חקלאות ברת קיימא: במאמר הקודם עסקנו בקומפוסט – "הזהב השחור", מה מייחד אותו מזבל אורגני – הוא זבל אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה, נקי ממיקרואורגניזמים פתוגניים, מכיל תרכובות הומיות ומינרליות, יציב ומזין. וגם דנו במה עושים איתו בשדה.. במהלך הדיון הזכרתי את תרומת הקומפוסט למיקרואורגניזמים בקרקע. מן ישויות עלומות ש"טרנדי" להזכיר אותן. אבל, מי הם אותם מ י ק ר ו א ו ר ג נ י ז מ י ם?
מיקרואורגניזמים (מ"א) הם יצורים מיקרוסקופיים, בנויים מתא בודד או צבר תאים. קיומם של מ"א נחשד כבר בעת העתיקה, אך רק בשנת 1670 (לאחר המצאת המיקרוסקופ), הבחין בהם לראשונה המדען והסוחר ההולנדי, אנטוני ואן לוונהוק. בבוקר קיץ אחד, חקר ואן לוונהוק את מימי ימה הקרובה לעירו ודיווח לחברה המלכותית בלונדון את שהפך בהמשך לדיווח הראשון בהיסטוריה, על מ"א:
"בדיקתי העלתה כי במים מתנועעים חלקי קרקע וכן כמה מקלות קטנים ירקרקים… וביניהם זעו נעו בעלי חיים זעירים רבים. חלקם היו עגולים, חלקם מאורכים, צורתם וצבעם של בעלי חיים אלה היו שונים ומגוונים… תנועתם של רבים מהם מהירה עד מאוד והתנהלה בכיוונים שונים: למעלה, למטה וגם סחור-סחור… אני מודה ומתוודה: התפעלותי לא ידעה גבול!" מאז נודע ואן לוונהוק כאבי המיקרוביולוגיה. ומהתלהבותו של ואו לוונהוק להתלהבותי שלי..
מ"א מהווים פחות מ-1% ממסת הקרקע, עם זאת הם מכילים אורגניזמים שונים: חיידקים (בקטריות), פטריות, אקטינומיצטים, אצות, פרוטוזואות, וירוסים, נמטודות, תולעים ופרוקי רגליים. גרם קרקע עשוי להכיל עשרות עד אלפי מינים שונים של חיידקים; מטר מעוקב של קרקע עשוי להכיל עד 10 מיליון נמטודות ו- 45,000 פרוקי רגליים. למעשה, מטר מעוקב של קרקע עשוי להכיל מגוון מינים כה גדול, כך שהסביבה האקולוגית שמשתווה לו היא 1 ק"מ מרובע של יער גשם.אותם מיקרואורגניזמים אחראיים לפעילות הביולוגית בקרקע, הם אלו שהופכים את הקרקע לפורייה ואת העפר לאדמה. חשוב לציין שלא כל המ"א בקרקע פעילים. נהוג לקטלג אותם ע"פ 4 מצבים פיזיולוגיים: פעיל (active state), פעיל פוטנציאלית (potentially active), רדום (dormant state), לא פעיל (dead). בשלושת המצבים הראשונים, מ"א מעורבים ישירות בפעילות ביולוגית, במצב הרביעי הם אינם מעורבים ישירות, אך משפיעים על מעגלי הפחמן והחנקן בקרקע בכך שהם מהווים מקור אנרגיה זמין לאלה המשתתפים בפעילות.
מרבית המ"א בקרקע זקוקים למזון, אוויר ולחות. בדומה לנו, עיקר מזונם הוא תרכובות פחמן אך לא כסוכרים אלא בצורה של חומר אורגני (Organic Matter- OM). קומפוסט הוא חומר אורגני אך נבדל מחומרים אחרים בכך, שהוא מוסיף מ"א מועילים לקרקע! בהוספת קומפוסט, אנו מעשירים את הקרקע במ"א מועילים המשתתפים בתהליכים ביולוגיים רבים, לדוגמא:
מעגל יסודות הזנה: חנקן נקלט בצמחים רק בצורתו המינרלית. מ"א המצויים בקומפוסט מפרקים חנקן אורגני לצורותיו המינרליות – ניטרט ואמוניום, בתהליך הקרוי מינרליזציה. בכך תורמים מ"א לזמינות יסודות הזנה לצמח.
דיכוי מחלות קרקע/ סופרסיביות: הוכח כי הוספת קומפוסט לקרקע, עשויה לדכא פתוגנים לצמחים- במנגנוני תחרות על סביבה, הפרשת חומרים טוקסיים הפוגעים בפתוגן (טריכודרמה, סטרפטומיצטים, פסאודומונס הנפוצים בקןמפוסט מפרישים אנזימים המפרקים צלולוז וכיטין שהם מרכיב מהותי בגופם של פתוגנים רבים) ומגוון מנגנונים נוספים. תרומת הקומפוסט לסופרסיביות הקרקע, מאפשרת תיעול משאבים בהגנת הצומח לכיוונים ידידותיים יותר משימוש בחומרים כימיים חריפים.
פירוק מזהמים: קומפוסט בשל נמצא יעיל בפירוק מזהמים שונים בקרקע כדוגמת: שאריות חומרי הדברה, תרכובות בנזן וחומרים אורגניים אחרים. כיום, יש חשיבות רבה לשמירה על בריאות הסביבה והאדם, וכן לצמצום הסיכון לחשיפה למזהמים.
תלכוד הקרקע: בקומפוסט ישנם מ"א המפרישים חומרים דביקים, החומרים מדביקים חלקיקי/ מינרלי קרקע ויוצרים מבנה ראשוני סביבו מתארגן בהמשך תלכיד קרקע. תלכוד הקרקע משפיע על תכונות פיזיקליות שונות, כגון: תאחיזה ומוליכות מים, משקל נפחי, אוורור ועוד. מכאן שתלכוד הקרקע הוא גורם מהותי גם במניעת הרס/ סחף קרקע.
קיבוע חנקן אטמוספרי: מ"א מסוימים (בעיקר חיידקים), מסוגלים לקבע חנקן אטמוספרי (גזי) לאמוניה. חלק מאותם מ"א הם חופשיים וחלקם באסוציאציה לשורשי צמחים. העשרת הקרקע במ"א מקבעי חנקן משפרת את זמינות יסודות ההזנה באופן טבעי ומטיב.
אם כך, אני מקווה שהצלחתי לעורר (ולו במעט) את ההתלהבות (נו טוב.. לפחות את הסקרנות) של חלקכם, משותפינו הזעירים במערכת ייצור המזון הגדולה בעולם – ה מ י ק ר ו א ו ר ג נ י ז מ י ם! ולאחר שהבנו עד כמה הם חשובים לנו, נדון כיצד נוכל לשמור ולטפח אותם. מלבד לספק להם חומר אורגני, לחות ואוויר, לממשק החקלאי השפעה מכרעת על נוכחות ופעילות מ"א בקרקע. כללית, ניתן לומר שממשקים אינטנסיביים בהם שימוש מוגבר בכימיקלים, מחזורי גידול מצומצמים ועיבודים אינטנסיביים פוגעים באוכלוסיות מ"א בקרקע. בהתחשבות בסוג הקרקע, מחזור הגידולים (כרב השדה), מחזור העיבודים, אופן הדישון והשימוש בחומרים להגנת הצומח, ניתן להשפיע רבות על המ"א בקרקע – על "חיות" ופוריות הקרקע גם לטווח הרחוק. זו אחריות שלנו, ללמוד, לדעת ולנקוט בפעולות שיבטיחו קיום המשאב החשוב והמהותי הזה – א ד מ (ם) ה, שלא יאבד גם לדורות הבאים.
בטורים הבאים, אדון בפעולות המעשיות לטיפוח מ"א בקרקע. חקלאות ברת קיימא נפתח את הדיון בעיבודים והשפעתם בראי החקלאות הישראלית.
