יבול שיא
הרפת והחלב
גולדה 1 פסח תשכט

להאיר את גולדה 

4 דק' קריאה

שיתוף:

נוקשה, חסרת פשרות ועקשנית, דעתנית ועצמאית, ציונית נלהבת, שדאגה לחלשים ולא ויתרה על רומנטיקה לוהטת. יגאל צחור בספר חדש על "גולדה האחרת" 

לפני 49 שנים נקראתי כמו רבים אחרים בני גילי (הייתי בן 28), אל לב התופת של מלחמת יום הכיפורים. שרתי בחטיבת צנחנים במילואים. תחילה עלינו לרמת הגולן לאזור נפח, שם התנהלו קרבות שריון שגבו מחיר כבד מכוחותינו. בהמשך הגדוד שלי ירד לסיני סמוך לתעלת סואץ, ראינו את סופו המר של הקרב בחווה הסינית. 

למחרת חצינו את התעלה, עברנו את חצר המוות ונותרנו בחיים. הלב פועם בחוזקה והנפש מרטיטה. אני ממעיט לספר על אותם ימים. גם הפעם אספר על הימים שאחרי המלחמה. 

חבריי ואני השתחררנו אחרי ארבעה חודשים, כל אחד נשא עמו את צלקת המלחמה ההיא עוד שנים רבות. כל אחד בעוצמות שונות. 

פסח תשכט 2 גולדה
פסח תשכ"ט

בית דין ציבורי 

"גולדה האחרת", יוצא לאור בימים אלו. זהו סיפור אישי על גולדה מאיר, מנקודת מבט שונה. ממקום רגשי של הסדרת יחסים מורכבים שהיו לי אליה. 

אף פעם לא הייתי ממקורביה, היא מעולם לא התייעצה אתי, אך נפגשנו לעיתים מזומנות, כמו חבריי האחרים, חברי קיבוץ רביבים. היו שנים שנפגשתי אתה אישית. שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים נבחרתי להיות מזכיר הקיבוץ, גולדה כדרכה מימים ימימה הזמינה מזכירים כדי שידווחו לה על הנעשה ברביבים. וכך נפגשנו בכל עת שהגיעה לרביבים באותן שנים. אלה היו שנותיה הקשות, האשמה שרבצה לפתחה בבית דינו של הציבור, שבגללה פרצה המלחמה פצעה את נפשה. 

כאן אני מתוודה בפעם הראשונה, המפגש הראשון ביני לבין גולדה בחצר הקיבוץ, מיד אחרי שהשתחררתי ממילואים היה קשה לשנינו. אני הייתי צעיר בסוף שנות העשרים לחיי. גולדה הייתה באמצע שנות השבעים לחייה. המלחמה הכתה בשנינו, באופן שונה ומלא אמוציות. אמרתי דברים קשים שאף פעם לא הייתי מעז לומר לסבתי אם הייתה לי כזאת. 

גולדה באצילותה הרבה לא חדלה להיפגש אתי בהיותי מזכיר הקיבוץ. בחלוף השנים כשגולדה נפטרה, נשאתי עמי צער על אותה שיחה. 

אחרי מותה ספדו לה ידידים ויריבים מעומק הלב, חלק מהדברים ראו אור, אך האשמה הקולקטיבית על חוסר נכונותה של גולדה לעשות צעד משמעותי לקראת משא ומתן עם מצרים, ליווה אותה באחרית חייה ובעוצמה יתרה אחרי מותה. 

העובדה שבשנה האחרונה לחייה מנחם בגין ראש הממשלה הנבחר, הסכים לוותר על כל סיני, להוריד יישובים, לוותר על שדות הנפט, להרוס את שדות התעופה החדישים שהוקמו בסיני, רק העצימו את האשמה הציבורית כלפיה. 

יגאל צחור 3
יגאל צחור. הסדרת יחסים מורכבים ממקום רגשי. צילום: מהאלבום המשפחתי 

אשר על ליבה 

במשך שנים רבות המחקרים השונים שנכתבו על אותה תקופה לא עשו חסד עם גולדה. רק בשנים האחרונות, מנקודת מבט של חמישים שנה לאחור, איירו את דמותה של גולדה באור שונה.  

במרחק הזמן בנפש חפצה, יותר מרוככת, בחנתי את מסלול חייה, את אישיותה הססגונית, המיוחדת, כדי להפריך כמה תזות שכולן התבססו על תאורה של גולדה כאשה נוקשה, חסרת פשרות ועקשנית ללא תקנה. איש לא טרח למצוא את הצדדים האנושיים, שהייתה בהם תשוקה רבה, הרבה רומנטיקה ואהבת האדם. 

בציבור הישראלי הוזכרה גולדה בעיקר בשל מחדל מלחמת יום הכיפורים, רבים הטילו עליה את אשמת המחדל בשל היותה ראש הממשלה כשפרצה המלחמה. הציבור לא ידע ואולי לא רצה לדעת, את העוצמה שגילתה במהלך המלחמה, שהייתה מכרעת להשגת ניצחונה של ישראל בשדה הקרב. 

כעבור ארבעים ותשע שנים הארנו באור נוסף את דמותה הפחות ידועה של גולדה שהייתה נערה מיוחדת, דעתנית עצמאית, ציונית נלהבת, שלא פסחה על רומנטיקה לוהטת לאהובה מוריס. 

הציבור, ובעיקר הדור הצעיר, מדברים על גולדה במונחים שונים מאלה שדיברו עליה אחרי המלחמה. עתה מגלים את האנושיות שלה, את יכולתה המיוחדת להידבר עם אנשים, מראשי מדינות ועד האזרח הפשוט בלי סיסמאות נבובות, שמנהיגים רבים עושים בהם שימוש. היא אמרה את אשר על ליבה. 

גולדה לא פחדה מכלום. לא מאלו שאיימו על קיומה של מדינת ישראל ולא מהתקפה אישית בוטה כמו זו של הפנתרים השחורים. היא ידעה מה שהם לא ידעו. היא, יותר מכולם, פעלה לרווחת הציבור החלש ולשיפור מצבו. גולדה הקימה את המוסד לביטוח לאומי וחוקקה את חוקי העבודה כדי להגן על העובד באשר הוא. 

נכון, הייתה בה נוקשות וקנאות בכל הקשור להגנה על המדינה היהודית שראתה בה את מפלטם של כל היהודים בעולם. בציבור ובקרב חבריה למפלגה מתחו עליה ביקורת על שלא גילתה גמישות ונכונות להגיע לפשרות. 

נשאה עמה כאב כבד 

לימים אמרה גולדה בכאב רב: "גם אני יכולה לתרץ תירוצים ולומר לעצמי, שמול ודאות שכזאת מצד אמ"ן והערכות האישים הצבאיים (בממשלתה היו חמשה גנרלים), היה בזה חוסר היגיון מצידי אילו התעקשתי ועמדתי בתוקף על גיוס. אבל הייתי צריכה לשמוע לאזהרות לבי ולצוות על גיוס. אני יודעת שהייתי צריכה לעשות זאת. הידיעה הנוראה הזו תלווה אותי כל שארית ימי. לעולם לא אהיה עוד האדם שהייתי לפני מלחמת יום הכיפורים". 

גולדה המעיטה להתראיין אחרי התפטרותה מראשות הממשלה בעקבות המחאה הציבורית. היא נשאה עמה כאב כבד. היו לה מעט ימי נחת לנוכח מסע ההשמצות על התנהלותה בשנתיים שלפני המלחמה. ימיה המאושרים היו בעת ביקוריה בקיבוץ רביבים.  

כך התבטאה בפגישתה האחרונה עם חברי רביבים: "גם אם לא הלכתי אתכם כל הדרך, אני מקווה שמקבלים את השתייכותי למשפחת האדמה ולבית רביבים. ואני מודה על הזכות הזאת". 

ארכיון גולדה ברביבים פתוח למבקרים בהרשמה מוקדמת: [email protected] 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן