*פורסם באתר החדשות "דבר"
המחסור בכוח אדם בתעשייה הקיבוצית הוביל לרעיון חדשני: העסקת אסירים משוחררים כחלק מהליך שיקומם ושילובם מחדש בחברה. דפנה בן יעקב, מנהלת האחריות התאגידית באיגוד התעשייה הקיבוצית: "ברגע שהשילוב מצליח, הם מצליחים להיות עובדים מסורים ולויאליים, להתמיד ולהתקדם"
*תמונה ראשית: מנהלת האחריות התאגידית באיגוד התעשייה הקיבוצית, דפנה בן יעקב. "אנחנו עושים מאמצים גדולים לקלוט עוד אוכלוסיות, בדגש על אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה". צילום: מהאלבום הפרטי
התעשייה הקיבוצית היא ממקורות התעסוקה והייצור הגדולים בישראל, בעיקר בפריפריה וסביב גבולות המדינה. כמו כל התעשייה בישראל, היא מתמודדת עם מחסור חמור בכוח אדם. מתוך המצוקה נולד רעיון חדשני – שילוב אסירים משוחררים בעבודה במפעלים הקיבוציים, מתוך כוונה שהעסקתם תסייע בשיקומם ושילובם מחדש בחברה.
"התעשייה הקיבוצית תמיד הייתה בשורה הראשונה של הבשורות בעולם העבודה", אומרת מנהלת האחריות התאגידית באיגוד התעשייה הקיבוצית, דפנה בן יעקב. "זו תעשייה מאוד מודעת-סביבה באופייה. הרבה פעמים מפעלים ממש יושבים בחצר של הקיבוץ, אז הם מאוד מודעים לזיהומי אוויר ורעש ולניקיון. גם בתחומי חברה יש מודעות בנושאים כגון איזון בית-עבודה, העסקת פנסיונרים, עבודה גמישה, לכן אני מאמינה שההצלחה תהיה פנומנלית".
שילוב משתנה בתפירת חליפה אישית
במסגרת עבודתה, בן יעקב מגיעה למפעלים בשטח ונפגשת עם המנהלים והעובדים. לדבריה, "אחד האתגרים שתמיד עולים, ובדרך כלל הוא עולה ראשון, זה אתגר העובדים. יש מחסור מאוד משמעותי של עובדים בתעשייה, בדגש על עובדי ייצור, אבל לא רק".
באיגוד עסקו בשאלה כיצד להזמין קבוצות נוספות לעבודה בתעשייה. "אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים לקלוט עוד אוכלוסיות, בדגש על אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה: חרדים, אנשים עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות נפשית, נפגעי פוסט טראומה ועוד". כחלק ממגמה זו, התעשייה הקיבוצית החליטה לפנות גם לאסירים משוחררים המבקשים להשתלב חזרה בחברה ובעבודה, ויצרה את התוכנית בשיתוף פעולה עם הרשות לשיקום האסיר.
"זה ווין-ווין. זו אוכלוסייה שאנחנו כחברה צריכים לתת להם הזדמנות שנייה, כדי שיוכלו להשתקם ולחזור לחיים בחברה. ובפיילוט שלנו הבנו שברגע שהשילוב מצליח, הם מצליחים להיות עובדים מאוד מסורים ולויאליים, להתמיד ולהתקדם, מה שמאוד לא טריוויאלי בתחום".
"קודם כל מגיעה אלינו החברה שמבקשת. נעשה בירור של הצרכים שלה, איזה סוג עובדים, מה מסגרת העבודה", מתארת בן יעקב את שלבי התוכנית הסדורה. "לצד זה, כל אסיר שמגיע מקבל ליווי, ואנחנו מבררים מה הוא צריך, מה הוא רוצה, מה המגבלות שלו. אם השידוך נראה לנו מתאים אנחנו מתחילים, כשהעובד מגיע לפגישות שבועיות".
"כל יום משתחררים אסירים, ולכל אחד צרכים, יכולות ומגבלות. יש עניין של קרבה למקום המגורים, יש כאלה שנמצאים בעוצר מסוים ולא יכולים לעבוד בלילה למשל, יש כאלה שיש להם בעיות התנהגות ויש כאלה שממש לא. יש גברים ונשים. לפעמים אנשים שנפגעו בעצמם וסובלים מפוסט טראומה. וכמובן גם העבירה שהם ביצעו והנסיבות מאוד משנות. אז השילוב משתנה בתפירת חליפה אישית".
