יבול שיא
הרפת והחלב
חוות הניסיונות בעכו

כמה מילים על ענף האבוקדו בישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

תמיר פורת – מנכ"ל מו"פ חקלאי גליל מערבי

*תמונה ראשית: חווה אזורית לניסיונות – עכו

ענף האבוקדו בישראל, הוא ענף יצוא הפרי הגדול ביותר בישראל ובשל כך חשיבותו וחשיבות פיתוחו.

בשנים האחרונות בוצעו נטיעות נרחבות בכל רחבי ישראל, שטחי האבוקדו הגיעו לכ-150,000 דונם המייצרים בשנה גדולה, כמו העונה הזו, כ-250,000 טון.

כמחצית מייצור האבוקדו מיוצא לחו"ל ובעיקר לאירופה. עונת היצוא מרוכזת בחודשים ספטמבר–תחילת אפריל, בהם יש באירופה פחות פרי והמחירים גבוהים יותר ממחצית השנה ההפוכה, בה מייצאים לאירופה יתר המתחרים מהעולם.

בישראל גידול האבוקדו מתבצע עם מיקוד על שמירה על איזון ביולוגי טבעי, ללא ריסוסי כימיקלים וחומרי הדברה קטלניים; זה שונה משאר מדינות העולם, בהם נעשה שימוש תדיר בחומרי הדברה כימיים. זו גם הסיבה המרכזית למניעת יבוא אבוקדו לישראל, כדי לשמור לא להכניס לכאן מחלות ומזיקים שעלולים לסכן מאד את הענף!

בשל חשיבותו של הענף לחקלאי ישראל, מבוצעות הרבה עבודות במו"פ של הענף, לשיפור הפוריות, האיכות והתרומה למגדלים ובזה אנו משקיעים את מרבית זמננו ומאמצנו במו"פ של הגליל המערבי.

מרבית עבודות המו"פ התרכזו לאורך השנים באזור הגליל המערבי, שהמיקרו אקלים שלו היה הטוב ביותר לגידול האבוקדו.

עבודות המחקר מבוצעות במימון המדען הראשי ושולחן מגדלי האבוקדו.

רוב המסחר העולמי באבוקדו נעשה עם הזן "האס", זן עם יבולים נמוכים הדורש הפריה ע"י זן אחר (בד"כ – אטינגר כ-12% בכל חלקת האס). זה מחייב מאמץ רב להעלאת היבולים כדי לשמור על רווחיות המגדלים.

תמיר פורת 2
תמיר פורת

התחומים המרכזיים בעבודות המו"פ של ענף האבוקדו מתרכזים ב:

פוריות – כנות, זנים מפרים מצטיינים, שיפור האבקה, מיקרוביום של הקרקע ומגוון ביולוגי.

הזנה – ממשקי השקיה, ממשקי דישון, חישה מרחוק ע"י רחפנים.

השבחה – זנים חדשים, מפרים ממשפחת ה"האס", עמידות לתנאי מזג אויר קיצון (קרות ושרבים), שימוש בכלים גנטיים המקצרים את תקופת המחקר.

הגנת הצומח – טיפול בהדברה ביולוגית נגד מזיקים ומניעת מחלות הפוגעות בפרי, בתפרחות ובענפי העץ.

פוסט הרווסט – שמירה על איכות הפרי, מניעת האפרות פנימיות, שמירה על חיי מדף ארוכים לפרי.

העונה הנוכחית של האבוקדו היא כנראה הטובה ביותר שהיתה בארץ. לשמחתנו המחירים של הפרי ביצוא גבוהים, בשל כמויות יחסית נמוכות של מתחרינו בשוק בחודשים האלו. יש בעיות נקודתיות בשיווק הפרי, עקב המלחמה שיש לנו וה"אהבה" הגדולה אלינו בימים אלו.

המצב בשוק המקומי שונה, יש כמויות גדולות מאד של פרי והפרי באיכויות הנמוכות (שלא כדאי לשלוח ליצוא) נשאר בארץ. בשל המצב המלחמתי, רצועת עזה שקלטה כמויות גדולות של פרי באיכויות אלו, יצאה מהמשחק ויש עודפים גדולים המושכים את המחיר בשוק המקומי למטה.

ישראל היא אחת המדינות עם צריכת אבוקדו לנפש מהגבוהות בעולם כ-11 ק"ג לנפש לשנה, בהשוואה לארה"ב עם 3-4 ק"ג לנפש ואירופה עם 1-2 ק"ג לנפש.

כיום יש בארץ אבוקדו זמין לצריכה כמעט לכל אורך השנה, העונה מתחילה ביולי עם הזנים "טיג" ו"דיי", באמצע אוגוסט מצטרף הזן "גליל", אחריהם ה"אטינגר", "האס", "פינקרטון", "ארד", "פוארטה", והעונה מסתיימת סביב תחילת יולי עם הזן "ריד". כמובן שבחודשי הקיץ הכמויות יורדות והמחיר לצרכן עולה, אבל בשנים האחרונות השוק מתייצב על מחיר שפוי.

צוות המו"פ של גליל מערבי עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שולחן מגדלי האבוקדו, מכון וולקני, מו"פ צפון ומגדלי האבוקדו, כדי לשפר את כלכליות הענף והרווח למגדלים, כענף המוביל את היצוא החקלאי בישראל.

בהצלחה לכולנו ושנדע ימים שקטים ורגועים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן