יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 124216

ישראל תוותר על מכון המחקר החקלאי?

4 דק' קריאה

שיתוף:

*תמונה ראשית: פרופ' אורי ירמיהו

שבעים מיליון שקלים מפרידים בין המשך פעילות מחקרית ובין השבתה מוחלטת של מכון המחקר החקלאי של ישראל, שרכש לעצמו לאורך שנים אמון ויכולות ביצוע ייחודיות בעולם.

שבעים מיליון שקלים זה הסכום שמשרד האוצר של מדינת ישראל החליט לקצץ מהתקציב השנתי של מינהל המחקר החקלאי, מבלי להתחשב בהישגים פורצי הדרך שהשיגו החוקרים בעמדות השונות.

סגן ראש מינהל המחקר החקלאי למחקר ופיתוח, פרופסור אורי ירמיהו, מגלה בריאיון ל"יבול שיא" שעוד בחודש שעבר לא היה כסף נזיל לרכש לפעילות מחקרית. "נזקקנו לחומרים שונים, לדשן, לאמצעי ריסוס ופעילות במעבדות ולא היה בידינו תקציב לכך. המכון עובד, אינו מושבת, אולם לא ניתן לפעול מעשית".

פרופסור ירמיהו קובע ששכר העובדים לא נפגע, "גם איש לא יפוטר, אולם לא נאייש 40 משרות של מלגאים (מקבלי מלגות) הממתינים לפעול בכל הדרג המינהלי".

סגן ראש המינהל למחקר ופיתוח משוכנע ש"לא נגיע לסגירת מכון המחקר החקלאי הבכיר של ישראל. אני לא מאמין שהמדינה לא תאפשר לוולקני לא להתקיים. החלטת משרד האוצר נתקבלה בתדהמה לא רק אצלנו. כל מוסדות המחקר הקיימים בארץ טילפנו אלינו לברר כיצד ניתן לעזור לנו. המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח) שלחה מכתב לשר החקלאות שישקיע כל מאמץ שמכון וולקני לא ייפגע וימשיך לפעול במלוא תקציבו".

תקציב מינהל המחקר החקלאי בשנת 2023 היה 320 מיליון שקלים. בימים הראשונים אחרי השבת הארורה של ה-7 באוקטובר 2023 האוצר קיצץ 20 מיליון מתקציב מינהל המחקר בעקבות צורכי המלחמה, קיצוץ שהתקבל בהבנה לנוכח מה שהתרחש, אולם אחרי שבתקציב 2024 קוצצו 70 מיליון שקלים שהם 21 אחוזים מהתקציב הכולל יצאו החוקרים והמדענים בוולקני למאבק חיצוני בהחלטת האוצר.

פרופסור ירמיהו מציין כי במינהל המחקר מועסקים 1200 עובדים, מחציתם עובדים קבועים במחקר והמחצית השנייה של העובדים כ-600 אישה ואיש, הם מלגאים, סטודנטים לדוקטורט, מקומיים ומחו"ל, ששכר עבודתם ממומן מקרנות מחקר שמשקיעות במחקרים יישומיים.

התעורר חשש גדול לעתיד המחקר החקלאי של ישראל. מאות פטנטים חקלאיים רשומים על שם וולקני. "בסוף חודש מרץ יפוג מועד של 38 פטנטים ובהיעדר תקציב, ישראל תאבד אותם" אומר סגן ראש מינהל המחקר החקלאי למו"פ. "יש תהליך שלם לרישום פטנטים. חייבים לשמר אותם. אנחנו נהיה חשופים לתביעות של מוסדות בין לאומיים שמימנו מחקרים והם לא יראו אותם מתקדמים. למכון יש התחייבויות כספיות רבות וכאשר מקצצים בתקציב, אין אפשרות להשיב כספים ולהתנהל כהלכה מול מי שהשקיע ומצפה לראות את פירות המחקר".

איש שיחנו מגלה שמינהל המחקר החקלאי בישראל נחשב עד מאד בעולם כולו. "אנחנו במקום השלישי בעולם במחקר חקלאי. הראשון בעולם הוא מכון בצרפת, השני באירלנד ואחריהם ישראל. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שמוסד כה חשוב ברמה עולמית, ייסגר. לא יעלה על הדעת שלישראל לא יהיה מוסד מחקר כזה. אנחנו מתמודדים עם הנושאים הכי חשובים בימינו. בין השאר שינויי האקלים בעולם".

מגלה: "קרן הלמלסי מארצות הברית, שמשפחה אמידה מחזיקה בה ומנהלת אותה, תרמה לוולקני בעשר השנים האחרונות 13 מיליון דולר. בארבעה וחצי מיליון דולר מסכום התרומה רכשנו את כל המחשבים ומיכשור נוסף לבינה מלאכותית. המכון לחקר חקלאות ימית עובר אלינו ונקבל 60 מיליון שקלים מתקציב המדינה לנהל את המשך פעילותו. 700 מחקרים פעילים בהיקף כספי של מאה מיליון שקלים לא ברור מה יהיה גורלם. הקמנו תשעה מרכזי מחקר למצוינות בתחומים שונים, שיקדמו את ישראל לעתיד ומי יודע מה יהיה איתם. אחד ממרכזי המחקר האלה הוא בנושא מתקדם מאד, תחום רווחת בעלי חיים. הקמנו מרכז לחקלאות עירונית, פעילות רחבת היקף בתוך ערים בישראל. מרכז ננו-טכנולוגיה ליישום בחקלאות לשנים הבאות, מחקר בנושא שינויי אקלים, איזו כמות מים מדינת ישראל תצטרך בעשורים הבאים, ואילו מחלות תפרוצנה בעוד 10-20 שנה וכיצד יטפלו בהן. שימוש במי קולחין – אין מדינה אחרת שמובילה בעולם בשימוש במי קולחין ובפחת זרעים".

פרופסור אורי ירמיהו מציין בצער רב ש"וולקני היה על המוקד, גם לביקורת, יותר מדי פעמים בשנים האחרונות. מעבר לתקופת הקורונה, הרי היה גם מי שרצה להעתיק את מינהל המחקר החקלאי לצפון הארץ וכל הזמן מחפשים אותנו, פוגעים בנו ופועלים נגדנו. מדינת ישראל הייתה צריכה ללטף אותנו,  להעריך אותנו,לתגמל אותנו ולדעת שאסור לוותר עלינו, שאנחנו חיוניים ומקדמים את ישראל שנים קדימה".

המייסד יצחק וולקני (וילקנסקי) מתהפך ודאי בקברו.

"כולם מתהפכים בקברם. הראשונים ואלה שאינם עוד עימנו".

ממלא המקום

פרופסור אורי ירמיהו בן 65. משמש זה ארבע שנים וחצי כסגן ראש מינהל המחקר החקלאי ובשלב מסוים היה גם ממלא מקום ראש המינהל.

קיצוץ תקציב – שיתוק מכון וולקני!

המאבק על עתידו של מכון המחקר החקלאי הבכיר בישראל מתנהל בימים הראשונים של חודש מרץ, בעיקר בוועדת הכספים של הכנסת. יושב ראש הוועדה ח"כ משה גפני, הזעיק לכנסת את נציגי משרד האוצר כדי לדון בעצמאותו של מכון וולקני שעיקרו שלא תהיה פגיעה בתקציב המחקרים.

פרופסור עודד שוסיוב, חוקר בתחום הביוטכנולוגיה בפקולטה לחקלאות ברחובות קובע שקיצוץ של ממש בתקציב המכון עלול לגרום לגל של תביעות כספיות נגד חוקרים במינהל המחקר החקלאי.

"עבודות מחקר שונות שמתבצעות בוולקני ממומנות בכספי גורמים חיצוניים. ברגע שאתה מקצץ בתקציב אתה גורם להקפאה בפועל של תקציבי חוקרים, שאינם יכולים לבצע עבודות מחקר שהמימון שלהם בא מגורמים מחוץ למכון. זה פתח לתביעות".

פרופסור שוסיוב מעיד שאינו יושב על תקציב וולקני ואולם מניסיון רב שנים בגופי מחקר גדולים באוניברסיטאות ומכונים ברחבי העולם, רוב התקציב הוא על התחייבויות קודמות לנושאי כוח אדם, מתן קביעות ותקציב תפעול של גוף מחקר כזה. "החומרים הכי בסיסיים חשמל, מים, טלפון מהווים אחוז קטן מהתקציב השנתי אבל כאשר אתה מקצץ 25 אחוז מהתקציב השנתי ואין לך יכולת לפטר אנשי מקצוע, המשמעות היא שאתה משתק את המכון".

פרופסור שוסיוב מבקש לייחד דברים על השינוי הדרמטי שעברה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023."שינוי אסטרטגי וזעזוע טקטוני" כדבריו. "אין זה רק השלכות ביטחוניות על מדינת ישראל. המדינה עלולה להגיע לסיטואציות קשות באבטחת מזון לתושבים שלה".

והוא מפרט: "כבר רואים שנתיב סחר אחד גדול סגור לנו. הים האדום הפך מטרה חיה מצד החות'ים לפגיעה בשיט המסחרי הבין לאומי. נמל אילת סגור למעשה כי אינו מקבל אוניות עמוסות לישראל. אם חס וחלילה תפרוץ מלחמה אזורית, אחרי שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל, עלול גם הסחר בים התיכון לפגוע במדינת ישראל".

מדגיש: "מדינת ישראל לאורך שנים הזניחה את החקלאות הישראלית, אולי במחשבה של הגדלת התחרות מהעולם. אנחנו קונים הרבה מטורקיה שאינה נחשבת ידידתנו הגדולה. גם הירדנים, שהיינו אמורים לחתום עימם הסכם מים משופר, מעבר למכסה שהובטחה והם בתמורה יקימו חוות אגרו-וולטאיות – הם הרי לא יקימו למעננו. אנחנו צריכים להקים חוות כאלה למען עצמנו. משרד החקלאות מתנגד שנקים בעוטף עזה חוות כאלה מחשש שהנושא הזה יגרום לפגיעה בקרקעות החקלאיות, שהחקלאים יעדיפו להשקיע בצריכת חשמל על פני חקלאות. זו שטות גמורה. לדעתי, פאנלים סולאריים יעזרו לחקלאות בנגב. הם יודעים לחשב על פי חיישנים שייחשפו לשמש או לצל. ישראל צריכה לחזק מגמה כזו. חוות אגרו וולטאיות בדרום ישפרו את החקלאות שלנו".

פרופסור שוסיוב מציין ש"החוות יעניקו יתירות אנרגטית גבוהה יותר למשק בישראל ולאויב יהיה הרבה יותר קשה לפגוע בחוות כאלה".

"גידול חקלאי בדרום הארץ יעיל יותר וטוב יותר" דברי הפרופסור. "צמח לא צריך יותר מדי שמש, זה גורם לעיכוב עודף קרינה, סוגר את הפיוניות של הצמח, ואז אין חילוף גזים ואין כניסה של CO2. הפאנלים יגרמו לצל ויהיה חיסכון במים ויותר פוטו-סינתזה שיביאו ליבול גדול יותר".

פרופסור עודד שוסיוב מסכם את דבריו ואומר: "למכון וולקני יש את הכלים ליצירת החשיבה שהצגתי ולכן אסור לגעת בתקציבי המכון. בוולקני יש את כל מה שצריך. מעבדות מצוינות, מחלקה להנדסה חקלאית, וישראל תצטרך להבטיח את המשך פעילות מינהל המחקר החקלאי, כדי שנוכל לייצר די מזון לאזרחי ישראל. סמילנסקי אמר – חקלאות כאן, מולדת כאן – והוא צדק במאה אחוז. ואוסיף: אין חקלאות, אין מולדת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה– האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק נגד
9 דק' קריאה
הוא נולד ב-1394 בכפר אברהם, מושב שהפך לשכונה בפתח תקווה והיום הוא מוכר בגולן כאחד מראשוני הדבוראים ברמה * בנץ הנאמן ממושב נוב פעל במשך שנים למען ההתיישבות ועבד כל חייו בגידול דברים ורדיית
9 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה
מסע בין משמעות הקיום, התמכרות לקאנדי קראש והלוויה של ראש עיריית טול כרם ככל הידוע לנו כיום, על סמך תצפיות הטלסקופ החדש והמפליא לעשות "ג'יימס ווב", היקום הנראה לעין, זה שאנחנו יכולים לזהות, מכיל
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן