מעל 9000 חקלאים ואנשי ענף החקלאות ביקרו בתערוכת החקלאות השנתית "אגרו ישראל – יבול שיא" 2019, שהתקיימה ביום רביעי וחמישי, ה-30 וה-31 באוקטובר 2019, שעבר בגן הלאומי מעיין חרוד
מעל 9000 חקלאים ואנשים הפעילים בענף החקלאות בישראל – ביקרו בתערוכת החקלאות השנתית "אגרו ישראל – יבול שיא" 2019, שהתקיימה ביום רביעי וחמישי, ה-30 וה-31 באוקטובר 2019, שעבר בגן הלאומי מעיין חרוד. יותר מ-120 חברות ותאגידים, גופי ממשלה ואחרים הציגו בתערוכה, בהן יבואניות טרקטורים ומיכון חקלאי רבות, חברות השקיה, חברות דישון, חברות הדברה, ביטוח חקלאי, קלנועים וטרקטורונים ועוד חברות, המספקות תשומות כאלו ואחרות לחקלאים.
זאת היא הפעם הראשונה שבה תערוכת " אגרו ישראל – יבול שיא " 2019 מתקיימת במשך יומיים רצופים והמהלך הוכתר בהצלחה אדירה. במשך שני ימי התערוכה הגיעו אלפי מבקרים לתערוכה, כולל משלחות של סטודנטים לחקלאות מאפריקה וכן משלחת בת 100 חקלאים מהרשות הפלשתינית, בהובלת סמיר מועדי, קמ"ט חקלאות במינהל האזרחי.
במקביל לתערוכה נערך במשך יומיים הכנס השנתי, שאף הוא רשם מספר גבוה של משתתפים, בשל הנושאים המרתקים שעלו במושבים הרבים.
דניאל עטר: "צריך שינוי רדיקאלי, לא לחיות את המציאות אלא לנסות להכתיב את המציאות ויש לנו את הכוח לעשות זאת. צריכה להיות פה רוח קרב, אם מנהיגי ההתיישבות העובדת לא יתלכדו ויפעלו לבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, לא נצליח להציל את החקלאות הישראלית"
אגרו ישראל- יבול שיא
יומו הראשון של הכנס נפתח בברכות של הח"כים אלון שוסטר, אופיר סופר, יושב ראש קק"ל, דניאל עטר, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן. הנחה את הכנס ביומו הראשון גיא ורון, כתב צפון בחדשות ערוץ 12 וכתב גל"צ בצפון.
במליאת הפתיחה אמר ח"כ אלון שוסטר: "אנחנו בכחול לבן יחד עם ח"כים נוספים מכל הסיעות בבית פועלים ונפעל כשדולה חקלאית חזקה למען החקלאות וההתיישבות. כרגע העתיד לא ברור אבל נכהן כאילו תהיה ממשלה. אנחנו מעורבים בנושא הפקעות הקרקע, מעורבים חזק בנושא העגלים לפלשתינים ואני מקווה שתוקם וועדת כלכלה, כשהטריגר יהיה ניוד מכסות של רפתות פגועות.
"אנחנו מקווים מחד שתהיה ממשלה אבל השדולה החקלאית שתתמוך בעשיה החקלאית המפוארת מתכוונת להיות אפוליטית, נחושה, ממוקדת והמשימה פשוטה – שחקלאים יחזירו לעצמם את התחושה שהם עושים את הדבר הנכון ושהחקלאות תחזור לנתיב הנכון, לסדר היום ולגאווה הישראלית."
ח"כ אופיר סופר אמר: "כשנכנסתי לתערוכה וראיתי את הטרקטורים ואת הכלים החקלאיים הגדולים זה נתן לי אנרגיות חיוביות. כאילו אתה מסתובב בין טנקים ונגמ"שים, כי בסוף אני חושב שגם חקלאות וגם צבא הם משהו שאנחנו מאוד מתאמצים עבורו ונמשיך לשמור על החקלאות הישראלית, להסביר לעם ישראל שחקלאות זה חלק מהערכים היותר חשובים למדינה ובעזרת השם נעשה זאת בקדנציה הקרובה."
יושב ראש קק"ל, דניאל עטר, אמר: "אנחנו בקרן קיימת ממשיכים במסורת שכבר קיימת שנים רבות לתמוך בהתיישבות העובדת, בכל תחום אפשרי, כולל הכשרות קרקע, אנו מנסים ביחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לפתור את בעיית הקרקע בצופר, למציאת קרקע חלופית. בשלב ראשון יש למצוא שטח של כאלף דונם במקום השטח שחוזר לירדן. אנחנו עוזרים ליישובי עוטף עזה ובכלל, בכל מקום אפשרי, אנחנו משתדלים להישאר ולתמוך, כי אנו גם רואים את מה שקורה מסביב.
"כל מי שעוסק בחקלאות ודאי יודע שאנחנו מממנים 50% מכל המו"פ החקלאי האזורי בישראל וזה תהליך שימשך, בוודאי עכשיו כשאנחנו בקק"ל נכנסים לתוכנית 'ישראל 2040' – ריכוז מאמץ בגליל ובנגב וההתיישבות והחקלאות מהווים מרכיב מרכזי בתכנית.
"בהמשך ישיר לתחושה שמלווה אותי כבר זמן רב – שרובה המכריע של המנהיגות שלנו מנסה לשרוד במציאות שמוכתבת לנו כהתיישבות, התחושה היא של כמעט אבדן דרך.
אנחנו נמצאים בשלב שצריך להתעלות מהעניינים המפלגתיים. הגיע הזמן למאבק שיתייחס למקומה של החקלאות כערך מרכזי בחייה של המדינה, משהו אחר לחלוטין מההתייחסות אליה ב-25-30 שנה האחרונות. צריך שינוי רדיקאלי, לא לחיות את המציאות אלא לנסות להכתיב את המציאות ויש לנו את הכוח לעשות זאת.
צריכה להיות פה רוח קרב, אם מנהיגי ההתיישבות העובדת לא יתלכדו ויפעלו לבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, לא נצליח להציל את החקלאות הישראלית."
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור: "החקלאות מרגשת וחשובה אבל צריך לזכור כמה דברים: בראש וראשונה צריכה להיות תפישת עולם של מדינה, שיודעת שהיא מייצרת את מזונה בעצמה ולא כקלישאה ואם נעבור בהשקפת המוסדות, דרך ראש הממשלה, דרך השרים ודרך הפקידים אז יש בעיה! בסוף, אם אנחנו מטפלים בכל פעם רק בבעיות הקטנות והן אכן רבות – אנחנו לא מגיעים לפתרון הרחב והכולל שאנחנו רוצים.
"צריכה להיות כאן תפישת עולם – החל מראש הממשלה ועד רוב האנשים שעוסקים בנושא – שמייצרים פה את המזון – ולא רק בגלל כסף אלא בגלל התפישה! הטיב לעשות השף אייל שני ביום שישי, אני מניח שכולכם ראיתם בטלוויזיה או ברשתות החברתיות, כשהראה כמה זה משמעותי לעם האמריקאי שיש לו את הטעמים שלו, את ביטחון המזון שלו. ברור שאם לארה"ב זה חשוב אז לנו זה חשוב שבעתיים. נמשיך לעבוד ביחד ולעשות את מה שאפשר ושיהיה בהצלחה."
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "החקלאים הם שקבעו את גבולות המדינה לפני קום המדינה – במאבק על המדינה שבדרך ובפרט לאחר קום המדינה. לא הטנקים, אלא הטרקטורים והכלים המכנים לקחו חלק בהשלטת הריבונות על הקרקע הרחבה של מדינת ישראל הצעירה. המשפט של טרומפלדור על המחרשה לא התחיל אז כשאמר אותו ולא הסתיים עד עצם היום הזה. את העובדה הזאת צריך להזכיר דווקא לשלטון בירושלים, שהוא ולא אחרים מנסים לנשל אותנו מאדמתנו.
"אין מדינה מפותחת שלא תומכת בחקלאות, אבל אצלנו לצערי, יש בלבול בסדר העדיפויות הלאומי, שנובע מחשיבה רק דרך החור של הגרוש. הריבונות על הקרקע, החקלאות והחקלאים חשובים יותר מגרוש לפה וגרוש לשם. בכל מדינה אחרת כבר מבינים זאת, אצלנו היה צריך את אייל שני בכדי שיאמר את המובן מאליו, ועל כך תודת כולנו."
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן אמר: "אני חושב שלמרות כל הקיטורים וכל אווירת הנכאים צריך להסתכל על העתיד בתקווה. הבעיה הכי גדולה שלנו היא שבעצם הייצוא ירד והצריכה המקומית עלתה אבל בגדול מספר החקלאים יורד, התפוקות נותרות בעינם, השנה טיפה עולות, ובסך הכל המצב הוא סטטי.
כל הדברים לפני ציינו את הנקודה המרכזית: רק מדיניות ממשלתית שתדע לשים את חשיבות החקלאות בתודעה הציבורית תביא לשינוי המצב. לא מדובר בהרבה כסף. גם כשמשווים את התמיכה בארץ למדינות ה-OECD אנחנו עדיין למטה, קצת השתפרנו אבל עדיין אנחנו מתחת לממוצע."
ההתיישבות והקרקע
בתום הברכות נערך פאנל בנושא: "מה תהיה מדיניות הקרקע החקלאית בממשלה הבאה? הוותמ"לים, תיקון 116, וועדות גבולות הבינוי בנחלה במושב ובשטח המחנה בקיבוץ". הפאנל נערך בהשתתפות ח"כ רם בן ברק, יו"ר קק"ל, דניאל עטר, היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח ומנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי. הנחה את הפאנל העיתונאי גיא ורון.
בפאנל אמר עו"ד עמית יפרח: "תיקון 116 זה משהו שהממשלה לקחה מהותמ"ל והפכה אותו לכלי שאפשר להשתמש בו במגזר הערבי ובכלל, בכל הקשור לחוק תכנון ובניה ובעצם הפכה את האכיפה בתוך המבנה של המושבים לאכיפה מנהלית, עם קנסות גבוהים מאוד, על מנת לנסות ולהשפיע בכל מה שקשור בשימושים חורגים.
"מבחינתנו כמובן זה אירוע מאוד מאוד בעייתי ומהרגע שהחוק הזה נולד פנינו למישנה ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו כרגע בדין ודברים על מנת לבנות מתווה שיאפשר פרק זמן סביר לבעלי הנחלות שנקנסו, כרגע מדובר בכמה עשרות בעלי נחלות. בעצם אנחנו מנסים לייצר פרק זמן של לפחות שנתיים שיהווה הלימה בין ההחלטות לאכיפה, שיקבלו איזשהו תמריץ להסדרה, על מנת שלבעלי הנחלות תהיה האפשרות או להסדיר את השימוש, אם זה עומד בהחלטות המנהל והתב"ע או להסיר במידה וזה לא עומד ובכל מיקרה, מבלי לספוג את הקנסות הכבדים האלה."
דני עטר, יו"ר קק"ל: "אני חושב שהגיע זמן וכשדיברתי על צעדים רדיקאליים אז גם בנושא הקרקעות הגיע הזמן שהמושבים והקיבוצים ייקחו לידיהם את היוזמה – יובילו מהלך מתואם, בוודאי ביחד עם הח"כים זה יכול להיות בתהליך של חקיקה, להעביר למדינת ישראל ביוזמה שלנו סדר גודל של 700-800 אלף דונם כדי לפתור את כל הבעיות של הערים בפריפריה.
"הגיע הזמן להביט ממעוף הציפור ולבוא עם תכנית עם ראיה ארוכת טווח של 20-30 שנה קדימה, לתת איזשהו מענה, לייצר שינוי בשיח ביחסים שביננו לבין המדינה, בוודאי ובוודאי לשנות את המצב שאין לך מה להגיד כי אין לך חזקה בקרקע. הבעלות היא ברורה, העברנו את הקרקע למדינה והיום מתעמרים בך בעקרונות שאתה בנית ועוד פעם חזרנו לעולם הערכים. הגיע הזמן לשנות את השיח, הגיע הזמן שנוביל את החיים שלנו ולא להיות מובלים."
ח"כ רם בן ברק, חבר נהלל, הגדיר את עצמו כ: "אני מושבניק שגם חבר כנסת", אמר: "צריך להבין שמי שיושב 70, 80 או 100 שנה באיזשהו מקום יש לו זכויות על הקרקע והגיע הזמן למסד את הזכויות של אנשים שיושבים על הקרקע כבר עשרות שנים, תוך כדי שנשחרר אותם על המשבצת הראשונה.
"לגבי תיקון 116, אנחנו קודם כל מדינת חוק, צריכים לשמור על החוק אבל אינך יכול לדרוש מבלי לתת פתרון, שמצד אחד החקלאות תאבד את הרווחיות הכלכלית שלה, שחקלאים יפשטו את הרגל ויהיו במצב קשה, כאשר חלקם יושבים בפריפריה בגבול הצפון ובמקומות אחרים, מצד שני אתה מגביל אותו לחלוטין במה שהם יכולים לעשות על הקרקע."
עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "תיקון 116 הוא לדעתי צדקנות – שהיא אחד משבעת החטאים בנצרות, כשמישהו עושה כאילו הוא מוסרי, כאילו הוא צודק אבל בעצם הוא בא להרוס מלמטה, כמו 'חוקי היובש' שהיו בארה"ב. תיקון 116 ברגע שיופעל גם בעיר הוא מבוטל. זה חוק בלתי דמוקרטי ולצערי, כשניסינו בזמנו להילחם בו בכנסת, איך לומר בעדינות, זה נתפש כחוק נגד ערבים ולכן, הח"כים התיישרו לפי הדבר הזה ולא הצלחנו לגייס ח"כים שיבואו ויבינו שזה פוגע, לא רק בחברי המושבים במגזר החקלאי אלא גם באזרח בעיר.
"החוק הזה הוא בלתי מידתי, בלתי חוקתי. הוא למעשה מחסל את מעורבות מערכת המשפט בנושא התכנון והבניה והופך את התכנון והבניה לאיזושהי עבירת מוסר משהו איום ונורא, מכת מדינה. ושימו לב, כל הדברים האלה זה בחצר של המושבניק.
לא מתנפלים על פגיעה בשצ"פ או בכבישים, כדברים נוראים שקורים במרחב העירוני, שאנשים משתלטים על שטחים ציבוריים וכן הלאה. בעוד שבמגזר העירוני יש תהליך של הפרטה, למשל, הפרטת דיור ציבורי לאנשי פרטיים אצלנו התהליך הוא הפוך, אצלנו יש הלאמה."
מאיר צור: "החקלאות מרגשת וחשובה אבל צריך לזכור כמה דברים: בראש וראשונה צריכה להיות תפישת עולם של מדינה, שיודעת שהיא מייצרת את מזונה בעצמה ולא כקלישאה"
חקלאות מדייקת
הפאנל הבא בכנס עסק ב"חידושים טכנולוגיים וחקלאות מדייקת", בהובלה של רוני אמיר, מנהל תחום בכיר למיכון והנדסה חקלאית בשה"מ משרד החקלאות. בפאנל הושם דגש על אמצעי חישה מרחוק ומקרוב שיסייעו לחקלאי להגיע לרמת גידול גבוהה יותר ולהגדלת הרווחיות, באמצעות חיישנים, מצלמות, רחפנים או לוויינים.
בכנס השתתפו ד"ר ויקטור אלחנתי, חוקר ממכון וולקני, איתן אביבי, מרכז משק עין חרוד איחוד, שם מיושמים האמצעים החדישים הללו, ד"ר אנה ברוק, מהמעבדה לספקטרוסקופיה וחישה מרחוק, באוניברסיטת חיפה, חנן סלושני, אגרונום חדשנות ומומחה לנוטרינט מחיפה כימיקלים, ניר אוחנה, מחברת הסטארט-אפ Conserve-water ומיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף מו"פ במשרד החקלאות.
הפאנל נפתח בסקירה של רוני אמיר על חידושים חקלאיים. בין היתר הציג אמיר שורה של מכונות חקלאיות חדשות, בהן קומביין לבטטות, במות עבודה, מכונה להוצאת צמחי תות שדה, קומביין לאסיף בצל יבש, את העליה בשימוש במכונות שתילה אוטומטיות בירקות (שדה פתוח), מסועים לשינוע ירקות – דלעת, ירקות עלים, מערך מיכון חדש בשום – זריעה, אסיף ומיון ועוד. כן ציין אמיר את ענף החוחובה המצליח, שכולו ממוכן ואת הכנסת המיכון בתמרים שהביאה לעליה ברווחיות.
בהתייחסו לשימוש ברחפנים ולוויינים כעזר לחקלאים אמר אמיר, כי יש פער רב בין הרצוי והמצוי וכי החדירה של טכנולוגיות חדשות מעין אלו לחקלאות הישראלית היא איטית. "פה בארץ הנושא לא כל כך תופש תאוצה," אמר אמיר והעריך כי בדומה לשאר המדינות בעולם גם בישראל אחוז המשתמשים בחישה מרחוק לחקלאות מגיע ל-10% עד 20%.
לדברי אמיר, כיום את ההחלטות לוקח החקלאי בלבד או שחברה ממליצה על החלטות בהסתמך על הנתונים. "בעתיד תהיה איזושהי תוכנה שתגיד לו מה לעשות," אמר. "בשביל שתהיה חקלאות מדייקת צריך שכל חלקה אצלנו תהיה ממוקדת עם שם משתמש, שם החקלאי, ואז או באמצעות מדריך או באמצעות תוכנה הוא ידע מה לעשות עם המידע שנאסף."
אגרו ישראל-יבול שיא הציגה תחום חדש בחקלאות מדייקת הוא חיישני לייזר, שיסייעו בניתוח המצב לעומק הצמח, אך לדברי אמיר כיום מחירם גבוה ועד שיכנסו לשימוש ייקח זמן. "כרגע יש טכנולוגיות אחרות, כמו צילום רב כיווני או מצלמות עומק, שילוב של 2-5 מצלמות, כדי לקבל מה קורה עם הצמח ואיך לפענח נכון. היום הכיוון הוא להגיע גם בצילום ממנוף להראות היכן צריך ריסוס מדוייק, היכן יש לך כחקלאי בעיה ובהתאם לכך להפעיל את המרססת."
ד"ר ויקטור אלחנתי, החוקר ביחד עם ד"ר יפית כהן את נושא החישה למרחוק לחקלאות, נתן הרצאה מפורטת לגבי מהות החישה למרחוק, מטרותיה ועוד. חקלאות מדייקת, אמר, הינה אסטרטגיית ניהול המשתמשת בטכנולוגיות מידע על מנת להביא נתונים ממקורות רבים לתמיכה בהחלטות הקשורות בייצור חקלאי, תוך התייחסות לשונות המרחבית.
הגידול החקלאי מצולם ע"י מצלמות בעלות ספקטרום רחב, בעיקר באינפרא אדום (IR) ותחום שקרוב לאינפרא אדום (NIR) לצורכי חקלאות. על ידי כך ניתן להבחין ולבדל פרמטרים שונים בגידול, ככמות המים בשתילים, שיעור היובש, היתכנות להימצאות מזיקים ועוד.
ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית למינוף מו"פ במשרד החקלאות, מכהנת בתפקיד חדש שנוצר לפני כשלוש שנים במשרד החקלאות – במטרה לזרז את תהליך המעבר ממחקר תיאורטי למוצר שימושי. לדברי לוי, "החוקרים מזהירים אותנו באזהרות (כלל עולמיות) מפני המחסור במזון הצפוי לקראת 2050, בשל הצמצום בשטחים חקלאיים, הכפלה או שילוש של אוכלוסיית העולם, שינויי אקלים, צמצום מקורות מים איכותיים, העליה בגיל הממוצע של חקלאי העולם, הרבה דברים שאנחנו במדינת ישראל חווים אותם קצת לפני אוכלוסיית העולם.
נוצר צורך במציאת פתרונות כדי להתמודד עם הקשיים האלו. חדשנות היא מציאת פתרונות חדשים לצרכים קיימים או מציאת פיתרונות לצרכים חדשים." לדברי לוי, "אם אנחנו לוקחים את השנים האחרונות הושקעו השקעות בתחום החקלאות בסדר גודל של 880 מיליון דולר, זה לא מעט בהתחשב בשיעור התמיכה בכל העולם, מה גם אם אנחנו לוקחים בחשבון שמדינת ישראל היא בגודל של ניו ג'רזי אז יש לנו הרבה במה להתגאות. מ-2014 ועד ספטמבר 2019 רואים צמיחה בהשקעות. מדובר על כ-300 השקעות."
קנביס רפואי
ביום השני של התערוכה אגרו ישראל – יבול שיא המשיך הכנס בהנחיית אריה רגב, לשעבר מנהל היחידה לקשרי חוץ באגף לסחר חוץ של משרד החקלאות. בשעות הבוקר התקיים פאנל בנושא: "החקלאות והפארמה – מדברים קנביס", כאשר את הכנס הפיקה והובילה חגית יגודה (53), חולת סרטן מגיל 17, המטופלת מגיל צעיר בקנביס רפואי. בפאנל השתתפו גם הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל, מחלוצי מתן רישוי לשימוש רפואי בקנביס ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית בשער מנשה, דוד רום, מחברת NewCa, נמרוד רגב, מהנדס מים והשקיה ומנהל תחום קנביס רפואי בחברת נען דן ג'יין, ישי וקסמן, אגרונום אזור צפון בחברת חיפה כימיקלים והאגרונום בתחום הקנביס גלאב בראודו, יועץ עצמאי לחוות קנביס בארץ ובעולם.
יגודה, שהיא אחת מעשרת המטופלים הראשונים בישראל בקנביס רפואי, פעילה בכל רחבי הארץ בקידום מעמד הקנביס הרפואי בישראל, אמרה בכנס אגרו ישראל – יבול שיא: "חשוב לי להביא את סיפור הקנביס, שמיליוני אנשים נרפאים ממנו. חשוב לי להביא את סיפור הקנביס, אפילו כשהרופאים פוחדים מזה ולא רואים בו כתרופה.
אני עדות לכך שהקנביס הוא תרופה, אני ועוד הרבה הרבה מחברי ועוד אנשים רבים שפגשתי לאורך הדרך – שנלחמו עד יום מותם וקיבלו את המזור בדרכם, כי קנביס נותן לך סיבה לחיות.
"הקנביס אמנם צמח פלא אך אינו משנה גורלות– אבל הוא נותן לחולה מצב רוח טוב ומצב רוח טוב זה משהו חיוני שאין לאף רופא אחר, רק לצמח. אני מאמינה שאדם, צמח ורפואה אחד הם."
מהפאנל עולה כי היום משמש הקנביס הרפואי כתרופה תומכת ומסייעת לחולים במחלות קשות מאוד, כסרטן, ניוון שרירים, טרשת עורקים וכדומה. עיקר פעילות הקנביס במחלות קשות היא החזרת התיאבון, טיפול דלקתי, מניעת בחילות וכמובן, מתן מצב רוח טוב, הרגעה ותקווה לחולה. כמו כן, הקנביס משמש כמזור וכתרופה מחוללת נפלאות בטיפול בנפגעי פוסט טראומה, ילדים ומבוגרים ברצף האוטיסטי, טיפול בדלקות ועוד.
הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל, דיבר על ניסיונו בטיפול קנביס בנפגעי פוסט טראומה (PTSD): "התחלתי לעבוד עם נכי צה"ל ש-80% מהם היו הלומי קרב ואז נחשפתי לדברים נוספים, מטופלים אמרו: 'שמע, אני מעשן קנביס מאז שנפגעתי וזה הדבר היחיד שמרגיע אותי, נותן לי לישון, נותן לי מצב רוח ולתפקד'.
" עם הזמן גילה ד"ר סגל את ההשפעות המטיבות של הקנביס על חולי PTSD. מטופליו של ד"ר סגל, הסובלים מפוסט טראומה הם בעיקר חיילים ואנשי משטרה, רובם הלומי קרב ממלחמות או מפעולות איבה, אירועים שנפגעו בהם או היו עדים להם, מיעוטם חוו ונפגעו בתאונות דרכים והיתר בדרכים אחרות. במחקריו גילה ד"ר סגל שהטיפול בקנביס רפואי מסייע להם בצורה משמעותית ודרמתית.
דוד מרום, מחברת NewCa, דיבר על הצד הנדל"ני של הקמת חוות קנביס רפואי ועל הבעיות הרבות שעלולות לצוץ בעת הקמת חוות קנביס, במידה והבדיקות לפני ההקמה אינן יסודיות וקפדניות. נמרוד רגב, מחברת נען דן ג'יין, ישי וקסמן, מחיפה כימיקלים והאגרונום גלאב בראודו, דיברו על ההיבטים הגידוליים והחקלאיים של גידול הקנביס, איש איש במקצועיותו, אם במים, דישון ואם בגידול. על הבעייתיות ביצירת אחידות במינון הקנביס כתרופה והעובדה שמרבית הטיפול בקנביס ניתן בעישון אמר אגרונום בראודו: "קרוב לוודאי שנצטרך לפתור את הבעיה ולראות בקנביס הרפואי כמשהו שונה ויוצא דופן מתרופה רגילה."
חידושים בנשירים
את הפאנל הבא שעסק בנושא "חידושים בגידול מטעים נשירים" הוביל שמעון אנטמן, גמלאי שה"מ ואיש מועצת הצמחים. כן השתתפו בכנס: ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות בישראל, המדריכה ד"ר ענת זיסוביץ', משה"מ משרד החקלאות ועידו בן דור, ממשתלת בן דור שביסוד המעלה. מטעי הנשירים בארץ מצויים בעיקר באזור הצפון, מהם כ-60 אלף דונם שקדים, כ-40 אלף דונם תפוחים, 40 אלף דונם אפרסק ונקטרינה, כ-20 אלף דונם שזיפים, 15 אלף דונם אגסים, 10 אלפים דונם משמש, 5000 דונם דובדבן מתוק וחמוץ וכ-2500 דונם קיווי.
בפתח הפאנל נתן שמעון אנטמן סקירה מקיפה על החידושים הטכנולוגיים בענף הנשירים בישראל, בין היתר על הזנים החדשים לאורך השנים, תרומתו של ד"ר ישעיהו קובץ לענף. כן נתן סקירה על הגנת הצומח, דישון והשקיה בנשירים והתמקד בעיקר בפיתרונות מתחום המיכון החקלאי והקטיף הממוכן, שנמצא עדיין בחיתוליו. בין היתר נתן אנטמן השוואה בין כלכלת ענף האפרסק באיטליה, שם נכנס המיכון בגדול לעומת ישראל, כאשר ההבדל ביניהם מתבטא בחיסכון של 12.5 ימי עבודה אצל האיטלקים (כולל גיזום, דילול וימי קטיף).
ד"ר ענת זיסוביץ', משה"מ משרד החקלאות, הרחיבה את הדיבור על הדילול המיכני, קרי, הפחתת פרחי העץ בשלב הפריחה או הורדה מוקדמת של חנטים, על מנת להוריד מעומס היבול הצפוי של העץ. לדברי ד"ר זיסוביץ' ככל שנקדים לדלל, התחרות על המוטמעים תקטן ופוטנציאל גודל הפרי הסופי יגדל.
בסקירה שנתנה הציגה ד"ר זיסוביץ' שלושה מכונות דילול שנכנסו לשימוש בישראל: דארווין 300, המכונה הצרפתית (ECLAIRVALE 2500) והמכונה הספרדית (Ericius 3000) ודיברה על יתרונות כל מכונה ומכונה.
לדבריה, מבדיקות שנערכו עולה כי הדילול המיכני הביא לפחיתה בזמן הדילול הידני הנדרש בהשוואה לביקורת. הדילול המוקדם בזמן הפריחה תרם להגדלת הפרי. מאפשר דילול מהיר של שטחים גדולים בזמן הפריחה. יותר פרי נקטף בקטיפים הראשונים. הדילול המיכני ניתן לוויסות (מספר מעברים, מהירות נסיעה, שלב הדילול), הוא מהיר וחסכוני בכוח אדם ובעלות הכלכלית.
עידו בן דור, ממשתלת בן דור, נתן סקירה ארוכה על פיתוח זני נשירים חדשים במשתלת בן דור, משתלה שעוסקת בפיתוח זני נשירים חדשים מזה שנים רבות. כל פיתוח זן במשתלת בן דור הוא פריצת דרך בענף, שמחפשת נישה שיווקית עם מיתוג ייחודי משלה. המשתלה למשל מפורסמת בשזיפי האבטיח שלה, שזיפי לימון, בעלי ציפה ירוקה וליבה אדומה, אגסי Red Druze, אפרסקי פיתה ונקטרינות פיתה ועוד.
לדברי בן דור, אחת ממטרות המשתלה היא להאריך את עונת השיווק של כל זן וזן, כך שניתן יהיה לשווקו לאורך תקופה ארוכה יותר, הן בשווקי אירופה וארה"ב והן בשווקי דרום אפריקה וחצי הכדור הדרומי.
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, אמר: "לא נשלים עם מציאות בה ממשלת ישראל תתמוך בחקלאים בטורקיה, באירופה או בעזה על חשבון החקלאים בישראל, המכשירה את הפגיעה במפעל החקלאות הציוני. התקציבים המועברים לפיתוח ענף החקלאות נמוכים משמעותית מאשר במדינות אירופה או ארה"ב.
אין מדובר במחווה של רצון טוב, בעולם המערבי הבינו, כי תפקידה של החקלאות הוא ייצור מזון עצמי עבור אזרחי המדינה, שמירה על קרקעות הלאום, התיישבות בשולי המדינה על הגבולות ועוד. בעוד באירופה ובארה"ב רואים חקלאות כערך, בישראל אנו עדים לאובדן דרך. שם גילו, את מה שאנחנו הספקנו לשכוח, היעדר תמיכה בחקלאות מייצרת אי-שוויון שפוגע לא רק בחקלאים, אלא גם בשאר אזרחי ישראל, בכלכלת המדינה ובביטחונה," אמר בלחסן.
בנושא יוקר המחייה ציין בלחסן, "אף ממשלה עדיין לא העזה לצאת נגד רשתות השיווק בבעלותם של טייקונים. הממשלה מלבה את האש במצב יוקר המחיה ומחירי המזון, כנגד החקלאים, מאחר ונגד הטייקונים קשה לה. מצב זה עלינו לשנות" אמר בלחסן.
חדשנות בגננות ונוי
הפאנל האחרון בכנס "אגרו ישראל – יבול שיא" 2019 עסק בנושא: "חדשנות בתחום הגננות וענפי הנוי", בהנחיית רונזה אמארה, מדריכת גננות ונוי בשה"מ, משרד החקלאות. כן השתתפו בפאנל חגי רבן, מנהל מקצועי בחברת VGI ואגרונום חנוך בורגר, המשמש כיועץ פרטי ובעל חברה. למרות העובדה שמדובר בתערוכה חקלאית התמלא הפאנל בקהל רב, חובבי גינון וכן חברות העוסקות בתחום.
המדריכה רונזה אמארה התמקדה בנושאים הרבים שאגף גננות ונוי עוסק בהם, בהם נושא גננות בר קיימא, "יש כאלה שקוראים לזה גם גן אקולוגי וחלק מהאג'נדה שאנחנו מובילים שהגן יהיה עם פחות רעלים וללא חומרי הדברה. אחת הדרישות שעולות בגן בר קיימא היא לעשות חיפוי קרקע. אם אנו רוצים גן ללא רעלים אנחנו חייבים פתרונות חלופיים, וחיפוי היא גישה למניעת עליית עשבים. יש כל מיני חיפויים, אני בעד חיפוי מעץ שהוא יותר טבעי ומתפרק עם הזמן."
לדברי אמארה, חיפוי הקרקע בגינה יביא גם לחיסכון בעלויות ההשקיה ועוד. דבר נוסף שחשוב לגן בר קיימא הוא ניהול נכון של ההשקייה בגן. "לא יכול להיות שבגינה או אפילו בפארק עירוני הכל מושקה אותו דבר. משקים צמחים כמו דשא ודשא כמו עצים, זה לא מתאים! כל קבוצת צמחיה עם צרכי ההשקיה הייחודיים שלה וזה יכול לחסוך במים ומעבר לזאת, ימנע עליה של עשביה ששוב תגרום להוצאות."
לדברי אמארה, מחקרים מראים כי בניגוד לסברה המקובלת – גנים ופארקים ברי קיימא הם דווקא הזולים יותר מגנים רגילים ובהחלט חוסכים בהוצאות כספיות רבות, המושתות היום על העיריות והמועצות ועל המגזר הפרטי.
חגי רבן, מנהל מקצועי בחברת VGI, נתן סקירה ארוכה על פעילות מיקרו-סטימיולנטים, מעוררי צמיחה הן בענף החקלאות והן בענף הנוי.
חנוך בורגר הרצה על הדברה ביולוגית בגננות ונוי של חברת "ביו-בי" ועל הקשיים הרבים לשווק את החרקים המועילים לאנשים פרטיים, מה שגרם במשרך תקופה ארוכה להימנעות מכניה לשוק הגינון והנוי בישראל.
"האתגרים בנושא הדברה ביולוגית בגננות ונוי הם רבים," אמר בורגר. "קודם כל, זיהוי הבעיה! יש מעט מאוד אנשים שיש להם מספיק ידע וניסיון כדי לזהות את הבעיה בגינה שלהם. אנחנו מקבלים פניות בנוסח: 'הצמח שלי לא בסדר, במה אתם יכולים לעזור?'. 70% מהפניות שאנחנו מקבלים הבעיות נובעות משני סיבות: גידול צמח בתנאים לא מתאימים בצמח או ניהול ממשק מים בצורה לא נכונה."
כיום, אמר בורגר, מתנהל השיווק לאנשים פרטיים בשיטה יעילה, הכוללת צילום 2-3 צילומים של הצמח הפגוע, כדי שאנשי החברה יוכלו לזהות את הבעיה. במידה ואכן הגיעו למסקנה שיש בעיה הם מסייעים. לעתים קרובות, הפניה לחברה מתבצעת כאשר המזיק או המחלה כבר עשתה את פגיעתה ומאוחר מידי לתקן את הפגיעה.
