמחייב לנהוג בסבלנות רבה ובפתיחות לרחשי הלב.
ניתן לומר כי בהשראת המפגש הבלתי אמצעי עם נציגי המשפחה ועם רוח האדם שמאחורי הסיפור, שורה על המקורבים מעין תרפיה במשך תקופת העבודה על המזכרת ההולכת וקורמת דפים חיים. עוד פיסת מידע, עוד חיוך שנשתמר במגירה.
שימור הזיכרון של הנופלים במערכות ישראל לדורותיהן חשוב בכל ממד. יתרונו של ספר הזיכרון ניכר ביכולת לעלעל בו בכל שעה ובכל מקום. ספר הכתוב, ערוך ומעוצב כראוי, משאיר חותם מנחם ומקרב לבבות. הוא אינו מתחרה באמצעי המחשה אחרים תלויי טכנולוגיה, בגנים צומחים, או בשבילים ובמצפורים שכבודם במקומם.
37 שנים אחרי המלחמה
מוצג כאן הספרון המעודן והמוקפד בעיצובו, "אלון בָָּכוּת", לזכרו של אלון אילת, אחד מי"א הנופלים מבית השיטה, חניך קורס טיס וקצין שריון שנפל בסיני בשעתה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים.
המלחמה תפסה אותו בתעוז "נוזל" שבגזרה המרכזית. המיוחד בספר, המחזיק 76 עמודים, יצא ב-0102, 37 שנים לאחר המלחמה, ומבוסס על גלגולו של הזיכרון. שנתיים קודם לכן ערכו בני כיתתו של אלון, קבוצת "רימון", מפגש שירה וסיפורים בהשתתפות בני המשפחה וחברים וב־2009 ערכה אזכרה נוספת, "ערב אלון השני". זיכרונות חדשים אלה תרמו ממד משמעותי לאופיו של ה"מוצר" המודפס.
המשפחה ציינה אז במבוא: "הזמן החולף שינה ואולי אפילו 'חידש' אותנו – הזוכרים. דברים שידענו ופרטים שרק נודעו לנו, וגם הבהירו איך התגלגלו הדברים ומה אירע. חברים לגדוד הוסיפו עוד סיפורים וכך עשו גם חברים בני כיתתו שבַשלו להביא את הזיכרון של אלון למשהו שהוא שלהם".
שמו של הספר נלקח מהפסוק "- – – וַתָּמָת – – – וַתִּקָּבֵר – – – תַּחַת הָאַלוֹן וַיִקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת". (בראשית, ל"ה, 8).
גלגול הזיכרון משיחות ההווה אל העבר הרחוק משקף את ערך הדפדוף והעיון החוזר בחומרי הזיכרון הטריים־דאז אל יצירת קובץ זיכרון מחודש שערך מיכאל פאר מבית אלפא בסיועו של צחקי שריג מבית השיטה וצילם אריה שטיימץ ממרחביה. כשאחותו של אלון, מיכל אילת־כספי, ביקשה מהמעצב הגרפי ליצור כריכה לבנה, בהמשך לדפים האווריריים, היה ברור כי יש בעיניה ערך לזַכּוּת ולתום שישקפו משהו מאישיותו של האח, וכשמספרי העמודים מופיעים בתוך המשולש הסגול של חותמת הדואר הצבאי, הם הופכים למוטיב גרפי חוזר המזכיר סממן מוכּר מהקשר בין החייל לבין משפחתו.
להבדיל מספרי זיכרון המגישים בדרך כלל את הסיפור האנושי באופן כרונולוגי בלבד, כאן נוספה נקודת המבט הייחודית, אל הזיכרון המעובד, בו משתלבות תמונות העבר הרחוק עם אלו של הדוברים הבוגרים במפגשים המאוחרים ועם תצלומי הרכינה למרגלות הקבר שנכרה בעבר הרחוק וממשיך להצמיח את פרחיו אל מול השדות, היכן שהחיטה צומחת שוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן