יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1072424420

כנס טכנולוגיות השקיה

4 דק' קריאה

שיתוף:

 בית גבריאל, צמח, 19/12/2023, בשיתוף: מיגל, מו"פ צפון ושה"מ

תקצירי הרצאות

עקרונות בקרת השקיה בגידול עצים

ד"ר מולי זקס – תחום משאבי סביבה, קרקע, מים והזנת הצמח, שה"מ

בעבר ניתנו המלצות ההשקיה בהסתמך על לוחות צריכת המים של הגידולים השונים. לוחות אלו בנויים על מסד נתונים ממוצעים רב-שנתיים של התאדות מגיגית ועל מקדמי ההשקיה של הגידולים. שיטה זו אמנם מהווה בסיס לקביעת משטר ההשקיה, אך מחייבת התאמה של מנות המים לתנאי האקלים המיוחדים בכל חלקה ולשלבים השונים של התפתחות הצמח.

כיום מסתייעים בחיישנים שונים למדידת נתונים, השייכים לרצף קרקע, צמח ואטמוספירה. 

מטרת ההרצאה היתה להעביר את עקרונות בקרת ההשקיה ולהציג את הרקע הנדרש להבנת היתרונות והחסרונות של שיטות הבקרה השונות, כדי לקבוע את משטר ההשקיה הרצוי לגידולי עצים.

אנו סבורים כי בעתיד הקרוב, בעזרת המדע והחקלאים, ניתן יהיה להפעיל את מערכות ההשקיה באופן אוטונומי באמצעות בקרה רציפה של מצב המים ברצף קרקע-צמח-אטמוספירה ובינה מלאכותית.

Screenshot 2024 01 28 153805
ד"ר מולי זקס

Treetoscope – העתיד של ניהול השקיה מדייקת

גיא הרצל

רוב החקלאים בעולם כיום  משקים בעזרת הידע והניסיון שלהם ולא על בסיס נתונים (חיישני קרקע וחיישנים צמחיים). המטרה של ההשקיה המדויקת היא לשפר את חלוקת המים במהלך השנה, לחסוך מים ודשן, להפחית פגיעה סביבתית ולשפר את היבולים של החקלאים. העתיד של ההשקיה המדויקת מתבסס על חיישנים צמחיים חכמים, עמידים, פשוטים וזולים יחסית, בשילוב עם סטטיסטיקה טובה של השטח ואלגוריתם מתקדם שיודע לבנות פרוטוקולי השקיה מותאמים ספציפית לכל חלקת השקיה, מבוסס על הנתונים המופקים מהחיישנים.
חקלאים בעולם ובישראל רואים את נושא ההשקיה כאחד האתגרים החשובים בגידול עצי פרי. במהלך ההרצאה הוסבר על טכנולוגית ה- Sap Flow, נסקרו הטכנולוגיות השונות הקיימות היום בעולם, הוצגו מקרי בוחן שמשווים בין סוגי טכנולוגיות שונות ואת צריכת המים של גידולים שונים בישראל בתנאי שרב.

Treetoscope מציעה פלטפורמה מתקדמת המשלבת חיישנים חכמים ובינה מלאכותית (AI). באמצעות הפלטפורמה, החקלאים יכולים לצפות בצריכת המים של עציהם בזמן אמת. הפלטפורמה מותאמת אישית וכוללת ניתוחי נתונים ודוחות לצורך קבלת החלטות מושכלות ומבוססות על נתונים.

גיא הרצל אגרונום ראשי בחברת Treetoscope
גיא הרצל, אגרונום ראשי בחברת Treetoscope

חיזוי פוטנציאל מים בגזע על בסיס סנסורים בשיטת למידת מכונה

 ד"ר ישי נצר – אוניב' אריאל ומו'פ אזורי מזרח

שותפים למחקר: נעה אוחנה לוי חברת ויאביליטי, ליעם שמש חברת סופלנט

משק המים בגזע הינו מדד מקובל לדרישות המים של הצמח אך תהליך מדידתו מסורבל ויקר.

מטרת המחקר הנוכחי – לזהות את פוטנציאל המים בגזע בשיטת למידת מכונה על בסיס נתונים מסנסורים מרובים. המחקר בוצע בכרם בו נבחנו 5 ממשקי השקיה שונים.

המחקר נערך בשיתוף חב' סופלנט בכרם ענבי יין. הותקנו מדדי לחות קרקע בעומקים 20  ו-40 ס"מ, הותקנו דנדרומטרים על הגזע והפרי, וכן סנסורים של טמפ' עלה. נלקחו מדדי טמפ', לחות יחסית, רוח וקרינה.

בעזרת שיטת למידת מכונה הוזנו הנתונים מהמכשור למערכת. המערכת למדה והצליחה להעריך את פוטנציאל המים בגזע בדיוק של 94%.

בהרצאה הוצגו הנתונים ודרכי לימוד המכונה.

דר ישי נצר אונ אריאל ומופ אזורי מזרח 2 1
ד"ר ישי נצר, אוניברסיטת אריאל ומו"פ אזורי מזרח

השקיה מדייקת באמצעות מדידה צמחית

עומר שגיא, Phytech

בשנים האחרונות, מתפתחות ומוטמעות טכנולוגיות ניטור חקלאיות אשר שמות את הצמח במוקד.

הדנדרומטר, כלי שמאפשר מדידה רציפה של עקת מים והתפתחות וגטטיבית של הצמח, הינו אחד הכלים היעילים ביותר. ברם ניטור צמחי לבדו אינו מספיק. כדי לקבל מערכת שליטה ובקרה יעילה ואמינה, יש לשלב את הדנדרומטר הצמחי עם כלים אחרים שברשותנו, כגון ניטור קרקע, ניטור אקלים וניטור מערכת ההשקיה. בנוסף, יש לייצר מערכת אחת היודעת לחבר את הגורמים הנ"ל לכדי תמונה קוהרנטית שמאפשרת תחושת שליטה בכל רגע, ומעלה את הביטחון בקבלת החלטות. הגישה המשולבת הצמחית – קרקעית – אקלימית, תוך התייחסות לדוגמאות אמיתיות מגידולים מובילים במשק הישראלי (אבוקדו, שקד, הדר), הוצגה בהרצאה.

עומר שגיא Phytech
עומר שגיא Phytech

תוכנית Rivulis Climate

מעוז אביב

אירועי מזג אויר קיצוניים הפכו לתדירים יותר ועוצמתיים יותר בעולם כולו. כתוצאה מכך, יותר מדינות מתחייבות לנטרל את פליטות גזי החממה שלהן ולהגיע ל"נטו אפס" במאזן פליטות גזי החממה שלהן.

בהרצאה נציג תוכנית ראשונה חלוצית בישראל ובעולם, אשר מאפשרת לחקלאים לאמץ שיטות חקלאיות, לצמצם פליטות גזי חממה ועל ידי כך אף להגדיל את הכנסותיהם.

התוכנית מאפשרת לחקלאים בישראל ובעולם להצטרף לזירות מסחר בינלאומיות המתמחות בקרדיטים של פחמן (carbon credits), למכור את הפחמן שצברו לאורך הפרויקט, ליהנות מתמריצים כלכליים הכרוכים בכך ולהביא לרמה גבוהה יותר של חיסכון במים ודשן, טיוב הקרקעות והעשרת המגוון הביולוגי בקרקע.

במסגרת התוכנית, הצוות המדעי של Rivulis Climate פועל עם שותפים טכנולוגיים כדי לפתח כלים ומודלים גיאוכימיים, למדידה וניטור מרחוק של מצבורי פחמן בקרקעות ובעצים. פרויקטים אלה נרשמים במסגרת תוכנית Verra-VCS, מרשם הפחמן העולמי הגדול ביותר, על מנת להנפיק קרדיטים של פחמן בהם ניתן יהיה לסחור.

בהרצאה הוצגו פרויקטים בישראל שכבר הצטרפו לתוכנית בהצלחה, הפוטנציאל וההזדמנויות הטמונות לחקלאים, לצד הקשיים לחקלאים שרוצים לקחת חלק. נסקרו השיטות והדרכים לחקלאים שמעוניינים להצטרף לתוכנית של ריווליס.

מערכת ההפעלה GrowSphere

אלי בן דוד ואבי שטיין – נטפים

נטפים פיתחה מערכת הפעלה חדשה להשקיה מדייקת, בקרי השקיה ומערכות ניטור חדשות. המערכת כוללת מספר אלמנטים שכוללים חומרה, תוכנה ומערכת ענן.

הרעיון המרכזי של המערכת הוא לאפשר שליטה מלאה על ההשקיה שכוללת את האלמנטים הבאים:

חישה וניטור, ניתוח נתונים, המלצות השקיה ע"י מודלים של גידול במספר שיטות, תכנון השקיה וביצוע ההשקיה באמצעות מערכת הבקרה MAX .

כל זה מבוצע בפלטפורמה אחת שסוגרת את כל המעגל ומאפשרת את ביצוע ההמלצות באופן אוטומטי ישירות לבקר ללא צורך בתיכנות נפרד.

בקר ההשקיה פועל בסינרגיה מלאה עם המלצות ההשקיה מהענן ומבצע אותם, בהתאם כמובן להחלטת המגדל האם לקבל את ההמלצות ולבצען באופן אוטומטי.

החלק הראשון של ההרצאה מוקדש להצגה כללית של המערכת ע"י אלי בן דוד.

החלק השני מתמקד במודלי ההשקיה והשימוש בענן – הוצג ע"י אבי שטיין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן