סיור מרתק בבנייני רחוב אלנבי המתחדש לקראת הרכבת הקלה שתעבור בו בעתיד, אבל עם מבט על ההיסטוריה והיופי של הבתים האייקונים שלאורכו * בהמשך ביקור במוזיאון הקריקטורות והקומיקס, שהתחדש במיקומו בחולון ולבסוף "תדלוק" במסעדת ברברה בשוק הפשפשים של יפו
*תמונה ראשית: אלנבי פינת שדרות רוטשילד. צילום דני בר
סיור ברחוב אלנבי ההיסטורי
יצאנו לסיור היסטורי לאורכו של הרחוב הכי מסחרי ושוקק שהיה בתל אביב של טרום המדינה, הלא הוא רחוב אלנבי. הסיור הוא יזמה של מוזיאון העיר תל אביב והמועצה לשימור אתרים והוא אחד מהסיורים הרבים שנערכים בתל אביב.
רחוב אלנבי הוקם לראשונה ב-1911 במסגרת הרחבת שכונת חברה חדשה, ושמו היה תחילה רחוב הים, מכיוון שתוכנן להגיע עד רחוב בן יהודה ושם לפנות לכיוון הים. לאחר שהגנרל האנגלי אדמונד אלנבי, כבש את פלשתינה-א"י ושחרר את האזור מעול העות'מניים, החליט ראש העיר מאיר דיזנגוף בשנת 1918 לשנות את שם הרחוב ולקרוא לו ע"ש אלנבי. רחוב אלנבי הפך במהרה להיות אחד הרחובות הוותיקים והמרכזיים בתל-אביב.
אלנבי – פינת שדרות רוטשילד
פינה זו היא לב תל-אביב הקלאסית. השדרה הייתה הציר היוקרתי של העיר הצעירה, בעוד שאלנבי התפתח כרחוב המסחר, בילוי וראווה, כאשר כבר בשנות 20-30 של המאה ה-20 הוא היה אזור של בנקים, בתי מסחר וקפה בסטייל אירופי. שווה להביט למעלה אל המרפסות המעוגלות, עיטורי טיח אקלקטיים וחלונות בסגנון בינלאומי, שמשקפים את המעבר בין סגנונות הבנייה של התקופה.
אלנבי 103 – פינת אחד העם
מבנה פינתי, מלבני, סימטרי ומונוליטי בעל כניסה מכובדת ומרשימה מרחוב אלנבי, מעליה ממוקם תבליט מקורי שפוסל ע"י פרנסס האברד. הבניין נבנה עבור בנק ברקליס Barclays שבשנות ה-30 שירת בעיקר לקוחות ערבים ובריטים, בעוד שהישוב העברי העדיף לעבוד עם בנקים בבעלות יהודית. בשנת 1927 הוחלפה הלירה המצרית בלירה הארץ ישראלית ובנק ברקליס קיבל את הבלעדיות על הנפקת המטבע. כך הפך הסניף באלנבי להיות הסניף הכי חשוב בפלשתינה-א"י בכלל ובתל-אביב בפרט. בשנותיו האחרונות של המנדט הבריטי בארץ, גברו התקפות המחתרות היהודיות כנגד הבנק, בין היתר כי נתפס כזרוע פיננסית של השלטון הבריטי המונע עצמאות עברית. ב-26 בספטמבר 1947 קיימו במבנה זה אנשי לח"י פעולת "החרמה" והצליחו לסגת עם חלק מהשלל.
בית הכנסת הגדול אלנבי 110
מבנה חשוב וידוע שנבנה בשנת 1926 בסגנון ארט-דקו, שתוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ'. במשך הזמן עבר שינויים מודרניסטיים, והוא אחד הסמלים הארכיטקטוניים של התקופה המנדטורית בתל-אביב. בשנות ה-60 שופץ וקיבל חזות מודרניסטית יותר. זה היה לא רק בית כנסת אלא גם סמל סטטוס עירוני – שם התקיימו חתונות, טקסים ואירועים של השמנה וסלתה התל-אביבית. יש לציין שהמתחם נמצא היום במסגרת פרויקט שימור גדול, הכולל גם יצירת כיכר ציבורית חדשה סביבו.
כיכר מגן דוד
הצומת הדרמטי תוכנן והתפתח בשנות ה-20 של תל-אביב. כאן נפגשו שישה רחובות בזוויות שונות: אלנבי לשני כוונים, קינג ג’ורג’, נחלת בנימין, הכרמל ושינקין. המפגש הבלתי סימטרי של שישה צירים יצר מתאר דומה לכוכב, שהזכיר לתושבים את צורת מגן דוד – שני משולשים המשתלבים זה בזה, בו נפגשים הרחובות. כאן מרגישים את הדופק העירוני: סוחרים, אמנים, תיירים ובליינים – בדיוק כפי שהיה כבר לפני כמעט מאה שנה. שווה להביט בבניינים הפינתיים המעוגלים – דוגמה לסגנון הבינלאומי (סוג של באוהאוס מקומי) שהפך את תל-אביב לעיר הלבנה.
