יבול שיא
הרפת והחלב
Capture

ישראלים ופלסטינים: מפגשים של משפחות שכולות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

מעל 100,000 שקל העביר ב-2021 משרד האוצר ל"פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני" ובארגון "בצלמו" דורשים שליברמן יתפטר בשל כך. מאשקה ליטבק מספרת על העמותה שהוקמה לזכר חייל ישראלי שנחטף ונרצח

ערוץ 14 עסק השבוע בחשיפה מטלטלת: "פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני", קיבל ב-2021 ממשרד האוצר של אביגדור ליברמן, סכום של 105,000 שקל. הכותרת שניתנה בערוץ לידיעה הייתה: "ארגון שמאל קיצוני תוקצב במעל 100,000 שקל ע"י הממשלה".        

מה הופך את "פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני" לארגון שמאל קיצוני? קודם כל, אין דבר כזה ארגון שמאל סתם. כל ארגון שמאל הוא ארגון שמאל קיצוני. על הקיצוניות מעידה גם המטרה המוצהרת של הפורום, מטרה שכל איש ימין שורשי אינו יכול שלא להזדעזע ממנה: "הפסקת ההרג משני הצדדים, פיוס והידברות". בנוסף, הפורום מקיים טקסי זיכרון אלטרנטיביים ובערוץ 14 נטען, ש"כפועל יוצא מכך הוא משווה לכאורה בין חללי צה"ל למחבלים". במשרד האוצר הסבירו שמדובר בעמותה מאושרת, שנפגעה בתקופת הקורונה כמו עמותות אחרות, והתקציב ניתן לה כיוון שעמדה בקריטריונים שנקבעו לתמיכה. ההסבר לא שכנע את מנכ"ל ארגון הימין "בצלמו", (לא להתבלבל עם "בצלם"), שקרא לשר האוצר ליברמן להתפטר מתפקידו.  

מארב, פצצה, ירי 

את פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני הקים יצחק פרנקנטל ב-1995 לזכר בנו אריק, חייל בן 19, שנחטף שנה לפני כן בצומת מסמיה על ידי אנשי חמאס ונרצח. ב-1998 נרשמה העמותה "חוג ההורים – פורום המשפחות" המנוהלת היום על ידי ועד משותף, ושני מנכ"לים, ישראלי ופלסטיני. בצד הישראלי חברים בעמותה יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים. הפלסטינים מגיעים מיו"ש. מדי שנה מקיימת העמותה בסמוך ליום הזיכרון בשיתוף עם "לוחמים לשלום" טקס זיכרון אלטרנטיבי. בטקס האחרון, ה-17 במספר, במאי השנה, השתתפה גם מאשקה ליטבק מנגבה, חברת העמותה. אביה, משה ליטבק, נהרג ב-1947 כשיצא עם אחרים לחפש שני חברי נגבה שלא חזרו לקיבוץ, והמחפשים נקלעו למארב קטלני שהציבו אנשי כפר ערבי סמוך. מאשקה נולדה אחרי מות אביה ונקראת על שמו. אחיה, ארנון, יליד 1944, נפל בנובמבר 1970 במסגרת שירות מילואים.      

בטקס דיברה גם נסרין אבו אל-ג’דיאן מעזה, שאיבדה את בעלה ואת בנה ב-2014, כשפצצה שהוטלה ממטוס חיל האוויר פגעה בביתם. דיבר גם איסמעיל אל ח'טיב מג'נין, שבנו אחמד בן ה-12 נהרג ב-2005 מירי של חיילי צה"ל.   

