חרדים לגורלנו 

על רקע המאבק על חוק לגיוס החרדים, מתגבשת תוכנית לשלוש היאחזויות נח"ל חדשות בבקעה שיוקמו על ידי מתגייסים מהמגזר החרדי. איך נולד המיזם ומה הקשר שלו לתנועה הקיבוצית? 

*תמונה ראשית: יואל מרשק והרב יונתן רייס. נדרש גשר, תהליך של חינוך. צילום: מהאלבום הפרטי 

על רקע המאבק על החוק לגיוס חרדים, הדרישה לשוויון בנטל גיוס החובה והמילואים והסנקציות שיוטלו או לא יוטלו על מי שלא יתגייס מהמגזר החרדי, ולאחר שנים בהן לא הוקמה היאחזות אחת, עתידות לקום בסתיו הקרוב, אי"ה, שלוש היאחזויות נח"ל על ידי מגויסים המגיעים מהמגזר החרדי. בצורה המצחיקה לעיתים שבה הגלגל מסתובב, מי שאמונים על המיזם שמרים לא מעט גבות, הם אחד שמעיד על עצמו שפירק את ההיאחזויות אי אז, ולצידו מי שבעצמו היה עריק מהצבא. 

במקום שבו הגבול פרוץ 

"הכול מתחיל בצורך בהתיישבות ביטחונית בגבול המזרחי שלנו, מעמק הירדן ועד הערבה בדגש על בקעת הירדן וגוש עציון, כשהמשמעות היא חזרה של מאה שנה אחורה" אומר יואל מרשק (גבעת השלושה), לשעבר ראש אגף משימות בתנועה הקיבוצית, וכיום "איש התנועה הקיבוצית למשימות מיוחדות", הפועל מטעם התנועה הקיבוצית וגם פעיל מטעם עצמו בנושאים מגוונים הקשורים לקירוב לבבות בחברה הישראלית. "איפה שהתלם האחרון שם עובר הגבול. ב-7 באוקטובר מימשו קיבוצי הנגב המערבי את ההגנה שלהם על גבולות המדינה. בלעדיהם המחבלים היו מגיעים לתל אביב וירושלים ובטח עד אשדוד ואשקלון. במקום שאנחנו לא יושבים ולא נמצאים, שם הגבול פרוץ. צבא אפשר להזיז ולנייד – מתיישבים לא", הוא מסביר את הפרויקט שיזם יחד עם הרב יונתן רייס והרב יצחק סנדרוי.   

פירוק והרכבה מחדש 

לאורך השנים מקפיד מרשק לטפח קשרים עם מחנה הימין, עם הדתיים וגם עם החרדים. מבקר בקרית ארבע ובהתנחלויות, ובמקביל מנסה למצוא פתרונות עבור רועי צאן פלסטינים או יישובים בדואיים בדרום ובצפון. על רקע הוויכוח הציבורי הנוקב על חוק הגיוס, או אם תרצו-חוק ההשתמטות מגיוס לחרדים, מצא מרשק יחד עם שותפים נוספים, פתרון שמגיע ממקום אחר. "מחפשים דרך לגיוס חרדים לצבא, לא מכפייה אלא מרצון. אחת הדרכים היא מסלול להקמת היאחזויות, שם יוכלו החרדים לשלב לימוד תורה יחד עם ביטחון שוטף".  

על פי מרשק, הוא שיתף את ראש אכ"א שהתלהב מהפרויקט וגם את קצין חינוך ראשי שמוכן להקמת ההיאחזויות תחת פיקוד הנח"ל. דווקא מרשק, שמעיד על עצמו שחיסל את ההיאחזויות, יבנה אותן מחדש. "בזמנו לא הייתה סיבה להחזיק את ההיאחזויות. הייתה אז משימה חשובה יותר של חינוך והדרכה בסניפי תנועות הנוער, ופרק המשימה הוסת לשם. ידוע שאני זה שפירקתי את הנח"ל ועכשיו אני מרכיב מחדש".  

למשימה גייס מרשק שני רבנים "ושלושתנו התחייבנו שב-1 בספטמבר יתייצבו 120 חרדים ויותר, לטובת הקמת שלוש היאחזויות, כשבהמשך יגויס סגל המפקדים, מתוך חבר'ה דתיים שכבר שירתו בצבא ועכשיו במילואים ובעלי ניסיון קרבי, בדיוק כפי שגייסנו לפני 30 שנה קיבוצניקים להיות מפקדי היאחזויות". 

הרעיון, מסביר מרשק, הוא חצי שנה הכשרה בחטיבת חשמונאים החרדית שהוקמה ושנתיים בהיאחזות נח"ל. איפה בדיוק הן יוקמו? על כך עוד יש ויכוח, כשהאופציות שעל הפרק הן בית הערבה הישנה, באזור יריחו, מוצב חוחית, חמאם אל מליח ועוד. מקומות שמסומנים כיישובים בעתיד הרחוק.  

מרשק רתם את ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שנתן לו מנדט לקדם את הפרויקט. "אני מממש את השליחות החדשה בתחומי התיישבות, סולידריות, משימתיות וערבות הדדית כמו גם ביצירת התשתית האנושית והמעשית להקמת קיבוץ חדש במבואות ערד וסיוע ליצירת השותפות עם הקיבוץ הדתי". 

הרעיון נשמע מדהים, אבל למה שהחרדים, שצועקים "נמות ולא נתגייס" או "תמותו ולא נתגייס", יסכימו לזה?  

"תמיד ימצא מי שיתנגד. בחברה החרדית החשש שהמהלך יוציא את המתגייסים מהתרבות ומהערכים של לימוד התורה. מהצד החילוני יש שיגידו מה פתאום רק חצי שנה הכשרה או למה שהם לא יעשו שירות צבאי מלא. אין בעיה למצוא למה הרעיון לא מושלם. יש חזון אבל בוודאי שהוא אינו עונה על הכול".  

"גיליתי שיש לפחות מאה חצרות" מוסיף מרשק, "כל רחוב בבני ברק יכול להיות חצר אחרת שלה רב אחר. יש מקומות שיזרקו עלי אבנים ויש שיקבלו אותי בזרועות פתוחות. נעשות הרבה פגישות עם רבנים מתחת לרדאר. התחושה שאחרי 7 באוקטובר משהו השתנה וגם החרדים מבינים שהם צריכים לקחת חלק בביטחון ארץ ישראל, אבל זה לא משהו שמוסכם על כולם. צריך למצוא מי מוכן, כשהמשימה היא לגשר, לייצר מרקם חיים לאחדות העם".  

 נדרש גשר 

מי שעדיין סקפטי לגבי שילוב חרדים בצבא כנראה עוד לא שמע על פעילותו של הרב יונתן רייס (36) מגבעת זאב, חסיד בלעז, יזם ואיש עסקים שהקים את רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא" והכשיר כבר מאות צעירים חרדים לשירות קרבי וטכנולוגי. רייס בעצמו נעצר לפני עשר שנים (כשכבר היה נשוי ואב לשלושה) עם חזרתו לארץ בשדה התעופה בשל השתמטות משירות צבאי. הוא גויס וניסה בכל כוחו להשתחרר, אולם כשהבין שאין לו ברירה החליט לעשות שירות צבאי בצורה הטובה ביותר. כך הגיע להיות אחראי על תחום החרדים בחיל התקשוב. שם "נפל לו האסימון" שיש בעיה שורשית ועמוקה בדרך בה נעשה, נכון לעכשיו, גיוס החרדים לצבא, ושצה"ל הוא אולי כור היתוך לחברה הישראלית, אבל אין לו כלים לפתור את המורכבות שבה. כיזם ואיש עסקים נרתם על מנת להציע אלטרנטיבה, לגייס צעירים מהמגזר החרדי לתפקידים משמעותיים בצבא, יחד עם שמירה על לימוד תורה וערכים. 

"אנשים רוצים פתרון כאן ועכשיו. זה לא קורה ולא יקרה. נדרש גשר, תהליך של חינוך, הוא קורה כיום במסגרת ישיבות ההסדר החרדיות שהקמתי". רייס מסביר שאחוזים גבוהים של צעירים חרדים (כ-70 אחוזים על פי דוח שקדי, צוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. מ.ר), מסיימים בגיל 17 ללמוד בישיבה ואינם מתאימים או אינם רוצים להמשיך לימודים ב"ישיבות הגבוהות" (ישיבות בהן לומדים בהמשך ל"ישיבות הקטנות", מוסדות ללימוד תורה לגילאי 14-17. מ.ר). "לחברה החרדית יש אתוס של לימוד תורה והיא לא מציבה חלופות לאתוס הזה, אבל לא כולם מתאימים או רוצים ללמוד תורה. יש צעירים שרוצים לעבוד, יש כאלה שרוצים ללמוד לתואר, יש כאלה שרוצים לשלב. החברה החרדית גדלה וכבר לא מדובר במאות אלא באלפים. זו לא בעיה של חינוך, גם בעולם החילוני הרוב הוא לא 'אנשי רוח'. אבל נוצר ואקום והמדינה לא השכילה להיכנס אליו".   

