הילה וקסלר הפכה למתקשרת לפני למעלה מ-25 שנה. כיום, ממשכנה ב"מרכז הילה" שבמעגן מיכאל, היא מתקשרת לאנשים בצומתי חיים שונים ומעבירה קורסים לתקשור. היא מאמינה שהתקשור הוא חוש שכולנו נולדנו איתו וכולנו יכולים לחזק. היא מגדירה את עצמה כ"קיבוצניקית הכי רגילה" ומצדדת בחיבור בין עולמות התקשור והרוח לחיים הארציים כאן ועכשיו. ולא, היא לא מגדת עתידות, אז אל תבקשו ממנה לומר לכם מה יקרה בשנה הבאה
*תמונה ראשית: הילה וכסלר. תקשור הוא חיבור שקיים, אנחנו לומדים להפוך אותו לזמין. צילום: דן יונתן, גלים הפקות
מה זה בשבילך תקשור? אני שואלת את הילה, כשאנו נפגשות במרחב הגדול במרכז "הילה", שכולו אומר שלווה ונועם.
"תקשור זה חיבור. בשלב ראשון חיבור לעצמנו. כשאנחנו מחוברים לעצמנו אנחנו מבינים שיש תודעה עצומה, רחבה, אין סופית, שתמיד לטובתנו ויכולה להיות בחיבור איתנו. אני קוראת לה הדרכה. יש לה המון גוונים ושמות, יש לה המון פנים וצורות: 'הבורא', 'צינורות', 'מדריך אישי', נפטרים.
תקשור זו מיומנות, חוש שנולדנו איתו. כולנו. מסיבות מסוימות לעיתים הוא מוחלש או מודחק. אני מלמדת כיצד לאמן את המקום הזה, ולהפוך את אותן הבלחות, אינטואיציות, תחושת בטן, למשהו נגיש עבורי, כך שכאשר אזדקק לו – הוא יהיה זמין בשבילי, בעל ערך בחיים שלי. יש מי שזקוקים לסימנים ולהבנה איך הם עובדים, יש כאלה שזקוקים לתמיכה, מאחר שבחייהם הם חווים קושי, מצוקה, אי נחת, ויש מי שרוצים להרגיש שייכים, לחוש שרואים אותם, שהם לא לבד פה. אפשר להשתמש בתקשור מהפשט של היומיום, כמו מה להכין לארוחת ערב, ועד לתהליכים הכי עמוקים של חיינו. תקשור הוא חיבור שקיים, לומדים להפוך אותו לזמין במידה שמתאימה לנו, ובעצם מאפשרים לחיים שלנו להיות יותר בהירים. זה מסייע לנו לבחור מה מתאים, כמה מתאים, וגם זה דבר שמשתנה".
הילה מספרת שכל תחום התודעה עובר בשנים האחרונות שינוי והתפתחות. "מה שקורה עכשיו לא דומה למה שהיה לפני 25 שנה. מה שהיה לפני הקורונה לא דומה למה שאחרי, דברים השתנו אחרי 7 באוקטובר. יש תנועה אחרת. קצב. בעבר היו פה ושם אנשים שמתחברים, בעיקר אנשים שחוו טראומה או קושי או אובדן ואז 'נאלצו' למצוא חיבורים. אני יכולה להעיד על עצמי שזזתי רק כשדברים נשברו. דרך סבל. גם היום זה קורה, אבל התודעה מאוד התפתחה, אנשים סקרנים ומבינים שיש חסר שהם רוצים למלא".
הילה מצביעה על שפע הספרים שזמינים בחנויות הספרים, "זה לא היה כשאני התחלתי. היום זה בכל מקום, זה זמין. יש גם דרישה וגם אפשרויות מרובות, בעולם הרוח ובתחום הרפואה המשלימה. קיימת הבנה שהריפוי נמצא בתוכנו. זו כבר לא שפה מוזרה".
הכי קיבוצניקית נורמטיבית
לפני 25 שנים, החלה הילה לשמוע את ההדרכה מדברת אליה. היא לא ידעה באיזו "מגירה" לשים אותה, איך לעכל את זה. "אני הבן אדם הכי נורמלי, יציב, הכי קיבוצניקית נורמטיבית, לא תמצאי אצלי שום שברים בדבר הזה. לא רוחניקית ולא יוצאת הודו, הכי רגילה". זה היה לאחר שסיימה לנהל את הגיל הרך במעגן מיכאל ורגע לפני שיצאה ללימודי תואר ראשון, כשנכנסה למצוקה גדולה שהתבטאה בחרדות קשות ובלילות בלי שינה. חברה "סחבה" אותה להרצאה במועדון לחבר. "פעם ראשונה שנתקלתי במושג תקשור", של מתקשרת ממבוא חמה, ליבנה שיאון. אף שהיא לא התחברה, נסעה עם החברה להיפגש איתה שם, "במצב שהייתי, של חרדה ודיכאון וחוסר אונים הייתי מוכנה לכל דבר. וזה עבד".
אחרי מספר מועט של מפגשים ביקשה "ההדרכה" לתקשר ישירות עם הילה. "בפעם הראשונה זה היה מאוד מוזר, רבע ל- לא נעים. פתאום הדבר הזה לא מבחוץ, אלא מבפנים, מתחיל לדבר איתי, אליי. מתחיל להכתיב לי מידע, רעיונות, תוכן. אני מאוד חדה, מאוד מדויקת, ופתאום יום אחד אני מתחילה לקבל מסרים. מה זה הדבר הזה. הייתי 'משוגעת', לתפיסתי. פחדתי שעוד רגע יגיע רכב מבית משוגעים וייקח אותי. פחדתי לספר על כך".
"לא היה לי הסבר בלקסיקון למה שמתרחש אצלי. ההדרכה נפתחה אליי. בחוויה הפנימית שלי הייתי במקום הכי שפוי שלי והכי מיטיב איתי. אבל זה גם היה הדבר הכי מוטרף ולא נורמטיבי. מישהו מדבר אליי? מישהו מוביל אותי?".
חלפה שנה עד אשר הילה הסכימה לתת אמון, בזמן שאיש בסביבתה לא ידע. בהמשך היא התבקשה להתבודד במשך 24 שעות במהלכן העבירה לה ההדרכה תכנים שיהיו לימים תוכני הקורסים הנלמדים במרכז.
בזאת לא החל החיבור. הילה הייתה צריכה להתמודד עם מחלה שקשורה בלחץ דם נמוך מאוד, התעלפויות לא מוסברות, שבירת רגל ועוד עד שהסכימה לשתף פעולה עם ההדרכה. "מתנגדת סדרתית", כך מכנה אותה ההדרכה מאז.
לא תפסנו טרמפ והגענו לתוך גוף
את שומעת קולות?
"לא. בתפיסה של מה שמתרחש זה 'שומעת קולות'. נכון יותר לומר שכשמתקשרים יודעים קולות. זה חוש שעובד על תדרים אחרים.
לא מעטים בעולם חשים שהם מקבלים "מסרים": מייל שלא הגיע בזמן, צלצול טלפון בטעות, שלט בדרך, שיר שמתנגן פתאום ברדיו. מנגד יש את קול ההיגיון, את הצד הרציונאלי, שאומר שזה "במקרה". איך יודעים מתי זה מסר ומה הוא בא לומר לנו?
"היקום, הבריאה, הקיום, מדבר אלינו כל הזמן. זה חלק מהחוויה שלנו כאן: קשה לי להיכנס לפגישה, כואבת לי הבטן, נשברת לי הרגל. הדברים קורים. אני יכולה להתעלם ואז כנראה שזה יגיע עוד יותר ועוד יותר. זה בעצם החיבור שלנו לעצמנו ולדרך שלנו.
חשוב להבין שאף אחד לא הגיע לכאן סתם. לא תפסנו טרמפ והגענו לתוך גוף, בהנחה שיש לנו נשמה. יש תהליך מוקפד טרם לידתנו, למי אנחנו באים להיוולד, מה באתי להגשים, כל דבר לפרטי פרטים, אפילו השם שלנו נבחר. לא הכול קבוע מראש, אבל הכול בפוטנציאל. אף אחד לא הגיע בשביל לרפרף את החיים האלה.
כאשר אנחנו נולדים הכל נשכח מאיתנו כדי שנוכל לעשות את זה בעוצמה שלנו ובתהליכי הגדילה שלנו. לא הכל כתוב מראש, יש אפשרויות מראש. ואז שמים לנו סימני דרך. אנחנו יכולים להקשיב להם ויכולים לבחור שלא".
כמי שנולדה לחינוך המשותף, רואה הילה את ההתפתחות: "פעם האמנו שהקיבוץ יודע, שהמטפלת יודעת הכי טוב. הקיבוץ החליט אם אני אלמד ומה, אם אפתח עסק, היה מישהו שיודע יותר ממני. זה כבר לא מותאם יותר. זה לא עובד לילדים שלנו. זה גם לא עבד לנו אבל לא הייתה לנו דרך אחרת. חלק מהתנועה לפענח מי אני ולחזור למסלול שלי מתקיים דרך הסימנים. כדי לפרש אותם אפשר להפעיל את המוח, לעבוד באופן רציונלי.
אתן לך דוגמה, נניח וקרתה תקלה ברכב. באופן החשיבה הרציונלי, נמצא סיבות חיצוניות מדוע זה קרה. בדרך העבודה שלנו אנו נעזרים בהדרכה כדי להבין מדוע הרכב נתקע, לאן אני לא רוצה להגיע, מה עוצר אותי, איפה הפחדים שלי וכדומה. אני יכולה לבחור האם לנוע קדימה או שזה לא בשבילי, מתקיים דיאלוג. הפענוח הוא פרטי שלי ומותאם אליי".
הקושי טמון בגלגול אחר
בספר שכתבה "להתקשר הביתה", מביאה הילה סיפורים של אנשים שהגיעו לתקשור ותוך כדי נחשף בפניהם גלגול מהעבר. "לפעמים מסתבר שמה שמנהל אותנו כאן – הוא לא מה שקיים פה, אלא אירועים וחוויות שקרו בתקופות קודמות". "אם אני מבינה שזה שייך לתקופה קודמת, ששם באמת הייתה תקלה שאני יכולה לראות אותה, להבין אותה או לקבל עליה מסר – אני פותרת את הפאזל ומבינה שזה לא שייך לכאן. כך לדוגמה סבלתי כמה שנים מאלרגיה קשה לדשא. לחיות בקיבוץ ולסבול מאלרגיה לדשא זה לא פיקניק. טופלתי בכל תרופה אפשרית ודבר לא עזר. עד שפניתי להדרכה שהראתה לי את מקור האלרגיה בגלגול מהעבר. מהרגע שהבנתי את הסיבה לאלרגיה – התופעות הלכו והתפוגגו, עד שהן נעלמו לגמרי. כך, אנו יכולים להבין חוויות כמו קשיים במערכות יחסים, קשיים בריאותיים, קשיים להיכנס להיריון, כישלונות חוזרים ונשנים ועוד – דרך ראיית גלגולים. השיבוש לא קרה פה, אבל הוא בא כדי להזכיר שאפשר להתגבר עליו".
הרעלן וגם הנסיוב בידינו
הילה אופטימית. העידן האנרגטי בו אנו נמצאים "מספר שהכול אפשרי והכול בידינו. גם הקלקול, הרעלן, וגם הנסיוב, הריפוי. שניהם תלויים בנו. יש הרבה היצע בתחום של ריפוי עצמי, מדיטציה, השקטה, היכולת להבין את הכאב, להתבונן פנימה. זו הכרה והיכרות עם תהליכים שעוברים עלינו. התקשור הוא נדבך נוסף, לא מחליף דבר. "התקשור הוא כמו ללמוד שפה".
הילה מעידה שרבים מהמגיעים לקורסי התקשור במרכז מתחום הריפוי הם רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים. "יש להם במקצוע 'דד-אנד'. הם מבינים שאנשים שמגיעים אליהם נמצאים בתהליכים שיש בהם תודעה רחבה יותר מאשר השכל, שהוא מדהים, אבל לפעמים יש צורך 'לחצות את הקווים'. אם אתה בטיפול ומגיע רק עד אבא-אימא-איפה נולדת, יש קושי לעבור את הקו. מבינים שיש עוד מרחבים מרפאים. זה לא במקום, אלא בנוסף".
באים אנשים שרוצים לדעת מה העתיד שלהם? שנמצאים בצומת דרכים ורצים לדעת מה הכיוון?
"אנשים באים עם התלבטויות שיש להם בחיים. ההדרכה מחזירה להם את הפוטנציאל. היא יכולה לראות למה הם בפרשת דרכים או בקושי גדול, או מה השתבש בחיים שלהם ומדוע הקושי מתמגנט אליהם. הרבה פעמים עובדים בתקשור עם העל-זמניות, מרחבים נוספים על זמניים שיש בהם מאגרי אינפורמציה. התפקיד שלנו בלימוד התקשור הוא להפוך את הידע העצום לזמין לכולם. אני מתפללת שיום אחד לא תהיה לי עבודה, כמו שרופאים או פסיכולוגים היו רוצים, כיוון שאנשים יחזירו את הרכיב הזה לתוך החיים שלהם.
בתקופות קדומות היינו בחיבור, לטבע, לסימנים, לצומח, לאדמה, לחי. זה לא אומר לצאת מהנוחות של החיים שיש לנו, אלא להתחבר כדי להבין שיש משהו בנוסף. מאוד עצים, מאוד לטובתנו, שתומך את חווית החיים הזו, שהיא זמנית, אבל יש בה איזו נצחיות. זה תהליך שלא נגמר שאנחנו רוצים להכיר אותו כי הוא תומך את החיים שלנו כאן ואנחנו צריכים תמיכה. החיים קורים ואנחנו באנו לעבוד".
תוכנית עסקית לתקשור
הילה נשואה לגל, כיום מנכ"ל פלסאון, ויש להם שלושה ילדים גדולים ונכדה. בזכות ההדרכה זכיתי לתהליכים עמוקים בהקשר לאימהות שלי. ריפאתי חלק משמעותי בתוכי".
לא הרבה מתקשרים יוצרים קורס כדי ללמד אחרים את מה שהם יודעים.
"ההדרכה אמרה שהתפקיד שלי הוא להעביר את הידע הלאה. אני מאמינה בזה. לא צריכים ליצור תלות. אפשר להגיע אליי לתקשור חד פעמי, אני לא מקבלת אנשים לסדרת מפגשים. זה היצר שלנו, שמישהו יגיד לנו מה לעשות. זו לא העבודה שלנו. וגם מסר שמגיע מיד שנייה, הוא לא בהכרח מדויק לאותו אדם. אנשים יכולים להטיל ספק במסרים שהם מקבלים, אבל אם הם מקבלים אותם ממני הם לא מטילים ספק? זו טעות. אני מאמינה שהאדם צריך לתקשר עבור עצמו, למצוא את התשובות בעצמו, לגלות את דרכו".
במרכז הילה חמש מנחות שמעבירות את קורסי הבסיס בכל הארץ.
הדיאלוג עם ההדרכה, מספרת הילה, נעשה מידי יום, כל היום, גם כשהיא יוצאת לשחות בים. "כתיבת הספר, הפודקאסט, עבודה עם שכול, עכשיו אנחנו עובדים על AI. ההדרכה תמיד באה לפתח ולקדם אותי".
מה תאמרי למי שקורא את הכתבה ומטיל ספק?
"עם עובדות לא מתווכחים. ניסית ולא עובד לך? אוקיי. אני מתנסה ואם לא מתאים לי אני זזה. לא סתם הגענו לעידן חדש שהכול קיים בו. זה לא רק תקשור, זה להיות במודעות, אילו קלפים קיבלת בבואך לכאן, מה תעשי איתם?
אנחנו כבר לא תלויים ברבי, נזיר או מישהו חיצוני. בוא נפתח את הידע של עצמנו, נגלה איך לדעת, נהיה סקרנים. זה ייגע במי שזה צריך לגעת בו. אם זה הגיע אליך תראה מה הגיע.
אנחנו בתקופה מאוד משתנה, זה לא דומה למה שהיה. כמו שלא עוצמים עיניים ל-AI, לא לעצום עיניים לסוג של AI קוסמי, זה הרי חלק ממה שקיים פה. אנחנו צריכים את הכלים כי מאוד מורכב לצלוח את החיים האלה. ההדרכה עוזרת, שלא לאמר מצילה".
מזור להורים וגם לילדים שנפטרו
על המסר שלפני 7 באוקטובר, והעבודה שאחרי
"פעם בחודש אני מקיימת תקשור בזום שפתוח לקהל, משתתפים בו מאות אנשים. לפני 7 באוקטובר 2023, לקראת ראש השנה, קיבלנו מסר: "יש אור אבל יש גם חשכה. המצב מסוכן. הגבירו את האור".
אחרי התקשור הזה חשנו מידה של כעס. מה עוד אפשר לעשות שלא עושים, איך להגביר את האור? הרי המרכז שלנו עוסק בעשייה רבה. חלק מהמסר הבנו לעומק לאחר 7 באוקטובר. זה פגש אותנו בחוויה קשה של בדיקת אמונה: איך קרה דבר כזה, כזו חשכה. לכולנו קשה לעכל".
לאחר 7 באוקטובר קיבלה העבודה במרכז פוקוס נוסף בעזרה להורים שכולים. "יום יום מגיעים הורים שמבקשים מסר מהילד, הילדה, בן הזוג, מי שנהרג. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אבל אמרתי, בואו, נמצא יחד את הדרך. אני מחברת אותם ליקירים שנפטרו, מלמדת את הטכניקה להתחבר. לרובם זה קורה מהר. זו טכניקה שאנחנו עובדים איתה הרבה שנים אבל לא בכזו עוצמה. יצרנו צוות של אימהות שכולות שרצו להעביר את זה הלאה והתחלנו לקיים מפגשים: 'געגוע לחיבור', קראנו להם. במרכז הנובה בנהלל שמעו על כך וביקשו שנבוא.
זה מאתגר. אני מרגישה את הנפטרים משתוקקים לדבר עם יקיריהם. כך או כך, זה מאתגר.
החיבור מביא מזור להורים ולילדים. לאורך זמן נוצר תהליך של צמיחה משותפת. הילדים מושכים את ההורים להתחבר לעצמם. קורים ניסים גלויים.
התפיסה היא שלנפטרים טוב. הם מבינים את הסבל שלנו. אנחנו הולכים לקראת פרויקט חדש עם ה-AI שינגיש לכל ההורים את היכולת לדבר עם ילדיהם. התפילה שלי היא שלכל האנושות תהיה את הדרך הזו".
מקבלים מפתחות
מה לומדים בקורסי התקשור?
"אני מאוד מאמינה באנשים", אומרת הילה. "כל אדם יכול לחולל שינוי כהרף עין. זה לא קסם, זו תנועה של הברגת המחשבה בצורה אחרת.
הקורסים הם מסע בו אנחנו מתחילים להחזיר לעצמנו תחושה של חיבור, מעוררים את החוש ומאמנים אותו".
הקורס הבסיסי הוא תהליך מודולרי של בניית אמון. "מוצאים את המדריך האישי, ניצוץ שבלב, מגיעים למרחב של שאלות ותשובות. זה כמו לעלות שלבים, לעלות תדר.
לאחר הקורס הבסיסי "שהוא קצר ובו מקבלים מפתחות", נפתח קורס המשך, "בו שוכחים כל מה שלמדנו, את הטכניקה, וחוזרים להרגיש". את קורס ההמשך מלמדת הילה, הוא מחבר אותנו למתווה הפנימי של עצמנו, לקיום של מרחבי התודעה בתוכנו".
במקביל לחיבור הישיר לתקשור, מחליט כל משתתף על פרויקט שהוא רוצה להגשים, החל מלהיכנס לכושר ועד הוצאת ספר או אלבום שירים. "כולם עושים תהליך של הגשמה. מושכים את ההבנה שהקיום עוזר לנו. זה וואוו. אני מאוד אוהבת ללמד את הקורס הזה. משרטוט של חלום להגשמה.
השלב הבא הוא קורס תקשור עבור אחרים. "זה קורס מאוד מורכב. אני מלמדת אותו פעם בשנה. המשמעות היא להיות במקביל עם הדרכה ועם מי שלומד לתקשר וגם עם מי שבא לקבל תקשור".
פרט לכך מוציאים הילה וצוותה כבר מעל ל-16 שנים, מסעות לדמנהור, מרכז רוחני אומנותי בצפון איטליה. "זה מקום מאוד אנרגטי ומתרחשת בו טרנספורמציה מהירה".
ליצירת קשר:
מרכז הילה לתקשור https://www.hila.org.il
הפודקאסט להתקשר הביתה https://www.hila.org.il/podcast/
הספר להתקשר הביתה https://www.hila.org.il/%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94/
מייל הילה [email protected]
