לא כולם יודעים אבל פרקטיקות אגרונומיות רבות המיושמות מידי יום בענף התמרים פותחו במו"פ ערבה דרומית. למעשה מחקרים בענף התמרים החלו בערבה הדרומית כבר בשנות ה-60'! היום מו"פ ערבה דרומית ממשיך להשקיע משאבים עצומים במחקרים בענף התמר, הענף הכלכלי העיקרי בערבה הדרומית
ענף התמרים בערבה הדרומית מלווה את ההתיישבות בערבה מיומה הראשון. נטיעות ראשונות בראשית שנות החמישים של המאה שעברה התרחבו עם התפתחות ההתיישבות והתבססותה.
תחנת הניסיונות "ערבה" שהוקמה בשנת 1964 עסקה בעיקר בניסיונות בירקות וגידולי שדה, אך גם בניסיונות במטעים ובתמרים. עם הגעת הזן מג'הול לערבה, באמצע שנות ה-60', הוברר שעתיד הזן תלוי בפתרונות דילול. המחקר הגדול והמקיף שנעשה בשנים אלו, שתוצאותיו מלוות אותנו עד היום, הוא דילול מג'הול באמצעות אבקה מטופלת
תחנת ניסיונות "ערבה" הפכה בשנת 1985 ל "מו"פ ערבה דרומית". לצוות המחקר הצטרפו חוקרים בעלי תואר שלישי והמחקרים בתמרים התרחבו.
השינוי התפיסתי בסוגיית המג'הול חל באמצע שנות התשעים. עד אז ההתייחסות למג'הול הייתה כמו לשאר הזנים שגודלו בערבה: חדראוי, חלאוי, זהידי ודרי – ממתינים להבשלה של כל ההאשכול והגדיד מתבצע כשכל האשכול יבש. גודדים את כל האשכול, זורקים לקרקע, מנערים את הפרי בתוך הרשת ומעבירים לבית האריזה במיכלים של 200 ק"ג.
מחקרים פורצי דרך
צוות מקצועי מהערבה הדרומית יצא לקליפורניה כדי ללמוד את שיטות גידול המג'הול. הסיבה: המג'הול הקליפורני פודה מחירים גבוהים בהרבה מהמג'הול הישראלי בשווקי היצוא.
הצוות שב עם תובנה עיקרית: "יש לגדוד את המג'הול חודש קודם, כשהוא עסיסי ולא לייבש את כל האשכול."
הדבר חייב את המגדלים לשנות את כל שיטת הגדיד, את בתי האריזה, את מערכי המיון, ואת המו"פ למערכת מחקרים מאומצת של "לימוד מנגנוני נזק מיבניים-מירקמיים ביולוגים לאבטחת איכות תמרים מזן מג'הול", ובהמשך למחקרים ב"הארכת חיי המדף של פרי המג'הול", וכן: "אבטחת איכות פרי תמר מג'הול על ידי שימור בהקפאה".
למרות כותרת זו, במחקר התברר שהמג'הול אינו קופא גם ב-18- מעלות צלזיוס ואפילו לא ב -25- מעלות. למחקר זה חשיבות רבה בדו שיח שמתנהל מול משרד הבריאות בימים אלו שמנסה להיכנס לבתי אריזה בתמרים כרגולטור, ואילו אנו טוענים שהמג'הול נכנס לבתי אריזה ויוצא מהם ללא שינוי – והפרי אינו קופא – ולכן התקנות של משרד הבריאות אינן חלות על בתי אריזה לתמרים.
במסגרת ממשק גידול תמרים בערבה הדרומית נערכו מחקרים רבים במהלך השנים. למשל, מחקר על השפעת רמת גיזום עלים על היבול ואיכותו בוצע במו"פ לפני כ-40 שנה בזן דקל נור. שינויים רבים שחלו במהלך השנים בהשקיה, דישון והזן העיקרי הובילו למחקר חדש שמתבצע בשנים האחרונות. במחקר זה נבחנת גם רמת המוטמעים בגזע
שינוי שיטת הגדיד הקודמת לגדיד של פרי עסיסי, שמחייב הגעה לכל אשכול מספר פעמים בעונה וגדיד זהיר ואיטי – ומצוקת כוח אדם כרוני בערבה הדרומית – הובילו ליזמה של פיתוח מנערת ומערך לגדיד ממוכן של תמרים מזן מג'הול. פיתוחים מתקדמים של אב הטיפוס נמצאים ביטבתה ובסמר ופועלים לשביעות רצון המגדלים.
תופעת דילוג שלב בתמרים ידועה בערבה עוד לפני הגעת המג'הול, אולם במג'הול העסיסי התופעה מורגשת יותר. מחקרים לחקר התופעה נערכו בתחילת שנות האלפיים, התופעה הוגדרה ואף נחקרו והומלצו תהליכים למזעור הנזק ולשיפור איכות הפרי.
העבודות שבוצעו במהלך השנים ובעקר בשנים האחרונות היו בעקר טיפולי הידרציה וייבוש במתקנים מסחריים – בבתי אריזה, בחדרים ייעודיים במו"פ ובתאים מיועדים במעבדה. נבחנו התנאים האופטימליים, המשלבים טמפרטורה ולחות לצורך קבלת פרי עסיסי משובח בזמן קצר, ושמירה על איכות פרי טובה.
עבודות אחרות טיפלו בחיטוי פרי עסיסי לאחר קטיף ע"י חמרים שונים ובשיטות אחסון שיאפשרו חיי מדף לפרקי זמן ארוכים בקירור ובטמפרטורת חדר. ובנוסף נערכת עבודה מקיפה בלימוד המיקרוביום (אוסף כלל המיקרובים בפרי) של פרי התמר מזן מג'הול, במטרה למצוא מדביר ביולוגי שיצמצם את הנגיעות של פטריות פטוגניות, הפוגעות בפרי בשלב התפתחותו ואחסונו.
השפעת מזג אויר על תהליכי גידול בתמרים מוכרת למגדלים כבר שנים רבות. בשנים האחרונות מקודם מחקר בערבה הדרומית לבניית מודל המקשר את השינויים במזג האויר לתופעות "דילוג שלב", "שלפוח", גודל פרי ומועדי גדיד. תוצאות הביניים מעודדות מאד והמודל צפוי לתת כלי חשוב למגדלים ולבתי האריזה להתמודד עם התופעות השונות.
התמר, הבורון והמלח
חלק גדול ממטעי התמרים בערבה הדרומית מושקה בקולחי אילת. איכות הקולחין הייתה טובה ממי ההשקיה הרגילים, מאחר והם תוצר של מים מותפלים שמסופקים לאילת. בשל מחסור במים מליחים להתפלה במתקן סבחה של מקורות – הוחל בראשית שנות אלפיים בהתפלת מי ים. במי ים תכולת בורון גבוהה ומולקולת הבורון זעירה ואינה מסוננת במימברנות ההתפלה.
כתוצאה מכך חלה בקולחי אילת עליה בריכוז הבורון שגרם לתמותה וניוון של עצי פרי: מטע מנגו באליפז, חלקות כרם והדרים במו"פ ועוד. היה חשש כבד שריכוז הבורון הגבוה יפגע במטעי התמרים הצעירים שמושקים בקולחי אילת. מחקר חדשני וייחודי תוכנן ובוצע. 20 שתילי מג'הול מתרבית רקמה נשתלו בליזימטרים: 4 ריכוזים של בורון ו-4 ריכוזים של מליחות מי ההשקיה במערכת מבוקרת, שמאפשרת מידע מדויק של מאזני מים ודשן מידי יום.
תוצאות עיקריות של מחקר זה, שנערך לפני יותר מעשור שנים, הן: 1. שעץ המג'הול אינו מושפע מריכוזים גבוהים של בורון. 2. למרות שעץ התמר עמיד למליחות – חלה פחיתה ביבול ככל שהמליחות עולה! מחקר עצי התמר בליזימטרים הוסיף נדבכים רבים וחשובים להבנה של מנגנונים פיזיולוגים וביולוגים בעצי המג'הול, תצרוכת המים והדשן ועוד.
בערבה הדרומית גדלים כיום כ-110,000 עצי תמר מזן מג'הול המושקים ברובם במים מליחים באיכויות שונות. עליה במליחות מי ההשקיה גורמת להשפעות שליליות קצרות וארוכות טווח על הצמח. בטווח הקצר נצפה לירידה בקצב קליטת המים והטרנספירציה. בטווח הארוך תהיה השפעה על כמות ואיכות היבולים. ברוב המקרים ניהול ממשק השקיה במים מליחים מתבסס על השקיה בכמויות עודפות, כאשר המטרה היא לשמור על מליחות נמוכה ככל האפשר בשכבת בית השורשים.
איכות המים תשתנה עם כניסת מים מותפלים לאזור ושיפור איכות מי הקו. מחיר המים בישראל נקבע לפי איכותם. מטרת המחקר שמבוצע במו"פ היא פיתוח ויישום ידע לשימוש יעיל במקורות המים הקיימים והעתידיים לגידול מסחרי של מג'הול. על מנת להשיג מטרה זו נבחנת השפעת 3 איכויות מים ורמות ההשקיה, הנגזרות מהן על מטע צעיר של תמר מזן מג'הול. ממצאי המחקר עשויים להוביל לאופטימיזציה של ניהול משק התמרים דרך שינויים בכמות מי ההשקיה בהתאם לאיכותם ולחיסכון במים.
ד"ר ענת זאדה, מהמכון להגנת הצומח במינהל המחקר החקלאי, פיתחה מערכת ושיטה לזיהוי פרומוני מין של עש התמר הקטן ע"י דגימה יממתית. הפרומון הסינטטי שפותח נמצא יעיל מאד. פותחה מערכת הכוללת מלכודות דלתא עם דבק חרקים, נדיפית גומי הטעונה במ"ג אחד פרומון סינטטי. יעילות המלכודות גבוהה ונלכדו כ-500 זכרים במלכודת
בשני העשורים האחרונים אנו עדים לעליה מתמדת בשטח הנטוע של מטעי התמרים. צריכת המים השנתית הממוצעת בערבה הדרומית היא 2500-3000 מ"ק לדונם מטע. צריכת המים השנתית במטעי התמרים בישראל היא 120 מלמ"ק.
פרויקט הליזימטר הענק הוקם בסוף 2017. הליזימטר הענק מאפשר מעקב רציף אחר משקל והרכב מי הנקז מתחת לשכבת בית השורשים של מטע הדומה ככל שניתן למטע מסחרי.
הליזימטר הינו כלי מחקרי המאפשר לסגור מאזני מים ומומסים בעצים בודדים, לחשב את דרישות האוופוטרנספירציה ופרקציית השטיפה – וללמוד את תגובת העץ לשינויים במשטר ההשקיה או איכות המים. מכאן שבידנו מערכת ניסיונית ייחודית וחדשנית המאפשרת לנטר ולאסוף את נתוני השימוש במים בתנאי מטע מסחרי.
הנתונים והמסקנות ממערכת זו יהיו זמינים למגדלים. אנו מאמינים שנתוני השימוש במים יאפשרו שינויים בהנחיות השקיה וחיסכון פוטנציאלי במים של כ-15% מהצריכה השוטפת מידי שנה. דשן יחסך כפועל יוצא של החיסכון במים.
פיתוח מיכון בתמר
פינוי כפות תמרים מהמטע מהווה אתגר למגדלים. 25 כפות לעץ בשנה ופינויים מהשטח מהווים מעמסה כבדה בימי עבודה. בעזרת צוות מסור מהמכון להנדסה חקלאית וצוות ממטע יטבתה הותאם מגוב מחוזק, שמרכז את כפות התמרים לאומנה באמצע השורה ומרסקת גזם מחוזקת מרסקת את הכפות לשבבים.
בשל כישלונות בישום ריסוסים באשכולות בצמרות עצי תמר נקרא צוות המכון להנדסה חקלאית לסיוע, ובאמצעותו פותחה טכנולוגיה מתקדמת ששיפרה את יעילות היישום של חמרי הדברה.
