יבול שיא
הרפת והחלב
בית התנועה המשוקם בכל הדרו אוג 2024

יישור קמטים בבית ההיסטורי

3 דק' קריאה

שיתוף:

בבית התנועה המשוקם במרחביה מוציאים את הכביסה החוצה ומצפים לטקס חנוכת הבית

בימים הנוראים האלה, נהרסים מול עינינו בתים ביישובי התנועה הקיבוצית. כל אחד מהם וכולם יחד לא רק מסמלים המשכיות של חיי הפרט והחברה בקו העימות, אלא צורך לשמר הוויה משמעותית במורשת הישראלית. הקיבוצים יזכו לשיקום וימשיכו את המסע בתקווה לעתיד טוב יותר.
להבדיל – בימי המלחמה הזאת זכה בית התנועה ההיסטורי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר לשיקום מהבליה ממנה סבל במהלך כמה עשרות שנים. בצוות המנהל את אתר "החצר הגדולה" וסביבתו במרחביה, מקווים שנציגי התנועה וגופים נוספים ישתתפו בטקס חנוכת בית התנועה המשוקם. מי ירים את הכפפה?
מרכז לפעילות שוקקת
בשנת 1921, אי-שם במחנה אוהלים על הכביש בין חיפה לעפולה, נוסד קיבוץ א' של השומר הצעיר, שכעבור שנה עלה על הקרקע בשמו בית אלפא.
באותה שנה נוסד קיבוץ ב' של התנועה שאימץ את השם משמר העמק. רק כעבור שש שנים נוספות, ב-1 באפריל 1927, נוספו לרשימה עוד שני קיבוצים, עין שמר ומרחביה, ויחד הקימו הארבעה את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, כזרם פוליטי עצמאי בתוך תנועת הפועלים בארץ ישראל. מייסדי קיבוץ מרחביה לעתיד, בראשם מאיר יערי, ממנהיגי השומר הצעיר, קיוו להקים קיבוץ יש מאיין, אולם חלפו עוד שנתיים, עד שב־1929 עלו להתיישבות קבע בחצר הקואופרציה בעמק יזרעאל, שמתיישביה הראשונים עזבו ופינו מקומם לקבוצות ביניים שהחזיקו במקום.
באפריל 1931 נקבע כי בוגרי התנועה חייבים "להגשים", כלומר להתיישב בקיבוץ ולממש בו אורח חיים המושתת על ערכי התנועה הציונית-סוציאליסטית. התנועה גדלה והתפתחה כשלזכותה הקמת יותר מ-80 קיבוצים, שהתאחדה ב־1999 עם קיבוצי התק"מ לתק"צ – התנועה הקיבוצית.
"בית התנועה" הוקם במרחביה, ביתו של יערי, בשנת 1936 ושימש מרכז לפעילות שוקקת במשך כ-40 שנה. האדריכל יעקב פינקרפלד יצק בו ערכים שאפיינו באותה תקופה את רוח הסגנון הבינלאומי, המבוסס על מוטיבים של ה"באוהאוס". המבנה הפשוט ונקי במראהו החיצוני עם טיח לבן חלק, גֶרם מדרגות פינתי גבוה, חלונות אופקיים ואנכיים, מאופיין בגג רחב ידיים המזוהה בקורות בטון רבות. בקומה העליונה שכנו מזכירות הקיבוץ הארצי והנהגת התנועה החינוכית השומר הצעיר. שם גם הייתה לשכתו של המזכיר מאיר יערי, שתפקד בה עד פטירתו ב־1987. בקומה התחתונה פעל משנת 1940 "דפוס השומר הצעיר", שותפות של הקיבוצים מרחביה, מזרע ושריד. כאן בבית זה ערכו והדפיסו את ספרי "ספריית פועלים", ואת העיתונות התנועתית המגוונת.
מדד כלכלי בלבד
בעשורים האחרונים איבד הבית מזוהרו. הוא שימש את ענפי הקיבוץ ואילו כיום מושכרים חדריו ואולמותיו לעסקים חיצוניים. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, סמוך לחצר הקואופרציה המכונה "החצר הגדולה". עם התיישנות והתבלות חיצוניותו של בית התנועה לא ניתנה תשובה הולמת לתחזוקתו כמבנה המיועד לשימור.
לפני מספר חודשים נחלצו האחראים לנכסי המקרקעין בקיבוץ והחלו במשימה לשיפור מצבם של מספר מבנים היסטוריים, בהם בית התנועה. אלא שהצורך שעלה לתיקון הבליה נטה להתעלם מרכיב השימור של הערכים האצורים במבנה האייקוני בטענה כי התקציב אינו מספיק. כשמדובר במבנים המאכלסים שוכרים, המדד הוא כלכלי בלבד – האם ההוצאה הצפויה תתקזז עם הכנסה סבירה ולא תהפוך לנטל על הכנסות הקיבוץ מתחזוקת המבנה שהועם זוהרו.
עתה, כשחזיתות המבנה נראות נקיות ומטופחות יותר, אי אפשר להתעלם מעברות השימור שנעשו על ידי הקיבוץ במהלך השנים והותירו צלקות. אלו הן תוצאה מהזנחת המורשת המוחשית המקומית, זלזול בהתראות בזמן אמת על תוספות ועל שינויים גסים ואפילו הזויים הפוגעים הן בכבודה של האדריכלות, הן בחשיבותו של המבנה ההיסטורי והן אף עומדות בניגוד להוראות ולהנחיות השימור.
במסמך "הוראות לשימור" (מנהל התכנון, 2016) כתוב בין היתר: "לא יותרו שינויים בצורתו החיצונית… ולא תותר פגיעה באופיו האדריכלי לרבות סוג האבן, פתחים, תבליטים, סיתות" ועוד. כמו כן נאמר שם: "בתיק התיעוד של המבנה תקבע רמת השימור של המבנה, לרבות אופן האפשרות או אי האפשרות לתוספות בנייה ושינויים חיצוניים או פנימיים".
מזכיר מבוא לשירותים בתחנה המרכזית
די במבט חטוף כדי להבחין במספר עברות שימור, שבוצעו ולא טופלו במהלך השיקום בבית התנועה:
חזית המבנה נותרה פרוצה; מהדלת המקורית המוזנחת נתלשה ידית אלכסונית מעוצבת. בכניסה הרשמית לגרם המדרגות נתקלים בדלתות שרוטות הקוראות לחידושן, ועל המדרגות הודבקו סיסמאות פרסום זרות ומתריסות לנוכח צביונו של המקום; בחזית נותרו תקועים מדחסי מזגנים המעיבים על המראה הנקי; החלונות הרקובים נמרחו בצבע אפור כמו היה זה איפור לפני התנועה המקומטים; שלט גדול של מכבסה משתלט על החזית בכניסה הדרומית אל אולם בית הדפוס ששרת את התרבות הרעיונית־פוליטית של התנועה; עגלות הכביסה המלוכלכת חונות בחזית המבנה ומסתירות גם את שלט ההסבר הכחול שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל; זאת ועוד: שני שלטים פרטיזניים של עסקים נוספו פתאום לתצוגת החזות המחודשת של המבנה.
ההפרה הבולטת ביותר בזרותה היא עיצוב עצוב של חלל הכניסה הדרומי, הפתוח לרווחה, באמצעות אריחים מגוונים על הקירות והרצפה, מה שמזכיר חדר מבוא לשירותים בתחנה המרכזית.
חוסר הלימה זה לסגנון הכללי לא הוסר למרות התראות ופניות חוזרות, אולי משום שאין עניין להטריד את השוכר – שגם הוא אינו מעריך את הנכס שהופקד בידו מעבר להכנסה מכביסת מלבושים ומצעים מלוכלכים – ומתירים לו להמשיך ולפגוע באופיו האדריכלי של המבנה שקללת הבליה הוסרה ממנו לכאורה.
ההתעלמות המופגנת מערכי השימור, הבולטת עדיין במבנה זה כמו באחרים בסביבתו, הולכת ונמשכת ופוגמת במצטבר בתוכניות למימוש הפוטנציאל התיירותי גם בימים של מלחמה ואי ודאות. אפילו יוזמה לטקס צנוע המלווה בסיור לציון חנוכת בית התנועה המשוקם, נתקלת בחוסר עניין מצד מי שהיה אחד מארבעת הקיבוצים שלפני 97 שנים ייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי, הקיבוץ שהופקד למעשה להוקיר נכס מורשת זה ולשמור עליו. את הכביסה ימשיכו בינתיים להוציא החוצה ולכסות את החזות ההיסטורית במוצרי טקסטיל הזקוקים לניקיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: ד"ר אודי פרישמן, מומחה לביטוחי בריאות ויו"ר חברת הייעוץ "פרש קונספט"  מערכת הבריאות בישראל ניצבת כיום בפני אתגר מורכב  — משבר תרופות שאינן כלולות בסל. מדובר במשבר שצומח לאט אך בעקביות, וצפוי לפגוע
לרשות הציבור הוותיק בישראל עומד סל זכויות ושירותים הכולל בין היתר עזרים רפואיים, מוצרי שיקום וניידות – אשר יכולים להקל על חיי היום־יום, לשמור על הבריאות ולספק תחושת ביטחון. בפועל, רבים אינם מודעים לזכויות
3 דק' קריאה
מיליונים בעולם סובלים ממיגרנה שמכבידה על השגרה ופוגעת בתפקוד. עם טיפולים חדשניים, זיהוי הטריגרים ושגרה מותאמת, המיגרנה תפסיק לנהל את חיינו.  מאת: ד"ר מרינה יגורוב מנהלת יחידת נוירולוגיה במרכז רפואי לין וד"ר סיון בלוך,
הזיקנה היא שלב בחיים המלווה לא אחת בשינויים פיזיים,קוגנטיביים, רגשיים וכלכליים.  מדינת ישראל מציעה לאזרחים הוותיקים מגוון רחב של זכויות והטבות שנועדו לתמוך בהם ולשפר את איכות חייהם. למרות הזכויות הרבות הקיימות לאזרחים ותיקים,
3 דק' קריאה
מאת עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט בעולם הכפרי ובייחוד במושבים, שאלת ההורשה אינה עוסקת רק בחלוקת נכסים טכנית – היא נוגעת בשורש הזהות המשפחתית, ההמשכיות הבין-דורית, ולעיתים אף בקיום הכלכלי של הדור הבא.
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן