יבול שיא
הרפת והחלב
לאמן מחדש את שריר המשפחתיות

לאמן מחדש את שריר המשפחתיות

3 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי שנטשנו בחוסר ברירה את הזירה המשפחתית הזו למשך שנה ארוכה, נפרדנו מארוחות השבת והחגים, אירועים, שמחות או טיול רב משתתפים – מסתמנת חזרה כלשהי לשגרה. יש את אלו שמייחלים לחזרה לימי השגרה ויש כאלה שקצת פחות, אפילו קצת חוששים ממנה

היציאה מהסגר השלישי באה לצד הבשורה המשמחת על היקף המתחסנים במעגל ראשון וגם שני, שגדל מיום ליום; ואפשר להגיד ששני אלה מצליחים לצבוע את האופק שלנו במעט אופטימיות משמחת. אני שומעת אנשים שאומרים שהחיסונים מספקים להם ביטחון לחזור לאיזושהי שגרה. יש תקווה והיא מקבלת משמעות הרבה יותר ממשית, לאור העובדה שערב פסח, למשל, מסומן בלוח השנה ועתיד להתרחש ממש בקרוב (בסוף חודש מרץ).

כששיתפתי את תומר, אחד מלקוחותיי הוותיקים, בהתרגשות שלי, הוא נראה הרבה פחות נלהב ממני, והזכיר לי שלא כולנו נמצאים באותה סירה. יש שריר ישן שלמדנו לשכלל לפני יותר משנה, ואי שם התרחקנו מהצורך להשתמש בו – הפסקנו לתרגל את המהלכים שייחודים להתכנסויות המשפחתיות רבות המשתתפים.

"רק זה חסר לי," הוא אמר לי בכנות מלאה, "לשמוע עוד פעם את אשתו של אחי מדברת בשמו. זה בלתי נסבל." כיוון שאני מכירה איך נראים "מאחורי הקלעים" של מערכת היחסים המשפחתית שלו, הבנתי את הרקע לדבריו. הוא סיכם: "השנה הזו הייתה שקטה לכולנו. אולי פשוט נמשיך לאמץ את ההתכנסויות האלה בזום, ונפטור את עצמנו מהתפוצצויות הקבועות?!"

 

לדלג מעל פליטות הפה

השבוע כשחידדתי עיפרון עיניים שנשכח במגירת האיפור שלי למשך חודשים ארוכים, השקעתי לא מעט זמן על מנת להשיבו למצבו הפעיל. זה הזכיר לי מאורע משפחתי אחר מימי טרום הקורונה, שכמעט וניפץ הסכם שערכתי לבני המשפחה.

"יופי, יופי, תמשיך את ההשתלטות שלך על המשק של אבא ואימא," זרקה לאוויר בעוקצנות דניאלה, וכיוונה את דבריה לאח שלה צחי, אחרי שהוא נכנס לעמדת המנגל במקום אביהם. פליטת הפה של דניאלה, שנאמרה ללא מחשבה, קיבלה הד עצום במשרד שלי בשבוע שלאחר מכן.

בתהליך הגישור בין האחים הנחתי שוב על השולחן את סעיפי ההסכם, ההסברים, ההבהרות ועוד. ולצידם הוספתי בנימה אישית עקרונות חשובים, שלדעתי כל אחד ואחת מהם חייב לחזק, כדי לשמור על מערכת יחסים משפחתית טובה. בהמשך שמחתי להתעדכן על כך שהשניים חידדו את הכישורים המשפחתיים – ושמרו על כבוד הדדי ועל רגישות זה כלפי זו.

 


אחרי שהתגעגענו כל כך, אני מאחלת לכולנו שהכיוון האופטימי אכן יצא לפועל, שנוכל שוב לשבת סביב שולחן לארוחות החג – ליהנות מהוויכוחים הקטנים על מקומות הישיבה, לצחוק על התפארות היתר של הגיסה מהתבשיל שהכינה "הכי טוב בעמק" – ולזכור שכל האירועים הקטנטנים האלה הם אלה שמרכיבים את התמונה המשפחתית המלאה


 

מאז מים רבים זרמו בנהר והיום, אחרי שנטשנו בחוסר ברירה את הזירה המשפחתית הזו למשך שנה ארוכה, נפרדנו מארוחות השבת והחגים, אירועים, שמחות או טיול רב משתתפים – מסתמנת חזרה כלשהי לשגרה. על זה חשבתי כשעיפרון העיניים הסתובב במחדד עוד ועוד, ושאלתי את עצמי האם אנחנו באמת מוכנים לכך. האם השריר של מערכות היחסים ישוב לחיים, ויעזור לאנשים לדלג מעל תחושות, כמו; קנאה, קיפוח, פגיעות ורגישות רבה.

 

חיסון נגד "הרגשת המשפחתית"

משרד הבריאות דואג לחסן אותנו על מנת שנוכל לממש את המפגש המשפחתי הפיזי. אבל אף אחד אינו מחסן אותנו מפני "הרגשת המשפחתית" שעשויה לנחות ולהתפשט עלינו, ללא התרעה מוקדמת. הזכרתי לתומר שאין חיסון שיצליח לעשות זאת בשבילנו. העניין תלוי אך ורק במידת המודעות שלנו. "צריך ללבוש שוב את השריון," הוא חזר בחצי חיוך על משפט שנהגתי לומר לבני משפחתו במפגשים שהתקיימו בזמנו במשרדי.

השריון לא צריך לנתק אותנו מהסובבים אותנו, אלא לעזור לנו לדלג מעל אמירות עוקצניות למיניהן, שנפלטו במקרה. אליו אני תמיד מוסיפה תבלינים כמו הומור, כי אין שני לו בהרחקת הסיטואציה המכעיסה לזירה שהיא הרבה יותר קלילה.

תבלין נוסף, הוא היכולת לדפדף את מה שנאמר לעמוד הבא. כי שום דבר אינו נצחי, והשנה הזו לימדה אותנו את השיעור הזה מצוין. לכן, גם הגיסה "המרתיחה" שזרקה בציניות אמירה שגרתית, תשמח אם נדפדף הלאה את המשפט חסר הטקט שהיא אמרה, ופשוט נעבור הלאה.

 

זה מרגש שלא להתרגש

אחרי שהתגעגענו כל כך, אני מאחלת לכולנו שהכיוון האופטימי אכן יצא לפועל, שנוכל שוב לשבת סביב שולחן לארוחות החג – ליהנות מהוויכוחים הקטנים על מקומות הישיבה, לצחוק על התפארות היתר של הגיסה מהתבשיל שהכינה "הכי טוב בעמק", לחייך כשהאח לוקח את מקומו של האב בעמדת המנגל, להתקוטט על תורנות שטיפת הכלים – ולזכור שכל האירועים הקטנטנים האלה הם אלה שמרכיבים את התמונה המשפחתית המלאה. רגעים "מעצבנים" שיכולים להפוך בהינף קל של שינוי נקודת המבט לרגעים "משעשעים".

מאחלת לנו חג פסח משפחתי פנים מול פנים.

דברים שלא נאמרו בשקט סופם שיאמרו ברעם גדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סנדי קסלר היא מורה לפלדנקרייז, מדריכת פילטיס – מדריכת רכיבה על סוסים ולרכיבה טיפולית ובמשך עשור ניהלה חווה טיפולית בביתה ברמת רזיאל * את שיטת ה-"BUZZ" פיתחה קסלר מלכתחילה עבור רוכבי סוסים, כדי לאפשר
5 דק' קריאה
רגע לפני שריקת הפתיחה של המשחקים האולימפיים ביולי יצא לאור הספר "אולימפיאדה זה הרבה יותר מספורט", שנותן כבוד למפעל הספורט החשוב הזה * מחבר הספר רמי ארז מספר על הסודות שמאחורי המשחקים, על תהילת
8 דק' קריאה
טורניר היורו הסתיים אבל לכל המכורים לספורט אין חשש, כי ב-26 ביולי כבר מתקיים טקס הפתיחה של אולימפיאדת פריז 2024 * המשלחת הישראלית תמנה 88 ספורטאיות וספורטאים שיתחרו ב-17 ענפי ספורט, מתוכם אנחנו מציגים
4 דק' קריאה
עמית יפרח: לאנרגיה הירוקה רווח משולש – לחקלאי עצמו – וודאות כלכלית בעולם של אי ודאות בחקלאות, לאגודות וכמובן למדינה – לייצר עבורה אנרגיה ירוקה כיעד לאומי  תנועת המושבים קיימה ביום ראשון השבוע כנס
4 דק' קריאה
סקירה קצרה על החברה חברת "דגניה תעשיות בע"מ" נוסדה בשנת 1956ומחולקת כיום לשתי חטיבות: חטיבת מדחסים "אהליאב איירמק" – משווקת מדחסים בוכנתיים מיציקת ברזל באיכות גבוהה, מדחסים בורגיים איכותיים, מדחסים אחרים ומוצרים נוספים בתחום.
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן