יש מחיר לצוואה, והוא אכן משתנה בהתאם למורכבות המשפחתית, ההסתעפות הקיימת בנחלה ועוד נתונים שמוערכים כחלק מהתהליך * אולם, לצד זה נמצאת התועלת, שחלק מהערך שלה ניתן לכמת, והחלק השני פשוט יקר מפז
החיים לימדו אותנו שכדאי לבחון עלות מול תועלת כמעט בכל עניין ועניין. זה נשמע אולי "קר" במידה מסוימת; אבל אני לגמרי תומכת ואפילו נלהבת של הגישה הביקורתית, זו שבוחנת דברים לעומקם. אבל זה בדיוק גם העניין. בחינת עלויות ותועלות, ובכלל זה גם נושא הצוואות, לא יכולה להיבחן על בסיס תחושת בטן בלבד. נניח למשל, שעו"ד גובה עמלה של X שקלים עבור כתיבת צוואה. הבדיקה האם זה משתלם לבני המשפחה, לא יכולה להישען על תחושה בסגנון "מרגיש לי שזה יקר", אלא על הבנת הערך שיפיקו בני המשפחה לאחר פתיחת הצוואה.
במילים אחרות, הערך נמדד בהתייחס להיבטים שונים, כמו; מה עלול לקרות אם לא תכתב הצוואה? ומהו המחיר שעשויים לשלם היורשים על ההכרח להשקיע ב'תיקון התקלות'? אגב, לצערי הערך לא מסתכם אף פעם במספרים בלבד.
בני משפחה פונים אליי לעיתים בשלב שאני מכנה אותו ה"החמצה", או כפי שתיארה זאת צעירה שניתקה את הקשר עם אחיה בגלל צוואה לא תקינה: "הלוואי שיכולתי להחזיר לחיים את ההורים שלי, רק לרגע, רק כדי שיעיפו מבט קצר על 'השדה החרוך' שקיים ביני ובין אחי כיום. אני בטוחה שזה היה משנה את הכול, והם היו מתייחסים לצוואה במלוא הרצינות."
להבין את ההשלכות – "אפקט הפרפר"
אם רק יכולנו להצטייד בתובנות שמתבהרות רק בדיעבד, כעבור מספר שנים; אם רק היינו מבינים את המשמעות של המעשה הקטנטן שנעשה היום, וכיצד הוא בא לידי ביטוי מחר. זו הבקשה הנסתרת של כל אחד ואחת, בעיקר כשנקלעים למשבר בחיים. זו הסיבה שכשפונים אליי עם השאלה: "כמה עולה צוואה?" אני מנסה להסביר את ערכה, הרבה מעבר למספרים. מנסה לפקוח את עיניהם של ההורים לשנים הבאות, ולכך שמה שנכתב היום ינוע בעתיד בהתאם כ'אפקט הפרפר'.
האחים – איתן, תמר ויואב – הגיעו אליי כששברי הצוואה שכתבו ההורים שלהם על דף טיוטה לפני מספר שנים, מפוזרים סביבם. תמר סיפרה שאמה ביררה בזמנו אפשרות לערוך צוואה אצל עו"ד, אבל סיפרה לה שהעלויות אינן מצדיקות את המטרה: "היא אמרה לי: 'תמר, זה פשוט. אבא ואני נחלק ביניכם את הנחלה, נתייחס לזה שאת כבר מתגוררת במשק. אל תדאגי. הכול יהיה בסדר". אבל ההפך הגמור מכך קרה. הרוב לא היה בסדר."
כשעיינתי במסמך שהכינו ההורים ראיתי את ה"בורות" הנסתרים שאי אפשר להבחין בהם, אלא אם כן מכירים ובקיאים בנושאי הנחלות מכל כיוון אפשרי. באופן כללי, קבעו ההורים חלוקה של הרכוש והמשק באופן שווה בין שלושת האחים, והוסיפו סעיף שדורש מהבת לשאת בהוצאות פיצול המגרש על חשבונה (כיוון שהיא מתגוררת במשק).
הצוואה הזו שכבה במגירת השידה בחדר ההורים שנים על גבי שנים: "ידענו שהם הכינו מסמך," סיפר איתן; והוסיף: "כשבאחד הימים ביקשתי שישתפו אותנו במה שנכתב, אימא נעצה בי מבט קשה וידעתי שלא כדאי לסבך את העניינים. החלטתי שהכי טוב יהיה לעזוב את העניין."
מתישהו מגיע הפיקחון וגם במקרה הזה הוא הגיע, אבל היה זה כבר מאוחר מדי – כי ההורים הלכו לעולמם. היום, כשהמסמך פתוח והמשמעויות מופיעות שחור על גבי לבן, דורשים שני הבנים מאחותם, שבנוסף לתשלום על פיצול הנחלה, תפצה אותם על ירידת הערך של הנחלה. "זה חשבון פשוט," הסביר איתן. "אם הערך של הנחלה המלאה הוא 12 מיליון שקלים, את הפער על ירידת הערך, צריכה תמר להשלים."
כמה עולה צוואה?
אם תשאלו את איתן, תמר ויואב כמה עולה צוואה, הם יגידו לכם שהם משלמים עליה הרבה־הרבה יותר, וזאת ביחס לעלות שהיה נדרש מהוריהם לשלם אם רק… אבל זה לא קרה. התהליך של האחים התפתל עד לדיונים בבית משפט, על כל העלויות שכרוכות בכך. משם הם התגלגלו אליי, כדי לנסות ולמצוא את הגשר שיחבר את הפער הרחב בין נקודות המבט. וכל זאת מבלי לומר מילה על המחיר הכבד שהם סופגים בשל הקרע המשפחתי שנפער ביניהם.
אני מניחה, שבחלק מסוים מהמקרים יכולים ההורים לכתוב בעצמם את הצוואה. אבל לרוב, החלק הזה לא נמצא בסביבת המושבים או הקיבוצים. במקרים האלה "רב הנסתר על הגלוי", ובלא מעט מהמקרים כתיבת צוואה בידי המורישים – ועד כמה שכוונתם טובה וכנה, עשויה להשאיר קצוות פתוחים, או להיכתב בניסוחים שניתן לפרש אותם בכמה צורות. ומי יוכל לענות על השאלות הפתוחות, כאשר מה שנותר הוא רק מסמך?! אני משערת שאם אומר לכם, שעל רקע אותם פערים מתעוררות מריבות קשות בין אחים – לא אחדש לכם דבר.
פעם נהגתי לומר לאנשים ש"חשוב לעשות צוואה", ועד כמה שיכולתי עודדתי אותם להיפטר מהדעות הקדומות ומהחששות ולהתפנות לתהליך. כיום, אחרי שנים של מפגשים עם יורשים שהגיעו לשלב ה"החמצה", החשיבות מבחינתי עלתה מדרגה. יש מחיר לצוואה, והוא אכן משתנה בהתאם למורכבות המשפחתית, ההסתעפות הקיימת בנחלה ועוד נתונים שמוערכים כחלק מהתהליך. אולם, לצד זה נמצאת התועלת, שחלק מהערך שלה ניתן לכמת, והחלק השני פשוט יקר מפז.
* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון