כמדי שנה, גם השנה, התקיים יום פתוח בקיבוץ סעד שבמסגרתו הוצגו כל זני התפו"א המיוצרים בארץ והמיובאים מחו"ל.
מטרת המפגש שבו השתתפו כל הגורמים הרלוונטיים מהארץ ומחו"ל, הייתה להציג את תוצאות מבחני הזנים השונים, בהתאם למועדי הזריעה וסוגי הקרקע באזורים השונים. נתונים חשובים אלו מסייעים בידי המגדלים לקבל החלטות נכונות ומקצועיות בנוגע לבחירת הזנים המתאימים לעונות, למועדי הזריעה ולסוגי הקרקע השונים. כמובן שבסופו של דבר מוצגים נתוני הזנים המצטיינים ביותר מבחינת היבולים ואיכות הפירות, בגידולים האורגניים והקונבנציונליים.
במסגרת ההרצאות הציג אשר גולן, אחראי הניסויים מקיבוץ סעד, את תוצאות מבחני הזנים בעונות הגידול השונות תוך סקירה אקלימית של העונות השונות שכללה נתוני טמפרטורה וכמויות המשקעים שכמובן יש להם השפעה על הגידול עצמו.
יש לציין כי השנה הייתה התמקדות בזני שוק מקומי ובזנים בעלי אוריינטציה ליצוא, לשוק הגורמה ולתעשייה.
היום הפתוח הוקדש הפעם לזכרו של אברהם (לבקו) לביא ז"ל שהיה מעמודי התווך של הענף ושהלך לעולמו בחודש יוני השנה. דברים לזכרו הושמעו ע"י אלי ארג'ואן, מגדל דגול שפעל בצמוד אליו. כמובן שבכנס השתתפו גם בני משפחתו של לבקו. יהי זכרו ברוך.
אורן ברנע, האחראי והמרכז של הענף בארגון מגדלי הירקות, סקר את הענף כולו בנושאים הבאים:
- תפוקות חקלאיות, בדגש על ענף הירקות.
- יבוא הזרעים ממדינות שונות ואופן הבקרה המתבצעת לגביהם במסגרת ה"סיור הירוק".
- יצוא תפוחי האדמה לרוסיה.
- מחירי הירקות.
- מאזן הידרולוגי המציין את ההתאדות וכמות הגשם שקטנה.
- פיצויי מס רכוש למבצע "עלות השחר".
- הרפורמה בחקלאות ועמדת ארגון מגדלי הירקות ביחס אליה הכוללת את הנקודות הבאות:
- את המו"מ יש לנהל עם הממשלה הבאה.
- יש לשמור על 4 גידולי הליבה: תפו"א, עגבניות, מלפפון וגזר – לא לרדת מתחת ל- 75% מהמכס הקיים.
- כל התעשייה מחוץ לרפורמה.
- כל גידול שירד בו המכס זכאי מיידית לתמיכה.
- היקף התמיכה הממוצעת : 650 ₪ לשטח פתוח ו – 1,500 ₪ לבתי צמיחה.
- ועדת המעקב והיישום תהיה מקצועית ולא פוליטית.
- מחירי המים השפירים והשפד"ן לא יעלו על 1 ₪ למ"ק.
- לשמור על המצב הקיים בכללי הגנה"צ בנוגע ליבוא תוצרת חקלאית, למניעת הכנסת מחלות ומזיקים מחו"ל.
יבוא זרעי התפו"א הינו מהולנד (67%), מצרפת (14%), מסקוטלנד (10%), מגרמניה (8%) ומדנמרק (1%). סה"כ כ- 51,272 טון.
אורן מסכם ואומר כי כמויות הזרעים היו אשתקד יותר סבירות ועדיין היו עודפים לשוק. כמו כן צפוי גידול בעלות הזרעים, בעיקר במרכיב ההובלה.
המלחמה באירופה, מציין אורן, מכניסה מתחים נוספים וחוסר היציבות מחזקים את חשיבות ביטחון המזון בעולם כולו וגם בישראל.
ליום הפתוח הוזמנה, מרצה אורחת, הגב' קסניה סבטלובה, חברת כנסת לשעבר ועיתונאית ששימשה כפרשנית לענייני ערבים, לתת הרצאה, מאוד משמעותית הנוגעת ליצוא לרוסיה, בנושא: שישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.
במסגרת הרצאתה ציינה קסניה את העובדות הבאות :
- ההתקדמות הרוסית במזרח נבלמה.
- בדרום, אוקראינה פתחה במתקפת נגד.
- התקיפות האוקראיניות על חצי האי קרים ודרום רוסיה הפכו לשגרה.
- רוסיה סופגת אבדות משמעותיות.
- רוסיה סובלת ממחסור בכוח אדם ובנשק מתקדם.
- בעולם מעריכים מחדש את עוצמתה הצבאית של רוסיה.
- ברחוב הרוסי המלחמה עדיין פופולרית בגלל אי החשיפה לנתונים האמיתיים אך יחד עם זאת, הידיעות מ"קרים" ודרום רוסיה מתחילות לזלוג פנימה.
- הכלכלה הרוסית במשבר, התל"ג צנח ב- 5% ועד סוף השנה יש צפי לירידה של 5% נוספים.
- הכנסות מנפט וגז צנחו ב- 22% ולמרות המחירים הגבוהים ההכנסות מייצוא צנחו ב- 45%.
- סעיף ההוצאות בתקציב גדל ב- 25% בגלל צרכי הביטחון.
- מדינות ערב וסין אמנם רוכשות מרוסיה נפט וחיטה, אך לא מוכנות להסתכן בסנקציות של המערב.
- אין ולא צפויות סנקציות על מזון אך הבנקים בעולם ובישראל נוקטים במדיניות שמרנית ביחס להעברות כספים מרוסיה ואליה.
לסיכום , מציינת קסניה, כי המלחמה, ככל הנראה, תמשך גם בשנת 2023 וכל צד ינסה לשבור את הסטטוס קוו, ובינתיים גם מתכנן חיים בצד המלחמה.