"סביבת העבודה חשובה מאוד כדי להגיע להצלחה. אם למשל אופי העבודה כולל עמידה מול לקוחות, או עבודה עם צוות, זה לא יתאים לאדם שקשה לו עם אנשים. אם לאדם יש בעיה שקשורה בריכוז או בסביבה הומה, לא נשלח אותו לעבודה מאוד רועשת. כמובן, אם יש מפעל שעובדים בו בני נוער, מה שקורה הרבה בקיבוצים, הם לא יקבלו אסיר שהואשם בסעיפים שקשורים בקטינים. אם יש נגיד עבירות מין, תהיה סביבה מותאמת שלא מסכנת אנשים אחרים או את האסיר עצמו".
הרקע של האסיר המשוחרר, מסבירה בן יעקב, לא בהכרח חשוף לעמיתיו לעבודה. "המנהל הישיר של העובד כמובן מכיר את האדם והנסיבות, אבל עובדים אחרים לרוב לא יודעים. לפעמים כן, זה מאוד תלוי במפעל ובעובד, לפעמים יודעים חלק. השילוב נעשה בצורה מאוד עדינה, ועם ליווי מקצועי של הרשות לשיקום האסיר".
מטרה חברתית לצד מילוי שורות
בן יעקב עומדת על כך שמדובר במשרות מכניסות. "אסיר משוחרר שישתלב בעבודה יקבל שכר כמו כל עובד אחר. רוב הסיכויים שרוב האסירים המשוחררים ישתלבו במשרות בתחומי הייצור, תחומים שיש בהם יש גיוון אדיר ואופק תעסוקתי רחב, אופציות להתקדמות בהתאם ליכולת של המועסק. היום זו כבר ממש לא עבודה של שכר מינימום".
לדבריה ההיענות גבוהה. "יש מפעלים שלא משתתפים, וזה בסדר, אנחנו לא מחייבים אף חברה לשלב אסירים משוחררים. זה עובד על החיובי. הם מכירים את הפרויקט, וחברה שרוצה פונה. היו גם חברות שניסו, ובשלב מסוים הגיעו למסקנה שזה לא מתאים להם, גם זה בסדר. וגם יש מקרים שהם עושים את ההשמה, ומתחיל משהו אבל זה לא בהכרח נשאר. אבל ברגע שהם מצליחים, זה מדהים וזה לאורך שנים".
"אנחנו בתחילתו של התהליך, אבל מיד אחרי שפרסמתי כבר היו פניות. אנחנו עכשיו בשלב של ראיונות עם המעסיקים הפוטנציאליים והתאמה לאסירים משוחררים יחד עם הרשות לשיקום האסיר, ולהבנתי יש היענות מצד האסירים המשוחררים. מבחינת החברות, אני בעיקר יודעת להגיד שהפוטנציאל הוא גבוה. זה לא יהיה בכל המפעלים, כי יש לנו חברות ביטחוניות וכמובן יהיו כאלה שזה לא מתאים להן, אבל הפוטנציאל הוא גדול. הצורך בתעשייה הוא מאוד גדול, ויש חברות שממש מחכות לזה".
המטרה המרכזית היא שילוב האסירים. "זה לא רק כדי למלא שורות, וזה לא שעכשיו עשרות אלפי אסירים משוחררים יגיעו למפעל. יש פה לצד ההעסקה מטרה חברתית, שאם ההתנסות לא תענה עליה – היא תיפסק".
שילוב אסירים משוחררים בתעשייה עשוי להיתפס כהזדמנות נדירה לשיקום אמיתי, וגם לעורר חשש לגבי השלכותיו החברתיות. דבר אחד ברור: התוכנית הזו מציבה רף חדש למקומות עבודה לגבי תפקידם החברתי, במיוחד במדינה שבה מעגלי שיקום ושילוב נסגרים לעתים עוד לפני שהחלו לפעול. זו כנראה לא נוסחת קסם, אבל אולי דווקא מתוך מצוקת כוח האדם יתאפשר למעסיקים לראות את האדם שמעבר לרישום הפלילי, ולתת לו הזדמנות להתחיל מחדש.
