על אף שהקיץ החם וכמות העובדים הביאו לקריסת מחירים בירקות עבור החקלאי, עדיין השוק המקומי היה מלא בשפע ירקות במחירים זולים עבור הציבור. עם זאת, רשתות השיווק המשיכו למכור במחירים גבוהים ללא קשר לתמורה שהחקלאי קיבל
לאחר שנים רבות של מאבקים בלתי פוסקים, לאחרונה נוכחנו איך כמות מספקת של עובדים זרים בחקלאות יכולה להוות אחד הפרמטרים החשובים להורדת יוקר המחיה, כפי שביקשנו, דרשנו וטענו ללא הרף. בתמיכתו של שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, אושרה הגעתם של 70,000 עובדים זרים לישראל, לפי הצורך של החקלאים מידי שנה בשנה.
כיום ביקשו החקלאים כמות פחותה מהכמות שאושרה, וכך נוצר איזון שמאפשר לחקלאים להתארגן בביטחון לתוכניות הגידול מעונה לעונה ומגידול לגידול. מה התוצאה – אין מחסור בעיבוד שטחים, והייצור לשוק המקומי רק גדל. כמובן שמצב זה מייתר את הצורך ביבוא ומספק תרומה משמעתית לביטחון המזון בישראל, שכה זקוקה לו בזמנים טרופים אלה.
על אף שהקיץ החם וכמות העובדים הביאו לקריסת מחירים בירקות עבור החקלאי, עדיין השוק המקומי היה מלא בשפע ירקות במחירים זולים עבור הציבור. עם זאת, רשתות השיווק המשיכו למכור במחירים גבוהים ללא קשר לתמורה שהחקלאי קיבל, והנה לכם תמונה של שוק מקומי שדורש עוד טיפול רב לביטחון המזון ולביטחון החקלאים: מחירים זולים, אין יבוא, חקלאים אמנם מפסידים, אבל הציבור יכול ליהנות ממחירים נוחים. כך בפעולה פשוטה הורידו את יוקר המחיה בהצפה של עובדים ובהעלאת כמות המזרעים של הירקות וייתרו את הצורך ביבוא.
אחרי עונה טובה בעגבניות, גם הערבה חזרה לגדל עגבניות, ובעוטף עזה גדל הייצור לאור הציפייה למענקים של מנהלת תקומה. אמנם במצב הכללי הירוד באוכלוסייה עדיין ההיצע גדל והביקוש נמוך, אבל עוד יחולו שינויים ואלה צרות טובות של שוק שמתחיל להתנהל נכון.
בינתיים החורף עדיין מסמן שהוא כאן, אחרי שהקור החורף כמעט שלא הורגש. הגשמים מתחת לממוצע, והנה גם מלחמה שנפתחת מחדש עלינו מדרום. המדינה סוערת ואין ביטחון כלכלי ולא שקט נפשי. אין חזון, תקציבים ניתנים לגופים ולמשרדים מיותרים, ושוב שוכחים את החקלאים. עדיין לא הוזלו מחירי המים, וטרם נפתרו תקציבים ליישובים שמעבר לשבע ק"מ. תקציב משרד החקלאות קוצץ, ואין תחזית לטיפול במשרד בהמשך הנושאים החיוניים לתוכניות ביטחון המזון.
ניסיתי להציף נקודת חיובית עבורנו, אבל המלאכה עדיין רבה.