צוות אחר מהמכון להנדסה חקלאית, בסיוע צוות מקבוץ סמר, פיתח מערכת רובוטית מיוצבת להאבקה וריסוס אוטומטיים בצמרות עצי תמר.
התבססות הגדיד המכני של מג'הול בשני מטעים גדולים וההתלבטות של מגדלים אחרים לעבור לשיטת גדיד זו, גרמה להחלטה לקדם מחקר השוואתי, אותו בצע צוות מהמכון להנדסה חקלאית עם צוות המו"פ, לבחינת עלויות הספקים, כוח אדם ואיכות פרי בגדיד מכני וגדיד ידני, כאמצעי לשיפור וחסכון בימי עבודת אדם בגדיד מג'הול עסיסי – וככלי תומך החלטה במעבר מגדיד ידני למכני. נמצא שהגדיד המכני יעיל מהגדיד הידני בהיבט של חסכון בכוח אדם ופוטנציאל השיפור בו רב ביותר.
תמריקה
כתוצאה ממספר תופעות שמשפיעות על איכות התמרים וכנראה תלויות אקלים כגון "שלפוח" ו"דילוג שלב", הוחלט ב-2010 לקדם מחקר בשיתוף מכון וולקני, לפיתוח מאגר מידע בתמרים כתשתית מחקרית לשיפור איכות הפרי.
מטרת המחקר היא לבחון את הקשרים בין תנאי האקלים והסביבה פרוטוקולי הגידול ואיכות הפרי כדי לפתח כלים ולצמצם נזקים. מטרות משנה: פיתוח מערכת אחודה לאיסוף ואחזור נתונים ומידע ברמת החלקה הבודדת בענף התמר; בניית מודלים שיסבירו שכיחות תופעת ה"שלפוח" ו"דילוג שלב" בהקשר לתנאי הסביבה וממשק הגידול, ויאפשרו לנבא אותן לפני מועד הגדיד.
התולדה החשובה של מחקר זה היא מיזם ה"תמריקה". "תמריקה", המופעלת ע"י ערדום, הקימה מערכת אסוף מידע חקלאי ONLINE באמצעות אפליקציה לעץ, בכדי להגביר את התפוקות ובכדי ליעל את הגידול.
היישומים כוללים: אפליקציות לתיעוד פעולות חקלאיות ברמת העץ הבודד; מעקב ביצוע משימות יומי, כלים לבדיקת תפוקות צוותי עובדים; ממשקים אוטומטים ממחשבי השקיה; ממשקים בין בית האריזה לחלקה לטובת קלט אוטומטי של איכות תמרים ותמחיר גידול.
אגרוטכניקה
בעבודות שבוצעו בערבה הדרומית החל מ-2008 ועד 2020, בהם נבחנו השפעת רמות דילול שונות במשך מספר שנים בעצים קבועים – ומשנת 2009 עד 2020 נוטרו גם: גובה היבול, גודל הפרי, איכות פרי וגובה היבול על סרוגיות הנבה בעצים קבועים. תוצאות עבודות אלו מראות כי במטעים ישנם עצי מג'הול טובים עם יבול רב שנתי גבוה ועצים עם יבול רב שנתי נמוך. ההפרש הממוצע השנתי היה 30 ק"ג לעץ בלוטן, במשך 9 שנים – ומעל 50 ק"ג בסמר.
תוצאות אלו מראות כי שיפור העצים הגרועים ב-50% יביא לתוספת יבול של כ-300 ק"ג לדונם לפחות. בעבודה העוסקת בחקלאות מדייקת המתבצעת בסמר, אנו מנסים לברר מהם הגורמים להפרשים הגדולים בין העצים. תוצאה חשובה נוספת היא שביבול המטרה בערבה הדרומית, הנע בין 120 ל-160 ק"ג ממוצע לעץ – לא נמצא כל קשר בין היבול לגודל הפרי.
ככל שהיבול גבוה יותר כמות הפרי הגדול גדולה יותר. לא נמצאה השפעה ליבול על סירוגיות הנבה גם ביבול שנתי של קרוב ל-200 ק"ג לעץ. היות ובשני המטעים הממשק וממשק הדילול המתבצע בכל העצים של אותה חלקה מבוצע באופן דומה, יש להניח כי השונות בדילול לא נובעת מעוצמת הדילול אלא מגורמים אחרים.
אין בעבודות אלה המלצה לא לדלל אלא להיפך – יש לדלל את המג'הול לרמות סבירות (400 עד 500 פירות לאשכול בגדיד) ולהשקות במנות מים הדרושות לתמיכה ביבול הכבד (1000 עד 1200 ליטר לעץ בשיא).
במסגרת ממשק גידול תמרים בערבה הדרומית נערכו מחקרים רבים במהלך השנים. למשל, מחקר על השפעת רמת גיזום עלים על היבול ואיכותו בוצע במו"פ לפני כ-40 שנה בזן דקל נור. שינויים רבים שחלו במהלך השנים בהשקיה, דישון והזן העיקרי הובילו למחקר חדש שמתבצע בשנים האחרונות. במחקר זה נבחנת גם רמת המוטמעים בגזע. השפעת יישום היוניקונזול (חומר מעכב היתמרות) על עצי מג'הול בערבה הדרומית – נבחן גם הוא במטעים שונים וכבר מסתמן שהשפעת החומר שונה ממטע למטע, וכן ניכרת השפעת איכות המים על התוצאה.
הגנת הצומח
נושאי הגנת הצומח במטעי התמרים מטופלים גם הם ע"י המו"פ. בסוף שנות התשעים של המאה שעברה התגלתה אקרית הקוריםOligonychus afrasiaticus במטע התמרים של אילות, ותוך שנה התפשטה צפונה לכל המטעים בערבה הדרומית. מחקר דחוף שבוצע ע"י חוקר מהגנת הצומח במכון וולקני, מדריכת הצומח של ש.ה.מ. וחוקרי המו"פ, ביסס פרוטוקול הדברה יעיל שמופעל עד היום .
במסגרת המאמצים להפחית שימוש בחמרי הדברה, מבוצע בשנים האחרונות מחקר מקיף על שימוש בעטלפי חרקים להפחתת נגיעות של עשים מזיקים במטעי התמרים. כמו כן נחקרת הפעילות והיעילות של ציפורים קבועות ושל ציפורים נודדות בהפחתת אוכלוסיית המזיקים במטעים ובשדות.
עש התמר הקטן הינו מזיק ייחודי לתמר הפוגע בחנטים של פירות התמר בכל הארץ. הניטור המקובל – בדיקת נגיעות באשכולות – הינו יקר ומצריך שימוש בכלי גובה בעונת הדילול הלחוצה. לפנייתנו פיתחה ד"ר ענת זאדה, מהמכון להגנת הצומח במינהל המחקר החקלאי, מערכת ושיטה לזיהוי פרומוני מין של עש התמר הקטן ע"י דגימה יממתית.
הפרומון הסינטטי שפותח נמצא יעיל מאד. פותחה מערכת הכוללת מלכודות דלתא עם דבק חרקים, נדיפית גומי הטעונה במ"ג אחד פרומון סינטטי. המלכודות נתלות על עצים בחלקה בגובה אדם. יעילות המלכודות גבוהה ונלכדו כ-500 זכרים במלכודת. בעקבות כך פותחה מערכת ניטור המבוססת על לכידה שבועית של זכרים במלכודות ניטור.
מערכת זו נותנת התרעה מוקדמת על עליה אפשרית בכמות הזחלים באשכולות, ומאפשרת למגדל להיערך להדברת העש כשבועיים שלושה לפני הצורך בהדברה. צוות המחקר של המו"פ בשיתוף מדריכת הגנת הצומח בוחנים שימוש "במלכודת + פרומון" להדברת העש ע"י לכידה המונית. הצלחת המחקר תאפשר ייצור מג'הול ללא יישום של תכשירי הדברה, ולכך משמעות רבה במיתוג המג'הול ובהפחתת הפגיעה בסביבה.
כותבי המאמר: צוות מו"פ ערבה דרומית
