הביקוש הגלובלי למנגו עולה ב-4.5% בשנה!
יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים:
"עקב עצירת הסחר עם משווקים בעזה והגידול הצפוי ביבולים
נערך ענף המנגו להגדלת ייצוא הפרי ופתיחת שווקים חדשים בעולם"
*תמונה ראשית: מימין- שי צעידי, חגי שניר, משה ברוקנטל, חיה רק יהלום, אלקנה בן ישר – צילום מו"פ צפון
מעל 150 מגדלים, חוקרים, מדריכים ונציגי ארגונים חקלאיים, השתתפו בכנס 'ענף המנגו' השנתי שחתם את סדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות של מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים וקק"ל.
אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים התייחס בפתח הכנס למצב הענף: "השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על עונת המנגו, שהסתיימה ברובה כבר בחודש ספטמבר, הייתה מועטה ביחס לענפי פירות אחרים. יחד עם זאת, הלחימה הממושכת ברצועת עזה, שבעונת 2023 – לפני אירועי ה-7 באוקטובר, קלטה בשווקיה כ-8,500 טון מנגו המיוצר בארץ, בשילוב הגידול הצפוי ביבול המנגו, כתוצאה מכניסת מטעים צעירים לניבה מלאה, יהוו אתגר משמעותי לשיווק מלוא הפרי בעונות הקרובות" אמר בן ישר והוסיף "הבשורה הטובה היא ששולחן מגדלי המנגו החל להיערך להגדלת היקפי הייצוא כבר לפני מספר שנים, הן על ידי איתור ופתיחת שווקים חדשים בעולם, והן על ידי הגדלת היקף הסחר עם רוסיה ומדינות נוספות באירופה המהוות כיום את היעד המרכזי לייצוא המנגו הישראלי. יעדי הענף הנוספים לשנים הקרובות יהיו העלאת היבול ואיכותו במטעים, הארכת עונת השיווק והתמודדות מערכתית בתחום הגנת הצומח יחד עם ענפי פירות נוספים".
חגי שניר, מנהל שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בירך על השותפות עם מו"פ צפון והוסיף שחיבור זה בין חוקרים ומדריכים צריך להיות דוגמא לשאר המופי"ם ברחבי הפריפריה. בהמשך הציג שניר מידול כמותי של השפעות שינויי האקלים על תפוקת גידולים ברחבי הארץ והעלויות הכלכליות הנגזרות מכך, ממנו עולה כי החקלאות בישראל כבר מושפעת באופן שלילי משינויי האקלים, הצפויים להתגבר בשנים ובעשורים הקרובים. "על מדינת ישראל להיערך כבר עתה לשינויים הצפויים, הן מבחינת תמיכה בגידולים חיוניים לסל המזון הלאומי והן מבחינת מלאי הגרעינים למזון אדם ובעלי חיים נוכח המגמות המקומיות והעולמיות המסתמנות" אמר שניר והוסיף "מנגד, צפויה החקלאות הישראלית ליהנות מיתרון ביחס למתחרים כמו מדינות אירופה בשל זמינות גבוהה יותר של משאב המים ובזכות מחקר יישומי מתקדם יותר בנושא פיתוח פתרונות לאתגרים אקלימיים.
ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ צפון-מיגל, המוביל 8 מחקרים יישומיים בענף המנגו, הציג בכנס סקירה מקיפה אודות התקדמות פרויקט להשבחת כנות חדשות, המשפיעות על מגוון תכונות שקובעות את ביצועי העץ, כגון עמידות לעקות סביבתיות ומחלות, עצמת צימוח ומבנה העץ, מרכיבי יבול ואיכות הפרי, וכן פרויקט נוסף לפיתוח סמנים גנטיים ככלי תומך מחקרים בתחום ההשבחה והפוריות (איתור זנים מאביקים מצטיינים, קביעת יעילות ההאבקה מלאכותית ועוד), במסגרתו פותחו בשנת 2023 סמנים גנטיים ל-20 הזנים והכנות הנפוצים בישראל, ונוצרה 'תעודת זהות גנטית' לכל אחד מהם. כמו כן, הציגה ד"ר תמר אזולאי-שמר ממנהל המחקר החקלאי- נווה יער, מחקר שערכה לבחינת השפעות הצינה (עקת קור קרינתית ללא קפיאה) במנגו, במסגרתו נבחנה אסטרטגיה ייחודית וחדשנית לטיפול בעקת צינה המבוססת על שפעול המנגנונים הטבעיים של הצמח באמצעות העלאת מוליכות הפיוניות בבוקר העוקב את ליל הקור.
רון אנטונובסקי יועץ שיווק למועצת הצמחים, מחברת "נתיב יועצים", הציג בכנס סקירה מקיפה על שוק המנגו העולמי, ממנה עלה כי קנדה, שהחלה בשנתיים האחרונות לייבא מנגו מישראל בהיקפים קטנים, הינה היעד בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להגדלת הייצוא הישראלי. השוק הקנדי מצוי בצמיחה עקבית בעשור האחרון, כאשר בין השנים 2018-2021 הגדילה קנדה את ערך יבוא המנגו בכ-40%, שעמד בשנת 2022 על כ-76,000 טון (במונחים כספיים כ-145 מיליון דולר). הצריכה הממוצעת של מנגו לנפש בקנדה הינה מהגבוהות בעולם ונאמדת על 2.1 ק"ג, לעומת הצריכה לנפש באיחוד האירופאי העומדת על פחות מק"ג אחד, והצריכה לנפש ברוסיה העומדת על 0.3
ק"ג בלבד. שווקים פוטנציאליים נוספים הנבחנים כיעדי ייצוא הם דרום קוריאה, בה קצב גידול ערך ייבוא המנגו כמעט הכפיל עצמו ב-5 השנים האחרונות, ונאמד השנה ב-24,000 טון, וכן איחוד האמירויות המייבאת כ-104,000 טון מנגו בשנה, תוך שהיא משמשת כשער כניסה ליבוא פירות עבור כל מדינות המפרץ ומדינות באפריקה.
היקף ייצור המנגו בעולם מוערך כיום ב-55 מיליון טון בשנה, וצפוי לעלות עד שנת 2027 לכ-65 מיליון טון בשנה, זאת במקביל לעליית הביקוש הגלובלי בשיעור צמיחה ממוצע של כ-4.5% בשנה.
בין הדוברים בכנס, נמנו בנוסף משה ברוקנטל מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים שהציג סקירה על פעילות מועצת הצמחים בתחום הגנת הצומח לשמירה על גידולי מנגו, אבוקדו והדרים ממזיקים, יוסי אברהמי-שחר סמנכ"ל חקלאות בקנט שסקר את השפעת שינויי האקלים על הביטוחים וגובה הפיצויים בענף המנגו, שי צעידי מדריך מנגו בשה"מ שהציג שורת המלצות מקצועיות למגדלי המנגו לכבוד העונה הקרבה, וכן וופא דיאבאת-שחברי מדריכת כלכלה בשה"מ שהציגה ניתוח מקיף אודות הכדאיות הכלכלית בהקמת מטע מנגו חדש והחלפת זנים, לרבות שקלול הוצאות ורווחים בטווח של 20 שנה.
'כנס ענף המנגו' חתם את סדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות, ביזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, מועצת הצמחים וקק"ל, שנערכו השנה בבית גבריאל שבעמק הירדן, עקב מצב הלחימה בצפון. סדרת הכנסים, בארגון שלומי כפיר מנהל פרויקטים במו"פ צפון, עסקה בנוסף בטכנולוגיות להשקיה מדייקת, נשירים, הדרים ואבוקדו, וכמובן התייחסות למצב ענף החקלאות עקב המלחמה.
חיה רק יהלום מנהלת מו"פ צפון: "ברצוני להודות למעל אלף המשתתפים שפקדו את כנסי החורף המקצועיים בחקלאות בתחום השונים, וכן להודות לשותפים שלנו בשה"מ, מועצת הצמחים וקק"ל, ולכל הדוברים והמציגים שהעשירו את הכנסים בידע מקצועי ואקטואלי שסייע רבות למגדלים" אמרה רק יהלום והוסיפה "לנוכח נזקי המלחמה על החקלאות הישראלית, מצאנו שחשוב, כעת יותר מתמיד, להמשיך את העברת הידע המקצועי למגדלים בתחומי המחקר, שיווק, פיצויים ועוד, וכן להפגיש בניהם, בינם לבין החוקרים, המדריכים ומנהלי החברות, לשמירה על שיתוף הפעולה הייחודי בין כלל השחקנים.
על פי נתוני מועצת הצמחים, יבול המנגו עמד השנה על מעל 60,000 טון פרי (לעומת כ-55,000 טון אשתקד), מתוכם יוצאו לאירופה כ-14,200 טון. חודשי השיווק העיקריים הם יולי עד ספטמבר, כאשר הזנים המוקדמים של המנגו מבשילים כבר בחודשים מאי – יוני בערבה, והזנים המאוחרים ביותר מבשילים בנובמבר, בעיקר בבשור ובעוטף. בישראל מגדלים כיום כ-26,700 דונם מנגו, מתוכם כ-1,800 דונם צעירים. כ-73% מגידול המנגו בישראל מתרכז באזור סובב כינרת (19,500 דונם), כ-15% בעמק המעיינות (4,000 דונם), כ-7% באזור הבשור והעוטף (1,800 דונם), וכ-5% בערבה והבקעה (1,400 דונם). זני המנגו הישראליים 'שלי' ו'עומר', תוצרי תכנית ההשבחה שבוצעה במכון וולקני, בשיתוף עם מו"פ צפון, הזוכים לפופולריות רבה בקרב המגדלים והצרכנים, מהווים יחדם למעלה ממחצית מהפרי המשווק.
