חקר התפתחות מחלת הפוזריום בזני כוסברה בתקופת הקיץ

במיזם פיתוח ממשק רב-תחומי להדברת מחלות קרקע בכוסברה בתקופת הקיץ

חוקרים ראשיים: ד"ר לידן פלאח-בלוק, תחום הגנת הצומח, אגף ענפי שירות, שה"מ; ד"ר עומר פרנקל, המכון להגנת הצומח, מכון וולקני

חוקרים נוספים במיזם: דוד סילברמן, תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ; ד"ר איתי גונדה, מרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני, ליאור אברהם, תחום ירקות, אגף ענפי הצומח ,שה"מ עומר בן דוד ,תחום ירקות, אגף ענפי הצומח ,שה"מ, ד"ר דוד חיימוביץ', מרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני, פרופ' נתיב דודאי, מרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני דוח ביניים (סיכום שנה א׳)

תקציר

תופעת ההתמוטטות בגידולי הכוסברה הולכת ומתגברת בשלוש השנים האחרונות. בעונת הקיץ מדווחים מגדלים רבים על נזקים כבדים, ובשנתיים האחרונות מדווח אף על נזקים בין אפריל לנובמבר. מבידודים שנעשו מצמחים הוכח כי תבדידי Fusarium oxysporum, החשודים כ-F. oxysporum f. sp. Coriandrii, מופיעים ברבים מהצמחים החולים.

בשטח זיהינו עד היום שני גזעים של הפתוגן, ולפי עדויות ראשונות, הם שונים במידת האלימות ובטווח המאכסנים שלהם, כלפי נציגים ממשפחת הסוככיים. עד עתה סריקות של זנים מסחריים לא הצביעו על עמידות או סבילות כלפי המחלה, למעט הזן סמדי. גם טיפולים בחומרי הדברה הניבו רק מספר חומרים מצומצם בעלי יעילות חלקית. בנוסף, לימוד האתיולוגיה של המחלה והתנאים הסביבתיים, כולל תנאי הדבקה אופטימליים, עדיין לוקים בחסר, ונדרש מחקר מתקדם כדי לפתח אמצעים אגרוטכניים יעילים אשר יעניקו נדבך נוסף לפתרונות החלקיים שקיימים. מטרות המחקר הספציפיות הן: 1. הבנת המשמעות האפידמיולוגית של הופעת שני גזעי הפתוגן בשטחי הגידול; 2. לימוד התנאים הסביבתיים שבהם המחלה מתפתחת בזנים סבילים ורגישים; 3.

בדיקת שילוב שיטות הדברה שונות להדברת המחלה )שנה ב'(. במסגרת המחקר נערכו ניסויי מעבדה בתנאים מבוקרים וניסויים בשטחים מסחריים. תבדידי קבוצה גנטית I היו אלימים יותר מתבדידי קבוצה גנטית II, אולם תבדידי קבוצה גנטית II היו פתוגנים גם לשמיר. כמו כן ,נמצאו השפעות מובהקות לטמפרטורות השונות בשורת הניסויים השונים, וככלל, ככל שעלתה הטמפרטורה מעל 22 מ"צ בלילה ומעל 29 מ"צ ביום, כך המחלה הוחמרה במובהק לעומת טמפרטורות נמוכות יותר.  

מבוא ותיאור הבעיה

בשנים 2019-2023 התגברה מאוד תופעת הנבילה וההתמוטטות בגידול כוסברה. לרוב הנזק מהמחלה מתבטא בעיקר בין יוני לספטמבר, אך בשלוש השנים האחרונות מדווחים חקלאים על נזקים החל מאפריל ועד סוף נובמבר. הצמחים מראים סימני התמוטטות ונבילה, ונגרמים נזקים כבדים לגידול. התופעה נצפית בטווח גיאוגרפי רחב, החל ממערב הנגב, דרך אזור השפלה ומישור החוף, ועד לעמק יזרעאל. מבידודים שנעשו מצמחים הוכח כי תבדידי פוזריום אוקסיספורום החשודים כ-F. oxysporum f. sp. coriandrii מופיעים ברבים מהצמחים החולים. זוהי מחלה ידועה בגידולי כוסברה ברחבי העולם, כולל איטליה, הודו וארצות הברית, אך לא דווחה בישראל לפני כן. להפתעתנו, בשטח זיהינו עד היום שני גזעים של הפתוגן, ועדויות ראשונות מראות כי הם שונים במידת האלימות ובטווח המאכסנים שלהם, כלפי נציגים ממשפחת הסוככיים. עד עתה, סריקות של זנים מסחריים לא הצביעו על עמידות או על סבילות למחלה, למעט הזן סמדי.

בנוסף, לימוד האתיולוגיה של המחלה והתנאים הסביבתיים, ובהם תנאי ההדבקה האופטימליים, עדיין לוקים בחסר, ונדרש מחקר מתקדם כדי לפתח אמצעים ויישומים יעילים יותר של פתרונות. מכיוון שאין עדיין פתרון לשטחים הנגועים באמצעי יחיד כחומר הדברה, חיטוי קרקע או זן סביל, ההתמודדות האופיינית בשטח היא הימנעות ומעבר לגידול בשטחים ללא היסטוריה של המחלה. לצערנו, זהו פתרון מוגבל במשאבים, אשר לא יוכל לשמש עוד זמן רב, והוא מהווה בעיה רצינית ומידית אף יותר למגדלים בבתי רשת. על כן, פיתוח פתרון משולב להפחתת נזקי המחלה הוא הכרחי למגדלים. לשם יצירת פתרון עלינו להבין תחילה גם כיצד המחלה החדשה בארץ מתפתחת, האם עוצמת הרגישות של זן סביל וזן רגיש היא זהה תחת עקות החום של הקיץ, והאם הפחתת הטמפרטורות של נוף הצמח או של הקרקע תועיל כנדבך נוסף להתמודד עם גזעי המחלה השונים. כמו כן, יש לבחון שילובים של זנים וחומרי הדברה וכן חיטויים, כפתרון משולב אמצעים.

מטרות המחקר

מטרת המחקר הראשית של מחקר דו-שנתי זה היא למידה ופיתוח מגוון שיטות להתמודדות עם מחלת הפוזריום בכוסברה. לשם כך, יש להבין את התנאים הסביבתיים שבהם מתפתחת המחלה, ולשלב בין שיטות הדברה כימיות, גנטיות ואגרוטכניות. מטרות המחקר הספציפיות הן:

1. הבנת המשמעות האפידמיולוגית של הופעת שני גזעי הפתוגן בשטחי הגידול (שנה א')
2. לימוד התנאים הסביבתיים שבהם המחלה מתפתחת בזנים סבילים ורגישים (שנה א')
3. בדיקת שילוב שיטות הדברה למיגור המחלה (שנה ב') שיטות וחומרים

שיטות גידול, שיטות אילוח והערכת חומרת המחלה

הניסויים נערכו באמצעות זרעי דוחן שהודבקו בתבדידי פוזריום .40 גרם של זרעי דוחן סטריליים אולחו בתפטיר תבדידי הפוזריום למשך שבועיים, לפני שנטחנו ועורבבו בקרקע. בכל עציץ נזרעו 5-10 זרעי כוסברה או שמיר, כשבכל טיפול היו 4-5 חזרות ביולוגיות. בכל ניסוי נזרעו טיפולי ביקורת לא מאולחים .התקדמות התמותה תועדה פעמיים בשבוע למשך 35 יום לפחות לאחר הזריעה, ושכיחות התמותה בכל עציץ שימשה לחישוב ערכי השטח  .AUDPC (Area Under Disease Progress Curve) מתחת לעקום המחלה.

