מה קורה לבומר שרואה פרופיל של אישה יפה ומוכשרת בפייסבוק? כדאי לשאול את אשתו. ואולי גם את האיראנים
קורה לי פה ושם שנשים צעירות ויפות, בנות 20 עד 30 פלוס, מבקשות ממני חברות בפייסבוק. זה קורה לעתים רחוקות אומנם, אבל קורה.
כדי להבין למה אני נדרש כאן לנושא זה, יש לזכור את הדבר הבא: רוב משתמשי הפייסבוק כיום נחשבים "בוּּמרים" (boomers). הביטוי נולד כשחיילי ארצות הברית חזרו ממלחמת העולם השנייה הביתה לאחר שנים שלא היו בבית. אחד המעשים הראשונים שעשו היה להיכנס למיטה עם בת זוגם.
זה הביא ל"בום" של ילודה אחרי המלחמה, ולילדים קראו: "בייבי-בומרס", שהתקצר ל"בומרס".
מדובר אם כן בדור בגיל מתקדם, אבל המונח "בומרים" התרחב ומתייחס למבוגרים בכלל, הנחשבים ל"מיושנים" ו"דור של פעם".
כי צעירים משתמשים כיום ברשתות החברתיות של אינסטגרם וטיק-טוק, ובתכנים ויזואליים ומהירים, וכשאנשים בני גילי כותבים בפייסבוק פוסטים של מאה ואפילו מאתיים מילה, לאילו צעירים יש כיום סבלנות לקרוא מגילות כאלה?
שלא לדבר על פוסטים של אלף מילה, כמו הטור השבועי שלי ב"זמן קיבוץ" שאני מעלה לפייסבוק בסוף השבוע – אין צעירים בני זמננו שקוראים דברים כאלה.
על כן אני מופתע כל פעם מחדש כשאני רואה צעירה רעננה שזה עתה נולדה – כלומר בת 25 עד 30 שנה – שמבקשת ממני חברות.
אני מופתע משתי סיבות: האחת – מה צעירה כמוה מחפשת בפייסבוק? שהרי זה כמו לראות דיירת בת 30 בדיור מוגן.
והסיבה השנייה היא: מכל הפייסבוק, למה לבקש חברות דווקא ממני?
מה שקורה אחר כך הוא שכמקובל אצל גברים, בכל גיל, לאחר פעמיים או שלוש כאלה אני מתחיל להאמין שזה בגלל המוִִֹג'וֹ שלי.
מוֹג'וֹ הוא מונח שמקורו בתורת הווּדוּ. משמעותו כוח אישי מכשף, סוג של קסם אישי הגורם ליכולת להמיס לב כל אישה ולעשותה שלו.
בדיוק כמוני, נו.
על כן לא התפלאתי כשיום אחד נכנסתי לפייסבוק וראיתי שליאל טל, Lial Tal, מבקשת ממני חברות.
מתפתה לגעת
ליאל טל היא בחורה צעירה, נראית כבת לא יותר מ-30, והיא יפה להפליא.
למרות יופייה אין היא מתייחסת אליו כלל בפוסטים שהיא מעלה. במקום זאת היא מתייחסת לשני נושאים – האחד הוא פוסטים פוליטיים בגנות נתניהו וממשלת הטרלול שלו, מה שמיד אהבתי בה, והנושא השני הוא הציורים שלה.
כשראיתי אותם הגדרתי אותה כמוכשרת להפליא. היא מציירת בעיפרון או בעפרונות צבעוניים בסגנון המוכר באומנות כ"היפר-ריאליזם", ועבודותיה מדהימות.
ההיפר-ריאליזם באומנות נולד בשנות ה-70 של המאה ה-20 ובו שאיפה ליצירת תמונה או פסל שנראה "כמו מציאותי" – כשאתה עומד מול פסל היפר-ריאליסטי של אדם, לפעמים אתה מתפתה לגעת בו כדי לראות אם הוא עשוי עור אמיתי.
הציורים של ליאל טל הם כאלה.
על כן הבטתי בציוריה בעניין וגם הבעתי את דעתי עליהם. וגם קראתי לחניה לראות אותם. בעניין יופייה שתקתי – לא נראה לי מן הראוי להעיר בנושא כשמדובר במישהי שיכולה להיות נכדתי.
וגם כי די והותר בחורים צעירים הגיבו אצלה, וניתן היה לחוש שהם מריירים על המסך – עד כדי כך ריירו, שלפעמים הרגשתי צורך לקחת מגבת נייר ולנגב את הסמארטפון.
ויום אחד היא נעלמה.
המוג'ו עולה באש
נדרשו לי עשרה ימים להבחין בכך.
רצה הגורל ובדיוק עברתי פרוצדורה כלשהי של כירורגיה פלסטית, ותשומת הלב שלי הוקדשה לאירוע ולמה שאחריו, ופחות התעמקתי בענייני פייסבוק באותה תקופה. עד שחזרו ענייני לשגרה, ובמיוחד כשהתחלתי לחזור לאימונים במכון הכושר בקלנסווה.
חלק מהאימון שלי מוקדש לפייסבוק.
לא שגלישה בפייסבוק מעלה במשהו את הכושר האישי, אלא שבין תרגיל משקולות אחד למשנהו אני צריך לנוח כמה דקות. למרות גילי המופלג אני דוחק המשקולות בין הכבדים במכון, ועל כן בין תרגיל לתרגיל – נניח דחיקה ברגליים של 140 קילו 40 פעם – אני צריך מנוחה של כמה דקות.
בדקות האלה אני עובר על פוסטים בפייסבוק.
אז חיפשתי את הפוסטים של ליאל טל.
ולא מצאתי.
הדבר נראה לי מוזר, אז במנוחה הבאה חיפשתי את הפרופיל שלה כדי להיכנס אל דף הבית שלה ולראות האם העלתה עבודות חדשות בינתיים – ולא מצאתי אותו.
בשלב הזה כבר הייתי מופתע, שכן למצוא פרופיל של מישהו בפייסבוק הוא עניין פשוט מאוד ואין בו כל סיבוך או בעיה. החלטתי להתעקש ולמצוא אותה ויהי מה.
על כן נכנסתי אל רשימת החברים שלי בפייסבוק ועברתי עליה.
יש לי בסך הכול כ-1,700 חברים, כך שזה לקח כמה דקות בלבד – ליאל טל נעלמה משם.
אז נכנסתי לחיפוש אנשים בפייסבוק בכלל, וגם שם היא לא הייתה.
הפעם כבר הוטרדתי מכך.
שכן אם אינך מוצא פרופיל מסוים בפייסבוק כשאתה מקליד את שמו, משמעותו היא שלא די בכך שבעל הפרופיל אינפרנד אותך, כלומר – הפסיק את החברות שביניכם, אלא הוא גם חסם אותך.
כדי שלא תוכל אפילו לראות אותו.
עד כדי כך אתה בלתי נסבל בעיניו.
בדמיוני ראיתי את המוג'ו שלי עולה באש ונשרף.
על כן התעקשתי ונכנסתי לגוגל לחפש אותה, והקלדתי בגוגל Lial Tal.
ומה שעלה בגוגל היו שתי כתבות, האחת בוואלה והשנייה ב-ynet, ובכתבות אלו סופר על פרופילים מזויפים באיכות נדירה שהעלו לאחרונה לפייסבוק-ישראל שני גורמים – החיזבאללה והמודיעין האיראני.
הכתבה סיפרה ששני הגופים הללו שתלו פרופילים מזויפים, אמינים מאוד, בקבוצות ימין ושמאל, כדי להגביר קיטוב ושנאה בחברה הישראלית וללבות את הסכסוך.
ובמרכז הכתבה ב- ynet, בתמונת האילוסטרציה לכתבה על פרופילים מזויפים שהעלו לפייסבוק הישראלי החיזבאללה והמודיעין האיראני, ראיתי את תמונתה של חביבתי, העלמה ליאל טל.
לא חיות!
"פרופיל מזויף" בפייסבוק הוא דף פייסבוק המייצג אדם שאינו קיים במציאות, דמות שמישהו המציא, פתח דף פייסבוק עבורה, מצא תמונה היכן שהוא ברחבי הגוגל או באתר של תמונות, או שיצר דמות בעזרת בינה מלאכותית, והצמיד אותה לפרופיל המזויף.
אני מומחה בזיהוי פרופילים מזויפים כאלה.
כל יום אני מקבל שתיים או שלוש בקשות לחברות מפרופילים כאלו, שהם זיוף מוחלט, משהו שאינו קיים במציאות, כמו ביבי הגון וישר, למשל.
זיוף טוטאלי. מספיק לי מבט חטוף בדף כזה כדי לזהות שמדובר בזיוף, ואני מוחק את הבקשה ומרחיק את הזיוף מחיי.
יש לפרופילים המזויפים טרנדים ואופנות – הייתה תקופה שבה קיבלתי "בקשות חברות" מקצינים על נושאות מטוסים של חיל הים האמריקאי. לפני חודשיים היו אלו דוקטורים ממדינות באפריקה שביקשו את חברותי, ובשבועיים האחרונים אלו מנהלות בנק בכירות של סניפי בנקים בטורקיה.
אבל את פרופיל "ליאל טל" לא זיהיתי, ולא עליתי על הזיוף. וכשהיא סיפרה פעם שהיא נעדרה לשלושה ימים מהפייסבוק עקב טיפול רפואי שהיא עברה, כולנו, כל חברי הפייסבוק שלה, איחלנו לה "רק בריאות!" ו"החלמה מהירה!" וכל שאר הברכות שנהוג.
כי אנחנו אנשים מנומסים, אנחנו, לא חיות!
ולרגע לא עלה בי החשד שאני בקשר עם פרופיל מזויף.
"זה בגלל שהיא יפה", חניה אמרה כשסיפרתי לה. "אם היא לא הייתה יפה לא היה אכפת לך ממנה ולא היה אכפת לך שהיא נעלמה".
"ברור!" אמרתי.
איזה כיף זה חברות של 40 שנה – לחיות עם מישהי שבאמת מכירה אותי!
