לאגודה יש סמכות: בית המשפט מכריע וקובע לאגודה יש סמכות לקבוע מי יהיו חבריה פסק דין המחזק את מעמד האגודה בקליטת חברים לאגודה, בעת העברת זכויות בנחלה
בימים אלה ניתן פסק דין בבית משפט המחוזי מרכז המחזק את מעמדה של האגודה בקליטת חברים לאגודה, בעת העברת זכויות בנחלה. מדובר בבני זוג (להלן: "התובעים") שביקשו לרכוש זכויות בנחלה במושב כפר יעבץ, והאגודה החליטה כי בני הזוג אינם מתאימים לאופייה של האגודה בשתי ערכאות, גם בהחלטת הועד של האגודה וגם בערעור שנדון באספה הכללית. התובעים פנו לביהמ"ש על מנת שיקבע, כי החלטות האגודה בטלות ולהורות על העברת הזכויות מבעלי הזכויות הקיימים לתובעים ולחילופין להורות לרשות מקרקעי ישראל, נתבעת 2 להעביר את הזכויות, אף בהיעדר הסכמת האגודה וללא קבלתם כחברים.
כבוד השופט עוז ניר נאוי דוחה את התביעה ומפרט בצורה בהירה את הנסיבות להחלטתו. בית המשפט מציין, כי היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטותיה של האגודה ומוסדותיה תלוי בסוג האגודה השיתופית והן במהות הזכות הנפגעת, אך על פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין תומר דור נ' רמת הדר (בע"א 10419/03), יש לנהוג באיפוק וריסון בהפעלת הביקורת השיפוטית.
בית המשפט מחדד שאי קבלת חבר לאגודה הינו מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד ובאספה הכללית שלה ואף שמדובר במקרה פרטי של החלטות על קבלת חברים, לא יתערב בית המשפט אלא במקרים קיצוניים וחריגים
בית המשפט אף מדגיש כי בפרשת תומר דוד חידד בית המשפט העליון את ייחודה של האגודה השיתופית "המבוססת על קשר אישי בין החברים, ומבקשת לקיים שיתוף או עזרה הדדית בית חבריה, לשם השגת יתרונות כלכליים ואחרים עבורם". כן מוסיף בית המשפט כי "תקנונה של אגודה הוא המסמך היסוד הבסיסי של האגודה השיתופית, והוא שקובע את סמכויות אורגניה ומהווה את המשפט החוקתי של האגודה". פסק הדין מדגיש, כי האגודה פעלה בהתאם לכתוב בתקנונה, קרי, אפשרה לתובעים לערער על החלטת הועד לאספה הכללית, למרות שלמעשה במעשיהם הם ויתרו על זכות הערעור.
לאגודה יש סמכות
פסק הדין מדגיש ומחזק את מעמדה של האספה הכללית באגודה, שכן נקבע בפסיקה כי התערבות שיפוטית יכולה להתבצע גם בהחלטות האספה הכללית, אך נקבע כבר בפסיקה כי זו תתבצע תוך ריסון ואיפוק ובחינה של שלושה פרמטרים – מהותי, פרוצדורלי ונורמטיבי.
בית המשפט מחדד שאי קבלת חבר לאגודה הינו מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד ובאספה הכללית שלה ואף שמדובר במקרה פרטי של החלטות על קבלת חברים, לא יתערב בית המשפט אלא במקרים קיצוניים וחריגים. הסיבות לכך היא שהאגודה מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה ולכן יש לאפשר מתחם רחב של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. השיקול נוסף שמדגיש ביהמ"ש נוגע ליחסי האגודה עם צד שלישי כשלאגודה אין התחייבות כלפיו ולכן בהחלטות מסוג זה ביהמ"ש יתערב כאמור רק במקרים חריגים וקיצוניים.
פסק הדין מוסיף וקובע, כי ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות התקנון ולפיהן, הועד יכול להחליט על דחיית הבקשה ברוב דעות מבלי לתת סיבה לכך, כפי שקובע תקנון האגודה וכך גם האספה הכללית אינה יכולה לנמק החלטתה בהצבעה חשאית. במקרה המדובר, הישוב הינו בעל צביון דתי ולדעת האגודה התובעים אינם עונים על צביון זה של הישוב.
בעניין זה מזכיר ביהמ"ש את פרשת בארותיים (בע"א 3962/97, 4007, 4014) , שם נקבע "כי המושבים הינם "צורת התיישבות מיוחדת" ועוד נאמר "לכל ישוב וישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו" ואף מוסיף ומצדד את דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן בפרשת כץ (בע"א 3298/92) שאמרה כי "בהתאם לכך נקבעה מדיניות אשר תכליתה לאפשר לכל ישוב ויישוב לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים".
התובעים טענו, כי ההחלטה של האגודה סותרת את סעיף 6ג לפקודת האגודות השיתופיות וביהמ"ש קובע, כי סעיף זה אינו רלוונטי להליכי קליטה לאגודה אלא מתייחס לקליטה קהילתית. עוד טענו התובעים, כי במישור הפרוצדורלי זכות השימוע שלהם נפגעה, שכן לא ניתנה להם זכות אמיתית להשמיע את עמדתם. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי היא סותרת את העובדות שבתיק.
ביהמ"ש גם דחה את טענת התובעים, כי נשקלו שיקולים זרים בהחלטה שלא לקבלם, וקבע כי ממסכת העובדות שהונחה לפניו התרשם שהאגודה פעלה באופן ענייני. בעניין דרישתם החלופית של התובעים, שאין חובה מוחלטת כי בעלי הזכויות במקרקעי האגודה יהיו חבריו, בטענה כי הסכם המשבצת מאפשר בהסכמת האגודה להעביר זכויות גם למי שאינו חבר, מציין ביהמ"ש כי הסכם המשבצת אינו בתוקף – ובא כוח האגודה מסר בדיון, שהדבר נובע בין היתר ממחלוקת שיש לאגודה עם רשות מקרקעי ישראל בעניין סעיפים 25-26 – ותקנון האגודה המונע העברת זכויות למי שאינו חבר האגודה.
לא זאת אף זאת, החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעליהן מתבססים התובעים עוסקות "במי שחדל להיות חבר באגודה ולא במי שלא היה חבר מעולם באגודה" וזה לא מצב התובעים. גם התיקון בהחלטה 1311 בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל הנוגע לחוזי החכירה ובו סעיף המאפשר במקרים חריגים בלבד העברת זכויות בנחלה ללא הסכמת האגודה כאשר האגודה מסרבת להעביר זכויות לדעת רשות מקרקעי ישראל משיקולים לא סבירים אינו המצב במקרה הנדון כפי שקובע ביהמ"ש.
בתביעתם הסתמכו התובעים גם על פסק דין ציפורי (בת"א(נצרת) 4478-12-13) וביהמ"ש קובע כי פסק דין זה הוחלף בהסכם פשרה בערעור לביהמ"ש העליון ו"כי בנסיבות אלו לא ניתן להסתמך על פסק הדין בשום צורה ואופן כהלכה מנחה". לסיכום ראוי להדגיש כי בהלכי קליטה של מתיישב חדש באגודה יש להקפיד הקפדה יתרה ורגישה לניהול תקין של הליך הקליטה לאגודה, הליך שצריך להתבסס על הנחיות התקנון והוראות החוק פעולה שתחזק את יכולתה של האגודה לשמור על אופייה ורצון חבריה.
* הכותב הינו עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי – לאגודה יש סמכות