בחינת המשמעות האפידמיולוגית של הופעת שני גזעי הפתוגן בשטחי הגידול 

תבדידי פוזריום שנאספו מצמחי כוסברה ושמיר שהתמוטטו, גודלו בצלחות פטרי. מתבדידים אלו הופק DNA ובוצע זיהוי מולקולרי בעזרת ריצוף הגן EF1α על סמך 3 עמדות SNPs ברצף המבדיל בין שתי קבוצות התבדידים. שני תבדידים מקבוצה גנטית I (מיתר ורמת השרון) ושלושה תבדידים מקבוצה גנטית II (פעמי תש"ז, גבעולים ורווחה) שימשו בשורת ניסויים באילוח מלאכותי לכימות עוצמת המחלה בזן הכוסברה הרגיש טורבו, זן הכוסברה הסביל סמדי וזן השמיר בוקט. בכל עציץ נזרעו 10 זרעים, ובכל טיפול היו 5 עציצים. טמפרטורת הגידול בתאים הייתה 27 מ"צ, והשקיה בוצעה מדי יום באופן ידני.

לימוד התנאים הסביבתיים שבהם המחלה מתפתחת בזנים סבילים ורגישים (שנה א')

לשם לימוד התנאים הסביבתיים שבהם המחלה מתפתחת, נזרעו זרעים בקרקע של עציצים מאולחים בפוזריום משתי קבוצות גנטיות הנקראות מיתר (קבוצה גנטית I) או פעמי תש"ז (קבוצה גנטית II). הזנים הנבחרים היו סמדי (סביל) וטורבו (רגיש). הניסויים נערכו בתאי Conviron מבוקרי אקלים, ונבדקו בהם השפעות של טמפרטורות יום ולילה גבוהות ומתונות, בשורת ניסויים. להלן תיאור התנאים בכל ארבעת הניסויים:

ניסוי 1: יום חם (29 מ"צ) ולילה חם (22 מ"צ) או לילה מתון (17 מ"צ)

ניסוי 2: יום חם (29 מ"צ) ולילה חם (24 מ"צ) או לילה מתון (17 מ"צ)

ניסוי 3: יום חם (29 מ"צ) ולילה חם (24 מ"צ) או לילה מתון (17 מ"צ) (חזרה על ניסוי 2)

ניסוי 4: לילה מתון (17 מ"צ) ויום מתון (24 מ"צ) או יום חם (29 מ"צ) 

בכל עציץ נזרעו 10 זרעים, וכל טיפול כלל 5 עציצים. התקדמות התמותה תועדה פעמיים בשבוע במשך 35 יום מהזריעה, ושכיחות התמותה בכל עציץ שימשה לחישוב ערכי השטח מתחת לעקום המחלה AUDPC (Area Under Disease Progress Curve).

ניסוי שדה לבדיקת השפעת ההצללה על התפתחות מחלת הפוזריום ברקע הדברה כימית 

בניסוי שנערך בחודש אוגוסט במושב מלילות נפרשו רשתות צל מעל אזורים בבית רשת בעלת הצללה של %33. פרישת רשת נוספת יצרה תנאי הצללה של %50 הצללה, ופרישת שתי רשתות יצרו הצללה של %66. הניסוי נערך במתכונת של חלקה מפוצלת שאורכה 100 מטרים ורוחבה שלוש ערוגות, ובכל חלקה מפוצלת הגורם הראשי היה אחוז ההצללה. בתוך כל אזור הצללה בוצעו שלושה טיפולים, הכוללים יישום מירביס פריים (Adepydin + Fludioxonil) 150 סמ"ק לדונם בתיחוח שבוצע יום לפני הזריעה בזן טורבו הרגיש; מירביס פריים 150 סמ"ק בהמטרה ביום הזריעה בזן טורבו הרגיש; טיפול ביקורת ללא חומר הדברה בזן טורבו. כל אחד מהטיפולים נבדק ב-4 חזרות, כשאורך כל חזרה 8 מטרים. במהלך הגידול, בימים 20 ו-35 מהזריעה, בוצעו הערכות נגיעות לאורך 5 מטרים בכל חזרה כאחוז הכיסוי הירוק (%).

