טיול בין החשמונאים ומנזרים נוצרים, בין כרמי זיתים לכרמי ענבי יין * ביקור בין קהילת נווה שלום לקהילת בני אושר – ואירוח במלון נווה שלום, עם ארוחה שמתאימה לקרניבורים ולצמחונים בכפיפה אחת * ביקור בבית הקשתות ובבריכת הקשתות, מוזיאון מורשת החשמונאים וכפרי חשמונאים במרכז מודיעין * חלק א'
מודיעין – מכבים – רעות
התחלנו את הטיול שלנו הפעם, לחבל מודיעין ולעיר מודיעין שאוחדה עם מכבים ורעות הסמוכים. עיר חדשה שמתפרשת על שטח הגדול יותר מכפר סבא ומספר תושביה כמספר תושבי כפר סבא (בינתיים), עובדה שמשאירה הרבה שטח ירוק ושטח שמור לאותם שרידים ארכאולוגים הפזורים בשטחי העיר והיערות הסמוכים.
אזור מודיעין מוקף ומשופע באתרים ארכיאולוגיים עתירי היסטוריה. אחד האתרים המרכזיים בעיר הוא גבעת תיתורה – אתר ארכיאולוגי שנשמר כריאה ירוקה בלב העיר, ונתגלו בו ממצאים המעידים על חיים שהתקיימו כאן לפני כששת-אלפים שנים. הגבעות המקיפות את מודיעין משובצות באתרים ארכיאולוגים קדומים, חלקם מתקופת החשמונאים, ובהם נמצאו עדויות ליישובים נוספים שהתקיימו באזור.
מוזיאון מורשת החשמונאים
במרכז העיר מודיעין, נפתח לאחרונה מוזיאון שמשמש עוגן תיירות חוויתי ומעשיר למורשת ולהיסטוריה של העיר מודיעין – מוזיאון שמחבר בין העבר לבין ההווה, לטובת הדור הצעיר בעיקר אבל לא רק. על פני שטח של כ-700 מ"ר מוצגים יותר מ-150 מוצגים ארכאולוגיים שנתגלו במרחבי העיר מודיעין. המוזיאון מציג את סיפורה של העיר מודיעין, מאז ימי החשמונאים, דרך התקופות השונות ועד לימי הקמת העיר המודרנית בסוף המאה ה-20, באמצעות חוויה רב חושית ואינטראקטיבית. הפעילות מתאימה ומיועדת למבקרים מכל גיל, אשר ייהנו מכניסה לחדר אינטראקטיבי הכולל ארבע הפעלות חווייתיות, שכוללות בניית כד חרס משברי חרס, מציאת מטבעות עתיקים בחול, מציאת ממצאים בבור מלאכותי שבנוי כמו אתר ארכאולוגי, וגם צפייה בסרט הכולל אפקטים של תנועה תוך כדי הצפייה, שלוקח את הצופים להרפתקה במנהרת הזמן מימי הקמת העיר ועד לימי בית המקדש בירושלים ובחזרה. בתום הביקור המאלף במוזיאון יצאנו לכמה אתרים שלא הכרנו עד כה. כתובת: דם המכבים 24, מודיעין.
פרטים באתר ובטל': 08-9737344. פתוח שני-שבת.
אום אל-עומדן – מודיעים?
בדרך המובילה ליציאה הדרומית של מודיעין, על שדרות החשמונאים, נמצא אתר ארכאולוגי שמספר את סיפורה של העיר. בעקבות עבודות פיתוח בדרום-מערב העיר נחשפו בחפירת הצלה שרירי כפר יהודי עם מערכת של סמטאות, מבני מגורים, בית כנסת ומקווה טהרה. מחוץ לכפר זוהו מתקנים רבים המלמדים על אופיו החקלאי של היישוב: גתות, קולומבריום ובורות מים. היישוב נוסד בתקופה ההלניסטית והתקיים ברציפות בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית. הוא נעזב ככל הנראה במהלך המאה השנייה לספירה, לאחר מרד בר כוכבא. בחפירות שנערכו במקום נמצאו מטבעות מתקופת המרד הגדול (66-73 לספירה) ומטבעות בר כוכבא (65 שנים מאוחר יותר).
בית הכנסת החשמונאי
בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת הספורים מימי הבית השני המוכרים כיום, שפעלו בזמן קיומו של בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המשיך לתפקד גם לאחר חורבן הבית, עד מרד בר כוכבא. החצר הגדולה הצמודה למבנה שימשה מקום כינוס. בימי בית שני שימשו בתי הכנסת להתקהלות, לקריאה וללימוד תורה בצוותא. לאחר חורבן בית המקדש נחשבו בתי הכנסת ל"מקדשי מעט", וחשיבותם עלתה כמקום המשמש לתפילה ולפעילות קהילתית.
החפירות מצביעות על שני שלבים עיקריים בבית הכנסת: השלב הראשון מתוארך לתקופה החשמונאית, וזוהי הפעם הראשונה במחקר הארכיאולוגי שזוהה בית כנסת מתקופה זו. השלב השני מתוארך לימי הורדוס, וזהו שיאו האדריכלי של בית הכנסת והשלב שהודגש בעבודות השימור. קירות בית הכנסת עוטרו בפְרֶסְקוֹ – סגנון עיטור/ציור שהיה מקובל ברומי. בין היתר נתגלו שברי פרסקו בצבעי אדום וצהוב, חלקם מעוטרים בדגם דמוי שיש הזהה לעיטור בתי האמידים בעיר העליונה בירושלים, שם התגוררו משפחות הכהונה בימי הבית השני.
המקווה
המקווה נחצב בחצר בית הכנסת, בתוך מבנה שהוקם במאה הראשונה לספירה. סמוך למקווה נמצאו שני חותמות הקשורים לתעשיית היין: על האחד כתובת בארמית, ועל האחר עיטור שריגי גפן. המקווה מלמד שאלה שעסקו בייצור היין שמרו על דיני הטהרה בהתאם לדרישות ההלכה היהודית. ממצא זה, כמו גם הגתות שהתגלו באתר, מלמד על מרכזיותו של ענף גידול הגפנים ושל תעשיית היין בכלכלת האזור בימי בית שני ובתקופה הביזנטית.
בתום הביקור המרשים האתר בו חיו יהודים לפני אלפיים שנים, ועשו בו יין ושמן זית, המשכנו לתחנתנו הבאה בואך מבוא חורון.
מעיין בית הקשתות
פנינו לכביש 3 לכיוון מבוא חורון ואחרי מספר דקות לדרך עפר שעוקפת את מאגר מסילת ציון שתביא אותנו למבנה עתיק משוקם. קשתות האבן של בית המעיין שוקמו, ובריכת השכשוך הסמוכה מאפשרת לאמיצים, להשתכשך במים גם בימי חורף קרים. במקום יש שילוט הסבר. מבנה הקשתות שימש בעבר כבית מרחץ רומי מרשים, וניזון מאמת מים תת-קרקעית, המגיעה מבאר סמוכה. את חזית המבנה פיארו במשך מאות שנים שלוש קשתות. הלכנו בשביל העולה מהבריכה לעצי הדקל ולמערות שהיו בשימוש מאות בשנים. מבית הקשתות המשכנו לתחנתנו הבאה, נווה שלום.
נווֵה שָׁלוֹם واحة السلام
הכפר השיתופי נווה שלום או ואחת אלסלאם, נמצא בלב המדינה בין ירושלים לתל אביב, על שטח שהיה בעבר שייך למנזר לטרון והיה שטח הפקר No Man Land עד מלחמת ששת הימים, ולמעשה מדינת ישראל לא סיפחה רשמית את השטח עד ימינו אלה.
הישוב הקטן בו חיים כ-400 תושבים, יהודים, מוסלמים ונוצרים, כולל את בית הארחה מלון נווה שלום, שעליו עוד נספר, כי הוא יותר מבית הארחה ולינה וגם מרכז רוחני ייחודי. הישוב הוקם ביזמתו של האב ברונו הוסאר (Bruno Hussar), שהתנצר לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה (הוא נולד במצרים להורים יהודים) ועבר למנזר בירושלים. בשנת 1970 הצליח לשכנע את מנזר השתקנים שבלטרון, להחכיר לו 40 דונם של אדמת טרשים השייכת למנזר, בשכירות סמלית למשך 100 שנים, לטובת הקמת ישוב דו-לאומי ודו-לשוני, שהוא מסגרת חברתית-תרבותית שתאפשר לתושבים לחיות בתנאים של שוויון וכבוד הדדי תוך שימור המורשת התרבותית, השפה ותחושת הזהות המובהקים שכל פרט הביא לקהילה מהעבר שלו ושל משפחתו.
הרעיון הוא שישוב זה יהיה מרכז ובית ספר לשלום, שבו אנשים מכל הארץ יוכלו ללמוד להקשיב זה לזה, במילותיו של הוסר עצמו: "חשבנו על כפר קטן המורכב מתושבים מקהילות שונות בארץ. יהודים, נוצרים ומוסלמים יחיו בו בשלום, כל אחד נאמן לאמונתו ולמסורות שלו, תוך כבוד לאלו של אחרים. כל אחד ימצא בכך גיוון הוא מקור להעשרה אישית."
חמש המשפחות הראשונות התיישבו במקום בשנת 1978, (ביניהם סבו של דיוויד ברוזה). בתחילת שנות ה-80 ביקרנו במקום שהיו בו כבר כמה עשרות תושבים, במסגרת כנס של עמותת סרווס (Servas) שהייתי בין מקימיה ומארגני הפעילות בישראל, יחד עם בנימין ירמיאס ז"ל (אביו של אורי ירמיאס, הוא אורי בורי). כעבור כשנה בנדודינו למצוא מקום לנטוע בו את השורשים שלנו, הגענו לנווה שלום על מנת לבחון הצטרפות לישוב שהיה בחיתוליו עם תנאים – לא תנאים, וויתרנו על הרעיון להעתיק את מרכז חיינו לנווה שלום, אבל נשארה בליבנו פינה חמה לרעיון ולמקום.
מלון אורחים נווה שלום
בכניסה לנווה שלום מגיעים מיד למשרד הקבלה של המלון הבנוי על צלע הר בין עצים וגינה ירוקה, כמו שאפשר לצפות מישוב כפרי בהרי ירושלים. כל 41 החדרים במלון משקיפים אל נוף עמק איילון ואף מעבר לכך לכיוון מודיעין והשפלה. החדרים במלון נווה שלום שלובים בין צמחייה ירוקה ומטופחת, מדשאות מוריקות, עצים ארץ ישראלים, ובסמוך תמצאו בקיץ בריכת שחייה גדולה שמשרתת גם תושבי הישוב ואת אורחי המלון.
לאחרונה שופצו ושודרגו מספר חדרים שמעניקים לאורחים בהם ולנו, נוחות ורוגע, בחדר מרווח ומצויד בכל מה שמטייל או נופש צריך, והכל בעיצוב חדשני מוקפד ויפה. ישיבה על המרפסת הצופה לעמק איילון כשאורות שפלת יהודה מנצנצים מרחוק, הייתה חוויה רגוע ומהנה במיוחד.
ארוחת ערב סטייל בוקרים
לאחר שהתארגנו בחדרנו יצאנו לטיול ברחובות הישוב, השקטים ומוארים וגם בין הבתים נשקפים אורות השפלה הרחוקים. חזרנו למתחם המרכזי במלון, בו נמצאת מסעדת המלון. סיפרו לנו שבימים יפים, נערכת כאן ארוחת בוקרים באוויר הפתוח עם מגוון בשרים וסלטים, שמושכת לא רק את אורחי המלון – גם תושבי ואורחי המושבים והקיבוצים בסביבה, מגיעים לארוחה מיוחדת זו שמוצעת במחיר שווה לכל כיס, וללא הגבלה.
הפעם, עקב הגשם, אירוע הבשרים נכנס לתוך חדר האוכל והוצעו בו גם מנות רבות המתאימות לצמחונים כמוני, אבל הקרניבורית שלי גם נהנתה ממנות הבשר השונות שהוצעו.
בר סלטים עם טאבולה, חציל בלאדי עם טחינה, חומוס, טחינה, חמוצים וזיתים ממיטב התוצרת המקומית; תבשיל ביסארה של פול עם זעתר ועוד. בנוסף, צלי בקר שנפרש במקום, מסאחן שזה עוף מבושל ומתובל עם סומק, שאחרי הבישול נכנס לגריל בתנור ועוד. הקינוח הוא קטאיף מתוק ועשיר בשברי אגוזים ופיסטוק לצד כוס בירה טייבה, המצוינת ולא מוכרת כל כך במחוזותינו.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
