כנס הדרים לפרדסני הצפון בבית גביראל

שוקי קנוניץ, רפרנט לנושא הזנים והכנות, ערך סקירה מקיפה אודות העבודה על פיתוח זני הדרים חדשים ומבטיחים * דרור איגרמן, מנכ"ל "גליל אקספורט" דיבר על מצב שווקי הייצוא לפרי הדר ועל תופעות החרמות על הפרי הישראלי * דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי הדרים, נשא הרצאה בנושא פעילות ענף ההדרים במועצת הצמחים וארגון המגדלים בצל המלחמה

השנה באופן יוצא דופן ערך ענף הפירות כנס לפרדסני הצפון בשיתוף פעולה עם מו"פ צפון. ההחלטה לערוך את הכנס לענף הדרים, שהתקיים בבית גבריאל שעל שפת הכינרת, ביחד עם מו"פ צפון, התקבלה לפני המלחמה. כך הסביר ניצן רוטמן, ממ"ר הדרים ראשי בשה"מ בתחילת הכנס, שהנחה את הכנס.

עשרות פרדסנים ואנשי הענף הגיעו לכנס וצפו בתערוכת זנים שהוצגה בפני המגדלים.

המדריך שוקי קנוניץ, רפרנט לנושא הזנים והכנות, דיבר על "חידושים בזני הדרים": "אני מתעסק בנושא פיתוח זנים לא מעט זמן, זו משימה לאומית ואצלנו זו משימה ענפית, ולכן כולם מגוייסים כי כולנו מבינים שכדי להגיע לזן חדש וטוב זה בונוס יוצא מן הכלל וזה הוכח עם ה'אור'.

"לגבי זני קליפים היום בישראל, הזנים העיקריים הם אורי ומיכל, בעבר היה לנו יותר זנים מייצוא. זני תפוזים בעיקר מיבוא: טבוריים וולנסיה. בזני אשכוליות ופומלית: בעיקר מיבוא ולאחרונה מפיתוח מקומי: עליזה, עינת (או בשמו של הפרדסן דוד גפן רדסון) וקוקי (קוקטייל מוקרן), זן מקליפורניה שהבחנו אותו. זני לימונים, בעבר, בעיקר זני יבוא – וילה פרנקה, יוריקה ואינטרדונטו. לאחרונה גם מייצור מקומי – איילת וגליה (חסרי זרעים), שנכנסו למסחר לאחרונה.

"כפי שציינתי, פיתוח של זן חדש לישראל זו מטרת על. התחרות בעולם היא קשה, כולם אצים במסלול הזה לפתח משהו טוב, שיהיה טעים, חסר זרעים, שיהיה מרשים, שיהיה קליף ובעיקר שיהיה כלכלי ויביא כסף, בדגש בינתיים, במנדרינות בעיקר, שיהיה לנו זן בכיר שיש לנו את האור שהוא זן מצוין, שחקן טוב בשווקים ואנחנו רוצים משהו לפני האור, אבל ברמה של האור. זן שיתאים גם ליצוא, גם לשוק המקומי ובשורה התחתונה יתרום לנטיעות ולשיפור ההכנסה למגדלים ולבלימת הירידה המתמשכת בשטחי הדרים בארץ. בשיא היינו ב-500 אלף ואנחנו היום ב-140-150 אלף דונם.

"אז לגבי המנדרינה המוקדמת, היא חייבת להיות ללא זרעים, טעימה (גם אחרי טיפול במערך האריזה). יש לנו זנים חדשים שאנחנו עדיין לא מבינים למה אחרי טיפול במערך האריזה הם מאבדים את הטעם הטוב שלהם. אנחנו מחפשים מופע מושך, מוצקות, קילוף טוב, יבול טוב של 4-6 טון לדונם והנושא של גודל פרי – לפחות 65-75 מ"מ מה שהשוק רוצה היום. אם זן לא מגיע לזה צריך להביא אותו לשם.

"הנושא של ציפה וקליפה אדומה הוא נושא חדש יחסית ויש ניצנים ראשונים של פירות ראשונים אדומים. לדוגמא, מנדרינה אורי בעמק חפר, מנדרינה שקרובה למושלמת, משווקת בתקופה ארוכה ואנחנו מחפשים משהו דומה.

"אי אפשר לדבר על פרויקט זנים חדשים בלי להגיד מילה על אבני הדרך בפרויקט השבחת ההדרים בישראל. באמצע שנות ה-80 הוקם צוות היגוי בראשות פרופ' יואש ועדיה, עם המדריך שמואל אשכנזי, עודד ראובני ז"ל. ועם מנה דוידזון, טל עמית, מיקי קפלן, יגאל קולודנר יבד"לא. המשביחים היו פרופ' פנחס שפיגל וד"ר עליזה ורדי ז"ל, שהם הקימו את כל מערך הזנים החדשים ועכשיו זה ד"ר ניר כרמי עם הצוות שלו: ד"ר ערן רווה, יוסי יניב ושאר אנשי הצוות יבדל"א.

"אם אנחנו עושים ספירת מלאי, מה יש לנו עד היום, אז יש לנו את האור, עם הצלחה פנומנלית, את האורה, מירב, אודם (שניהם לשוק המקומי), קצת ראשון ועינת (רדסון) שהתחלנו איתו. נכון ל-2023 שטח ההדרים בישראל: קליפים כ-50,000 דונמים; תפוזים 35,000, אשכולית ופומלית 25,000, לימונים 24,000 ובסך הכל כ-138,000 דונם מניבים. מתוך הזנים העיקריים יש לנו את האורי עם 36,000 דונמים, אשכוליות אדומות 13,800; פומלית 5,100; ניוהול 9,700; ולנסיה 6,200 וטבורים מאוחרים 9,600.

זנים חדשים ובבדיקה

"יש לנו למעשה שלוש קבוצות של זנים חדשים. הראשון, זנים דמויי אשכוליות אדומות: יש לנו את העליזה, שלא כל כך חדש אך אנו נכנסים איתו לתקופה שניה של בחינה, הכלאה של פומלו צ'נדלר ואורה, שבינתיים הספרדים עושים איתה חייל בשוק ואנחנו רוצים גם לקפוץ איתה כמה מדרגות למעלה. קוקי דמוי אשכולית – קוקטייל מוקרן (הכלאה של פומלו ומנדרינה מקליפורניה), עינת רדסון, פליים (אשכולית אדומה). הפליים זן לא חדש שלא נטוע בהיקפים נרחבים, והתוכנית לנטוע בצפון זן פחות רגיש לפטריה השחורה שעושה צרות רבות.

"קבוצה שנייה מתייחסת לקליפים בחלק הראשון של עונת השיווק: יש לנו את העינב, נוגה, דינה, תמר, סער, אסתר וכנרת. מסתבר שהעינב באזור הזה יותר מקדים ויותר טעים בהשוואה לאזורים אחרים. הדינה הוא זן לא חדש שלא מספיק מינפנו אותו. החלק השלישי הוא של מנדרינות חדשות שנה ראשונה למחקר: אנחנו מכוונים בעיקר לאוקטובר-נובמבר, יש לנו את הקרוולית, מיכל דל זרעים וקליף אדום.

"לגבי זנים דמויי אשכולית אדומה, יש לנו כ-140 דונם עינת בארץ. דניאל ריכז את נושא יצוא הזן הזה ודי למדנו עליו. עליזה, יש לנו 5 דונם בבית דגן, זן מאוד טעים, אבל צריך ללמוד אותו בנושאי יבולים, איכות פרי וצבע. אני חושב שיש לנו מוצר טוב ביד. צריך להגיד, כמו עם האור בהתחלה, היה קשה, עשה לנו לא מעט צרות אבל עשינו כברת דרך מאוד יפה ואני מאמין שגם עם העליזה בעבודה יסודית נגיע לשם.

"הקוקי, זן חדש, הקרנה של קוקטייל מקליפורניה, זן מעניין שגם אותו צריך ללמוד, צריך לעשות אותו טעים. הפליים, זן מוכר אבל צריך לבחון את ההתאמה שלו לאזורים השונים ובעיקר לצפון.

