בכנס חולקו תעודות הוקרה לחנן בזק – מנהל שה"מ הקודם, שלמעשה הקים את קרן שה"מ, לעומאר זיידאן, סגן מנהל שה"מ לשעבר, שהיה מופקד על החלק המקצועי של הקרן ואחראי על הוועדות הענפיות ולדובי וולפסון, ששימש כמרכז הקרן בהיותו מרכז בענף הפרחים * בהמשך הכנס הוצגו מחקרי שה"מ נבחרים בתחומים שונים
בתחילת חודש יוני (6.6.23) התקיים במשרד החקלאות כנס לסיכום 13 שנות פעילות קרן המחקרים של שה"מ. בכנס השתתפו חוקרים, מדריכים ובעלי תפקידים שונים בחקלאות הישראלית וחולקו תעודות הוקרה.
הכנס החל בדברי פתיחה של מנהל שה"מ חגי שניר, שבירך את המשתתפים וסקר את הרציונל מאחורי עבודות המחקר – ציין את הכניסה למודל הדיגיטלי במחקר, וכן את מטרת המחקר, להיות יישומי מול החקלאים.
חגי העלה על נס את פעילותם הברוכה של חנן בזק – מנהל שה"מ הקודם, שלמעשה הקים את קרן שה"מ. עוד העלה על נס את פעילותו של עומאר זיידאן, ששימש לפני פרישתו כסגן מנהל שה"מ. עומר היה מופקד על החלק המקצועי של הקרן והיה אחראי על הוועדות הענפיות. השלישי שניתנה לו תעודת הוקרה הינו דובי וולפסון ששימש כמרכז הקרן בהיותו מרכז בענף הפרחים.
בדבריה ציינה המדענית הראשית של משרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי, כי עבודות המחקר נותנות מענה ללא מעט אתגרים בתחום החקלאות המגיעים לוועדות השיפוט.
בהמשך הכנס מציין חגי שניר את תרומת מחקרי שה"מ לחקלאות. תחילה הוא מציין כי המטרה העליונה היא לאפשר למדריך לייצר ידע מקצועי, אובייקטיבי, מבוסס ומהיר, כמענה לאתגרי השעה באמצעות ניסויי שדה, מבחני זנים ותצפית וזאת במסלול רגיל, בחדשנות ובשת"פ עם האגף לשימור קרקע וניקוז.
הרעיון המרכזי הינו מתן מענה לבעיות בשטח וזאת באמצעות חיבור לאתגר ולבעיה בשטח ויצירת ידע חדש ועדכני. תפקידו של המדריך הינו העברת ידע לחקלאי בשטח, אך היות ועולם הידע משתנה כל הזמן ומצריך תגובה מהירה, זה מחייב את המדריך להיות שותף צמוד לעבודת המחקר.
חגי אף ציין את תרומות המחקר לחקלאי במענה מהיר לבעיה אקוטית בעדכון פרוטוקולי גידול, במתן עצות יישומיות וליווי מקצועי והטמעתו בעלויות נמוכות.
לסיכום דבריו מציין חגי את המסקנות הבאות:
- מחקר יישומי בלתי תלוי, חיוני לפיתוח ידע מעשי חדש.
- חשוב לשלב גורם מקצועי מלווה במהלך הניסוי.
- לאחר סיום המחקר יש לסווגו כישים או לא ישים.
- מתן גמישות למדריך בקבלת החלטות לפני ותוך כדי הניסוי, בהתאם למצב בשטח.
- חשוב לנהל מעקב תקציבי אחר מסגרת התקציב.
- המיקוד צריך להיות ביישום ובהפצת הידע.
במהלך הכנס נאמרו דברים לזכרם של שלושה שהלכו לעולמם ושתרמו רבות לחקלאות הישראלית, כל אחד בתחומו.
הראשון – אשר אייזנקוט ז"ל, ששימש כמדריך אזורי והיה מעורב רבות במחקרים אזוריים וארציים בתחום שירות השדה.
השני – אלחן שוחט ז"ל, בוגר הטכניון בהנדסה חקלאית, שפעל מחוץ לקופסא ולא תמיד הלך בתלם של אלו שניסו להכתיב לו מהלכים שונים. עיקר תרומתו היתה בייצור מנערת מיוחדת דיגיטלית שיודעת לעבוד במאפיינים שונים.
השלישי – יואל חדד ז"ל, שהיה בר סמכא בתחום הירקות שזכה להערכה רבה בעבודתו, הציב לעצמו אתגרים שעמד בהם בהצלחה. עיקר פעילותו של יואל היתה בבקעת הירדן והמאפיין העיקרי שלו היה חדשנות ויצירתיות.
מחקרים נבחרים
בהמשך הכנס הוצגו מספר מחקרי שה"מ נבחרים בתחומים שונים:
- התמודדות עם תופעת הניוון בפרח הרוסקוס באמצעות גידול במצעים מבודדים.
- פתרון אגרוטכני בהתמודדות עם מחלות קרקע באננס.
- שיטה להרחקת זרעי עשבים מהשדה בעת קציר.
- שיפור ברווחיות גידול הפלפל באמצעות שינוי משטר הדישון.
- אפליקציה חינמית לקבלת נתוני השקיה ודישון.
- מעבר משימוש בנורות ליבון לנורות לד בגידול פרחי קטיף.
- אפיון ספיגת חום וקרינה במיני עצים שונים.
- היתכנות טכנולוגית לחישה תת-מימית למעקב אחר גודל הדגים ותנועתם בבריכה.
- מציאת חלופות למערכת צינון אופטימלית ברפת.
יישר כוח למארגנים
