בשקט בשקט, הנגב המערבי ואזור השפלה הופכים לאחד מאזורי גידול האבוקדו המבטיחים והמובילים בישראל. בראיון מיוחד מספר חנן שור, המנהל המקצועי של התארגנות מגדלי האבוקדו בדרום, בן קיבוץ געתון ובוגר המחזור הראשון של מגמת חקלאות בתל-חי, על צמיחה פנומנלית 35 אלף דונם, חדשנות מחקרית ששוברת קונבנציות, וערבות הדדית שאין כדוגמתה
*תמונה ראשית: חנן שור: "האזור הזה הוא אזור גידול המתפתח הכי מהר בארץ
ענף האבוקדו בישראל נמצא בשנים של פריחה, אך נדמה שאין מקום שממחיש את הדינמיקה הזו טוב יותר מאשר אזור הדרום. מי שהיה בעבר שחקן שולי יחסית במפת המטעים הארצית, הפך בשנים האחרונות למוקד משיכה חקלאי ולחממה טכנולוגית תוססת. מי שמנווט את הצד המקצועי של המהפכה הזו בשנים האחרונות הוא חנן שור – מגדל ותיק במקור מגעתון שבצפון, שעבר להתגורר בקיבוץ זיקים ב-2015 ומאז חי, נושם ומוביל את הענף בדרום.
"הגעתי לזיקים אחרי שנים של ניהול מטעים בגעתון, בגליל העליון ובגליל המערבי, והתחלתי לנהל את מטעי 'השקמה' – שותפות ענק של כ-2,500 דונם שכוללת אבוקדו, הדרים, מנגו וליצ'י", משחזר שור. לצד הניהול המעשי וההדרכה הפרטית שהוא מעניק למשקים לאורך קו החוף ועד למושבי הפתחת, שור מוביל בשנים האחרונות את ההתארגנות המקצועית של מגדלי האבוקדו בדרום, לצד הניהול הארגוני של אורי לוי מ"משקי דרום".
מ-12 אלף דונם למעצמה אזורית
התארגנות מגדלי האבוקדו בדרום החלה את דרכה בממדים צנועים של כ-12 אלף דונם בלבד, אך בשנים האחרונות היא חוותה זינוק דרמטי. "היום אנחנו עומדים על כ-35 אלף דונם בתוך ההתארגנות", אומר שור בגאווה. חשוב להדגיש שמדובר במסגרת וולונטרית לחלוטין – ללא גוף שיווק מרכזי כובל, אלא התארגנות שנועדה נטו לשימור ידע, לקידום מחקרים ולפיתוח פתרונות אגרונומיים מותאמים לשטח.
האזור הגיאוגרפי של ההתארגנות רחב ומגוון: הוא נע מנצר סירני בצפון ועד מושב נווה בדרום, וכולל קרקעות חמרה, לס, כורכר מישור החוף ודיונות חול. "המסה המרכזית שלנו מרוכזת בנגב המערבי – מזיקים, ארז, דרך נירים, סעד, עלומים, עין השלושה ועד כיסופים", מפרט שור.
לדבריו, מה שמקנה לאזור את יתרונותיו הייחודיים הוא שילוב מנצח של תשתיות: מים באיכות גבוהה (מי שפדן) וקרקעות מצוינות שחלקן חוליות, המשתלבות היטב עם מכלול כנות מתאימות ופרוטוקולים מדויקים של דישון והשקיה. "האזור הזה הוא אזור גידול המתפתח הכי מהר בארץ, ולדעתי תוך כמה שנים הוא יהפוך להיות הגדול ביותר", הוא פוסק. "יש לנו עתודות קרקע ומים במקום אחר לגמרי ממה שנמצא באזורים האחרים, ואנחנו מגיעים לתוצאות מקצועיות לא פחותות – ולעיתים אף טובות – מאלו של המרכז והצפון".
שנת שיא וערבות הדדית במבחן האש
עונת הגידול הנוכחית מתאפיינת ביבולי שיא ברמה הארצית, העומדים על כ-300 אלף טון. גם בדרום המספרים מרשימים במיוחד, עם הערכה של כ-60 עד 70 אלף טון פרי.
אולם מעבר להישגים האגרונומיים, שור מבקש להאיר זרוע נוספת של ההתארגנות – זו האנושית. האזור מתמודד מזה שנים עם מציאות ביטחונית מורכבת וקשוחה, ובמיוחד מאז אירועי השביעי באוקטובר. לדבריו, הקשרים ההדוקים שנרקמו בין המגדלים במסגרת ההתארגנות באו לידי ביטוי בערבות הדדית חסרת תקדים. "ראינו עזרה הדדית מדהימה בין משקים פנימיים למשקים הגבוליים יותר – החל בסיוע שוטף בקטיפים ועד לביצוע עבודות חיוניות תחת אש ובצל האירועים", הוא מספר בהתרגשות.
דור חדש של חדשנות ומחקר
בניגוד לארגונים היסטוריים ותיקים הפועלים עשרות שנים ויש מאחוריהם חוות מחקר מסודרות, התארגנות מגדלי האבוקדו בדרום היא שחקן צעיר בן 6–7 שנים בלבד, אשר הוקמה במפגש חברים על ידי ותיקי המגדלים באזור. הפער הזה אינו מהווה מכשול עבור שור, אלא דרבון ליצירתיות ולפריצת דרך.
בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז מחקר גילת ומו"פ דרום, ההתארגנות מקדמת שורה של מחקרים חלוציים שנועדו לדייק את ניהול המטעים:
- חיזוי מדדי איכות: פרויקט רחב היקף בשיתוף ד"ר רן אראל ממרכז מחקר גילת, לבדיקת חיזוי פוסט-הרווסט ואורך חיי מדף של הפרי באמצעות אמצעים ספקטרליים מתקדמים.
- חוד החנית של הדישון: מעבר משיטות בדיקת עלים מסורתיות (בשריפה) לבדיקות חדשניות הכוללות בדיקות ספקטרליות ובדיקות נוזל תא (Sap Analysis) – מעין "בדיקת דם" חודשית למטע, ומאפשרות תגובה מהירה ודיוק מקסימלי בפרוטוקולים של דישון והשקיה.
מבחינת הרכב הזנים, המטעים הקלאסיים מבוססים על זן ה'האס' המוכר (כ-60% עד 70% מהשטחים), אך בנטיעות החדשות ניכרת כניסה של זנים חדשים דמויי 'האס' כמו 'בי.אל', 'למבאס' וג'אם. בנוסף, בימים אלו הוקמה במו"פ דרום חלקה חדשה וייחודית המאגדת טיפוסים מצטיינים מתוכניות ההשבחה הקלאסית של מכון וולקני (שנמשכו כמעט 20 שנה). מטרת העל של החלקה היא למצוא זנים שיחליפו בעתיד את ה'אטינגר' כעצי מפרה, לצד פיתוח זנים שיתאימו באופן מיטבי לתנאי האקלים והקרקע הייחודיים של הדרום.
"אנחנו גוף צעיר שמשלים פערים בקצב מהיר", מסכם שור באופטימיות. "החזון שלי הוא שהאזור הזה יהיה מספר אחד לא רק בארץ, אלא בעולם כולו – גם ברמת הידע, גם במחקר וגם בתוצאות בשטח".
