מו"פ צפון
הצלחה לכנס ראשון בתחום מטעי הפרי הנשירים, שפתח את 'סדרת כנסי החורף' המקצועיים בחקלאות לעונת 2022-23 של מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, בשיתוף שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות ומועצת הצמחים וקק"ל.
הכנס ע"ש חנה ואבשלום שוורץ ז"ל, חקלאים מראש פינה, התקיים בבית העם במושבה הוותיקה, בנוכחות בני ובנות משפחת שוורץ, שערכו מצגת לכבוד הוריהם ואף סיפרו על ההיסטוריה המשפחתית הקשורה לענף החקלאות, אותה ממשיכים בני המשפחה.
בכנס השתתפו כמאתיים חקלאים, ראשי ארגונים חקלאיים, חוקרים, מדריכים, חברות סטארטאפ ואנשי תעשיית החקלאות, ובו הציגו חוקרים ומדריכים מגוון חידושים טכנולוגיים וממצאי מחקרים חדשים בתחום מטעי הנשירים.
אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל ויו"ר הנהלת מכון המחקר מיגל הציג סקירה מקיפה על ענף החקלאות במרחב- עמק החולה, הרי הגליל המזרחי והגולן, המייצר הכנסה של כ-3.2 מיליארד שקלים בשנה, כ-10% מהתל"ג החקלאי במדינת ישראל. "בשל חשיבותם והיותם מרכיב מרכזי בכלכלת האזור, 'החברה לפיתוח הגליל' פועלת לקידום ענפי החקלאות, ויצירת מקורות פרנסה חדשים תוך פיתוח אקוסיסטם בתחומי הפודטק והאגריטק בשיתוף משרד המדע החדשנות והטכנולוגיה, משרד החקלאות ומשרדי ממשלה נוספים, קק"ל, הרשויות המקומיות, מו"פ צפון-מיגל, המכללה האקדמית תל-חי, מועצות הייצור, התאחדות חקלאי ישראל וארגוני המגדלים ויזמים פרטיים וחברות מהתעשייה" אמר דורמן.
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במיגל היתה שבעת רצון מהנוכחות הגבוהה בכנס: "פתיחת סדרת כנסי החורף עמדה בכל הציפיות, עם אולם מלא עד אפס מקום והשתתפות אקטיבית מצד קהל המשתתפים, שהפגין התעניינות רבה בהרצאות, ואף שיתף את החוקרים ברעיונות והצעות למחקרי המשך" אמרה רק-יהלום והוסיפה: "המחקרים המוצגים מתבצעים הודות לתקציבים ציבוריים, והכנסים נועדו להפיץ את הידע המקצועי הנצבר לחקלאים, ולחזק את הקשר חוקר-מדריך-חקלאי".
בכנס הוצגו מגוון מחקרים בתחום מטעי הפרי הנשירים
ד"ר מיכל אקרמן לברט, חוקרת במו"פ צפון – בחינת ברסינוסטרואידים כחומר צמיחה חדש במטעים:
לאורך השנים פותחו חומרי צמיחה מסחריים רבים המבוססים על הורמונים צמחיים לשימושים חקלאיים מגוונים, אך חומרים המבוססים על ברסינוסטרואידים התחילו לצאת לשוק רק בשנים האחרונות. ברסינוסטרואידים, המהווים הורמון קריטי לגדילה והתפתחות הצמח, התגלו לראשונה רק בשנת 1979, ועל כן עד היום נחקרו בעיקר בצמחי מודל. בישראל יש כיום חומר מסחרי ראשון בשלבי פיתוח המכיל ברסינוסטרואיד סינתטי לשימוש חקלאי (חומר בפיתוח של חברת תפזול בשם 52-b). מספר מחקרים מהעולם הראו שלשימוש בברסינוסטרואידים במטעים ישנה השפעה על מגוון תהליכים, החל מפריחה, התפתחות פרי, הבשלת פרי, נשירת פרחים ופירות, חנטה, סידוק פרי ועוד.
תוצאות ראשוניות מניסיונות של מו"פ צפון במטעי השקד והדובדבן מראות כי לשימוש בברסינוסטרואידים סינטטיים פוטנציאל לשיפור כמות ואיכות הפרי, במיוחד בעצי פרי, ובפרט
בעצי דובדבן ושקד. לימוד השימוש בברסינוסטרואידים במטעים יאפשר פיתוח של כלי שימושי חדש במטע, בעל פוטנציאל להעלאת הפוריות, הגדלת הפרי במטע והעלאת יבולים.
ד"ר מרים זילברשטיין, חוקרת הגנת הצומח במו"פ צפון ומועצת הצמחים – צמצום אוכלוסיות העשים השונים במטעים באמצעות אסטרטגיה לבלבול זכרים:
כחלק מהפעילות של ההדברה האזורית במרחב, בשטחי המטעים ב"ממשק ההוליסטי", הורחב היישום של בלבול זכרים, כאמצעי להפחתת אוכלוסיות העשים השונים. אסטרטגיה זו הוכיחה עצמה כיעילה, הן בחלקות מודל והן ביישום מסחרי נרחב, תוך שימת דגש על יישום על פני שטחים רחבים של הפונדקאי/המזיק בהשוואה לחלקות קטנות, יישום רב שנתי בהשוואה לשנה בודדת, ובחינת אסטרטגיית הבלבול בתוך חלקת הפונדקאי בהשוואה לטיפול בשולי החלקה המעובדת.
המוצרים בהם נעשה שימוש היו חוטי בלבול, פט'שים, בקבוקון או משחה (ספלט) שפוזרה באמצעות רחפן. המסקנה מלמדת כי לאסטרטגיית בלבול הזכרים חשיבות רבה להפחתת שימוש בריסוסי הדברה באזורים החקלאיים, וכי פרוטוקול היישום חייב להתחשב בסוג הגידול ורגישותו למזיק.
ד"ר ענת זיסוביץ-חריט, מדריכת הגנת הצומח בשה"מ – פיטופלסמה במטעים נשירים:
בשנים האחרונות נמצאה נגיעות בפיטופלסמה (חיידק) במטעי נקטרינות, אפרסק, שקד ואגס. התופעה זוהתה לראשונה במטעי נקטרינה/אפרסק בדרום/מרכז הגולן ובכל עמק החולה. ולאחר מכן המחלה החלה להופיע גם במטעי ההר בגליל העליון ובצפון הגולן. מטרות המחקר הן ביסוס הקשר בין התסמין לפיטופלסמה, מעקב אחר התפשטות המחלה וזיהוי הווקטור המעביר את החיידק. ניטור חודשי אחרי הפסילות הראה כי פסילת האגס נמצאת במטעי האגס לאורך כל השנה ואוכלוסייתה עולה לאחר מועד הקטיף, ומגיעה לשיאה בסתיו. במטעי שקד נקטרינה, אפרסק ודובדבן נמצאו פסילות בוגרות בחורף ובאביב כאשר גם כאן נצפתה עלייה באוכלוסייה במהלך הסתיו. מתוך הפרטים שנלכדו במלכודות נלקח מדגם בכל חודש מכל גידול ונבדק לנוכחות הפיטופלסמה. בפסילות שנאספו ממטעי אגס נמצאו פרטים עם פיטופלסמה לאורך כל השנה בשתי שנות המחקר ואילו במטעי הגלעיניים נמצאו פסילות עם פיטופלסמה בעיקר בסתיו ובחורף.
ניסויי העברה של הפיטופלסמה על ידי הפסילה נערכו לכל אחד מהגידולים. בבדיקה שנערכה 8 חודשים לאחר ההדבקה נמצאו 4 שתילי אגס נגועים מתוך ה-10 שהודבקו. בשתילי השקד והנקטרינה לא נמצאה פיטופלסמה. בבדיקה שנערכה לשתילים כ-3 חודשים לאחר ההדבקה נמצא שתיל אגס אחד נגוע. הבדיקות לשאר השתילים יימשכו גם בשנה הבאה.
ממצאים אלו מראים כי הפסילה מהווה ווקטור באגס ויכולה להעביר את הפיטופלסמה בסתיו ובקיץ לשתילי אגס.
אורי בר, מכון וולקני – שיפור ממשק ההדברה של חנק מחודד:
חנק מחודד הינו עשב מקומי המצוי באופן טבעי באזורים רבים במדינת ישראל. זהו צמח מטפס רב-שנתי שהפך לעשב רע בגידולים רבים, המתרבה בצורה מינית באמצעות זרעים וא-מינית באמצעות קני שורש. חנק מחודד נפוץ בבתי גידול לחים כדוגמת תעלות, צדי דרכים או גדות נחלים ובשטחים חקלאיים מושקים. מטרת המחקר לפתח כלים כימיים בשילוב אמצעים נוספים לשיפור מערך ההדברה של צמחי חנק מחודד במטעי תמרים בערבה הדרומית. יעילות ההדברה בניסויי השדה נקבעה על פי השינוי בשטח הכיסוי של העשב על פני הקרקע שמתחת לעצים ועל גזעי העצים לאחר הטיפול. יישום התכשירים ראונדאפ בשילוב עם היט, וטומהוק בשילוב היט או סטרייק, הביא להדברה יעילה של החנק. כמו כן נמצא ששילוב של חיתוך ענפים המטפסים על
גזעי עצי התמר לפני יישום קוטלי עשבים שיפר את ההדברה. תכנון ממשק הדברה רב שנתי אשר יתרכז בדיכוי של צמחי חנק מחודד לאורך הזמן, יחד עם מיקוד ההדברה בתקופה הקריטית שלאחר הצצת העשב, יכולים לסייע להתמודדות עם העשב חנק מחודד בגידולים חקלאיים שונים.
