יבול שיא
הרפת והחלב

יש חקלאיות באופק! 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן מתקיימת תכנית ייחודית שמשלבת תלמידות אולפנת "רגבים אופק" של רשת רוח הגולן בעשייה חקלאית מתקדמת. במסגרת התכנית מגיעות התלמידות לחווה שלוש פעמים בשבוע, עוסקות בעבודה מעשית, ומבצעות מחקרים ואיסוף נתונים בשטח. 

מטרת התכנית היא לחבר את התלמידות לעולמות החקלאות המודרנית תוך חשיפה לכלים ושיטות מתקדמות. בין הפעילויות בתכנית: עבודה בגידולים מתקדמים, ניתוח נתוני צמיחה, ושימוש בטכנולוגיות חדשניות המשלבות בין המדע לשטח. 

צילום מסך 2025 01 22 094044

במהלך הפעילות זוכות התלמידות להתנסות ייחודית שמשלבת בין עבודה מעשית לחקר אקדמי. הן לומדות על תהליכים חקלאיים, מתמודדות עם אתגרים אמיתיים בשטח, ומפתחות כישורים שיעמדו לרשותן בהמשך דרכן. 

עדי מנור, מנהלת כוח האדם בחוות היישום: "תכנית זו לא רק מפתחת את כישוריהן של המשתתפות, אלא גם מהווה צעד משמעותי בקידום חיבור הדור הצעיר לעולמות החקלאות והחדשנות, ומצמיחה דור חדש של נשות מקצוע בתחום". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!