אלנבי 52–54 – בית שלוסברג ובית נורוק-אידלזק
שני מבנים משנות ה-20 ששומרו בקפידה ושניהם מהווים דוגמה נהדרת לסגנון האקלקטי שאפיין את תל-אביב המוקדמת: קשתות, כרכובים ועיטורי טיח. שני האייקונים האדריכליים מזכירים שאלנבי היה פעם רחוב מגורים יוקרתי ולא רק מסחרי. בית שלוסברג Schlossberg House נבנה בשנת 1923 כמבנה מגורים בגובה של שלוש קומות. את שני המבנים תיכנן האדריכל אלכסנדר לוי. בית שלוסברג יועד לשימור וממוקם באזור החיץ על הכרזת אונסקו – אתר מורשת עולמית. המבנה נבנה בסגנון האקלקטי, בעל חזית סימטרית בה משולבים סמלים יהודיים אופייניים בתומכות המרפסות של הקומה הראשונה והשניה וכן מעוטר באלמנטים מהבנייה המערבית הקלאסית, כגון בקבוקים מסוגננים במעקה המרפסת בקומת הקרקע. שני הבניינים הוכרזו כמסוכנים למגורים בשנות ה-50 אולם לאחר שימור, שיפוץ וחיזוק אוחדו הבניינים ומשמשים היום כבניני מגורים.
סיום – כיכר מוגרבי
בעבר זה היה שער הכניסה לחוף הים. תושבים היו מטיילים לאורך אלנבי בבגדי חג עד קו המים. כאן עמד פעם תיאטרון וקולנוע מוגרבי, מבנה מפואר מ-1930, עם אולם עצום. כאן הוצגו הצגות, נערכו עצרות פוליטיות, והוקרנו הסרטים הראשונים שהסעירו את העיר ובסמוך היו קולנוע אלנבי וקולנוע זמיר. בשנת 1986 פרצה שריפה שכילתה את מבנה קולנוע מוגרבי ומאז נותר נטוש, אח"כ מגרש חנייה ולאחרונה הריסות ממלחמת עם כלביא ביוני 2025.
המקום כיכב גם בסרט האייקוני של קישון – תעלת בלאומילך. רואים את מדרגות הכניסה לקולנוע כבר בתחילת הסרט וכך בהמשך.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
עזבנו את אלנבי ונסענו לחולון, למתחם המדיטק בו נפתח לאחרונה המוזיאון במקומו החדש. המוזיאון הוא מרכז פעיל ותוסס ליוצרים, ליוצרות ולאוהבי התחום, המחויב לקדם את אומנות הקריקטורה והקומיקס. המוזיאון אמון על איסוף, שימור, תיעוד והצגה של קריקטורות ושל קומיקס. הוא פועל לקידום תרבות הקריקטורה והקומיקס בישראל לצד חשיפה של יצירות מרחבי העולם. חלל המוזיאון הוא מרחב למידה בלתי-פורמלי המשמש כסביבה חווייתית-לימודית למבקרים, וגם ארכיון ייחודי בקנה מידה עולמי, המשמש מוקד עלייה לרגל לחוקרות ולחוקרים, ליוצרות וליוצרים בכל הגילים. המוזיאון מציג מספר אבני דרך בתולדות הסטירה, קריקטורה וקומיקס בישראל. בין המוצגים המעניינים במוזיאון מצאתי את:
סופר שלומפר של אורי פינק – יותר חזק מסופרמן, יותר מגניב מבאטמן, יותר מצחיק מספיידרמן וגם יש לו לבבות על התחתונים! מדענית חייזרית השליכה את סופר שלומפר לאתר פסולת במדבר יהודה, כיוון שחשבה שהוא ניסוי כושל. קשה להאשים אותה, משום שכפי שבוודאי שמתם לב סופר שלומפר לא ממש נראה כמו גיבור-על. גיבור העל הישראלי כוח המנן אימץ את סופר שלומפר וגידל אותו להיות גיבור-על בעצמו. כמו כל גיבור-על הוא משתמש ביכולות שלו לעזור לחלשים ולהילחם למען הצדק, אבל כוח העל האמיתי שלו הוא שכל הרפתקה שלו מסתיימת באירוע מצחיק ומפתיע (1990 הוצאת מודן).
שושקה – שושקה, מותג על בתרבות הישראלית, החלה את דרכה בשנות התשעים כדמות קומיקס שיצר המאייר זאב אנגלמאיר. הקומיקס הציג דמות נשית בוטה ומשוחררת שביטאה ביקורת חברתית וסאטירה. לאורך השנים דמותה של שושקה יצאה אל מחוץ לדפי הקומיקס והפכה לאייקון תרבות. בשנת 2016 הופיעה דמותה במוזיאון בית העיר בתל-אביב בתערוכה 'הארץ המובטחת' שהציגה אומנות רטרוספקטיבית, ובשנת 2022 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בתערוכה אלף שושקות, שבה מאות אומנים יצרו מחוות לשושקה. שושקה הפופולרית היא דמות הקומיקס היחידה שנכנסה לרשימת 100 המשפיעים של עיתון דה מרקר. דמותה מזוהה עם אקטיביזם חברתי-פמיניסטי ומשמשת סמל למאבק למען חופש הביטוי והשוויון המגדרי בישראל.