הפחד מהישראליות  

על פי רייס, חרדי שחונך על אתוס של לימוד תורה אבל איננו "תלמיד חכם" זקוק לגשר על מנת לבנות זהות, כיצד יוכל להיות אדם בעל משמעות, גם אם איננו לומד תורה כל היום. "עם סיום הלימודים 'בישיבות הקטנות' יש צעירים המגיעים לתחושת מיצוי מבחינת התחום הלימודי. עבורם צריכה להיות מוקמת מסגרת כדי שלא יפלטו לרחוב". הדרך שמצא רייס היא ישיבות הסדר חרדיות, בדומה לאלו התורניות, המציעות תוכנית בה הבחור הצעיר שמגיע מהעולם החרדי יכול להמשיך ללמוד תורה, ללמוד לתואר וגם לעשות הכנה ולהתגייס לשירות צבאי משמעותי, קרבי או טכנולוגי.  

"הבעיה האמיתית היא הפחד מהישראליות, שהצבא הוא חלק ממנה. המכינה בונה לצעיר החרדי 'רישיון נהיגה' בחברה הישראלית, בלי לפגוע בערכים איתם הוא בא. הצבא הוא חלק מהמסגרת הזו".  

על אף ההתנגדות הרבה שהייתה כנגד ישיבות ההסדר החרדיות, רייס הקים כבר ארבע מסגרות כאלה "ויש ביקושים מטורפים", חרדים צעירים רבים התגייסו לצה"ל לשירות טכנולוגי ושירות קרבי. כיום על הפרק עומד גם פיתוח מסלול נח"ל חרדי בהיאחזויות בשיתוף התנועה הקיבוצית.   

מודל מחולל 

היאחזות תמיד תהיה ארעית ואולי לא תחזיק מעמד, כפי שכבר קרה בעבר. מקום הופך ליישוב קבע רק כשמשפחות נוטעות בו שורש. אני מקשה על רייס, כיוון שברור שלא יהיו נשים בהיאחזות חרדית, אבל נראה שדווקא הרמתי להנחתה.  

"ההיאחזויות בבקעה של צעירים חרדים שרוצים שירות קרבי וגם בהתיישבות יכולה להפוך להיות בהמשך פתרון ליישוב של בוגרי צבא חרדים ובכך לייצר עבורם קהילה. כך תהיה לחבר'ה האלה, ששילבו בערכי העולם החרדי שממנו הגיעו גם את 'הישראליות' והצבא, מסגרת להמשך החיים וקהילה של אנשים שעברו אותו מסלול ויש להם אותם ערכים".  

בשונה מהוויכוח האם יגייסו חרדים וכמה ואילו סנקציות יופעלו על מי שיסרב, החזון של רייס לשילוב החרדים בחברה הישראלית מתחיל בתהליך חינוכי חברתי בישיבות ההסדר לחרדים, ממשיך בשירות צבאי במסגרות מותאמות, שבוגריו יוכלו להמשיך ולחיות יחד כקהילה ביישוב שהם, "מי שהוסיפו קומה של 'ישראליות' על הנדבך החרדי ועל לימוד התורה", יהיו תושביו. "להקים בית ולהיות חלק מקהילה של בוגרי צבא חרדים יכול להוות פתרון מצוין. אותו חרדי הוא כבר לא באותו מקום של החברה בה גדל. יש ערך להקמה שלל מודל של אנשים שמשתלבים והוא לא יקום באמצע 'מדינת תל אביב'. יש בשורה להקים מוסד חרדי שמחנך גם לחרדיות גם לישראליות, חיבור למדינה דרך משקפיים חרדיים, זה מבורך, חיבור לארץ, לקחת אחריות.    