חבייר, שלב כאן את תמונת בית העם של ראש פינה
ברט היקסון מנהל תחום מידע ודיגום בשירותים להגה"צ ולביקורת, וארנה סנדל מנהלת תחום איכות במועצת הצמחים – הטמעת תקני איכות במסחר של ירקות ופירות טריים בשוק המקומי בישראל:
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יחד עם מועצת הצמחים, מובילים מהלך של יצירת שפה אחידה לאיכות, למסחר בתוצרת צמחית טרייה בשוק המקומי. במסגרת זו, נכתבו 32 תקני איכות דיגיטליים לירקות ולפירות העיקריים הנסחרים בשוק המקומי בארץ, בחלוקה ל-4 רמות איכות; רמת בסיס (סוג ג'), רמה ב', רמה א' ורמת מובחר.
הנגשתם הדיגיטלית של התקנים מאפשרים להפוך את תהליך בקרת האיכות של התוצרת לזמין, מהיר, מהימן ונגיש יותר לכל אורך שרשרת הייצור וההפצה. שאיפתנו היא שהשיווק על בסיס איכות ישורשר עד לצרכן הסופי באמצעות סימון רמת האיכות על מדף המכירה, על המארז ו/או על המוצר עצמו. מטרות המהלך הן לבנות עקיבות במסחר של ירקות ופירות, להגדיל את השקיפות לצרכן הסופי וכך גם להגדיל את רמות האמון של הצרכן באיכות התוצרת, לעודד צריכה של ירקות ופירות טריים, ליצור קשר ישיר בין איכות למחיר ולסייע בהורדת יוקר המחייה. תקני האיכות מבטיחים למגדלים ולמשווקים כי הירקות והפירות המסומנים עומדים בדרישות הסף לשיווק מבחינת איכותם הפנימית והחיצונית.
לצורך פיתוח התקנים והדיגיטציה שלהם, התקשרה מועצת הצמחים עם חברת ClariFruit המתמחה בתחום ומאפשרת קביעת איכות התוצרת באופן דיגיטלי ואובייקטיבי, ובצורה שתאפשר יצירת עקיבות לאורך שרשרת הערך.
ד"ר גל ספיר, חברת "עידית טכנולוגיות מדויקות לחקלאות" – האבקה מיכנית בגידולים חקלאיים:
שוק הגידולים החקלאיים מואבקי חרקים כולל כ-75% מכלל הגידולים בעולם. בעשור האחרון מתפתחת ביתר שאת תופעה של תמותת כוורות מסחריות שלמות, כמו גם פחיתה בכמות חרקים מאביקים טבעיים. שינויי האקלים גורמים גם להפרעות בהיווצרות פרחים וחוסר סנכרון של מועדי הפריחה בין זנים של אותו גידול הנדרשים להאבקה צולבת.
יכולות ההאבקה המכנית של חברת עידית מפותחות בשנים האחרונות על מנת לתת מענה מלא לבעיות אלו. תהליך ההאבקה כולל: איסוף האבקה מהפרחים, שימור החיות שלה לאורך זמן ויישומה בשטח על ידי פיזור מדויק בזמן ובכמות הרצויים. מאחר והמאביקים הינם עדיין ברמת אב-טיפוס, מבוצעים בהם שינויים ושיפורים לאחר הסקת מסקנות בסיום כל עונה, כאשר שיפורים אלו נבחנים בעונה העוקבת.
ההאבקה הממוכנת מבוצעת בשני שלבים: 1. איסוף האבקה והקמת "בנק" אבקה – על ידי ניעור עצים ואיסוף הפרחים, הפרדת ה"פולן" מהפרחים, אחסון האבקה בהקפאה. 2. פיזור האבקה במטע. מבוצעת אנליזה גנטית להתאמת הזן הטוב ביותר להאבקת גידול המטרה, וה"פולן" מיושם במטע באמצעות אבות-טיפוס אשר פותחו בחברה.
בתחרות אתגר האקלים של הרשות לחדשנות, נבחרה חברת 'עידית טכנולוגיות מדויקות לחקלאות' לקיים פיילוט האבקה, כאשר המטרה העיקרית הייתה להבטיח יבול, בהתרחש חורף אשר אינו מספק שעות קור ברמה מספקת ונגרמת אי-חפיפה בין זני השקד. שנה זאת הינה השנה הראשונה, בה מומש רעיון "בנק האבקה" בכך שכל האבקה אשר שימשה לניסויים, הופקה בשנה הקודמת ונשמרה למשך שנים-עשר חודשים בתנאים מבוקרים ללא שינוי באיכותה. למרות שחורף 2022 היה קר וסיפק את מנות הקור הדרושות, היוותה בחינה זאת,
אבן בוחן ליכולות ההאבקה המכנית על ידי החברה. הפיילוט שבוצע במטעי מלכיה, כלל האבקה מכנית על ידי שני אבות-טיפוס אשר פותחו בחברה על זני השקד 'אום אל פחם' ו-'53'. המחקר כלל בחינת הגעת גרגרי אבקה לצלקות, אחוזי חנטה במספר מאפיינים ובחינת היבול הסופי. התוצאות שנבחנו מראות את היתרון בביצוע ההאבקה המכנית בכל שלבי הבחינה עם עלייה של עשרות אחוזים ביבול הסופי.