תוצאות 

טווח הפתוגניות והאגרסיביות של מאכסנים שונים ממשפחת הסוככיים כנגד שתי הקבוצות הגנטיות ובדיקת האלימות של תבדידי פוזריום משתי הקבוצות הגנטיות

במסגרת הניסוי נבחרו חמישה תבדידי פוזריום, שלושה מקבוצה גנטית I, ושניים מקבוצה גנטית II. ככלל, תבדידים מקבוצה I היו אלימים כלפי זן הכוסברה הרגיש והסביל, אך לא היו אלימים כלפי זן השמיר. לעומת זאת, תבדידים מקבוצה גנטית II היו אלימים כלפי זני הכוסברה הרגישים והעמידים וגם כלפי השמיר. להלן פירוט התוצאות בכל אחד מהניסויים.

בניסוי הראשון בוצע אילוח בתבדיד מיתר (קבוצה I): חומרת המחלה (כמדד של אי נביטה או מוות) על גבי הזן העמיד והרגיש הגיעה ל-%90-%100, אך יש לציין בניסוי זה כי גם אחוז הנביטה הכללי בצמחי הביקורת היה נמוך (%50). בשמיר לא נבדלו אחוזי התמותה מהביקורת הלא מאולחת (איור 1).

איור 1: אחוז התמותה בצמחים שמיר (זן בוקט) וכוסברה מהזנים סמדי וטורבו, שנזרעו בקרקע שאולחה על ידי דוחן בתפטיר שבודד מצמחים חולים מהיישוב מיתר. אחוז התמותה נמדד חודש לאחר הזריעה מתוך כלל הצמחים שנזרעו. קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן  t. 

בניסוי משולב שנערך עם תבדידים מרמת השרון (קבוצה I) ופעמי תש"ז (קבוצה II) לא היה הבדל ברמת האלימות של התבדידים השונים בזן לייזר הרגיש, שבו הגיע אחוז התמותה ליותר מ-%50 בשני התבדידים. בזן סמדי נראו אחוזי תמותה נמוכים יותר בשני התבדידים מהקבוצות השונות, אשר נעו בין %25-%35. לעומת זאת, בשמיר היה אחוז התמותה מתבדיד פעמי תש"ז גבוה באופן מובהק – מעל %50 בהשוואה לתמותה הנמוכה מאוד, שנגרמה מתבדיד רמת השרון (איור 2).

איור 2: אחוז התמותה בצמחי שמיר (זן בוקט) וכוסברה מהזנים סמדי ולייזר, שנזרעו בקרקעות שאולחו בדוחן בתפטיר שבודד מצמח כוסברה חולה, מרמת השרון ומפעמי תש"ז. אחוז התמותה נמדד חודש לאחר הזריעה מתוך כלל הצמחים שנזרעו. קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

בניסוי נוסף שנערך עם שני תבדידים מקבוצה גנטית II מרווחה ומגבעולים, גרמו התבדידים לתמותה גבוהה בשמיר ובזן הרגיש. בזן הסביל סמדי הייתה התמותה באחוזים נמוכים יותר (איור 3).

איור 3: אחוז התמותה בצמחים שמיר (זן בוקט) וכוסברה מהזנים סמדי וטורבו שנזרעו בקרקעות שאולחו בדוחן עם תפטיר שבודד מצמח שמיר חולה שהגיע מרווחה, ומצמח כוסברה חולה שהגיע מגבעולים. אחוז התמותה נמדד חודש לאחר הזריעה מתוך כלל הצמחים שנזרעו. קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן. 

לימוד התנאים הסביבתיים שבהם המחלה מתפתחת בזנים סבילים ורגישים 

ככלל, ללא קשר לטמפרטורות הניסוי, הזן סמדי היה סביל יותר בניסויים מאשר הזן לייזר כלפי תבדידי פוזריום משתי הקבוצות הגנטיות. כמו כן, היו השפעות מובהקות לטמפרטורות השונות בשורת הניסויים השונים, וככל שעלתה טמפרטורת הלילה ליותר מ-22 מ"צ בלילה ומ-29 מ"צ ביום, המחלה הוחמרה באופן מובהק בהשוואה לטמפרטורות נמוכות יותר.

בניסוי הראשון, שנערך בתנאי אקלים של יום חם – 29 מ"צ, ולילה קר, מול לילה חמים (17 ו-22 מ"צ, בהתאמה), לא נצפו הבדלים מובהקים בין אחוזי התמותה בלילה חם ללילה קר על גבי זן הטורבו הרגיש, אולם על גבי הזן סמדי הסביל, בתבדיד מיתר (קבוצה גנטית I), כבר הייתה חומרת המחלה ב-22 מ"צ גבוהה יותר מאשר ב- 17 מ"צ (איור 4). בניסוי השני, שבו נבדק יום חם (29 מ"צ) לעומת הלילה הקר (17 מ"צ) וטמפרטורת לילה חם של 24 מ"צ, כבר עלתה חומרת המחלה בתנאי הלילה החם באופן מובהק, ללא השפעה של קבוצת התבדיד או הזן הסביל והעמיד (איור 5). התופעה נצפתה גם בחזרת הניסוי השנייה של אותו ניסוי בכל הטיפולים, למעט בזן סמדי, שבו תבדיד מקבוצה גנטית II גרם לאחוז תמותה נמוך מאוד, לא במובהק (איור 6). בניסוי שבו הייתה טמפרטורת היום גבוהה (29 מ"צ), לעומת טמפרטורת יום מתון (24 מ"צ) וטמפרטורת לילה קרירה (17 מ"צ), חלה עלייה מובהקת בחומרת המחלה בתנאי היום החם בשתי הקבוצות הגנטיות על גבי הזן הרגיש וגם באילוח של תבדיד מקבוצה גנטית I בזן הסביל סמדי, שגם בו תבדיד מקבוצה גנטית II הסב מחלה חלשה מאוד, ולכן לא הייתה השפעה מובהקת של הטמפרטורה (איור 7). 

איור 4: השפעת טמפרטורת יום חם (29 מ"צ) בתנאים של לילה חם (22 מ"צ) או קר (17 מ"צ) על עוצמת המחלה הנגרמת על ידי תבדידים מקבוצה גנטית I (מיתר) ו-II (פעמי תש"ז) על זן כוסברה עמיד (סמדי) או רגיש (לייזר).

קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

איור 5: השפעת טמפרטורת יום חם (29 מ"צ) בתנאים של לילה חם (24 מ"צ) או קר (17 מ"צ) על עוצמת המחלה הנגרמת על ידי תבדידים מקבוצה גנטית I (מיתר) ו-II (פעמי תש"ז) על זן כוסברה עמיד (סמדי) או רגיש (לייזר).

קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

איור 6: חזרה נוספת של ניסוי לבדיקת השפעת טמפרטורת יום חם (29 מ"צ) בתנאים של לילה חם (24 מ"צ( או קר (17 מ"צ) על עוצמת המחלה הנגרמת על ידי תבדידים מקבוצה גנטית I (מיתר) ו-II (פעמי תש"ז) על זן כוסברה עמיד (סמדי) או רגיש (לייזר). קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

איור 7: השפעת טמפרטורת לילה קר (17 מ"צ) בתנאים של יום מתון (24 מ"צ) או חם (29 מ"צ) על עוצמת המחלה הנגרמת על ידי תבדידים מקבוצה גנטית I (מיתר) ו-II (פעמי תש"ז) על זן כוסברה עמיד (סמדי) או רגיש (לייזר). קווי הסימון מעל לעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

ניסוי שדה לבדיקת השפעת ההצללה על התפתחות מחלת הפוזריום ברקע הדברה כימית 

מודל ה-ANOVA הדו-גורמי, אשר בדק את השפעת הטיפול וההצללה, היה מובהק לשני הגורמים במועד הראשון – 20 יום מזריעה. הטיפול וההצללה היו מובהקים, אך האינטראקציה ביניהם לא הייתה מובהקת (טבלה 1). במועד ההערכה הראשון בספטמבר, בטיפול ה-%30 הצללה, כיסוי השטח הירוק היה הנמוך ביותר, אך ככל שעלתה ההצללה מעל %30 – עלה שטח הכיסוי הירוק בהתאמה במובהק (איור 8ב'). הטיפול במירביס בתיחוח העלה את אחוז הכיסוי הירוק ב- %30, לעומת הביקורת, אך הטיפול בריסוס מירביס לא העלה את הכיסוי הירוק, לעומת הביקורת (איור 8ג'). בהערכת הנגיעות השנייה, 35 יום מהזריעה בחודש אוקטובר, במודל ה-ANOVA הדו-גורמי, רק גורם הטיפול היה מובהק, כך שלא הייתה השפעה של אחוז ההצללה על שטח הכיסוי (טבלה 2).

לעומת זאת, בטיפול במירביס בתיחוח, אחוז השטח הירוק נותר יחסית קבוע: %57.5 באוקטובר בהשוואה ל-%59 בספטמבר (איור 9ב' ו- 9ג'). ההבדלים בין שני סוגי יישומי חומר ההדברה 35 יום אחרי הזריעה, לעומת הביקורת, היו גדולים יותר מאשר 20 יום אחרי הזריעה, כך שבחודש אוקטובר הטיפול במירביס בתיחוח העלה את אחוז הכיסוי הירוק ב-%271, לעומת הביקורת, גם הטיפול במירביס בריסוס היה שונה במובהק מהביקורת, וגבוה ממנה ב-%97 (איור 9ג').

טבלה 1: טבלת ANOVA של גורמי הניסוי, הטיפול בחומר ההדברה ומידת ההצללה כעבור 20 יום מהזריעה

איור 8: השפעת אחוז ההצללה והטיפול במירביס בתיחוח או בריסוס על אחוז השטח הירוק בניסוי שטח במלילות בזן הרגיש לייזר. הנתונים מייצגים את: כלל הטיפולים (א); גורמי הניסוי הראשיים המובהקים של אחוז ההצללה (%30, %50, %66) (ב); חומר ההדברה (ג). קווי הסימון האנכיים בעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

טבלה 2: טבלת ANOVA של גורמי הניסוי, הטיפול בחומר הדברה ומידת ההצללה, כעבור 35 יום מהזריעה

איור 9: השפעת אחוז ההצללה והטיפול במירביס בתיחוח או בריסוס על אחוז השטח הירוק בניסוי שטח במלילות בזן הרגיש לייזר. הנתונים מייצגים את: כלל הטיפולים (א); גורמי הניסוי הראשיים המובהקים של אחוז ההצללה (ב); חומר ההדברה (ג). קווי הסימון האנכיים בעמודות מתארים את שגיאת התקן, והאותיות מעליהם מסמנות את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות לפי מבחן (50.0=Tukey HSD (α עבור כל זן.

דיון ודרכים להמשך 

בסוף השנה הראשונה של המיזם נמצא כי קיימים שני גזעים שונים של פתוגן התוקפים גידולי סוככיים שונים.

קבוצה גנטית I אלימה מאוד כנגד זן הכוסברה הרגיש ובעלת פוטנציאל לגרימת נזק גם בזן הסביל, בעוד שהקבוצה הגנטית II אלימה פחות, אך תוקפת גם שמיר. נתון זה חשוב בחלקות שבהן מנסים החקלאים להחליף בין הגידולים מתוך סברה כי החלפה זאת מהווה מחזור גדולים בשטח. ההבדל בין הגזעים ובין הזנים בא לידי ביטוי בתנאי סביבה תת-אופטימליים. נראה כי טמפרטורת יום גבוהה וטמפרטורות לילה גבוהה הן תנאים שבהם האלימות של כל התבדידים עולה, ותנאים אלו מנטרלים חלק ממידת הסבילות של הזן הסביל סמדי בניסויי עציצים. עם זאת, כשתנאי הסביבה פחות אופטימליים, ניתן לראות את יתרון הזן הסביל ואת ההבדל בין גזעי הפתוגן. האפשרות לשלוט בטמפרטורת בתי הרשת או השטח הפתוח אינן פשוטות. הדרך הפשוטה יחסית של רשת ההצללה והורדת הטמפרטורה הצליחה לדחות רק במעט את המחלה, אך לא מנעה אותה, ועדיין איננה מספקת פתרון יעיל. עם זאת, יישום חומר ההדברה מירביס פריים בתיחוח אמנם לא מנע את המחלה, אך הפחית במובהק את מידת הנזק. מחקר זה של שנה א' חושף בפעם הראשונה חומר הדברה בעל פוטנציאל, ואותו יש להמשיך ולבדוק גם בהמשך המיזם ולהתייחס גם להשפעתו על היבול .עקב העובדה כי עדיין לא נמצא אמצעי יחיד בעל יעילות מאוד גבוהה, נבחן בשנה השנייה את ההיפותזה כי שילוב של זן סביל והצללה ושיפור ההדברה, אם על ידי חיטוי קרקע ואם על ידי שיפור יעלות יישום המירביס, תאפשר את דחיית המחלה.

תודות

תודה למגדל עמית קמיליאן ממושב מלילות ולחגי לבנון מחברת מכתשים – על העזרה בהעמדת הניסויים. 

תודות לצוות אנשי השירותים להגנת הצומח: ד"ר תומר גרשון, ד"ר יעל מלר הראל, ד"ר דורית שרגיל וגניה אלקינד.  תודה לקרן שה"מ – על התמיכה במחקר ועל מימונו. תודה לגדעון מורדכוביץ ולטלי כהנא ממנהל המחקר החקלאי – על העזרה בניסויי המעבדה.

הפרויקט מהווה חלק מעבודת המחקר של תלמיד המחקר אוהד נוריאל.

ספרות מצוטטת

Ashwathi S, Ushamalini C, Parthasarathy S, Nakkeeran S (2017) Morphological and molecular characterization of Fusarium spp. associated with vascular wilt of coriander in India. J Pharmacogn Phytochem 6: 1055–1059

Chaimovitsh D, Dudai N, Putievsky E, Ashri A (2006) Inheritance of resistance to Fusarium wilt in sweet basil. Plant Dis 90: 58–60

Epstein L, Kaur S, Henry PM (2022) The emergence of Fusarium oxysporum f. sp. apii race 4 and Fusarium oxysporum f. sp. coriandrii highlights major obstacles facing agricultural production in coastal California in a warming climate: A case study. Front Plant Sci 13:921516

Gilardi G, Franco-Ortega S, Gullino ML, Garibaldi A (2019) First report of Fusarium wilt of coriander (Coriandrum sativum) caused by Fusarium oxysporum in Italy. Plant Dis 103: 1020

Henry P, Kaur S, Pham QAT, Barakat R, Brinker S, Haensel H, Daugovish O, Epstein L (2020) Genomic differences between the new Fusarium oxysporum f. sp. apii (Foa) race 4 on celery, the less virulent Foa races 2 and 3, and the avirulent on celery f. sp. coriandrii. BMC Genomics 21: 730

Koike ST, Gordon TR (2005) First Report of Fusarium Wilt of Cilantro Caused by Fusarium oxysporum in California. Plant Dis 89: 1130–1130

Li X, Kang H-J, Zhao Q, Shi Y, Chai A, Li B (2021) First report of Fusarium oxysporum causing wilt on coriander in China. Plant Dis 105: 4164

Silverman D, Mor N, Falach L, Frenkel O, Chaimovitsh D, Gonda I, Dudai N (2021) A pamphlet to coriander farmers – coping with summer damping-off (In Hebrew).

Training and Profession Services (SHAHAM): Ministry of Agriculture and Rural Development

Song X, Wang J, Li N, Yu J, Meng F, Wei C, Liu C, Chen W, Nie F, Zhang Z, et al (2020) Deciphering the high-quality genome sequence of coriander that causes controversial feelings. Plant Biotechnol J 18: 1444–1456

Yang L, Gao W, Wang W, Zhang C, Wang Y (2021) First Report of Stem and Root Rot of

Coriander Caused by Fusarium equiseti in China. Plant Dis 105: 220

Yang L, Gao W, Zhang C, Xu L, Wang Y (2022) First report of Fusarium oxysporum causing coriander wilt disease in north China. Plant Dis 106: 1525

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.