הפתרון לסכסוך לא בדרך האלימות 

ל"זמן קיבוץ" אומרת מאשקה: "אחרי ייסוד העמותה ב-1995, הייתי בין הראשונים שהצטרפו אליה. הרבה שנים מילאתי בה תפקידים כמו חברת הנהלה וחברת ועדת ביקורת. הייתי שותפה למפגשים רבים ונסעתי מספר פעמים לחו"ל בשליחות הסברה. תמיד עם פרטנרית פלסטינית. אנחנו עורכים מדי פעם מפגשים של משפחות שכולות, למשל ביום רביעי השבוע יתקיים בנגבה מפגש דרום של הפורום. נציגים שלנו מגיעים לבתי ספר ומספרים על העמותה, ואתה בוודאי יודע על מקרים בהם זרקו אותנו מכל מני מקומות. יש לנו גם פורום נשים, יהודיות ופלסטיניות. היינו לפני חודש בג'סר א-זרקא וזה היה מפגש בלתי רגיל. בקיץ מתקיימות קייטנות לנוער. רוב המימון לפעילות שלנו, אגב, מגיע מחו"ל.   

"רבים מהפלסטינים שנמצאים בפורום ישבו בכלא הישראלי. הם נמצאים בפורום כי הם הבינו שהדרך לפתור את הסכסוך היא לא דרך האלימות. הרעיון הוא, שכמו שאנחנו יושבים ביחד, גם המנהיגים של שני העמים יישבו ביחד ויגבשו הסכם מדיני. נפגשנו לשם כך עם ראשי ממשלות ישראל וגם עם נשיאי ישראל. לא נפגשנו עם נתניהו.  

"היה מפגש אחד שלא אשכח אותו. אחרי מבצע חומת מגן. ישבנו בקבוצה והייתה שם אמא מאחד הקיבוצים במרכז הארץ, שהבן שלה נהרג במבצע, וישב שם פלסטיני, שאח שלו נהרג גם הוא בחומת מגן. אולי אחד הרג את השני? אתה חושב על הסיטואציה הזו, שבני המשפחות מוכנים לשבת יחד סביב שולחן אחד, ולדבר על זה. בלי שנאה.   

נפגשים, מדברים, אבל לא ממש מצליחים להשפיע  

"היה לי בן זוג נרטיבי מבית עומר. אבא שלי נהרג במלחמת השחרור ואבא שלו נהרג בקרב על גוש עציון, ושנינו לא היכרנו את האבות שלנו. אז ישבנו ודיברנו על החוויות שלנו בתור ילדים, איך זה לגדול בלי אבא. אני הייתי אצלו בבית עומר, אחר כך הוא בא עם המשפחה שלו אלי לנגבה, אני גרה די קרוב לבית העלמין, והוא אמר לי – מאשקה, אני רוצה לעלות לקבר של אבא שלך. במסגרת פרויקט נשים הוצמדה לי בת זוג משכם. נסעתי עד שכם וצילמתי את המקום שהבן שלה נהרג. היא באה אלי לנגבה עם הילדים והנכדים שלה, והיא ביקשה להגיע לא רק לקבר של אבא שלי, אלא  גם לקבר של אח שלי, ארנון. ככה אנחנו פועלים ואין בינינו שנאה. להגיד לך שיש לנו השפעה בכיוון של סיום הסכסוך? לצערי לא". 

תגובת גינוי והודעת תמיכה 

בטקס הזיכרון האלטרנטיבי השנה השתתפה גם רבקה מיכאלי, שזכתה בשל כך לתגובה ימנית הולמת. ראשון תקף אותה הצל ואחריו הגיעו מברכים מכל עבר. ("זבל מרוכז, אישה מגעילה, עמלק"). 22 אמיצים פרסמו ב"הארץ" מודעת תמיכה במיכאלי. בין האמנים שחתמו על המודעה: חווה אלברשטיין, טל פרידמן, עינב גלילי, חמי רודנר, דורי בן זאב, דיוויד ברוזה, אחינועם ניני, נועה קולר וקרן מור. חתמו גם אנשי ציבור כמו אהוד אולמרט, זהבה גלאון, עמרם מצנע ואחרים.  

בימים קודרים אלו, דרושה מידה לא מבוטלת של אומץ לב מצד אמן ישראלי לחתום על מודעת הזדהות מסוג זה. החותם בוודאי לוקח בחשבון, שפרנסתו עלולה להיפגע. זה מסביר כנראה מדוע רק מעטים חתמו.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן