ראיון עם דברי הלל גרוסר, יו"ר ענף ההדרים במועצת הצמחים
בריאיון מדבר גרוסר על הפעילות הענפה של ענף ההדרים, כולל המאבק בפסילת ההדר האסיאתית, על הירידה בצריכת התפוזים ועל תביעה שמכין הענף נגד חברת "קידום" ומשרד החקלאות בנושא ה"אורי" ● למרות המשבר בשנתיים האחרונות גרוסר אופטימי לגבי עתיד הענף
הלל גרוסר, מכהן כיו"ר ענף ההדרים בהתנדבות בתשע השנים האחרונות ועומד בקרוב לפרוש מתפקידו. הלל הוא פרדסן ותיק במושבו, כפר יחזקאל (שם אנו נפגשים), ובנוסף מנהל את אגודת המים באזור עין חרוד.
הלל גרוסר נולד בפולין, בן להורים ניצולי שואה ועלה ארצה ב-1950 עוד בהיותו תינוק. הוריו של הלל לא היו חקלאים, אך הוא התאהב בחקלאות: "זו הייתה משאת נפשי" הוא מספר. "מהיום הראשון אמרתי לעצמי: "אני אהיה חקלאי, אני אוהב את החקלאות, זה ממלא אותי בצורה בלתי רגילה – ואכן כך עשיתי".
מדוע החלטת לפרוש בקרוב מתפקיד יו"ר הענף?
"הגעתי לגיל 73 ואני חושב שצריך להעביר את הניהול לצעירים. בענף ההדרים יש כמה צעירים מבטיחים שמגלים עניין וצריך לדעת מתי לצאת. אני אוהב את הענף, אליו אני קשור בכל נימי נפשי, אני פרדסן, יש לי 340 דונם פרדס, אני חי את הענף, נושם אותו, אבל אני חושב שכל ההוויה החקלאית מתמצה בזה שאני בין הצעירים בשולחנות הארציים. זאת אומרת, דור ההמשך הולך ונעלם. זה חלק מהתופעה שהצעירים לא באים לחקלאות, אבל דווקא בענף הפרדס יש עתודה מאוד יפה של צעירים שהשתלבו בענף, וחיים את הענף ופעילים גם בענפים אחרים וגם בתוך המועצה.
"השתלבו לנו במערכת מספר צעירים שמאוד פעילים: יש את דניאל קלוסקי, עומר אלטשולר, עודד גרוסר ואור שפירר, כולם מאוד פעילים והחלטתי שזה המועד בו צריך להעביר את התפקיד לצעירים. יש הרבה בעיות בענף אבל יש גם הרבה במה להתגאות, הם מבושלים היטב ואני בטוח שאני מעביר את הדגל לחבורה טובה.
"מועצת הצמחים זה גוף סטטוטורי, סמי-ממשלתי, אבל הבחירות המתקיימות פעם בחמש שנים הן בחירות אישיות לכל חברי השולחן, כאשר בדרך כלל מי שמגיע למקום ראשון – נבחר ליו"ר השולחן. בקדנציה הקודמת הייתי במקום הראשון ובקדנציה הזאת הייתי מקום שני שמבחינתי זה סיום ואור שפירר היה הראשון. ואז ביקשו שאמשיך להיות יו"ר, ועכשיו, באופן טבעי, אני מחזיר לו את התפקיד שהוא זכה בו. אור הוא בחור מוכשר ואני משוכנע שהוא ינהל את העסק היטב.
"חשוב לזכור שהמועצה היא אמנם גוף שנמצא תחת בקרה ממשלתית, אבל היא כולה מתנהלת מכספי המגדלים. המגדלים מחליטים לגבי התקציבים, אנחנו עושים פעולות שמתואמות עם המגדלים, כלומר זה מקום שבו המגדלים הם ה'בעל-בתים' בכל רמ"ח אבריהם ובאחריותם המלאה. הגיוס המרכזי שלנו מיועד לנושא טיפול ריסוסי אוויר וקרקע נגד זבוב הים התיכון. מרבית התקציב הולך לפרויקט ורק בגלל זה המועצה עברה מהפיכות, בעיקר בענף הפירות, כשאנשים בעטו בעצם הרעיון של המועצה ולא רצו לשלם אגרות. בענף ההדרים לא ראינו את התופעה הזאת כי כולם רואים את ה-17-18 גיחות ריסוס מעל הפרדס שלהם ומבינים את המשמעות של זה.
"יש לנו גם המון פעילות שאנחנו מבצעים וביצענו בשנתיים האחרונות. אנחנו מטפלים בכניסה של פסילת ההדר וכניסה של עוד מזיקים שהוגדרו כמזיקי הסגר, מה שמעורר המון בעיות לענף ואנחנו מקציבים לטיפול בנושאים האלה תקציבים, הרבה עבודה והמון תשומת לב, הן ברמת השטח והן ברמת הייצוא, זה חלק מרכזי מכל הפעילות של הענף.
"אנחנו משקיעים המון גם בהדרכה. בין היתר אנחנו מחזיקים מהתקציב שלנו שני מדריכים שעובדים בתיאום עם שה"מ ומתוקצבים על ידינו, עם משכורת ורכב כדי לתגבר את ההדרכה".
לנהל את הפרדס
כאמור, גרוסר לא נולד למשפחת חקלאים אך תמיד שאף להיות חקלאי. בתום לימודיו התגייס לנח"ל והצטרף לגרעין של בני המושבים. במסגרת השירות לחם גרוסר במלחמת יום הכיפור והיה בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ לצד המצרי.
כאשר השתחרר בגיל 24, הלל חזר לכפר יחזקאל וביקש לרכוש משק חקלאי. במושב הסכימו ובתנאי שינהל את אחד הענפים המשותפים: גרוסר החל לעבוד כמנהל הפרדס ובמקביל פיתח את המשק שרכש ונוטע את הפרדס שלו. בגיל 28 מונה למנכ"ל בית אריזה גלבוע. בהמשך עבד גרוסר בתנובה אקספורט, שהייתה חברה עם מעל 30 בתי אריזה, תחילה כמנהל אזור הצפון ואחר כך כמנהל תפעול ארצי. משם התגלגל לתנופורט ולבסוף למהדרין כסמנכ"ל תפעול. "כל השנים עסקתי בפרדסנות ועד היום" אומר גרוסר. "מעבר לפעילות הציבורית שלי, יש לי את הפרדס שאני מתפעל ומטפל בו".
הפרדסים עברו שינויים רבים מאז.
"הפרדס שלי גם עבר המון שינויים, למעשה הוא עובר שינויים כל הזמן – אתה לא תשנה, אתה לא תשרוד! אתה חייב כל הזמן להתאים את עצמך לתקופה".
אנחנו רואים ירידה בצריכת התפוזים וההדרים ולא רק בישראל, בכל העולם. מה דעתך בנושא?
"צריך להסתכל במבט על עולמי וגם במבט פנימי שלנו. בסך הכול, יש ירידה עולמית בצריכת הדרים, זו עובדה. בכלל, תביט בנתונים ותראה שבארץ ירידה מאוד דרמטית בצריכת פירות וירקות. אני חושב שזה חלק מהתרבות. כשהיינו ילדים אכלנו פרי הדר ואפרסקים. כנראה שהצעירים פחות משתמשים בפירות ויותר עוברים לכל מיני ממתקים וחטיפים וזה על חשבון הפירות וגם הירקות. המודעות ליתרונות הבריאותיים של פירות השתנתה לחלוטין ואני חושב שאנחנו צריכים להשקיע יותר בלהחזיר את המודעות.
"בכל אופן, יש ירידה דרמטית בצריכת פירות וירקות בארץ, למרות שאנחנו ממוצבים במקום גבוה בעולם בצריכתם. לצורך העניין מועצת הצמחים עשתה קמפיין מאוד גדול (קמפיין 'חמישה צבעים') כדי לעודד צריכה מוגברת של פירות וירקות. איך מודדים את הצלחת הקמפיין אני לא יודע אבל חייבים להגביר את המודעות לכך.
"יש גם שינוי בצריכה בין המשפחות השונות של ההדרים. יש בהחלט ירידה בצריכת תפוזים ועליה בצריכת הקליפים, אבל אני לא חושב שיש ירידה בצריכה העולמית של תפוזים. אם מסתכלים על ענף ההדרים הוא מחולק לשלוש רגליים: שוק מקומי, יצוא ותעשייה, כל אחד מחזיק בערך שליש מהענף. היום אין בכלל יצוא של תפוזים מהארץ, לא קיים, וזה לא בגלל שבאירופה לא אוכלים יותר תפוזים – הם מביאים תפוזים בעיקר ממצרים ותורכיה ועם עלויות המים והעבודה הנמוכות שלהם הם תופשים את המדפים.
"כמובן שככל שעולה ענף הקליפים, אתה שומר על הסל, אז זה בא על חשבון מותגים ותיקים כמו תפוזים, אשכוליות לבנות שכמעט נעלמו ואשכוליות אדומות שכאמור אנחנו בבעיה איתן. מכרנו אותן ליפן ואני מקווה שיחזרו ליפן. הקורונה יצרה משבר גדול בענף ההדרים, כי היא הכניסה את כל השוק ללחץ ובזמן הזה היו שני דברים מרכזיים: הראשון, עלות ההובלה הימית ליצואנים הייתה גבוהה מאוד ובהדרים מרכיב ההובלה הוא מרכיב מאוד גדול בהוצאות. שנית, הייתה התחזקות של השקל שהביאה לירידה ברווחיות. שני הגורמים הללו הביאו לשילוב קטלני שגרם למשבר קשה מאוד.
"יפן הייתה שוק לפומלית (סוויטי). הובלתי מהלך שאנחנו צריכים לתמוך במחיר של ההובלה, כדי לשמור על המדפים שלנו בשוק היפני. בשנה הראשונה אכן תמכנו במימון האונייה. שנה אחריה הסכום היה כה גדול שכבר לא השתלם לשלוח אותה. עכשיו מנסים לחדש את היצוא ליפן.
"השנה סגרו על אונייה אבל עוד פעם, היין נחלש מאוד (ערכו ירד בכ-30%), וזה אומר שהתמורה יכולה להיות מאוד בעייתית. השוק היפני מאוד חשוב לנו, הוא גם כ-OUTLET (מוצא) לאשכולית לבנה וגם ללא מעט אשכולית אדומה. סין קונה מאיתנו הדרים, אבל השוק הסיני מאוד תנודתי וגם המסחר עם הסינים הוא בעייתי. בגלל הקורונה, התובלה לסין הגיעה למצב שאי אפשר היה לשלוח הדרים, מחיר מכולה טיפס מ-4,000 לכ-16,000 אלף דולר, אי אפשר היה לעמוד במחירים האלה".
הטיפול בזן "אורי"
אתה נמצא בענף ההדרים זמן רב, מה דעתך על כל ההתנהלות שלנו בנושא הזן "אורי"?
"בנושא ה'אורי' עשינו הרבה מאוד טעויות ואספר לך על השתלשלות העניינים. דבר ראשון והכי בסיסי שאנשי האוצר ומשרד החקלאות לא מבינים – שלמרות שהפיתוח נעשה במכוון וולקני – אנחנו, המגדלים הישראליים, שילמנו את פיתוח ה'אורי', הן בתקציבים שלנו למו"פ והן בניסויי שדה שעשינו. הבעיה היא שעד שאתה מגיע למוצר בהדרים זה תהליך שאורך שנים. הפיתוח ארך כ-30 שנה. השקענו ב'אורי' מיליונים רבים, כל שנה העברנו מתקציב הענף תשלום לנושא הפיתוח.
חבייר, שלב כאן את כתובית 2 עם התמונה
"לימים ראינו שהזן מוצלח מאוד, אין לו מתחרה בטעם. בהתחלה היו לו יבולים דלים. כשהמחירים היו גבוהים הסתדרנו עם טונה וחצי לייצוא, אבל ברגע שהמחירים ירדו אתה חייב להיות עם יבול של 4-4.5 טון, להיות פרודוקטיבי, אחרת לא תשרוד. זה זן שלא פורה, אבל למדנו בשיתוף עם מדריכי שה"מ להגיע למצב אגרו-טכני שהצליח להביא אותו ליבולים גבוהים.
"ואז, הספרדים גנבו (באמת) את הזן וגידלו אותו בספרד, והגיעו איתם להבנה. נבחרה בספרד קבוצה בלעדית שתשמור על הזן ברחבי ספרד ובכל אירופה. נתנו לה מסגרת לכמה עצים מותר לטעת בספרד ופורטוגל והם הלבינו את הזן. כל פרדסן בספרד שנטע 'אורי' נאלץ לשלם כ-60 יורו תמלוגים לעץ, וזה התחלק בין היזם הספרדי ובינינו, אבל היה פה תהליך שהביא אותנו היום לפני שוקת שבורה.
"היה תהליך ארוך שקצת נרדמו בשמירה עם רישום הזן ברחבי העולם. הטיפול ברישום הזן כפטנט היה לקוי. כדי שבכל זאת נרשום אותו כפטנט נאלצנו להחליף את שמו (כי הוא כבר סיים את השנים הקבועות בחוק הבינלאומי) ולכן שינו את שמו ל'אורי' – זה השם הרשום של הזן וזה בהסכם עם הרשתות, עם פתקית המותג על הפרי והקרטון. לצערי, גם פה פישלו. נציגי המגדלים הגיעו להבנה עם אותו ספרדי שהחזיק בחברה ספרדית בשם 'מוניוז', שיגן על הזן בספרד ובכל אירופה; טעו גם כשאישרו חברה נוספת שתייצג את ה'אורי'.
"בחלק מהטיפול ב'אורי' היה מעורב משרד החקלאות, דרך מכון וולקני, שלה יש חברה בשם 'קידום', שתפקידה למכור מסחרית זנים ולשמור על הקניין, אבל בגדול הצוות ב'קידום' רוצה להביא כסף תמורת היצירה של מדינת ישראל, להביא תקציב שיחזיק את המערכות של מכון וולקני. לצערי, הם הצליחו לעבוד על הנציגות שלנו, כי היה הסכם לפיו 50% מהתמורה מה'אורי' יילך ל'קידום' ו-50% ילך למועצה, קרי למגדלים. וראה זה פלא, מתחת לרדאר נחתם חוזה בו 75% ילך ל'קידום' ו-25% למגדלים, ואני מזכיר ש-80% מההשקעות בפיתוח היה של המגדלים, לא של המכון. אז בגלל רפיון וחוסר יכולת לעמוד מול המערכות הפוליטיות נחתם ההסכם הזה.
"לפני כשנתיים התגלה לנו במקרה ש'קידום' מנהלת משא ומתן יחד עם אותו 'מוניוז' על הלבנה של נטיעות 'אורי' באיטליה. הם המליצו ללכת על אותה שיטה כמו בספרד והם התקדמו במו"מ עם 'קידום' ועם חברות איטלקיות מקומיות ולנו כמגדלים זה נודע בדיעבד.
"אנחנו במועצה לא ידענו מזה כלום. כל זאת, כאשר בפועל, בהסכם שלנו עם 'קידום' כתוב שאין להם שום זכות לעשות משהו בלי לשתף אותנו ולידע אותנו. הם מעולם לא קיבלו אישור מהמגדלים להגיע להסכם ולמרות זאת הם חתמו עם האיטלקים והספרדים.
"כמו כן הובהר לנו כי נעשה הסכם עם 'קידום', בו שונה ההסכם המקורי עם 'מוניוז': במקום שיהיה אחראי לאכיפה על הבלעדיות של המותג, השאירו אותו אחראי רק בספרד ובפורטוגל, בעוד שבהסכם המקורי הוא היה אחראי על כל אירופה. זאת אומרת שנוצר מצב, שאם הוא מקבל דיווח על מטע 'אורי' לא חוקי באיטליה אין לו כל סמכות חוקית שם.
"כשנודע לנו כל זאת – באנו למשרד החקלאות, ישבנו עם השר דאז עודד פורר והמנכ"לית ואמרנו: 'תראה, פקיד שלך, כדי להביא 10 מיליון שקל, הולך לחסל ייצוא של מיליארד שקל'. רק לקנה מידה, מתוך ענף ההדרים שלנו שנמצא בירידה, ה'אורי' הוא בערך 36 אלף דונם מתוך 160 אלף דונם הדרים, בערך רבע מהשטח, אבל הוא מהווה כמעט 70% מהנפח הכספי של הייצוא. זאת הספינה שלנו, זה הדגל שמחזיק את הענף – וזה שאישרו באיטליה לטעת כמות כזו גדולה של עצים – זו שערורייה."
איזה תשובות קיבלתם?
"אמרו שהם עושים את זה רק עבור השוק המקומי האיטלקי, אבל אנחנו מייצאים כ-3000 טון לשוק האיטלקי. יבואו המגדלים באיטליה וישתלטו על השוק וייצרו אף מעבר למטרות ייצוא. גם אין כל שליטה על מה שיתרחש, הרי אותה משאית תפוזים באיטליה יכולה לנסוע גם לשווייץ וצרפת, אף אחד לא עוצר ובולם את זה.
"אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של ויכוח חד עם 'קידום', גם עם אנשי משרד החקלאות שמתחלפים. מלחמות היהודים יוצרות בעיות ואנשי המשרדים הממשלתיים לא נכנסים לאירוע.
"אנחנו מגישים עכשיו תביעה משפטית נגד 'קידום' ומשרד החקלאות. להגיש תביעה נגד משרדים ממשלתיים זה דבר לא פשוט, אבל אנחנו בטוחים בצדקת דרכנו ושהצדק עומד לצידנו."
לעניין אחר, עבדת שנים רבות בבתי אריזה. יש שאומרים כי בתי האריזה קצת התמכרו ל'אורי' ולא משתדלים לדחוף זני קליפים שהם לא פחות טובים ממנו בפרמטרים מסוימים.
"קודם כל, בתור אחד שניהל תפעול ואכפת לי מהזנים שלנו, אני לא מקבל את הדברים. מי שמנחה בדרך כלל אם מוצר מסוים 'הולך או לא הולך' זה השיווק. למשל, יש לנו זן עליזה, אשכולית שאין לה השפעה על נוטלי סטטינים, גם מתוקה וגם טעימה, ניסו בכוח להחדיר אותה וזה לא הולך. אז אני ואתה יכולים להגיד זה מצוין, זה טעים אבל הצרכן בחוץ לארץ לא קונה אותה ואז לא יעזור שום דבר.
"עכשיו בוא ניקח זן מוצלח כמו פומלית. כל מי שאני נותן לו פומלית בזמן העונה אוהב אותה, אבל בתכלס אף אחד מהם לא בא לחנויות לקנות אותו והוא נמצא בחנויות. אז לא כל אמירה קשורה לביצוע בפועל. בשורה התחתונה הצרכן הוא שקובע את השוק. יש שוק ל'אורי' הוא מייצב את עצמו, הצרכנים רוצים אותו וכל הרשתות רוצות אותו.
"יש לנו בארסנל כמה זנים לא רעים. עשינו מאמץ דרך המועצה ותקצבנו את הפרויקט. אמרנו שאם 6-7 זני קליפים פוטנציאליים במחקר – כדאי ללמוד את זה; אם לא נעשה מחקרים לא נגיע לצרכן הסופי. שילמנו למגדלים שהשתתפו מחיר פיקס כדי שיהיו נקיים מכישלון מסחרי אם יהיה. סיכמנו עם אחד היצואנים שיטפל בנושא, איש שיודע להתמודד עם בעיות. נתנו לו את הזנים האלה, בחרנו 2-3 בתי אריזה שיארזו אותם תחת בקרה לפי כל הדרישות, לפי האיכות, עם תיבות מזוהות. שלחנו אותם לשווקים, חזרנו על אותה פעולה כשנתיים-שלוש ובא המשווק ואומר לנו: 'חבר'ה – לא רוצים את זה'.
"היות ואני הרבה שנים בענף, אני אומר לך שלאורך כל השנים אנחנו עושים את זה, מנסים לשלוח זנים חדשים לחו"ל.
"לסיכום אומר בנושא ה'אורי' – יש לנו עוד 20 שנה בערך להחזיק בפטנט של ה'אורי' ומה שקרה לנו באיטליה, עם השיגעון הזה של 'קידום', עם חוסר היכולת שלנו לשלוט בפטנט, כל אלה הביאו אותנו למצב גרוע. יש גם שמועות שיש 'אורי' במרוקו, בסין, בתורכיה. אז אני לא יודע אם אנחנו מסוגלים להגן על הכול, כלומר, יש גבול שעד אליו אתה יכול לשחק, אבל אנחנו עדיין נמצאים במצב בו אנחנו יכולים לתת לפרדסנות הישראלית עוד כמה שנים של אוויר, וליהנות מפירות המחקר והפיתוח של ה'אורי'.
"לגבי שאר הזנים, עכשיו קיבלנו את המאזן של סוף העונה בענף, אנחנו רואים שהשנה נעקרו כ-10 אלפים דונם פרדס וניטעו אולי 1,800 דונם. אנחנו במאזן שלילי, המשתלות תקועות עם מלאי שתילים שאנשים לא מושכים אותם, אין לנו בשורות חדשות. יש עקירות מאסיביות שהן תולדה של מה שקרה לנו בקורונה ואחריה. בשנה שעברה ה'אורי' היה בסדר אבל גם ב'אורי' נעקרו השנה 2,000 דונם, שזה הרבה מאוד וניטעו כ-220 דונם. לצערי ההדרים נמצאים באיזושהי סטגנציה עם מגמה שלילית. לפי המפקד האחרון אנחנו עומדים עכשיו על כ-155 אלף דונם פרדס.
חבייר, שלב כאן את כתובית 3 עם התמונה
"לא להרים ידיים"
"יחד עם זאת, אנחנו ממש לא מרימים ידיים! אני אישית מאמין בפרדס ואני מאמין שיש לו מקום נכבד בחקלאות. אני אומר שלא יעזור דבר – מדינת ישראל תמנה 20 מיליון תושבים בעתיד וירצו מים ומזון. מים וקרקע נמצאים במחסור עולמי.
"נכון להיום, בשילוב כל הנתונים, יש ירידה ברווחיות אבל אני מאוד אופטימי לשנה הבאה כי אני רואה שיש איזשהו שינוי מגמה מאוד ברור. הכלכלנים מאוד פסימיים כיוון שהשקל כל כך נחלש. ביצוא, רק אתמול עמד שער האירו על 4.17 – צריך לזכור שבשנה שעברה התחלנו עם 3.6 ₪ לאירו – זה שינוי דרמטי ויכול להשפיע על הענף.
"בשנה שעברה היתה גם שנת שמיטה שהשפיעה על השוק המקומי; כל שיווק ההדרים בקיץ שאנחנו מסיימים עכשיו זה פרי שמיטה, צריך לזכור שלפחות 20% לא קונים את הפרי הזה וזה משפיע על המחירים. השנה היתה שנה מאוד קשה למגדלי התפוזים שכל תוצרתם לשוק המקומי.
"שוק ההדרים בתעשייה הולך להשתנות. בתעשייה למגדלים אין השפעה. התעשייה בארץ בנויה על מחיר עולמי, היצע וביקוש של רכזים. למשל בתפוזים, השנה הם ישלמו כל מחיר למגדלים רק שיתנו להם ת"זים כי מחיר הרכז העולמי קפץ וחסר ת"זים, חסר בברזיל, חסר במקומות רבים.
"אז אני אומר, כל משבר הוא הזדמנות, אני חושב שיש הזדמנויות, אני חושב שמי שמרים ידיים מרים אותם מוקדם מדי ואני חושב שמי שיתעקש וימשיך ייהנה מהפירות. השאלה היא למי יש אוויר להמשיך להתעקש ויש הרבה כאלה שיש להם אוויר, אמונה וחזון.
"אישית, אני בכלל חושב שחקלאות זה לא ביזנס, לדאבוני הרב קשה מאוד להתקיים מזה, אבל יש בחקלאות המון ערכים. אני רואה בזה רק ברכה – גם ערכים, גם לשמור על הקרקע, אני רואה בחקלאות את מהות החיים ואני מאמין שיהיה המשך טוב לענף ההדרים".
תגובות
במשרד החקלאות בחרו לא להגיב והפנו אותנו למכון וולקני.
תגובת מכון וולקני: חצאי אמיתות ועובדות לא נכונות
"רוב ההשקעה בטיפוח ההדרים באה ממכון וולקני וממשרד החקלאות וחלק קטן מהמגדלים.
"ההסכם בדבר זכויות השימוש בזן אורי, על ידי המגדלים בישראל, ללא תמורה מצידם למדינה וכן חלוקת תמלוגים באופן שבו מבוצע בפועל הנו בן עשרות שנים ומיושם כלשונו מאז.
"לאחר שהחל גידול לא חוקי של אורי באיטליה, בהיקפים הולכים וגדלים, בתיאום ועל דעת המועצה, נחתם הסכם מול השותפים הספרדים לאשר גידול מוגבל מאוד ולאכוף את גידול האורי באיטליה בעזרת שותפים מקומיים.
"הייצוא של מגדלי ההדרים הישראלים לאיטליה הינו באחוזים בודדים ולא צפוי להיות מושפע מההסכם.
"צר לנו שבמקום להידבר איתנו, הנהלת ענף ההדרים עתידה לבזבז כספים על הליך משפטי מיותר מול שותפיה."
