ב-1 ביולי 2025 התקיים במשרד החקלאות כנס סיכום מחקרים בגידול גזר, אשר משך אליו מגדלי גזר מכל הארץ. הכנס עסק בהצגת חידושים ונתונים ממחקרים עדכניים שנועדו לשפר את גידול הגזר בישראל.
*תמונה ראשית: זיו מי-טל משה"מ, בהרצאה על מבחן זני גזר
מבחן זני גזר
ההרצאה הראשונה, שנשאה על ידי זיו מי-טל, מדריך ירקות בשה"מ הציגה דו"ח מפורט על מבחן זני גזר. הניסוי נערך בעמק יזרעאל, בקיבוץ יפעת, והחל בנובמבר 2024. במסגרת המבחן, נבחנו זני גזר של חברות מובילות כמו גדות-אגרו, אגרונומיה בע"מ, א.ב. זרעים, הזרע, אגרידרה, תרסיס וכצ"ט. הניסוי כלל בחינת צריבות מפייטון ודגימת יבול. הזן "נבידה" של חברת גדות-אגרו בלט במיוחד, והוגדר כמצטיין הן ביבול והן בקצב צבירת המשקל היומית. חשוב לציין כי זן זה גם לא סבל מרגישות לפיתיום, נתון משמעותי עבור המגדלים.
סקירת הענף
לאחר מכן, נשא דברים אורן ברנע, יושב ראש ארגון מגדלי ירקות שהציג סקירה מפורטת של ענף הגזר בישראל.
ביטול מכסים והשלכותיו
ברנע התייחס לכוונת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לבטל מכסים והגדיר זאת כ"הזדמנות לאוצר לקבל רפורמה בחינם", הוא הדגיש כי ענפים רבים נמצאים בסיכון כתוצאה מכך, ביניהם: ירקות קפואים (כולל צ'יפס קפוא), עגבניות לתעשייה, שקד, אגס ותפוח, יין וגבינות קשות. לדבריו, כל אלה מוגנים כיום ע"י היטלים לפריטי המכס.
המאבק על הגנת התוצרת המקומית
לקראת משלחת המשא ומתן, הוכנה רשימה של 59 פריטי מכס שעליהם התבקש פטור. לדברי ברנע, קיימת הבנה בקרב הפקידות האמריקאית בנושא, אך הבעיה העיקרית נובעת ממשרדי האוצר והכלכלה בישראל.
"נכנסנו למוד התקפי", ציין ברנע, "אליו הצטרף השר דיכטר". הוא הביע תקווה כי משרד הכלכלה ישנה את כיוונו, לכיוון של דחיית הפעלת הרפורמה או ביטולה המוחלט עבור גידולי ליבה ישראלים. המאבק הזה מתנהל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החקלאות.
חרמות באירופה על סחורה ישראלית
ברנע התייחס גם לתופעה המדאיגה של התגברות החרמות על סחורה ישראלית באירופה בחודשים האחרונים. לדבריו, התופעה החלה לפני שלוש שנים בסקנדינביה, התפשטה לבלגיה, למרכז אירופה ולאנגליה, ומתחזקת ככל שמתפרסמות יותר תמונות מעזה. כתוצאה מכך, נסגרו רשתות שיווק רבות בפני תוצרת ישראלית, ביניהן קרפור, אלאדי ולידל.
נתונים על ענף הגזר
בסקירתו, הציג אורן נתונים על יצוא גזר קונבנציונלי רב-שנתי, וכן יצוא גזר רב שנתי לפי יעדים. בסיום דבריו, הביע ברנע תקווה שחקלאי ישראל "יידעו לזרוע פחות".
אשלגן בגזר
בהמשך הכנס, הציג יוסי פורטל, מדריך קרקע, מים והזנת הצמח בשה"מ. הרצאה בנושא דישון אשלגן בגזר. פורטל דיווח על ניסוי שבוצע בדישון אשלגן ביראון ולהבות הבשן, ממצאים שיכולים לסייע למגדלים לייעל את תהליכי הדישון.
במסגרת ההרצאה, הוסבר כי אשלגן נצרך בכמות משמעותית על ידי הגזר. עם זאת, באדמות חרסיתיות, הנפוצות ברובן בצפון הארץ ובמיעוטן בדרום, האשלגן נמצא כקטיון חליף הספוח על פניהחרסית, בחלק ממיני החרסית, האשלגן נמצא במבנה המינרלי שלהן ומשתחרר לתמיסת הקרקע בטווח של שנים. מצב זה מצביע על כך שבאדמות חרסיתיות יש בדרך כלל אשלגן בכמות גבוהה, ולכן אין צורך לדשן בכמות גדולה.
מדוע בכל זאת נדרש דישון באשלגן? פורטל הסביר כי הדבר נובע ממחזור הגידולים, שכן גידולים אחרים (כמו חיטה ותירס הנקצרים לתחמיץ) מסלקים מהקרקע כמויות אשלגן גבוהות.
מסקנות הניסויים בדישון אשלגן, בשתי העבודות שבוצעו, נבדק האם ספי הדישון המקובלים לאשלגן אכן נכונים, והאם ירידה מהם תפגע ביבול. הניסויים, הן ביראון והן בלהבות הבשן, כללו טיפולים של דישון מלא (כמות משקית), חצי כמות משקית, וביקורת (ללא דישון), בשום שלב לאנצפו הבדלים חזותיים בין הטיפולים השונים, מה שהוביל למסקנה חשובה: במשקים שנבדקו, ניתן בהחלט לרווח את הדישון האשלגני במחזור הגידולי הרב-שנתי.
חשיבות מכלול השיקולים בדישון אשלגן: פורטל הדגיש כי חשוב ביותר להזכיר לעצמנו שוב את חשיבות מכלול השיקולים בבואנו להחליט על דישון אשלגני. יש לקחת בחשבון גורמים רבים:
- זיבול קרוב או דישון בגידול קודם (כמו תירס או תפוחי אדמה).
- סוג הגידול הקודם – האם היה זה גידול תחמיץ או גרעינים.
- סך הגידולים הצורכים אשלגן – כמה אשלגן הם צורכים, יותר או פחות.
- בדיקת קרקע נותרה אחד המדדים המרכזיים שמסייעים לקבלת החלטה מושכלת. אם בדיקת הקרקע מצביעה על צורך בדישון אשלגני, הרי שיש לכך סיבות רבות.
- במצב אחר, כאשר בדיקת הקרקע או שאר השיקולים אינם מחייבים דישון. מומלץ להפחיתמהכמות הרגילה, לכל הפחות.
- החרסית היא "מחסן אשלגן" וכשהיא פחותה, יש להחמיר בהחלטה על הדישון.
- חשוב לזכור כי זיבול או חומר צמחי שנותר בשדה מגדילים את מחסן חומרי ההזנה בכלל, ובכללם אשלגן.
הדברת עלקת בגזר: חישה מרחוק ומודלים לחיזוי
את ההרצאה המרתקת הבאה הגיש פרופ' חנן אייזנברג מנווהיער שהציג מחקרים בנושא הדברת עלקת מצרית ועלקת חרוכה בגזר, תוך התמקדות בחישה מרחוק, פיתוח מודל חיזוי והדברה כימית.
מטרת המחקר הכוללת היא פיתוח מתודולוגיות לזיהוי מוקדם של טפילות עלקת בגזר. הדבר מבוצע באמצעות:
- חישה מרחוק: בחינת ההיתכנות באמצעות ניסוי מבוקר ושימוש בחיישנים בעלי רזולוציה גבוהה.
- זיהוי שינויים פיזיולוגיים, קביעת השינויים הפיזיולוגיים בצמח הפונדקאי אשר גורמים לשינוי ספקטרלי וניתנים לזיהוי באמצעות חישה מרחפן או לוויין מולטי ספקטרלי.
הניסוי המעשי נערך על ידי דגימת שדות גזר בתל יוסף ובעמק המעיינות, הדגימה כללה צילום השדהעם רחפן במספר מועדים, ספירת טפילות עלקת בשדה בסוף העונה, ובחינת הקשר בין השינויים הספקטרליים למופע העלקת בשדה. העבודה מתמקדת גם בפיתוח מודל לזיהוי בשלבים מוקדמים של הטפילות.
