יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 11 28 141808

"לחיילים שלנו יש מוטיבציה אדירה" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

מאז שמחת תורה הוא ישן בקבינה של משאית כבדה המובילה טנקים לרצועה יחד עם נהג שותף. את השיניים הוא מצחצח במים מתוך ג'ריקן, וקם כל יום עם שחר לעוד יום של הובלת טנקים. אל"מ ומח"ט בשריון במיל' משה פלד מבית השיטה, כמעט בן 79, לא יורד מההגה 

משה פלד הוא אב לארבעה ילדים וסב ל-14 נכדים, שאחדים מהם לוחמים ברצועה ובצפון. בשנים רגילות הוא עושה חודש מילואים בשנה אבל בימים אלה הוא מגייס את כל משאביו הגופניים והנפשיים לצה"ל, מתוך תחושת שליחות עליונה.    

בשנת 1992 נבחר פלד לחבר כנסת במפלגות של רפול ואחר כך של גנדי, וכיהן בממשלה שמונה שנים. "יום אחד, הוא מספר, קיבלתי צו מילואים וח"כ שבח וייס ז"ל, שהיה יו"ר הכנסת, אמר לי שאין אפשרות לעשות מילואים כחבר כנסת, כי לא מערבבים פוליטיקה וצבא. באותו רגע, בלי מחשבה נוספת, החזרתי לו את תעודת הח"כ שלי, והודעתי שעל מילואים אני לא מוותר!". בסופו של דבר סיכם פלד עם וייס, שהוא ייצא למילואים רק בפגרות הכנסת. 

וכך, בבוקר שמחת תורה, לבש כהרגלו את חולצתו הלבנה והיה בדרכו לבית הכנסת שהקים לפני 15 שנים בבית השיטה. כאשר ראה בטלוויזיה את חדירת המחבלים ליישובים, ארז מיד תיק, חיבק את רעייתו יהודית, והודיע נחרצות שהוא יורד דרומה גם בלי צו 8. רק כשהיה על כביש שש קיבל את הקריאה בטלפון. כשהגיע למקום הכינוס שובץ ליחידת המתנדבים, עם עוד כמאה נהגים גמלאים מכל הארץ. פלד הוא זקן החבורה והוא לא רק מוביל טנקים הוא גם מוביל את רוח הלחימה והמורל בסביבתו. יחידה זו מוגדרת כיחידה ייחודית עם ציוד לטנקים כבדים במיוחד.  

דור עם רוח קרב 

בשלושת השבועות הראשונים עבדו מובילי הטנקים ברצף ללא הפסקה, הם נסעו לשיזפון ליד אילת ולימ"חים בצפון להביא עוד ועוד טנקים. עבודה מטורפת. סבא פלד נסע הלוך ושוב ברצף של 24 שעות ביום, לא פשוט. אחרי הכניסה הקרקעית ישנה קצת רגיעה, ומאפשרים לצאת לאפטרים קצרים בבית.  

"חמאס עשה לנו בית ספר", אומר פלד בנימה של תסכול, "אבל לחיילים שלנו יש מוטיבציה אדירה. זהו דור אחר, דור עם רוח קרב, שרוצה להגיע להכרעה. הם מחקו את מכבסת המילים כמו 'הכלה' או 'איפוק', הם נלחמים כדי לנצח, כדי להחזיר את הכבוד האבוד של צה"ל, אלה ימים גדולים! קרה כאן מהפך, אחרי שנה של שסעים ושנאה, עם ישראל מתחבר מחדש לשורשיו ומתאחד סביב המלחמה הקיומית שלנו. אני רוצה שתכתבי: החיילים של שנת 2023 טובים מאיתנו בהרבה, גם בנחישות וגם ברמה הטכנולוגית. כלי המלחמה היום ממוחשבים ואלקטרונים והם שולטים בהם טוב יותר. אין ספק, זה דור אחר".  

