ברוב של 77.64 אחוזים ולאחר תהליך שארך לא פחות מ – 25 שנים, הפך קיבוץ מעברות לקיבוץ מתחדש. למה זה לקח כ"כ הרבה זמן, איך יושפעו מכך חיי החברים ומה בנוגע לשיוך? כל השאלות וכל התשובות
*תמונה ראשית: קיבוץ מעברות. תקציבי ליבה למה שרוצים לשמר. צילום: בועז נובלמן
ברוב של 77.64 אחוזים הפך קיבוץ מעברות לקיבוץ מתחדש. "עברנו תקופה ארוכה ביחד, כולל קורונה ומלחמה שאין ספק שעיכבו את התהליך, אבל גם נתנו לנו רגע להתבונן ולדייק את הדברים", מספרת רונית ינאי עומרי (46), מנהלת הקהילה בשלוש שנים וחצי האחרונות, בת הקיבוץ, נכדה למקימי הקיבוץ וחברה בו, על עבודת צוות השינוי.
הצוות, שנבחר בשיחת קיבוץ ב-2021, כלל נציגי ציבור שייצגו את שכבות האוכלוסייה השונות ואת בעלי התפקידים המרכזיים, רובם חברי קיבוץ: מנהלת הקהילה – רונית ינאי עומרי, מזכיר – תפקיד אותו חולקים עמיחי בר (שדות ים) וכרמי דניאל, מרכז המשק – אנדי קידר, מנהל הכספים – רוני טינוביץ' ומנהלת מש"א (חיצונית) שלי אסא. מני כץ, יועץ חיצוני, עזר בהובלת התהליך.
כרית נחיתה רכה
"השינוי שהוצע במעברות הוא מאוד רך" מתארת ינאי עמרי וכולל סבסוד בתחומים שונים. התקציבים והתשלומים חולקו לשלושה: תקציבי ליבה "הכוללים דברים שחשוב שלנו לשמר כקהילה"; "מס גמיש", הכולל מיסי קהילה ומיסי איזון, ותשלומי חברים על פי צריכה.
"תקציבי הליבה אלו כספים קבועים שמקורם ביתרות מהעסקים והם מוקצים לתחומים ששווה לנו לשמר. לדוגמה: חינוך, בריאות, אחזקת חדר האוכל, תרבות ואפילו ברכת השחייה". יתרת עלויות הוצאות הקהילה משולמות ממיסי חברים – מס קהילה ומיסי איזון, והחלק הנוסף הוא תשלום החבר על פי צריכה. "למשל גן ילדים", מסבירה רונית את המודל, "35 אחוזים מסובסדים על ידי תקציב הליבה, 30 אחוזים נוספים יתקבלו מהמיסים שמשלמים החברים, 35 אחוזים משלימים ישלם החבר שיש לו ילד או ילדה בגן".
בנוסף, על מנת לאפשר זמן הסתגלות והתארגנות לחברים למעבר לקיבוץ מתחדש, נוספו למודל שלוש שנים של "נחיתה רכה" בתחומי הבריאות והחינוך. "יצרנו 'כרית נחיתה' לחבר. אותם 35 אחוזים שהחבר משלם על הילד שבגן – בשנה הראשונה הקיבוץ ישלם 75 אחוזים מאותו סכום, בשנה השנייה 50 אחוזים ובשלישית 25 אחוזים. כלומר רק בשנה הרביעית ישלם החבר את החלק של 35 אחוזים במלואו".
לאפשר לחברים זמן להסתגל
המודל המיטיב והרך דורש מימון. במעברות, בדומה לקיבוצים רבים, מתנהלים במשך שנים ארוכות בהפרדה של תקציבי העסקים מתקציבי הקהילה, כאשר תקציבי הקהילה מושתתים על הכנסות חברים מעבודה, חלף עבודה, תקבולים מביטוח לאומי, פנסיה וכדומה. במקום אותן הכנסות יתבסס תקציב הקהילה על "המס הגמיש" המושתת על המיסים אותם משלמים החברים. "במודל ההתחלתי המיסוי הוא מאוד גבוה וכולל גם מס קהילה אחיד וגם מיסי איזון לפי ההכנסה הפנויה של כל משפחה, כך שבעלי המשכורות הגבוהות עדיין יצטרכו לשאת הרבה מהוצאות הקהילה".
ברוב הקיבוצים שיצאו לשינוי עם מס איזון גבוה, הוא צומצם ואף נעלם עם השנים.
"רצינו לאפשר לחברים זמן להסתגל ולהתארגן ולא להיות בפאניקה ממה שהיו רגילים לקבל בקיבוץ השיתופי וכעת יצטרכו לשלם בעד אותו שירות. לעומת 'מרכיב הליבה' אותו ניתן לשנות רק ברוב מיוחס, לשינוי 'המרכיב הגמיש' נדרש רוב רגיל והנחת העבודה שעם השנים המיסים יתייצבו וירדו".
ולא הייתה למהלך התנגדות מבעלי המשכורות הגבוהות?
"באופן כללי התחושה הייתה שלא נוצרו סביב השינוי 'מחנות' או התקוממות או משהו שיצר סערה, אולי כי השינוי המוצע די רך. לתחושתי, יש לחברי הקיבוץ אמון במוסדות הקיבוץ והבנה שכולנו באנו למען מטרה משותפת עבור כולם. חברי הקיבוץ מבינים ומעריכים, תומכים ונותנים אמון.
הייתה תחושה שהחברים בעלי המשכורות הגבוהות רוצים שהשינוי יעבור ומבינים שבהמשך הקהילה תעשה את ההתאמות".
המודל מציע גם שיוך דירות?
"בתחום הדיור החלטנו שהבתים נשארים של הקיבוץ והקיבוץ ממשיך לבנות את שיכוני הקבע מתוך הבנה שאנו רוצים להמשיך ולקלוט את בנינו כדי לשמור על קהילה צעירה ומתחדשת. הוחלט שעם קבלת המודל הנושא יבחן שוב. כל מי שהיה חבר ביום השינוי יקבל בהתאם לוותק שצבר 'הון להורשה' לאחר מותו ו'פירות נכסים' אותם יוכל לממש גם בחייו".
הקיבוץ היה בשל לשינוי
במשך מספר שנים נעשו במעברות ניסיונות לשינוי שלא צלחו. מה עשה את ההבדל בתהליך הנוכחי?
"צוות השינוי הראשון במעברות נקרא 'מעברות 2000', אנחנו כבר 25 שנה נמצאים בחשיבה ותהליכים לקראת השינוי. מצב כזה הוא מאוד לא בריא לקיבוץ מכיוון שקשה לקבל החלטות כאשר יש תחושה שעוד רגע גם ככה עושים שינוי. ישנם תקנונים שלא התחדשו המון שנים וכבר לא תואמים את המציאות. לדעתי, הקיבוץ היה בשל לשינוי.
היה לנו חשוב לנהל את התהליך הנוכחי תוך שיתוף ציבור מוחלט. התבססנו על חוברת השינוי שהביא הצוות הקודם להצבעה ב-2019 וערכנו הרבה שינויים שידענו שאז היוו מוקד להתנגדויות.
המפגשים הציבוריים נערכו לפי ההסדרים השונים, כך שכל חבר היה יכול להגיע למפגשים שמעניינים אותו (לדוגמה – פנסיה, מסלול בנים, דיור וכו'). ניסינו לייצר צינור תקשורת פתוח עם החברים, ואני מודה שזה אתגר גדול שכן כולנו מוצפים במידע בכל תחומי החיים ומעטים האנשים שבאמת מתפנים לקרוא ולהתעדכן בנעשה".
בנוסף על צוות השינוי, גויסו מנחים, "סוכני שינוי", חברים וחברות שתמכו במהלך, למדו את עיקרי המודל והיו ל"שגרירי השינוי". "זה אפשר לנו לקיים מפגשים בסגנון בתים מארחים, שבהם היו מעגלי שיח קטנים ואינטימיים של חברים משכבות גיל דומות ובכל מעגל כזה יכולנו לענות על שאלות וגם להביא תובנות חדשות לצוות להתייחסות ושינוי".
תני דוגמה.
"מפגש בשכונה שבה רוב החברים בני 50- 60. הרבה מהם הורים לסטודנטים או חבר'ה אחרי שירות צבאי והם רצו להבין איך יראה הסדר הקליטה, איך תהיה הבנייה. במפגש שהתקיים אצלי בבית באו השכנים שלי שיש להם ילדים צעירים יותר והם התעניינו בתחומים אחרים. המפגש אפשר לשאול שאלות בצורה אינטימית.
גם מפגשי הציבור נערכו לפי נושאים כדי שנוכל להעמיק ולהביא שאלות ופניות מהציבור. למשל הסדר בנים- עלה במפגש צורך של הורים לסטודנטים, שהם בעצמם בני 60 או מתקרבים לגיל זה. הם לא יוכלו לשפר את ההכנסות בשלב זה של חייהם. מתוך הפנייה שעלתה יצרנו מנגנון בתוך הסדר הבנים שנותן מענה בסוגיה".
בסוף התהליך, פורסמו גם סרטונים שניסו לעשות סדר בשאלות שעלו מהציבור. "הסרטונים זכו לאהדה רבה ורייטינג גבוה, מה שנתן את הפוש האחרון".
לא דמיינו שנגיע לאחוזים כאלה גבוהים
עבודת הצוות שנבחר כאמור ב-2021 התמשכה על פני תקופת הקורונה והחוברת הייתה אמורה להתפרסם לחברי הקיבוץ בנובמבר 2023. "אלא שאז פרצה המלחמה" אומרת רונית. בינואר 2024 פורסמה חוברת השינוי לחברים, שביקשו הארכת זמן להגשת ערעורים עד אפריל. "כל התהליך קצת נדחה ובסוף כל הערעורים והשינויים שנערכו נערך גם שינוי בתקנון הקיבוץ. זו הייתה עבודה סיזיפית ומדויקת והתהליך הבשיל לקראת ינואר 2025".
נעשה תיקון במודל בין ההצבעה הראשונה לשנייה?
"במעברות יש 460 חברי קיבוץ. הרוב הנדרש היה 75 אחוזים ממצביעי הבעד והנגד. בהצבעה הראשונה הגענו לתוצאה של 73.9 אחוזים והאמת שכולנו היינו מופתעים. לא עשינו סקרים לקראת ואני מודה שאף אחד מאיתנו לא דמיין שנגיע לאחוזים כאלה גבוהים, למרות ששמרנו על אופטימיות לאורך כל הדרך. יום למוחרת ההצבעה קיבלנו החלטה בצוות שניגשים מיד להצבעה נוספת בלי לשנות כלום בחוברת, כדי לא למשוך את התהליך מעבר לרצוי. כל שינוי נדרש לפרסם, ודיונים וערעורים. הדבר הוכיח את עצמו ובהצבעה השנייה הצביעו בעד 337 חברים המהווים 77.64 אחוזים ממצביעי הבעד והנגד. אני חושבת שזה מצביע על הבשלות של הציבור לשינוי וגם שחלק מהציבור קיבל את העובדה שרוב החברים מעוניינים בשינוי.
ההחלטה על השינוי היא מבורכת ואני בטוחה שתביא עמה פוטנציאל לשיפור אישי וקבוצתי בכל תחום. אנחנו נמשיך להיות קהילה חזקה, תומכת ומפרגנת לפחות כמו שידענו להיות עד היום ועוד יותר".
למעברות מפעל חזק, שלפני מספר שנים רכש חזרה את המניות שהנפיק במהלך מוצלח. איך זה השפיע על התהליך?
"אין ספק שהחוסן הכלכלי של מעברות מהווה עוגן חשוב ואפשר לנו להעביר שינוי שמבטיח לחבריו בסיס טוב להתנהלות הקהילה ופיתוחה, לחלוקת דיבידנדים לחברים ולהמשך בניה לדור הצעיר. לאורך כל התהליך דבקנו באמירה שאנו רוצים לעשות תהליך שינוי ממקום של חוזק ולא מתוך הכרח, כפי שקרה לצערנו בקיבוצים רבים.
יחד עם זאת, התנהלותה הכלכלית של הקהילה נסמכת שנים רבות בעיקר על הכנסות חברים (מעבודה וכו') ולא על רווחי המפעל. יש מדרג שימוש ליתרות מהמפעל כמו בונוס לחברים, בנייה, תשתיות ועוד. חלק מתהליך השינוי הוא העברת האחריות לחברים. שלא כמו בקיבוץ השיתופי שדואג ומשלם על הכול, גם החבר צריך להבין מה העלויות ולקחת חלק באחריותו".
כמה כמה?
מתוך 283 קיבוצים, 38 בלבד במודל השיתופי
נכון לינואר 2025 יש 283 קיבוצים מתוכם 259 קיבוצי התנועה הקיבוצית ו-24 קיבוצי הקיבוץ הדתי.
38 קיבוצים מוגדרים כשיתופיים, מתוכם שמונה במודל השיזורי.
ב-11 קיבוצים מתקיימים דיונים למעבר למודל דיפרנציאלי.
קיבוץ מעברות וקיבוץ לביא עברו שינוי ממש בחודש האחרון, וגם הם במודל הדיפרנציאלי.
את הנתונים מסר דניטו ונגרובסקי מהמטה השיתופי בתנועה הקיבוצית.
