לנתניהו אין תכנית ולא מעשה
יש המשבחים את נתניהו כאיש הגות ומעשה, בעל עמוד שדרה, נוכחות ואחריות ציבורית, איש אשר גילה כושר עמידה גם באופוזיציה קצרת ימים, בעל נחישות לחזור ולהנהיג. לעומתו, מתחריו הפוליטיים החיוורים התנהגו כ"משפיעים פסיביים". משבחיו נתנו לגיטימציה לחגיגה לחזרתו לכס המלכות באוריינטציה דתית לאומנית גזענית, תוך שהוא נישא על כתפי סמוטריץ', בן גביר ושות' – הגזענים הפירומנים שמציתים אש בחצרנו ובחצר שכנינו הפלשתינאים ומלבים מדורת כיליון למדינתנו.
בשונה ממשבחי האיש, חושב אני כי נתניהו הינו לוליין כזבים פוליטי המצליח להציג קסמי שווא ללא תכנית וללא מעשה, אשר מוזן מגחמותיו האישיות והמשפחתיות בלבד – התאווה למלוכה ולהנאות ממון שבצידה. לצורך זה הוא מצרף התפתחויות חיוביות (לרבות משקיות נכסיות) אשר התרחשו "שלא באשמתו" למכולת מעשיו. אין לו מצע חברתי ותוכנית לאומית והוא מתנהל על גלי "הקפיטליזם האקראי" תוך התקשטות בנתוני מקרו כלכלה המנוכרים משיקוף מצב כלכלת הפרט והחברה במדינה. ישראל משתקפת בפרסומי ה- OECD במשך שנות שלטונו כמי שמאופיינת בתחולת עוני ממוצע למשפחות של למעלה מ-20 אחוזים (להשוואה-בדנמרק ופינלנד תחולת העוני למטה משש אחוז) ובמדד אי שוויון (ג'יני) סביב 0.37 (בדנמרק ובפינלנד סביב 0.21).
הבלון המכונה "שוק תחרותי" משחרר את שלטונו של נתניהו מחובת יצירת מנגנוני ויסות, יצירה והפעלת רווחה אוניברסלית שוויונית לכל (כנהוג במדינות סקנדינביה). לצורך ביסוס שלטונו התחבר לסמוטריץ' ובן גביר, חרף היותם מסכנים התנהלות שפויה של מדינת ישראל, יתר על כן, הם מסכנים את קיומה ואת קיום אזרחיה. מעל לכל מרחפת מזימת האיש ושותפיו לעקר את הרשות השופטת ולהשתלט עליה, וזאת על מנת למלט עצמו מן הדין הצפוי לו בהיותו נאשם בפלילים. לשאיפת עיקור כוחו של בית המשפט העליון והפיכתו למוסד תלוי רצון הממשלה שותפים מנהיגי הדתיים החרדים, הפוסלים מלכתחילה שיפוט ממלכתי בלתי תלוי, וכן דתיים לאומיים לאומנים-גזענים החותרים ללא לאות לסיפוח יהודה ושומרון, תוך הפיכת מיליוני תושביה הפלשתינים לוואסאלים, חוטבי עצים ושואבי מים חסרי זכויות אזרח.
תקומת מפלגה דמוקרטית
תקומת מפלגה דמוקרטית, הכוללת את רוב אנשי המעמד הבינוני המתון ואת השמאל הסוציאל דמוקרטי, מהווה הכרח לקיום ישראל כמדינה דמוקרטית. אנו מצפים כי תוכניתה ומעשיה הפוליטיים- לאומיים- חברתיים יתמקדו בנושאים עיקריים אלו:
א. חתירה עקבית ואמינה לשלום של שתי מדינות סוברניות ממערב לירדן – ישראל ופלסטין.
ב. בניית ישראל כמדינת רווחה אוניברסלית שוויונית צומחת (דוגמת דנמרק, נורבגיה ופינלנד).
ג. ערנות והתנהלות ביטחונית נכונה מול אויבים כאירן, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב והכוחות הדמוקרטים בעולם.
ד. מניעה מוחלטת של "רפורמות משפטיות" המעקרות את כוחה וסמכותה של הרשות השופטת ומערערות את היסודות הדמוקרטיים.
ההשתתפות ההמונית העקבית של ציבורים גדולים ומגוונים במחאות נגד הרפורמה המשפטית הטומנת בחובה שינוי המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה מעוררת תקווה לתקומה וביסוס חוקתי של הדמוקרטיה בישראל.
"אבן מאסו הבונים ותהי לראש פינה".