למה אתה לא עונד את דרגות הקצונה 

"ראשית, אני רוצה להיות מחובר וקרוב לנהגים, אלה שעושים את העבודה הקשה" אומר פלד, "ושנית, אינני רוצה 'לגנוב את ההצגה' מהמפקדים הצעירים, לא ממפקד מרכז ההובלה, שהוא אל"מ כמוני, ולא למ"מ הצעיר שנותן לי את סידור העבודה.  

אני אוהב להיות עם הצעירים הנחושים האלה, אני מתרגש מאיכותם, יש לי הרבה שיחות עימם, הם אוהבים לשמוע דברי עידוד וסיפורים על מלחמות ישראל בהן השתתפתי, ואני זורם איתם באהבה. לגבי ההמשך, אני מקווה שפעם אחת יהיה לנו אורך רוח ואומץ לסיים את המלחמה בהכרעה מוחלטת ובידיעה שאין יותר חמאס בעזה! אני מאמין בחיילים שלנו." 

פלד סיים את תפקידו כמח"ט צעיר בהיותו בן 47. אך רצה להמשיך לתרום. "אני לא יכול להיות מפקד טנק", אמר, "אבל אני יכול להיות מוביל טנק, וזה מה שאני עושה כבר עשרות שנים". הוא משדר ביטחון עצמי, גבריות, נחישות, ומשתייך לשבט פלד הגדול בבית השיטה. כמה מנכדיו נמצאים בשדה הקרב, והוא יודע איפה נמצא כל אחד. לשם כך יצר בווטסאפ קבוצה משפחתית של לוחמי המשפחה בחזית, וכולם קשורים אחד לשני".   

כאיש ישראל השלימה, איך אתה רואה את פתרון הסכסוך בינינו ובין הפלסטינאים? 

"הסכסוך הזה יימשך עד סוף הדורות. אנחנו לא נעוף מכאן וגם הם לא. עלינו לשנות דיסקט, ולהיות מוכנים תמיד לצאת למלחמה. מדברים על שלום, ואני שואל – עם מי? עלינו לקחת אחריות ביטחונית מלאה על הרצועה ולשקם אותה בעזרת פרויקטים בינלאומיים, כסף אמריקאי, סעודי וקטרי. הם ינהלו את חיי האזרחים. בטווח הרחוק יותר הרצועה תשוקם עם בניית נמל ותעשייה. עזה יכולה להיות סינגפור. עדיין יהיו פיגועים, אולי פחות, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכול. בדיוק כפי שאמר צ'רצ'יל לאנגלים: 'דם יזע ודמעות'".  

עד מתי אתה מתכוון לשרת במילואים? 

"עד שייקחו לי את רישיון הנהיגה" מחייך פלד, "וכל עוד הבריאות שלי תרשה זאת".    

מה לדעתך תפקידה של התנועה הקיבוצית עכשיו? 

"זאת יכולה להיות שעתה היפה של התנועה הקיבוצית. ביום השני למלחמה הייתה לי שיחה עם מזכ"ל התק"צ ניר מאיר, שאמר שמתחילים לגבש גרעינים של משפחות צעירות לקיבוצים שנפגעו. אפשר לבנות בהרחבה של בית השיטה קרווילות לטובת חברי כפר עזה, או כל פתרון ביניים אחר עד סיום שיקום הקיבוצים. יישובי העוטף ייכנסו לתהליך שיקום מואץ, פיזי וקהילתי. זה ייקח זמן רב ותידרש הרבה רגישות ומחשבה. במקביל, אני מעריך שבקרוב תתחיל עלייה גדולה בגלל גלי האנטישמיות הגואים באירופה ובארה"ב, מה שיחזק את מדינת ישראל הזקוקה כל כך לכוח חדש ורענן". 

פלד מציץ בשעון בחוסר סבלנות, ואומר בנחישות: "חשוב לי שתדגישי: החיילים האלה שלנו הם הדור החדש הערכי והמוסרי שישפיע על חיינו בארץ גם אחרי המלחמה!". 

אני מצדיעה לך, סבא פלד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן