אם היו נותנים לימין להשמיע את קולו, אולי זה לא היה קורה * השר בן גביר הוכיח עד כה שיכולת הביצוע שלו עלובה למדי * ארנק שהלך לאיבוד
הייתה פה סתימת פיות
ינון מגל לא הצדיק את רצח רבין, הוא הסביר למה זה קרה. כשהוא דיבר עם יגאל עמיר בכלא, עמיר אמר לו בין היתר: "אני עשיתי את זה כי אי אפשר היה להשמיע את הקול של הימין". כשלא נותנים לאנשים לדבר, הוסיף מגל, יש אלימות, "הייתה פה סתימת פיות למחנה שלם שבסוף נגמרה באלימות".
משהו השתבש בזיכרון של מגל מאותה תקופה. הטענה שלא נתנו לימין לדבר זו טענה אווילית שאפשר לסתור אותה בקלות. הימין זעק ומחה והתריע בכל דרך שעלתה על דעתו. רבין בוגד, רבין רוצח, בדם ואש את רבין נגרש, צעקו בהפגנות. שתיים מהן זכורות במיוחד ולא לטוב – ההפגנה בכיכר ציון ב-5 באוקטובר 1995, וההפגנה עם ארון הקבורה בצומת רעננה. בשתיהן השתתף בנימין נתניהו. היו רבות אחרות. הקול של הימין הושמע ועוד איך. בדציבלים גבוהים.
רבין נרצח משום שהרוצח ומי שסיפקו לו בסיס אידיאולוגי שוכנעו שרבין נחוש להמשיך בתהליך השלום עם הפלסטינים שסופו הקמת מדינה פלסטינית והיפרדות מחלום ארץ ישראל השלמה, ולכן אי אפשר שהמאבק בו יהיה רק באמצעות דיבורים, אלא צריך לעבור למעשים. עברו למעשים והצליח להם. משום שהצליח להם ובגלל שליגאל עמיר יש חלק מכריע בהצלחה, צריך לעשות מה שאפשר כדי לעזור לו. לדאוג שלא יימק עד סוף חייו בכלא.
דרך אגב, ינון מגל אמר שהוא שוחח עם יגאל עמיר ועמיר הסביר לו: "עשיתי את זה כי אי אפשר היה להשמיע את הקול של הימין". ההודאה שלו, שהוא עשה את זה, מורידה מהפרק את תיאוריות הקונספירציה השונות, שמי שבעצם רצח את רבין זה השב"כ, או קנוניה שרקם שמעון פרס וכיו"ב? כנראה שצריך הרבה יותר מזה בשביל להרוג תיאוריית קונספירציה.
השר הכי גרוע
אולפן שישי בערוץ 12 הציג השבוע תוצאות סקר על תפקוד ממשלת ישראל. בין היתר נשאלו המשיבים מיהו לדעתם השר שמתפקד בצורה הגרועה ביותר, ובראש הרשימה הציב הציבור ללא עוררין את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. 35 אחוז מהנשאלים חושבים שאין לבן גביר מתחרים בקטגוריה הזו. אחריו בפער ניכר שובצו שר המשפטים יריב לוין 7 אחוז, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 6, ושרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן, גם היא 6 אחוז. ד"ר אבישי בן חיים יכול לתת לעניין בן גביר בסקר, הסבר כמו זה שנתן בשעתו לגבי אריה דרעי – ההגמוניה של ישראל הראשונה זיהתה צעיר ממוצא מזרחי מוכשר שיש לו עתיד פוליטי מבטיח, היא רואה בו איום על הגמוניותה המתפוגגת ולכן עושה כל שלאל ידה להכשיל אותו בתפקידו. 49 אחוזים ממחנה מתנגדי הקואליציה חושבים שבן גביר הוא השר הגרוע ביותר, אבל גם 16 אחוז מתומכי הליכוד.
שמונה חודשים מאז הוקמה הממשלה הנוכחית והשר בן גביר הוכיח עד כה שיכולת הביצוע שלו עלובה למדי. לכן הוא מתמקד בהחלטות ניהוליות שהוא מנחית על סביבתו. פעם זה היה הפסקת אפיית הפיתות לאסירים הביטחוניים, והשבוע זו ההחלטה שהמשטרה תפסיק לעבוד עם קרן וקסנר, ואחר כך הנחייה להפחית את ביקורי המשפחות אצל האסירים מפעם בחודש לפעם בחודשיים. שב"כ וצה"ל מתנגדים וחושבים שצעד כזה רק יגביר לעת הזו את המתיחות? גם בלשכת ראש הממשלה התנערו מההחלטה וכינו אותה "פייק ניוז"? לא איש כבן גביר יירתע. ההוראה נשארת והיא בסמכותו. מה שבולט בהחלטות של בן גביר זו היהירות המשתלחת. הוא לא צריך להתייעץ, הוא יודע הכול טוב יותר מאחרים. השב"כ וצה"ל טוענים שהוא לא התייעץ איתם לפני שהוריד את ההנחיה לצמצום ביקורי המשפחות. הם ציינו ש"בכל החלטה מהסוג הזה, שיש לה השלכות ביטחוניות רחבות, נהוג להתייעץ טרם קבלתה". נהוג היה. בן גביר שינה את הנוהג.
ואם בעקבות הדברים הוא צריך איזה חיבוק חם ואוהב, יש מי שתיתן לו אותו. ח"כ טלי גוטליב אמרה השבוע אחרי הביקורת של השב"כ וצה"ל על ההנחיה של בן גביר, "טוב לדעת שהשב"כ וצה"ל עובדים אצל המחבלים והאסירים". היא לא חזרה בה מהאמירה הזו. חזרה מדברים שאמרת מעידה על חולשה, וחולשה זה לשמאלנים.
טלפון באחת וחצי בלילה
בצוהרי יום שישי עשיתי קניות בשוק ברמלה. כל שבוע ככה. בשלב מסוים הרגשתי שהארנק שלי איננו. חיפשתי ושאלתי בדוכנים בהם קניתי ולא היה מי שיעזור לי. נכנסתי לתחנת המשטרה הממוקמת בשוק והגשתי תלונה. או שכייסו אותי (כבר עברתי חוויה כזו בברצלונה), או שהארנק נפל ואני לא שמתי לב. דבר ראשון – לבטל את כרטיסי האשראי שלא ייעשה בהם שימוש. לתעודת הזהות ורישיון הנהיגה נדאג אחר כך.
בשישי, באחת וחצי בלילה, צלצל הטלפון הנייד. בחורה הציגה את עצמה כשוטרת מתחנת המשטרה בלוד ואמרה שיש לידה זוג שמצא את הארנק והוא רוצה לדבר איתי. האישה הסבירה שהיא מצאה את הארנק על הרצפה בשוק, ולקחה אותו. הם קיבלו את השם והטלפון שלי דרך התלונה במשטרה, והם יבואו להחזיר לי אותו.
בשבת בצוהריים הגיע הזוג לנחשון ומסר לי את הארנק. לא היה חסר בו דבר, לא תעודות ולא כסף. הודיתי כמובן פעם ועוד פעם. השניים סרבו לקבל כסף, אפילו החזר על הנסיעה שעשו מלוד לקיבוץ. זו מצווה אמרה האישה.
לא טריוויאלי. מחמם את הלב לדעת שיש גם אנשים כאלה.