בנוסף, מטרת המחקר כוללת פיתוח מודל לחיזוי הדינמיקה של פעילות עלקת חרוכה בגזר, תוך התאמת משתני המודל לחיזוי פנולוגיית עלקת חרוכה. נבחנת גם האפשרות לפתח מודל משותףלחיזוי הדינמיקה של הטפילות של שני מיני עלקת – מצרית וחרוכה.
היבט נוסף במחקר הוא בדיקת רגישות הגזר ויעילות הדברת עלקת מצרית ועלקת חרוכה על ידי תכשירים כימיים. נבדקו התכשירים ראונדאפ, קדרה, ופולסאר. רגישות הגזר ויעילות ההדברה מחושבת בתוך עקומת תגובה, תוך בחינת יעילות הדברת כל מין עלקת בנפרד, וכן יעילות ההדברה לשני מיני העלקת יחד.
סיכום ומסקנות ראשוניות:
- ניתן לזהות, בתנאים מבוקרים, את פעילות לקת מצרית ועלקת חרוכה על גזר באמצעות חישה היפר ספקטרלית, וככל הנראה גם באמצעות חישה מולטי ספקטרלית.
- מודל לחיזוי הדינמיקה של עלקת חרוכה נמצא בשלבי פיתוח.
- תוצאות ראשוניות מצביעות על טפילות מאוחרת יותר של עלקת חרוכה לעומת עלקת מצרית. הנתונים ייאספו למשך מספר שנים נוספות לחיזוק המודל.
- קוטלי העשבים מקבוצת האימידזולינונים קדרה ופולסאר, נמצאו יעילים בהדברת עלקת חרוכה בגזר.
- לעומת זאת, התכשיר ראונדאפ נמצא יעיל מאוד בהדברת עלקת מצרית.
- יתכן ששילוב התכשיר גדרה בשלבים מאוחרים של הטפילות יוכל לסייע גם בהדברת עלקת מצרית.
מצליבים כגידול שירות בגזר: סיכום עונת 2025 ותוצאות ראשוניות
ההרצאה הבאה ניתנה על ידי ד"ר רוני גפני, ממו"פ צפון ומיגל שהתמקדה במצליבים כגידול שירות בגזר, וסיכמה את נתוני עונת 2025. במסגרת זו, נערךניסוי עציצים לבטיחות לגזר בעקבות הצנעת ברוקולי. הניסוי בוצע בחוות המטעים במו"פ צפון, ונבחנו בו שלושה מועדי זריעה של הגזר ביחס למועד הצנעת המצליבים: שבוע, שבועיים ושלושה שבועות לאחר ההצנעה.
תוצאות ראשוניות של יבול הגזר לאחר גידולי הכיסוי מפתיעות לטובה:
- משקל גזר ממוצע: נצפתה עלייה של 4.15 גרם במשקל הגזר הממוצע בגזרים שגודלו לאחר גידולי כיסוי, במיוחד בגזרים שאורכם עבר 12 סנטימטר.
- משקל כולל: גידולי הכיסוי העלו את המשקל הכולל באופן מובהק ב-1.6 קילוגרם למטר מרובע.
- מספר גזרים: נרשמה עלייה של יותר מ-13% במספר הגזרים שנקצרו כתוצאה מגידולי הכיסוי.
- חשוב לציין כי לא נצפה הבדל מובהק במשקל בין הגזרים בטיפולים השונים, וכן לא היה הבדל מובהק כללי בין הטיפולים, מה שמרמז על יעילות הגידול בכיסוי ללא פגיעה באיכות הפרטנית של הגזר.
(שקופית לפני אחרונה- תוצאות)
הדברת מזיקים בגזר באמצעות מפוח חום: אלטרנטיבה ירוקה
בהרצאה נוספת שלה, הציגה ד"ר רוני גפני סיכום עונת 2035 בנושא הדברת פגעים בגזר באמצעות מפוח חום, השימוש במפוח חום נועד להחליף ריסוסים בחומרי הדברה כימיים, במטרה למנוע נזקים סביבתיים ורעילות.
הניסוי נערך בשדה גד"ש גג בלהבות הבשן, בזן גזר 'ניירובי'. במהלכו, נבדקו שני טיפולים בטמפרטורות שונות160 מ"צ ו-180 מ"צ. מן התוצאות הראשוניות עולה כי לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים השונים מבחינת יעילות ההדברה, והשימוש במפוח חום נראה בטוח לגידול הגזר.
תכניות להמשך המחקר:
- בסתיו 2025 צפויות זריעות מוקדמות נוספות לצורך בחינת בטיחות המפוח ויעילותו בהדברת פגעים בתחילת הגידול, עם דגש על התמודדות עם אתגרי הביצוע הייחודיים לעונה זו.
- בעונת 2026, תיבחן באופן ספציפי יעילות המפוח בהתמודדות כנגד פסילה, וכן תיבדק האפשרות של שילוב היישום במערכי גידול קיימים.
מניעת צהבון בגזר: מחקר על פסילת הגזר והגנה מוקדמת
ד"ר אופיר בהר ממכון וולקני הציג הרצאה חשובה על השפעת תקופת ההגנה מפסילת הגזר על יבול ותסמיני מחלת הצהבון במזרעים שונים, מחלת הצהבון, המועברת על ידי פסילת הגזר, מהווה איום משמעותי על גידולי הגזר.
במסגרת המחקר, נבדקה השפעת מועד האילוח על היבול בתנאים מבוקרים, על מדדי הגזר, על הופעת תסמינים לצהבון, על צבירת היבול ועל היבול באסיף הסופי, כמו כן, נבדקה השפעת ההגנה על ידי רשתות על היבול, כשיטה אפשרית למנוע את הגעת המזיק.
הובהר כי למועד אילוח הצמחים על ידי הליבריבקטֶר (החיידק הגורם לצהבון) יש השפעה קריטית על צבירת היבול בגזר. ככל שההדבקה מתרחשת מוקדם יותר, כך הפחיתה ביבולמשמעותית ביותר. ממצא זה מדגיש את החשיבות של מניעת הדבקה בשלבים הראשונים של הגידול.
נקודה חשובה נוספת שהועלתה היא כי זריעת חלקות סמוכות במדורג, העתידות להיאסף בחודש מאי, עלולה לסכן מאוד את השדה המאוחר. הסיבה לכך היא שאוכלוסיית הפסילה מגיעה לרמות גבוהות מאוד כבר במזרעים המוקדמים, ופסילות נגועות בחיידק נמצאו כבר בחודש-חודשיים הראשונים מהזריעה.
עוד התברר כי ההשפעה השלילית על היבול נראית עוד בטרם נראים תסמיני המחלה החיצוניים על הצמחים. עובדה זו מספקת הסבר אפשרי לסיבה שבשדות רבים נרשמה ירידה ביבול, על אף שלא נראו באופן ויזואלי תסמיני המחלה. הדבר מדגיש את הצורך בגישה מונעת ופרואקטיבית להתמודדות עם מזיק זה.
תסמיני מחלת הצהבון והקשר למועד הזריעה:
- תסמיני "איבוד שלטון קודקודי" הופיעו בעיקר בשלוש החלקות המאוחרות ביותר, שנזרעו מאמצע נובמבר ועד סופו. בחלקות מוקדמות יותר, כמעט ולא נראו צמחים עם תסמינים אלו.
- תסמיני "שורשים צדדיים" (התפתחות מוגברת של שורשי לוואי) נראו בכל החלקות, אך גם הם בלטו בעיקר בשלוש החלקות האחרונות.
- נגיעות הליבריבקטֶר בבדיקות מעבדה הייתה ברוב החלקות מתחת ל-15%. עם זאת, בשלוש החלקות האחרונות, אחוז הנגיעות נע סביב 60% עד 80%, מה שמחזק את הקשר בין מועד הזריעה המאוחר לבין חומרת ההדבקה.
השפעת הגנה באמצעות רשתות: המחקר הראה כי הגנה מפסילת הגזר למשך 70 יום לפני האסיף (כלומר, הסרת הרשת בשלב זה), ואף מאוחר יותר, לא הובילה לפגיעה משמעותית במשקל וביבול. עם זאת, בעוד שהגנה עד 30 יום לפני האסיף מנעה באופן מוחלט ביטוי תסמינים כמו שורשים צדדיים ואיבוד שלטון קודקודי, בחלקות שנחשפו לפסילות 70 יום לפני האסיף, כן נראו תסמיני שורשים צדדיים ומעט תסמיני איבוד שלטון קודקודי. ממצאים אלו מצביעים על כך שהגנה מוקדמת וארוכה יותר מספקת הגנה טובה יותר מפני ביטוי תסמיני המחלה.
ניסוי גזר אביבי 2023: רווחיות, כיסוי אגריל והדברת עשבים
עמוס עובדיה מחברת אגרונומיה הציג דוח מקיף על ניסוי גזר אביבי שבוצע באביב 2023. הפרויקט, שהחל בזריעה בתחילת מרץ, נערך בחלקה מסחרית בשטח של כחמישה דונם. הניסוי בחן שלושה טיפולים עיקריים:
- שטח מכוסה באגריל, טיפול שכוסה באגריל למשך כ-60 יום.
- גידול משקי, גידול שבוצע על פי החלטת המגדל, כביקורת למצב הקיים.
- גידול אחר, טיפול שקיבל תוספת דישון חנקני, יישום חומרי הדברה למזיקים ומחלות (בריסוס ודרך מערכת ההשקיה).
בכל חלקה בוצע מעקב אחר הצטברות היבול, ובסיום הפרויקט הוגש דוח מפורט על הוצאות והכנסות, וכן התקציב הסופי.
תוצאות הניסוי והשפעת כיסוי האגריל:
- בשטח הגלוי (ללא אגריל), נארזו כארבעה טון לדונם. בבדיקות הידניות נמדדו נתונים דומים, אך נרשם הפסד של כ-1,000 ש"ח לדונם.
- בשטח שכוסה באגריל, נרשמו יבולים מרשימים של 6.2 עד 7.6 טון לדונם, בהפרש של כשבועיים בין קטיף לקטיף. הדבר הוביל לרווח ממוצע של כ-1,100 ש"ח לדונם, בבדיקות הידניות בשטח זה, נמדדו למעלה מ-9 טון לדונם, ובניכוי הטיפולים השונים, הרווחיות לגידול רב-שנתי עמדה על 1,500 עד 2,000 ש"ח לדונם.
- כמעט ולא הייתה הפגרהבשטח שכוסה באגריל במשך 120 ימי גידול.
- יתרון נוסף לשימוש באגריל היה היעדר כמעט מוחלט של מחלות עלווה ומחלות קרקע.
- בוצעו שלוש הגמעות ושני ריסוסים של קוטלי מחלות ומזיקים.
- הדברת עשבייה חד-שנתית הייתה טובה, למעט גומא הפקעות וחבלבל, אשר "התגברו עליהם היטב" באמצעות תכשירים כמו ראונדאפ או רונסטאר.
- עשבייה רב-שנתית יצרה פחת ישיר ביבול בזמן ההוצאה.
- כמעט ולא נצפו התפצלויות בגזרים בשטח הניסוי.
- לסיכום, צוין כי בית האריזה "לא ראה שנים גזר כל כך יפה", מה שמצביע על איכות יבול גבוהה במיוחד.
תוצאות ניסויי הגזר ב-2024 ולקחים לעתיד:
- יבול ממוצע: ב-2024, היבול הממוצע עמד על כ-7 טון לדונם.
- מחיר שוק והרווחיות: מחיר הגזר בשוק נע סביב 80 אגורות לקילוגרם. למרות היבול הסביר, לא נרשם רווח בשל עלויות הגידול.
- צריכת מים: כמות המים ששימשה לגידול הייתה גבוהה מהמקובל, למעלה מ-800 מ"ק לדונם. הנתונים מצביעים על כך שניתן היה להסתפק בפחות מים.
- נזקים ואתגרים: נגרם נזק מהרייסר בשלב ההצצה, אשר גרם לאובדן של כחמישה דונם מסך השטח המעובד. כמו כן, היה שיבוש משמעותי בספיח תפוחי אדמה, שהפריע ליבול והקשה על האסיף.
- חשיבות ההדברה המוקדמת, הטיפול בהדברה היה מאוחר מדי. הודגש כי הדברה מוקדמת חוסכת כסף ומקטינה נזקים כתוצאה מריסוסים מאוחרים.
- איכות היבול ופחת: היבול היה יפה בהשוואה לגזרים שמוינו במקביל מחלקות אחרות. עיקר הפחת נבע מכתמים שקועים ומעט חטטים של עודפי מים.
- ביצועי זנים: הזנים נבידה ואליאנס בלטו לחיוב. לעומתם, הזנים נטונה ומלודיו היו טובים פחות.
סיכום כולל של פרויקט הגזר האביבי:
- בכל הניסויים שבוצעו בין השנים 2008 ל-2024, כאשר הגידול כוסה באגריל עד שמונה שבועות, היבול הממוצע נע סביב 7 עד 8 טון לדונם.
- גידולים באורך 110, 120 ו-130 יום נראו מצוינים.
- בחירת חלקה טובה והתמקצעות בפריסה או בגידול יכולים להוביל ליבולים של 8-9 טון לדונם, תוך שמירה על מחיר גידול נמוך יותר.
- קיימת אפשרות לחיסכון במים ובהדברה.
- אחסון גזר צעיר לקיץ ולסתיו, עם סיכויים קטנים יותר ללבלוב או להינגע בקשיונה גדולה.
- הכי חשוב: קיימת גמישות בקבלת החלטות – אפשר להחליט לא לזרוע ובכך לשמור על המחיר, וכאשר המחיר גבוה, אפשר וכדאי לזרוע עוד.
חקלאות מדייקת: ניתוח צילומי לוויין לזיהוי שונות בשדה
הראל גרינבלט, מדריך מיכון בשה"מ, הדגים בכנס כלים מתקדמים לניתוח צילומי לוויין, במטרה לזהות שונות בתוך חלקות הגידול, בשנים האחרונות מתרחב משמעותית השימוש בטכנולוגיות חקלאיות המכונות "חקלאות מדייקת", הכוללות חיישנים, משדרים, רחפנים וכמובן, צילומי לוויין.
השימוש בצילומי לוויין בחקלאות נחשב אמין ונוח במיוחד, יתרון משמעותי הוא היכולת לצפות ולנתח צילומים גם מהעבר, מה שמאפשר מעקב אחר התפתחות הגידול לאורך זמן.
באמצעות מדד הצימוח NDVI (Normalized Difference Vegetation Index) המחושב מצילומי לווין Sentinel-2 ניתן לעקוב באופן רציף אחר מצב הצמחייה בשטח. מדד זה מאפשר לזהות אזורי עניין שונים בחלקה, כגון:
- תקלות השקיה: אזורים הסובלים מחוסר או עודף מים.
- מוקדי עשבייה: ריכוזים של עשבים שוטים המתחרים על משאבים.
- בעיות גידול אחרות: אזורים עם צימוח חלש או חריג המצביעים על בעיות תזונתיות, מחלות, או מזיקים.
מדדי צימוח כמו NDVI ואחרים מחושבים בצורה מתמטית על בסיס ההחזר ממספר ערוצים ספקטרליים (אורכי גל שונים) המגיעים מהצמחייה. הבדלים בהחזר האור בין אזורים שונים בשדה מעידים על הבדלים בבריאות הצמח ובקצב הצימוח, ובכך מאפשרים למגדל לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר לגבי ממשק הגידול.
הנגשת כלי ניתוח צילומי לוויין לחקלאים: הראל גרינבלט הדגים בכנס כיצד ניתן להנגיש אתתחוםניתוח צילומי הלוויין ללא עלות עבור חקלאים ומשתמשים נוספים. באמצעות הכלים הזמינים באתר, אפשר לצפות באנימציות NDVI ולבחון את עוצמת הצימוח בכל חלקה, הן במחשב והן בסמארטפון.
נתוני NDVI המבוססים על צילומי לוויין מסדרת Sentinel-2 מספקים תמונה חדשה כל חמישה ימים, ברזולוציה של כ-10 פיקסלים לדונם. רזולוציה זו מאפשרת לזהות מוקדי עניין בשטח בדיוקרב, לרבות תקלות השקיה, מוקדי עשבייה ועוד. נכון להיום, משתמשים רבים מדווחים כי הכלים הללו סייעו להם באיתור מדויק של אזורים הדורשים טיפול, מה שמייעל את עבודתם ומפחית עלויות.
ניווט באתר נוח וידידותי למשתמש, בעזרת בחירת עמוד בסרגל העליון, והאתר מותאם באופן מלא לשימוש במחשב.
קישור לאתר: https://sites.google.com/view/ndvi-animation/home/
