ריאיון עם ניצן באואר , מנכ"ל בעלים של חברת We-Agri Ltd
מה אתם עושים בחברת We-Agri Ltd?
אנחנו חברת סטארט-אפ מבנימינה הפועלת בתחום ה-Climate tech . עושים פרויקטים בתחום החקלאות המתחדשת לאשראי פחמני בארץ ובעולם ובמקביל מפתחים פלטפורמה חכמה מבוססת טכנולוגית AI שתייצר פתרון טכנולוגי והוליסטי מוכוון לחקלאים, לעבור במינימום מאמץ מחקלאות מסחרית מזהמת לחקלאות מקיימת המייצרת אשראי פחמני על בסיס קבוע.
ובמקביל, לעזור לעולם להילחם במשבר האקלים וגם לעזור לחקלאי לייצר מקור הכנסה נוסף וירוק, הנקרא אשראי פחמני.
מה זה בכלל אשראי פחמני?
תדמיין לך מפעל מזהם הפולט 2CO לאוויר ובסמוך פרדס תפוזים שבאמצעות תהליך פוטוסינתזה מזיז את אותו 2CO שהמפעל פלט ומקבע אותו חזרה בקרקע.
מעליהם יש מערכת של איזונים ובלמים שגם קובעת את החוקים "הרגולטור". אותה מערכת יודעת למדוד ולכמת את התרומות של כל אחד מהצדדים, ומזכה או מחייבת בהתאם, במטרה לאזן את המצב, ובכך לעזור לעולם להשיג את אחת ממטרות האקלים המשמעותיות ביותר והיא "מאזן פחמני אפס" – NET ZERO CARBON.
מה זה פרויקט חקלאי לאשראי פחמני?
דבר ראשון הפרויקט צריך להיות מוסמך ומבוקר ע"י גופי תקינה ייעודיים לכך. אנחנו עובדים עם גוף תקינה הכי מוכר בתחום, גוף אמריקאי בשם ,VERRA ומרשים פרויקטים תחת מערכת התקינה של .VERRA זה הגוף שיהיה חתום על אותם ניירות ערך של "אשראי פחמני" שננפיק מהפרויקט.
פרויקט חקלאי לאשראי פחמני הוא פרויקט המיישם ממשקים חקלאים סביבתיים ידועים. אנחנו קוראים לזה אצלנו "הפעילויות המניבות" הפועלות בשני מישורים עיקריים:
1. מגבירות ספיחת פחמן בקרקע ובביומסה העל קרקעית.
2. הפחתת פליטות כתוצאה מהפחתת שימוש בדשנים סינטטיים וכתוצאה מחסכון באנרגיה שעיקרה היא צריכת הסולר בכלים החקלאים. חשוב לציין שתרומתם של פעולות חייבות להיות מדידות כדי שנוכל למדוד להעריך ולכמת את התרומה ואז להמיר את התרומה בלבד לנקודות זיכוי הנקראות אשראי פחמני.
מי הם הקונים של אותו "אשראי פחמני"?
הקונים הם גורמים מזהמים על כל סוגיהם ובכל העולם הפועלים תחת רגולציה המחייבת אותם בראש ובראשונה לדווח על הפליטות השנתיות שלהם וכן לקנות מהממשלות מכסת פליטות בהתאם, שזו האופציה היקרה ביותר. הרגולציה מאלצת אותם לנקוט פעולות המפחיתות פליטות של גזי חממה ע"י קיצוצים במכסת הפליטות משנה לשנה, אך עם זאת הרגולציה מודעת לכך שאי אפשר להפחית פליטות לאפס, אלא רק עד גבול מסוים. לכן עבור החלק שלא ניתן להפחית, היא מאפשרת לאותו גורם מזהם לקנות אשראי פחמני מפרויקט מוסמך לכך, על מנת לקזז את הפליטות שלא הופחתו ובכך להגיע למאזן פחמני אפס.
אנחנו רואים עכשיו מגמה, בייחוד בשרשרות האספקה של תוצרת חקלאית טרייה, שהקיזוזים יהיו פנימיים בתוך השרשרת. החקלאי, כבעלים של הנכס הפחמני ויצרן של קרדיטים, ימכור אותם לבית אריזה או למשווק, או לכל חוליה אחרת במעלה השרשרת.
האם יש הסכמים או תקנות בינלאומיים המסדירים את השימוש והסחר בזיכויים פחמן?
אכן כן, השוק עובר עכשיו הסדרה. מתגבש לו מסמך הנקרא article 6 שעליו יהיו חתומים מדינות וממשלות , שבין היתר מסדיר את השוק שנקרא carbon voluntary market, השוק בו נסחר האשראי הפחמני כיום.
אילו ממשקים חקלאיים יכולים לייצר אשראי פחמני? ומה זה נחשב לפרויקט מוצלח?
יש מגוון של ממשקים שבגינם החקלאי יכול לקבל אשראי פחמני במידת יישומם. המרכזיים שבהם זה אי-פליחה או הפחתה של עיבודים. הפחתת שימוש בדשנים סינטטיים מבוססי חנקן, גידולי שירות, חקלאות מדייקת שחוסכת מים ודשן, מגוון המינים בשולי החלקות. תוכניות ניקוז למניעת סחף אדמות, שימוש במיכון ידידותי לסביבה, ניהול עשבייה, הפחתת ריסוסים ועוד פעולות רבות אחרות.
נקודה חשובה שצריך להבין, אנחנו צריכים להראות שינוי, שאמור להניב תרומה חיובית הנקראת בעולם הזה ADDITIONALITY (תוספתיות) ומשווים את זה תמיד לקו הבסיס, שברוב המקרים זאת חלקה שכנה שאינה מיישמת את אותו ממשק.
ז"א שאם אותו ממשק מיושם כבר 30 שנה, זה לא ייחשב שינוי ולא נוכל לקבל עבור זה קרדיטים.
אפשר לקבל קרדיטים אם אותו שינוי מיושם עד שלוש שנים לפני תחילת הפרויקט.
תיזמון זה דבר חשוב בחיים, וגם בעולם הפחמן. לכן המקרה שנותן את התשואה הגבוהה ביותר זה חלקות גד"ש שעברו הסבה לחקלאות עצי פרי. במקרים אלה קו הבסיס יהיה חלקת גד"ש שהיא לרוב ענייה בפחמן ומרובה בעיבודים, ואנחנו כל שנה נחזור ונמדוד את הפחמן בחלקת גד"ש הסמוכה אל מול המטע, הפרדס או הכרם שנטענו. לכן אנחנו מכוונים לנטיעות חדשות שהיו בעברם שטחי בור או שטחי גד"ש.
מהם התחזיות לשוק בשנים הקרובות, וכיצד הוא עשוי להתפתח?
אשראי פחמני הוא עוד נדבך בכלכלת הפחמן והיא נגזרת ישירה של משבר האקלים. בעוד ועוד מדינות משיקים רגולציה לתמחור פליטות, דבר המקפיץ משמעותית את הביקושים למוצר שלנו. כל יום יש עוד ועוד חברות מזהמות המחפשות לקנות אשראי פחמני איכותי וחוקי כדי לקזז פליטות שלא ניתן להפחית.
האם כבר הגשתם פרויקטים לוורה?
כן, הגשנו את הפרויקט הראשון לוורה, והוא נמצא בעיצומו של תהליך ההסמכה. אנו בדרך להגיש את השני והשלישי. קרוב ל-50,000 דונם של מטעי אבוקדו בישראל אמורים להניב קרדיטים כבר במהלך 2024. סגרנו שני פרויקטים גדולים עם חברות ידועות בתחום. עכשיו מתחילים בהגשה של פרויקט חדש לכרמים עם יקב ידוע שם בגולן.
אתם עושים רק פרויקטים למטעים וכרמים?
לא רק, אנחנו אכן מתמחים וממוקדים בסקטור הזה, אבל לאחרונה החלטנו לכוון גם לגד"שים. הנושאים של אי-פליחה והפחתות דישון מאוד רלוונטיים לגד"שים גם בגלל היקף הדונמים. אם יש גדש"ים ששוקלים להתחיל ליישם או התחילו ליישם ב-3 שנים האחרונות תרבות של אי-פליחה או לדשן חכם יותר, זה הזמן ליצור איתנו קשר ולהיכנס לחקלאות המתחדשת לאשראי פחמני.
מה אתה חושב על הטענה ששוק הפחמן הוא קצת GREEN WASH?
עדיין רובנו פגשו לראשונה את המושג "אשראי פחמני" בסרט של נטפליקס "הונאת הפחמן הגדולה". האשראי הפחמני יש לו עולם ישן הנגוע בהונאות ירוקות GREENWASH, ועולם חדש שעכשיו מתהווה לו.
חקלאות מתחדשת עומדת בחזית העולם החדש ומסתמנת כקטגוריה מאוד מבטיחה ממספר סיבות:
1. המגע הישיר והצמוד עם חלק מכובד של קרקעות בעולם.
2. לאור העובדה שחקלאות תעשייתית נמצאה כאשמה המרכזית במשבר האקלים הנוכחי, ולאור העובדה שאנחנו הולכים לחוות משבר בביטחון מזון קשה ביותר עקב שינויי האקלים – חייבים לייצר לחקלאים תמריצים ליישום החקלאות המתחדשת לאשראי פחמני.
