הסטארט-אפיסט ד"ר מחמוד דיאב משלב זיכרונות ילדות קשים מהשדות בטמרה עם ננו-טכנולוגיה פורצת דרך, ומבטיח: "החממות של העתיד ידעו לווסת את עצמן"
*תמונה ראשית: ד"ר מחמוד דיאב, היה צריך להוכיח שהשילוב בין חקלאות מסורתית לננו-טכנולוגיה הוא בר ביצוע
יזם הסטארט-אפ ד"ר מחמוד דיאב לא שכח את הימים שבהם הזיע בחממות המלפפונים של משפחתו בטמרה. היום, חברת "אי אקו גארד" (i-EcoGuard) שהקים, מפתחת תוסף ננו-טכנולוגי חכם ליריעות פלסטיק שיודע להוריד עד 9 מעלות בשיא החום – ולהיכנס ל"תרדמת" בחורף. "הכאב של היבול שנזרק לזבל ליווה אותי לאורך כל התואר".
הילד שחלם על צל
הסיפור של חברת i-EcoGuard לא מתחיל במעבדות הנוצצות של הטכניון, אלא דווקא בשדות המלפפונים הלוהטים של העיר טמרה בגליל. שם, בין שורות השתילים, בילה מחמוד דיאב הצעיר את חופשות הקיץ שלו. בעוד חבריו שיחקו, מחמוד עבד בחממות המשפחתיות.
"בחממה, בקיץ הישראלי, הטמפרטורה יכולה להגיע בקלות ל-50 מעלות," משחזר ד"ר דיאב, כיום מדען מוערך בתחום הכימיה והננו-טכנולוגיה. "הזיעה בעיניים, האוויר העומד והידיעה שכל העבודה הקשה של אבא שלי תלויה בחסדיו של גל חום אחד – זה משהו שנצרב בך. אני זוכר עונה ספציפית שבה שרב קיצוני השמיד את רוב היבול. ראיתי את הכאב בעיניים של אבא שלי, וזה הרגע שבו הבנתי שחקלאות היא לא רק עבודה קשה, היא הימור על העתיד."
החיבור הזה לאדמה לא נעלם כשמחמוד פנה לאקדמיה. להפך, הוא הפך למצפן שלו. גם כשחקר מבנים מולקולריים מורכבים במהלך הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן-גוריון, הוא תמיד שאל את עצמו: "איך החומר הזה יכול לעזור לחקלאי בטמרה?"
האתגר הגלובלי – כשמשבר האקלים פוגש את הצלחת
כדי להבין את חשיבות הפיתוח של i-EcoGuard צריך להסתכל על התמונה הגדולה. עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-10 מיליארד בני אדם. כדי להאכיל את כולם, הייצור החקלאי חייב לגדול ב-70%. מנגד, שינויי האקלים הופכים את הגידול בשטח פתוח למשימה כמעט בלתי אפשרית.
הפתרון העולמי הוא חקלאות בסביבה מבוקרת (חממות), אך כאן נוצר פרדוקס: החממה שנועדה להגן על הצמח הופכת בקיץ ל"מלכודת חום". כיום, חקלאים נאלצים להשתמש ברשתות צל שחורות שמפחיתות את האור הנחוץ לצמיחה, או במערכות מיזוג וערפול יקרות שצורכות כמויות אדירות של חשמל ומים. כאן נכנסת i-EcoGuard לתמונה.
המדע שמאחורי הקסם – פולימרים עם "אינטליגנציה"
החברה, שהוקמה ב-2024 ופועלת בחממת החדשנות "צמח" שבעמק הירדן, פיתחה טכנולוגיה המבוססת על ננו-חלקיקים המוטמעים בתוך יריעת הפלסטיק עצמה.
"אנחנו לא מוסיפים מערכת חיצונית", מסביר ד"ר דיאב. "אנחנו משנים את התכונות הפיזיקליות של היריעה." החדשנות טמונה ביכולת של החומר להגיב באופן אוטונומי לספקטרום של קרינת השמש. השמש שולחת לנו סוגים שונים של קרינה: האחת היא קרינת ה (Photosynthetically PAR- Active Radiation), שהיא ה"אוכל" של הצמחים, והשנייה היא קרינת ה-IR (אינפרה-אדום), האחראית העיקרית ליצירת חום.
הפולימר החכם של i-EcoGuard יודע לבצע הפרדה: בשיא החום, הננו-מבנים משנים את סידורם המרחבי ובולמים את קרינת הIR- , ובכך מורידים את הטמפרטורה בתוך החממה עד 9 מעלות צלזיוס. במקביל, הם מאפשרים לקרינת ה PAR- לעבור כמעט ללא הפרעה. התוצאה? הצמח נשאר קריר, אך ממשיך לבצע פוטוסינתזה בקצב מקסימלי.
ייחודיות נוספת היא "מנגנון התרדמת". בחורף, כשהחקלאי זקוק לכל טיפת חום, החומר משנה שוב את מצבו ומאפשר לקרינה התרמית לחדור פנימה. הכול קורה ללא חשמל, ללא חיישנים וללא יד אדם. זהו חומר אוטונומי לחלוטין.
תוצאות מהשטח – המספרים מאחורי ההצלחה
בניסויים מסחריים שנערכו באזור השרון ובערבה, התוצאות הדהימו גם את המומחים של משרד החקלאות. בחממות שחופו ביריעה של i-EcoGuard , נמדדה עלייה של כ-15% ביבול.
"זה לא רק הכמות, זה האיכות", מסביר מחמוד. "צמח שלא סובל מעקת חום (Heat Stress) מייצר פירות גדולים יותר, עסיסיים יותר ובעלי חיי מדף ארוכים יותר". עבור החקלאי, מדובר בשינוי דרמטי של הרווחיות. היריעה מחזיקה מעמד כשלוש שנים – בדיוק כמו יריעה סטנדרטית – כך שההטמעה שלה אינה דורשת שינוי בשיטות העבודה הקיימות.
החברה כבר מעוררת עניין בינלאומי. באפריל הקרוב יחל ניסוי שדה רחב היקף באבו דאבי. במקום שבו הטמפרטורות מטפסות מעל 50 מעלות באופן קבוע, הטכנולוגיה הישראלית עשויה להיות ההבדל בין חקלאות משגשגת לבין מדבר שממה.
הדרך של יזם – מטמרה אל חזית ההייטק
למרות ההצלחה הטכנולוגית, הדרך לא הייתה קלה. כסטארט-אפ מהפריפריה, ד"ר דיאב היה צריך להוכיח שהשילוב בין חקלאות מסורתית לננו-טכנולוגיה עילית הוא בר ביצוע. התמיכה מרשות החדשנות ושיתופי הפעולה עם החקלאים בשטח והמו"פים האזוריים היו קריטיים.
"לפעמים שואלים אותי למה לא הלכתי לעבוד בחברת פארמה גדולה או בהייטק קלאסי", הוא מחייך. "התשובה פשוטה: אני מרגיש שליחות. כשאני עומד בחממה שמשתמשת ביריעה שלנו ומרגיש את הבדל הטמפרטורה על העור שלי, אני יודע שעזרתי לחקלאי כמו אבא שלי. זה הסיפוק הכי גדול שיש."
חזון לעתיד: חקלאות בת-קיימא לכולם
החזון של i-EcoGuard רחב הרבה יותר מחממות מלפפונים. ד"ר דיאב וצוותו כבר עובדים על הרחבת הטכנולוגיה לרשתות צל למטעים ובננות, ואפילו לשימושים אזרחיים אחרים. בעידן שבו "ביטחון מזון" הפך למושג אסטרטגי, הפיתוח הזה מעניק לישראל יתרון משמעותי.
בסופו של יום, i-EcoGuard היא הוכחה לכך שהפתרונות לבעיות הגדולות ביותר של האנושות נמצאים לעיתים בנקודת המפגש בין הידע האקדמי העמוק לבין הזיכרון של עבודת כפיים בשדה. ד"ר מחמוד דיאב לא רק בנה חברה; הוא בנה גשר בין העבר החקלאי של משפחתו לבין העתיד הטכנולוגי של העולם כולו.