מיסטר טי – בעלי חברת התה ויסוצקי השיקו ב-1986, ירחון בשם 'משהו' וביקשו מהיוצר מישל קישקה ליצור דמות של נער ישראלי בשם מיסטר טי (תה באנגלית). קישקה יצר דמות של נער עם בלורית ג'ינג'ית ונמשים, לבוש בטרינינג ונועל נעלי אולסטאר. מיסטר טי יוצא להרפתקאות כשהוא מצויד במימיה מלאה בתה, המעניק לו כוחות מיוחדים בעת הצורך. במשך שש השנים שבהן פורסם הקומיקס השתתף מיסטר טי בהרפתקאות רבות: התנדב לנסוע במכונת זמן, הגיע לירושלים עם הצלבנים, פגש את בן גוריון בשדה בוקר, הגיע לניו יורק בראשית המאה העשרים, נסע לסין כדי להביא ארצה זרעי תה ולשתול אותם בנגב ועוד. בתחילה הופיעו סיפורים קצרים של שלושה עמודים וכשהירחון הפך לדו-שבועון קישקה יצר סיפורים ארוכים יותר שפורסמו בהמשכים.
מוזיאון קטן, צבעוני ומעלה חיוך ונוסטלגיה. כתובת: רחוב גולדה מאיר 6 חולון. פרטים וכרטיסים באתר https://cartoon.org.il/ ובטל': 03-6521849
ברברה TLV – בר מסעדה
סיימנו את הטיול הפעם בלב שוק הפשפשים ביפו, שם פועלת מסעדת ברברה TLV, מקום חדש, כשר, צבעוני ושמח שמציע חוויה חיה ונושמת מהבוקר ועד הלילה, עם אוכל מדויק, אלכוהול איכותי ואווירה יוצאת דופן.
ברברה המוכר משוק מחנהיהודה בירושלים מגיע לתל אביב עם כל החבילה. כשאומרים על מקום בת"א שיש לו סגנון ירושלמי, לא מתכוונים לעיצוב אבן ירושלמית אלא לשילוב של אווירה, קצב וטעמים שמזוהים עם ירושלים כי בתל-אביב יש לא מעט מקומות מוחצנים, עם עיצוב טרנדי וסצנה חברתית בולטת. הכוונה 'בסגנון ירושלמי' מרמזת על משהו יותר רגוע, ביתי, חמים עם פחות להיראות, ויותר להיות.
את היום פותחים בברברה TLV עם ארוחות בוקר מוקפדות, קפה איכותי ומאפים טריים, לצד מנות שמצליחות להיות מפנקות וקלילות כאחד: פרנץ’ טוסט חלה מטוגנת עם קרם מסקרפונה וריבת פרי, ביצים עלומות עם ירקות עונתיים ולחם טרי, סלטים עשירים וארוחות שמתחברות באופן טבעי לאנרגיה של השוק. בין מנות הבוקר הבולטות מצאנו בראנץ’ ים תיכוני עם לחם מחמצת חם, חביתת עשבי תיבול, לאבנה, טחינה וזיתים, ולצידו בריוש סלמון וקרם פרש עם ביצה עלומה, עירית ולימון טרי, מנות שמגדירות בוקר מדויק וקליל.
בשעות הערב המקום מחליף קצב ומגיש תפריט שמיועד לחלוקה, לדרינק ולבילוי, עם מנות כמו קרפצ’יו חציל צלוי על האש עם טחינה וסלסה של עגבניות, סביצ’ה דניס קצוץ בסכין עם לימון ושמן זית, טרטר דניס עם צלפים ולימון, פיש אנד צ’יפס בציפוי פריך וטורטליני במילוי גבינת עיזים ברוטב עגבניות שרי צלויות, חמאה ולימון, מנות נגישות, מדויקות ובעיקר כיפיות.
לצד האוכל, פועל בר קוקטיילים עם משקאות דוגמת מנגו צ’ילי חרוץ, שוקושוק וכוסברה, וקלאסיקות אהובות, תפריט יינות ומבחר בירות מהחבית ומהבקבוק.
ברברה TLV היא מסוג המקומות שעובדים נכון בכל שעה, לבוקר רגוע, צהריים קלילים או ערב שמח עם חברים, מוזיקה טובה ואוכל שעושה מצב רוח, במקום שהוא חלק בלתי נפרד מהרחוב ומהקצב של שוק הפשפשים. שעות פעילות: א’-ד’ 09:00-23:00, ה’ 09:00-02:00, ו’ 08:00 ועד שעה לפני כניסת השבת, ש’: סגור. ברברה TLV: שוק הפשפשים, רח’ עולי ציון 6, יפו.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