אם ליד עיר חרדית, כמו כסיף, שעומדת לקום בבקעת הירדן בין ייטב למבואות יריחו, יקום יישוב של בוגרי צבא חרדים, זו יכולה להיות בשורה משמעותית, מודל מחולל. יהיה יותר קל להתגייס אם הם ידעו איפה הם יכולים להשתלב אחרי השירות הצבאי".  

חידוש החוזה 

רייס רואה ב-7 באוקטובר אבן דרך לחידוש החוזה החרדי ישראלי. "גם לפני 7 באוקטובר היו דיונים על חוק גיוס ושוויון בנטל. זה היה ויכוח ערכי, אבל לצבא לא היו חסרים לוחמים, להיפך, התפיסה הייתה של צבא מקצועי, איכותי וקטן. אחרי 7 באוקטובר גם הרחוב החרדי מבין שיש אירוע אחר. יש פה אתגר וצריך לוחמים. החוזה נפתח.   

בחברה החרדית יש אנשים שמובילים יזמות בנושא השתלבות כדי לתת פתרון גם למדינה וגם לחברה, יש נערים שרוצים את זה. כמה שלא הסתגרנו בתוך חומות הגיעו הסמרטפונים והרשתות החברתיות ופירקו אותן. צריך להקים עוד מסגרות שיתנו מענה לדילמות, איך החרדי יתמודד במפגש עם הישראליות, איך יתמודד ביום-יום עם כור ההיתוך, בזהות של חרדי עם קומה ישראלית, שיודע להפעיל שיקול דעת בכל רגע נתון. זה לא איפה הצבא ואיפה הרבי, לא להעמיד זה מול זה אלא לדעת לשלב. ולכן חובה לעבור דרך מסגרת חינוכית".  

מבחינתו של רייס, שמפעיל את ישיבות ההסדר כיזם פרטי, יש צורך דחוף שהמדינה תיכנס לתמונה. וגם לצבא יש תפקיד בקליטת אותם חרדים שעשו את הצעד והתגייסו.  

"הראו חרדים שהיו אמורים להתגייס לתפקיד מסוים וביום הגיוס הבינו שהצבא מגייס אותם לתפקיד אחר. צריך להבין שאותו בחור חרדי עשה מעשה אמיץ שמנוגד למה שהחברה בה גדל מחנכת. נכון, יש את צורכי הצבא, אבל אותו בחור עזב ישיבה, ואם הצבא התחייב לו לתפקיד מסוים וברגע האחרון שינה, הבחור יחזור ויהיה משתמט. גיוס חרדים הוא חלון הראווה של ויכוח גדול הרבה יותר על צביון המדינה". 

לא מספרים, תהליך 

אז בספטמבר עתידות לקום שלוש היאחזויות עם 120 חיילים שהגיעו מהעולם החרדי?  

"המספרים הם לא רלוונטיים. הם לא משקפים תהליך. אם יצליחו לגייס 4,000 חרדים וכולם יהיו מש"קי דת זה יעזור?! התהליך החינוכי הוא מה שחשוב. לפני שבע שנים הקמתי את המסלול עם שישה חבר'ה והיום יש 400 ויש ביקוש מטורף.   

זה 75 שנים שבמדינת ישראל חרדים לא מתגייסים, בכל הממשלות, אף אחד לא טיפל בסיפור. המדינה החליטה להעלים עין, גם ממי שלא לומד. יש רצון להניע תהליך רציני ועמוק, אבל הוא לא קורה ברגע.   גם אם יהיו רק עשרה אנשים. יותר חשוב לתקוע יתד. יש שיח ויש דיבור, התודעה חשובה יותר מהמספרים. ברגע שיש שיח זה יפרוץ. עוד שנה, עוד חמש, זה יפרוץ".   

קול קורא 

אנו מבקשים לחזק את הגבול המזרחי של מדינת ישראל על ידי התיישבות ביטחונית בהקמת מסלול צבאי ולימודי של נחל חרדי לפי המתוקנת הבאה: 

6 חודשים הכשרה וקבלת רובאי 0.5. 

24 חודשי היאחזות בשילוב בט"ש מבצעי ולימודי תורה. 

בדבר פרטים: 

הרב יצחק סנדרוי 0526070497 

הרב יונתן רייס 0504362635 

יואל מרשק התנועה הקיבוצית 

0522465474