"לגבי זני מנדרינות, העינב, זן של נובמבר-ינואר, הכי מקדים והכי טעים בצפון. ניסינו לייצא אותו, לא הלך מי יודע מה, אבל אסור להתייאש. צריך להמשיך ולשפר, להגדיל לו את הפרי, לנסות להקדים אותו בצבע כמה שניתן, יש לו הרבה תכונות חיוביות. נגה, יש אותו בבית דגן ובחוות החולה, זן ותיק שלא המשכנו איתו וצריך לראות איך ממשיכים איתו.

"זן מאוד פורה, יודע לתת פרי כל שנה, חסר גרעינים, מתקלף ומתפלח מצוין, קליפה בצבע אדום. הקילפה לא חזקה ויש לחזק אותה. מגיב טוב להבחלה, זה חשוב מאוד לתת לו את הפוש האחרון, לא רגיש לאלטרנריה. זן מאוד פורה, הגענו למסקנה שצריך לדלל אותו בדומה למיכל. אין לו בעיית פוריות, יש לו בעיה של גודל.

"תמר, זן מאוד טעים, נמצא בחוות החולה, עמק חפר ובית דגן, זן טיפ טיפה יותר מאוחר – דצמבר-פברואר, טעם מאוד ארומטי, טעם של עוד, הפרי מועט גרעינים, מתקלף ומתפלח טוב מאוד. לעתים יש לו בעיה עם קליפה דקה שלא מתקלפת מספיק טוב ויש לשפר את זה. צבע וצורה מאוד יפים. גם הוא פורה מאוד, בעיקר בגיל הצעיר. הפלחים מוצקים מאוד.

"דינה – מכלוא ותיק של עידית ונובה, הבשלה נובמבר-ינואר, פרי גדול, שזה יתרון גדול מאוד, זן גם פורה, יש לנו בחוות החולה 30-40 עצים, טעים, מתקלף, הקליפה רגישה לאלטרנריה, אבל אפשר להתמודד עם כל דבר. בדרום אפריקה יש 1,000 דונם ומאוד מרוצים ממנו.

"לגבי הסער, בינתיים יש עצים ראשונים בבית דגן, זן של דצמבר-ינואר. מנדרינה חדשה ששמוליק אשכנזי ז"ל ופרץ ברוש יבדל"א הביאו מפלורידה לפני שנים רבות והקרינו – הוציאו את הזרעים. פרי גדול מאוד, שזה יתרון ואפשר להקטין אותו. מתקלף ומתפלח טוב, בצבע אדום. נראה פורה. פה אנחנו רק בסיבוב השני ושלישי ויש עוד הרבה עבודה עליו.

"יש עוד שני זנים נוספים: אסתר, מכלוא של אורה ושני, מבשיל בנובמבר-דצמבר, מקבל צבע מוקדם יחסית. הפרי גדול, מועט זרעים, הקליפה כתום עז, ענפים די קוצניים בשלב הזה, גם פה רגישות לאלטרנריה, מקבל צבע מוקדם שזה יתרון. וזן נוסף כנרת.

"לגבי המאוחרים, יש לנו קבוצה שלא נרחיב עליה היום. יש את נילי, זן מאוחר, עצים במו"פ לכיש ובבית דגן. יש לנו את סמדר, מכלוא של אורה והדס, זן שהיה מסחרי נפוץ באזור הזה. יש לנו פרי ראשון ונלמד אותו. ויש את עדי, זן מאוחר, גם אותו אנחנו צריכים עוד ללמוד. בקליפים החדשים, יש לנו את הקרוולית, זן מוקרן, זן מוקדם, מנדרינה עם ציפה אדומה, ומיכל דל זרעים – אנחנו רוצים לעשות אותה דלת זרעים ואולי גם לייצא אותה."

שיווק ההדרים בעולם

דרור איגרמן, מנכ"ל "גליל אקספורט", דיבר על שיווק ההדרים בעונת 2023-24: "נתחיל במה שקורה בעונה באופן כללי, שערי מטבע, לוגיסטיקה, הדרים בעולם ואז קצת אנסה לדבר על העתיד.

"נתחיל ממשהו טוב, תמיד דיברנו על שערי המטבעות שהורגים אותנו, אז אני רוצה להגיד שלאורך השנים, דווקא רואים מגמה של השתפרות בכל המטבעות שאנחנו עובדים מולם, והיום כבר חזרנו למצב בו היינו לפני 4-5 שנים, כשהתחיל המשבר הגדול. אולי זה לא טוב למדינה, אבל לנו בקטן שלנו זה עושה טוב כי אנחנו יכולים להביא יותר שקלים מכל מטבע מכירה שיש לנו בחו"ל.

"הלוגיסטיקה בעולם הולכת ומשתנה לנו כל הזמן. אנחנו רואים התייקרויות, הוזלות, כל פעם בהתאם למה שקורה. הבעיה שלנו בעיקר באשכולית האדומה שמיועדת לשווקי המזרח והפומלית. אנחנו רואים כרגע את נושא חסימת הים האדום שיצרה נזק מאוד מאוד גדול. ליצואני ההדרים בישראל יש כ-150 מכולות שהיו בדרך לקוריאה, סין ויפן. והם נתקעו לנו. חלק מהאוניות חזרו חזרה. הגענו למצב של הובלות שבמקום ה-40 יום הובלה למצב של 90 יום, עם הרבה מאוד נזקים. נצטרך לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה.

"ככל שהזמן עובר – זמני ההובלה דווקא הולכים ומתארכים. הייתם חושבים שזה יקרה להיפך עם השתכללות האוניות. זה נובע בעיקר עם מה שעושים היום שנקרא 'Trans-shipment', כשהמשלוחים מגיעים לנמל יעד אחד וממנו ממשיכים לנמל הבא, קצת כמו טיסות המשך במטוסים. יש גם בעיות בנמלים, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיום זמני ההובלה שלנו לאירופה יותר ארוכים ממה שהכרנו בעבר. לדוגמא: לרוטרדם היינו מגיעים בפחות משבועיים והיום לוקח לנו כ-3 שבועות. באשכולית זה פחות קריטי, ב'אורי' זה משפיע.

"ההתייקרויות שהיו במחירי הדלק והנפט השפיעו עלינו חזק מאוד וההובלה היבשתית בעיקר באירופה ובארה"ב התייקרה מאוד. באירופה זו בהחלט בעיה ומאותן סיבות, גם עלויות האחסון שלנו בחו"ל גם עלו בגלל עליית מחירי האנרגיה, מה שפעם היה מאוד זול באירופה הפך היום לדבר יקר.

"יש לנו עכשיו הרבה מאוד חרמות על הסחורה הישראלית, בעיקר באירופה, שזה השוק העיקרי שלנו. אנחנו מרגישים עכשיו שזה הולך ומתפתח. בהתחלה זה היה משהו מאוד מקומי, כשמי שהחרים אותנו היו בעיקר סקנדינביה. בכל שאר המקומות מכרנו די רגיל. בשבועיים האחרונים זה מאוד התגבר ועכשיו שמענו את זה מהרבה לקוחות, ממש ברמה של 'לא רוצים לגעת בסחורה ישראלית'. צריך לזכור שרבים באירופה הם גם מהגרים מוסלמים שחיים שם. בנוסף, אם פעם היו הרבה יהודים במסחר פירות וירקות – היום יש הרבה מוסלמים במסחר, ורואים שהם לא רוצים לגעת בסחורה שלנו.

"עד אתמול בערב הייתי אומר שלא היה גם משהו מאורגן בקטע הזה, משהו יותר כללי. לצערי, אתמול בערב קארפור (Carfure), רשת סופרמרקטים לא קטנה בצרפת הודיעה שהוא לא שם יותר סחורה ישראלית על המדפים, אם על מה היה ברפיח או בגלל התקרבות הרמדאן, לא יודע בדיוק מה מהדברים. אנחנו בהחלט נכנסים לבעיה בנושא הזה. בינתיים אנחנו יכולים ברוב המקרים למצוא פתרונות וככל שנכנס לעובי הקורה זה כבר יותר בעייתי.

"כשמסתכלים על הגרפים של השיווק במדינות הים התיכון, רואים שקטנו מאוד לעומת מה שהיה לפני 20 שנה. בסך הכל יש ירידה בכמויות שלנו. ספרד גם בירידה, הייתה איזושהי התפכחות מהנטיעות המאוד גדולות של הקליפים, בעיקר של המוקדמים, אבל בכללי העולמי, אנחנו רואים שיש איזושהי סטגנציה בכמויות ההדרים המשווקות ברחבי העולם. גם בצריכת ההדרים בעולם אפשר לראות שיש איזושהי יציבות בצריכה. בצריכה לנפש, ברוב השווקים שאנחנו מדברים עליהם, הצריכה לנפש היא די גבוהה. זה לא תפוחים ולא בננות אבל זה בהחלט במקום טוב.

"לגבי יצוא קליפים בעונה הישראלית – אפשר לראות את הירידה בכמויות בספרד, גם בגלל שנת בצורת שהייתה, ומנגד את הגידול בתורכיה, מצריים, מרוקו ויוון. לגבי צריכת קליפים בעולם, באירופה אנחנו רואים איזשהו מצב של סטטוס-קוו בכמויות ברוב השווקים, עם שווקים חדשים שנכנסים. צריכת הקליפים עולה וגם צריכת הקליפים לנפש שעדיין נמוכה הולכת ועולה. לצערי, צריכת אשכוליות פחות מעודדת וברוב השווקים יש מגמה של ירידה, פחות ופחות אשכוליות נצרכות בעולם. תפוזים היום נצרכים בעיקר למיץ ולא לאכילה. כבר לא שמים לילד תפוז לבית ספר.

"בגדול אנחנו בבעיה. כשאנחנו מדברים על הזנים, אז האור הוא זן מעולה לדוגמא, הוא מגיע לשווקים והוא נהדר, רק שבינתיים הורג אותנו האור הספרדי שמגיע באותה תקופה במחירים יותר זולים. הם יותר קרובים לשוק וקשה לנו להילחם נגדו. העלויות שלנו ומה שאנחנו צריכים להביא למגדל יותר גבוהים. היום הפורר, ממרוקו, נמכר ב-1.10 יורו, לפעמים 1.20. אם אנחנו מוכרים ב-1.50 לכם כבר קשה מאוד לשרוד ואנחנו רוצים להגיע ליותר מזה. אני מדבר על הגדלים המרכזיים.

"אנחנו בבעיה וצריכים לראות איך אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה. גם באשכולית אותו דבר. אפשר להתמודד עם זה, אנחנו די קטנים בשוק הזה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מביאים את היתרונות שכן יש לנו, כדי שכן נוכל להמשיך לשרוד לכם ולתת לכם את התוצאות הנכונות. שאתם תוכלו להמשיך ושנוכל להמשיך לפתח דברים (אולי גם לא לחלק אותם למתחרים שלנו).

"אז אחד הדברים זה לבנות מותג, החברות שלנו בונות מותג, ויש לנו מותגים כאלה והדבר השני,  התמקדות בנישות שנותנות לנו את התמורה המתאימה. קחו למשל את ה'אורי', רוב נמכר היום באזור צרפת או מערב אירופה וקמת בצפון אמריקה ומקומות אחרים. אגב, יצא לי להיות בסין, יש שם כבר 'אורי מקומי רק לא רשמי. אנחנו לא מצליחים להיכנס לשווקים כי כבר יש להם 'אורי' משלהם. יש להם מיליון וחצי דונם 'אור', הם אומרים שזה לא אור זה רק דומה מאוד. לסיכום הבעיה שלנו זה כמויות ה'אורי' של הספרדים ונושא הפוסט-הרווסט, שלהם זה ממש קרוב לשוק ולנו זה לוקח שבועיים-שלוש שבועות להגיע לאירופה."

המתנדבים הצילו את המצב

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי הדרים, נשא הרצאה בנושא פעילות ענף ההדרים במועצת הצמחים וארגון המגדלים בצל המלחמה: "מה-7 באוקטובר נתקלנו במחסור חריף בידיים עובדות, בכל המדינה. היתה בעיה מאוד קשה מעבר לקטיף בעיבודים. ריסוסי זבוב החל מהרצליה דרומה היו אסורים, לאט לאט זה השתחרר והפך להיות רק במובלעות בעוטף ישראל. בחלק הצפוני, בתיאוריה הייתה בעיה, אבל שם יש בעיקר מתקני לכידה המונית.

"כ-10,000 תאילנדים עזבו את המדינה, חלקם בשל הצו מהמלך, חלקם היו משתלמים וגם נחטפו ונרצחו להם אנשים. זה הסיפור. ערב המלחמה מצבת העובדים על 28-29 אלף עובדים. בנוסף, נאסרה כניסת עובדים פלשתינאים. בפן האישי והציבורי אני יכול להתחבר על זה, אבל אנחנו צריכים לעבוד וזו בהחלט בעיה. היינו באינספור ועדות לעובדים זרים. היו בעיות בייצוא למזרח – האוניה של הפומלית שלא הגיעה והמשבר הבטחוני בים סוף. קיבלנו מתווה פיצויים. ה-0-22 בדרום וה-0-9 בצפון יבטיחו לפרדסן איזשהו מתווה אדום, יש מתווים ורודים אבל בשאר הארץ הפיצויים הם ממש בדיחה ולא הולמים את הנזקים בשטח. חוסר במדיניות והבנת השטח, מבחינתם בימים הראשונים אנחנו לא במלחמה. יש נתק נוראי בין השרים שיש להם החלטות טובות לכלכלה ולפרדס אבל הפקידות היא נוראית ועוצרת כל דבר ואף אחד לא היה מוכן להקשיב למה שהשטח צריך."

לדברי קלוסקי, בסופו של דבר מי שהציל את המצב היו המתנדבים שבאו וסייעו בקטיף: "בסוף אוקטובר היינו בבערך 20% בקצב הקטיף ממה שאנחנו רגילים מידי עונה. המתנדבים לאט לאט הגיעו וחבר'ה, הגענו ל-70% קטיף בזכות החברים המתנדבים שלנו, שבאו לעבוד וחיממו את הלב ונכון, הם לא עבדו הכי טוב והיה קשה להעסיק אותם, ונכון, זו הייתה בעיה לוגיסטית חבל על הזמן אבל אתם יודעים מה, בלעדיהם, היה נשאר המון פרי על העצים. ענף ההדרים בשיא העונה צריך לקטוף בערך 3,000 טון ביום, מכל הזנים, אור, אשכולית, תפוז, לימון.

"אני מזכיר לכם שהיתה תוכנית לגייס עובדים ישראלים לחקלאות במענק. הגישו כ-25 אלף ישראלים מועמדות. כמה חקלאים רצו לקבל אותם? הייתה דרישה ל-121 עובדים. בקטיף רגיל, עובד מיומן מספיק כ-1 טון ליום עבודה. תפוזים: טון וחצי. אשכוליות, פומלית: 2.5 טון. אצל המתנדבים הישראלים ההספק היה שלושה אנשים ממלאים מיכל. בכל מקרה, ההספק היה 20% ובגלל המתנדבים שהגיעו ובאמת אני מוריד בפניהם את הכובע ולמרות ההספק הנמוך הגענו ל-70%. עשיתי סקר בין הפרדסנים וגיליתי שבין המתנדבים, המצטיינים בקטיף היו דווקא הנשים, שבאמת עבדו טוב יותר מגברים. לגבי המגזר המצטיין בקטיף המתנדבים, אלה היו עורכי הדין והעורכות דין עבדו עוד יותר טוב."

בהמשך נשאה ד"ר מורן סולומון, מהמכון להדברה ביולוגית, הרצאה על פסילת ההדר האסיאתית, מחוללת מחלת הגרינינג, בארץ ובעולם. מורן אף הציגה בתום ההרצאה את הצוות האמון על המאבק בפסילת ההדר בישראל, בין היתר פעילים בצוות: רוני נקר, ניצן רוטמן, דניקל קלוסקי, מור סולומון, גיא לוי ועמירם לוי שקד.

המדריך עמירם לוי שקד נתן הרצאה בנושא: "סיכום עונת המזיקים בפרדסי הצפון בעונה הנוכחית".

מיקי זיידה, מנהל אגף תכנון ברשות המים, הרצה בנושא: "משק המים לחקלאות בארץ ובאזור הצפון".