בטקס מרגש שנערך ב-3 בספטמבר 2026 במכון וולקני, ביוזמת ובהובלת מועצת הצמחים, הוענקו אותות הוקרה לחקלאים וחקלאיות מצטיינים. האירוע, שהתקיים בסימן הערכה לעמידתם האיתנה של מגדלי ישראל תחת אש ובשנות המלחמה המורכבות, הדגיש את חיוניותה של החקלאות כעוגן לאומי לביטחון המזון, תוך הוקרת אלו שהפכו את שדותיהם לחזית של יצירה, צמיחה ותקווה.
חזון של תקומה: דברי המברכים
שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, פתח את הטקס בהוקרה עמוקה ל"גיבורי האדמה". השר ציין כי ארבע שנות כהונתו היו מסע של למידה והיפוך מגמה משמעותי מיבוא לייצור מקומי. לדבריו, החקלאים המצטיינים הם ההוכחה שהחקלאות הישראלית אינה נחלת העבר, אלא מנוע צמיחה טכנולוגי עם עתיד מבטיח.
ד"ר דוד אסף, יו"ר מועצת הצמחים, ציין כי המצוינות האמיתית של חקלאי ישראל נחשפה דווקא ברגעי המשבר הקשים. "בזכות הידע, העבודה הקשה והלב שאתם משקיעים באדמה, אזרחי ישראל נהנים מאספקה רציפה, איכותית ובטוחה של תוצרת כחול-לבן," הדגיש.
מאיר יפרח, יו"ר הוועדה לבחירת המצטיינים, ביקש להדגיש כי בחירת הנציגים הייתה מלאכת מחשבת מאתגרת, שכן כל חקלאי וחקלאית בישראל הוכיחו השנה כושר הישרדות מעורר השתאות. יפרח הודה לשר על המהלכים האסטרטגיים לשיקום ענף הירקות, בראשם הגדלת מכסות העובדים הזרים, שסייעו להציל את החקלאות ממצוקה קיומית.
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים, בירך את הנוכחים והדגיש את אופייה הייחודי של העבודה החקלאית תוך ציטוט מפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה".
בכר ציין כי להיות חקלאי בישראל זו "כמעט הגדרה רפואית" המשלבת אמונה יוקדת, ציונות נטו וקורטוב של שיגעון לדבר, במיוחד לנוכח גלי חום, מגבלות מים ואתגרי כוח אדם. הוא הודה למגדלים המחזיקים את הקו הראשון של הביטחון התזונתי, ולאנשי ההדרכה והמחקר המהווים את ה"מוח" שמאחורי השדה, וסיכם: "אתם לא רק מגדלים יבול – אתם מגדלים פה עתיד."
המצטיינים בענף הירקות
- צוות גד"ש, קיבוץ עלומים: בקיבוץ עלומים, שנוסד לפני 60 שנה, פועל גד"ש כגוף עצמאי ומשומן היטב. צוות של כ-22 עובדים, בראשות מגדלים מנוסים, מנהל שטח עתיר גידולים – מתפוחי אדמה ועד בטטות וירקות אורגניים. מלחמת "חרבות ברזל" הכתה בקיבוץ בעוצמה, עם נזקים כבדים למערכות השקיה וחממות. אולם, בנחישות יוצאת דופן, הצוות השתקם, השמיש מחדש את השטחים שנותרו מוזנחים תחת אש, והוכיח כי כוחו של הקיבוץ הוא ביחד המנצח שלו. האות הוענק להם גם כהוקרה לזכרו של גרשון שליסל ז"ל, ממובילי הענף שהשאיר חותם בל יימחה.
- רוני ויניב אוחיון, מושב עמיעוז: האחים אוחיון, יחד עם אחותם אורנה, הם הכוח המניע מאחורי חברת "יבולי אשכול ר.י.". הם משווקים תוצרת של כ-25 חקלאים מאזור נתיבות והאשכול לרשתות השיווק הגדולות. הצלחתם טמונה בשילוב שבין חקלאות קלאסית בבתי צמיחה לבין הקמת מרלו"ג מתקדם, המעניק לוגיסטיקה חיונית למגדלים קטנים ובינוניים שאלמלא הם, לא היו מגיעים למדפי המרכז והצפון.
- מאהר דקה, ימה (זמר): מאהר הוא בן ממשיך למשפחת חקלאים ותיקה, המנהל כ-60 דונם של חממות משוכללות. הוא אינו מסתפק בגידול סטנדרטי של מלפפונים, פלפלים ועגבניות, אלא הופך את משקו למעבדה חיה. תרומתו לקהילה המדעית באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה מחקרי ענף, כולל פרויקטים חדשניים של אנרגיה סולארית המשולבים בתוך החממות, מה שמעיד על הבנה עמוקה של צרכי החקלאות העתידית.
- אליעזר ונתן אקלר ("משק אלדר"), קדימה-צורן: האחים אקלר הפכו את מושב קדימה למרכז תות השדה של ישראל. מ-5 דונמים בשנות הטיפוח הראשונות, הם צמחו למשק של 100 דונם, המשלב טכנולוגיות גידול מתקדמות. גם כשמלחמת "חרבות ברזל" קטעה את רצף העבודה של העובדים הפלסטינים, האחים לא נשברו; הם רתמו מתנדבים מרחבי העולם והמשיכו לספק תוצרת פרימיום, תוך שמירה על רף איכות ללא פשרות.
המצטיינים בענף הפירות
- נורי מורג, קיבוץ אל-רום: נורי הוא דוגמה לחקלאי שחי את המטע. מאז 1991 הוא מוביל את מטעי אל-רום, עם דגש מיוחד על תפוחים צעירים וקיווי. נורי הוא חלוץ בשימוש בשיטות סיעוף ודילול חדשניות, והוא מחפש ללא הרף טכנולוגיות עולמיות כדי לייעל את היבולים. נכונותו לשתף פעולה עם חוקרי מכון וולקני ולפתוח את שערי מטעיו למגדלים אחרים היא שהופכת אותו למגדל בעל שיעור קומה לאומי.
- ראובן וגיא ביטן ("פרי גיא"), מושב פתחיה: השילוב המשפחתי בין ראובן, איש האדמה הציוני, לבין בנו גיא, המביא את הראייה העסקית, הניב את אחד המשקים המצליחים בארץ לענבי מאכל (500 דונם). ראובן, כיו"ר שולחן הענבים, הוביל מהפכה של הכנסת זנים חדשים מהעולם וממכון וולקני. הוא מקדיש את זמנו להדרכת מגדלים מהערבה ועד הגולן, מתוך אמונה כי הצלחת הענף תלויה בשיתוף ידע והתחדשות בלתי פוסקת.
- אודי גפני, מושב שרונה: במשך ארבעה עשורים, אודי הוא הלב הפועם של ענף האבוקדו בישראל. כמדריך בכיר וכמוביל אסטרטגי ב"גרנות", הוא לא רק מכיר כל עץ במטע, אלא גם את האדם שמאחורי העץ. אודי הוא איש של אנשים; הוא מסייע למגדלים לא רק בהחלטות מקצועיות מורכבות של השקיה וטיפוח, אלא גם בתמיכה אישית. הניסיון שלו הפך אותו לאבן יסוד בקבלת החלטות אסטרטגיות שמיצבו את האבוקדו הישראלי כמוביל עולמי.
- שי גולני, קיבוץ מלכיה: שי הוא איש אשכולות – אגרונום, מנהל מטע לשעבר במלכיה ויזם ב-GNG. פועלו לקידום ענפי הקיווי והחרוב הביא לשינויים דרמטיים באיכות התוצרת (Post-harvest). במהלך המלחמה, הפגין שי מסירות נדירה כשעלה למטעי מלכיה המסוכנים, לעיתים תחת אש, כדי להמשיך את פעילות המטע, תוך שהוא מהווה השראה אישית ומקצועית לכל מי שעבד לצידו.
המצטיינים בענף ההדרים
- נעם קסלברנר, קיבוץ נצר סירני: נעם מייצג את הדור הצעיר והמבטיח. כרכז חקלאות המנהל 1,000 דונם בקיבוצו, הוא לא היסס לקחת על עצמו את ניהול פרדס עלומים (1,200 דונם) בעת מלחמה. הוא ארגן מערכי קטיף מורכבים תחת אש והוכיח שפרדסנות היא מקצוענות כלכלית נטו. הוא מהווה היום קול משמעותי בשולחן מגדלי ההדרים בקידום מכירות ומיתוג.
- רונן אלפסי ("פירות אלפסי"), מושב חיבת ציון: רונן בנה אימפריה חקלאית במו ידיו. מחברה קטנה בחיבת ציון, הוא הפך למגדל ההדרים הפרטי הגדול בישראל, המנהל 7,000 דונם. רונן שולט בכל שרשרת הערך – החל מאיתור קרקעות וטיפוח זנים מיוחדים ועד לייצוא לרוסיה, אירופה והמזרח הרחוק. הישגיו הם עדות לכוחם של חזון עסקי משולב באהבה טהורה לעץ ההדר.
המצטיינים בענף הזית
- יוסי פרידמן, גשור: אי אפשר לדבר על ענף הזית המודרני ללא יוסי פרידמן. הוא החלוץ שהביא את ה"קיר הפירותי" ואת הבוצרות למטעי הזית, מהלך שחסך מאות ימי עבודה והפך את הענף לרווחי. יוסי הפך את גשור למרכז למידה לאומי, שם נבחנו זנים שונים עד למציאת השילוב הכלכלי המושלם. תרומתו לבית הבד של גשור, שזכה בפרסים בינלאומיים, חתמה קריירה מפוארת של חדשנות.
- שייח' יוסף פארג', ינוח: שייח' יוסף הוא שומר גחלת. הוא מגדל זיתים מאז ילדותו, ומשמר עצי זית "רומיים" בני מאות שנים כערך לאומי ומשפחתי. בית הבד שלו בינוח הפך למרכז קהילתי ומקצועי, המשלב מסורת דורות עם רמה טכנולוגית גבוהה. הוא איש שמפיץ ידע ברוחב לב, ומהווה מודל לדו-קיום וחיוניות חקלאית בגליל.
מצטייני המחקר וההדרכה
- דוד סילברמן (שה"מ): דוד הוא האורים ותומים של ענף הירקות. לאורך עשורים הוא ליווה מגדלים, מפתח פתרונות להדברה בטוחה ומוביל את ענפי התבלינים והפלפל ביד רמה. מה שמייחד את דוד יותר מכל הוא מחויבותו לדור הבא; הוא מקדיש את זמנו לחניכת מדריכים צעירים, תוך העברת ה"תורה" המקצועית שצבר. הוא מודל לחיקוי למקצועיות ומסירות חסרת פשרות.
- ד"ר ניר דאי (מכון וולקני): ד"ר דאי הוא האיש מאחורי הפירות שאנו אוכלים בחורף. עבודתו הניבה 14 זני תות המהווים כיום שני שליש מהשוק הישראלי. הוא אינו מסתפק במעבדה, אלא יוצא לשטח, בוחן הכלאות ומפתח פרוטוקולים אגרוטכניים המקדימים את העונה ומחזקים את השתילים. בזכותו, ענף פירות היער בישראל פרץ קדימה, והפך לסיפור הצלחה חקלאי וגנטי מרשים שמשתווה למרכזי המחקר הטובים בעולם.
הטקס הסתיים בתחושת גאווה משותפת, כשהחקלאים המצטיינים – אלו שנבחרו השנה ואלו שפועלים בשדותיהם ביומיום – ממשיכים להוות את עמוד השדרה החקלאי והלאומי של מדינת ישראל.
