יבול שיא
הרפת והחלב
אודי סלע

למה מי אתה? אודי סלע, 62, אלמן בזוגיות מקיבוץ ניר עם

2 דק' קריאה

שיתוף:

למה דווקא הגבות שלו הן אלה שמסגירות שהוא קיבוצניק ואיזה משפט אמרו לו שלעולם לא ישכח? 

מנחה קבוצות ותהליכי שינוי ומאמן אישי ב"מרכז הכוון 60+ נגב מערבי", פרויקט שהוקם על ידי המשרד לשוויון חברתי וג'וינט אשל ישראל בשיתוף הרשויות המקומיות במרחב. מיזם חדשני וראשון מסוגו בעולם להקניית ידע וכלים שיסיעו לגמלאים הצעירים, לפני ובמהלך תקופת החיים החדשה עם סיום עולם העבודה. 

"במהלך עבודתי, אני נפגש ועובד עם אוכלוסיות שונות- עירונים, מושבניקים, קיבוצניקים ועוד. עבורי, השיח עם אוכלוסיית חברי הקיבוצים (השיתופיים, המתחדשים והמופרטים לסוגיהם) הוא המרתק והמאתגר ביותר. 

לאחרונה, במקביל לעבודתי, החלטתי להעז ולפתח ואת התחביב העיקרי שלי, טיולים בארץ ובחו"ל וללמוד קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות. לעבור מ"מטייל עצמאי" שחוקר ומתכנן מסלולי טיול לעצמי ולחברי, להפוך לאיש מקצוע בתחום התיירות". 

אבא לגל ושי "שהחליטו לבנות את ביתן בקיבוץ ולגדל בו את נכדיי-בן, נתי, יוני, עידו ועומר". בנוסף חובב מוסיקה ומנגן על תופים. 

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?  

"הגבות. מאפשרות לי להסתיר מבט במדרכות הקיבוץ". 

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ  

"חדרי הנעורים וחופש העצמאות שנלווה לו". 

המאכל שהכי הכי שנאת שהכינו או עדיין מכינים בחדר אוכל?  

"בורשט". 

משפט שאמרו לך בקיבוץ שבחיים לא תשכח…  

"אם הוריך לא היו חיים בקיבוץ, הם לא היו מביאים לעולם חמישה ילדים". 

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?  

"שאני מתנשא". 

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?  

"ללכת אחר הלב ולהימנע מריצוי". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?  

"המשפחה הרחבה וחינוך הילדים שלי". 

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?  

"אכפתיות". 

מה העבודה הכי קטנה שעבדת בה בקיבוץ?  

"לעבוד ליד מכונה במפעל". 

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?  

"בישוב קהילתי בנגב". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך  

"אסור לאחר…" 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?  

"הבית שלי". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים 

"'החלוקה' של פירות ומצרכי יסוד בחינם". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?  

"שבועות. גאווה על המאמץ בענפי הקיבוץ ותרומתו לקהילה". 

בהנחה ועשית פעם גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?  

"גיוס במערך מיון המיקשה". 

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?  

"הריצוי הוא האויב הגדול ביותר של ה'אני' והבחירה החופשית". 

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?   

"אבא. היה ערכי, הגון, חכם ומשכיל". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים  

"חלום שהגשמתי- משפחה משלי. חלום שהיית רוצה להגשים- לבנות בית ביוון". 

אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?   

"לא הייתי מחזיר בעד שום הון". 

מה הגעגוע הכי עמוק שלך?  

"לזוגתי ז"ל". 

מה את/ה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?  

"שקט בטחוני והמשך צמיחה קהילתית". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן