מָחָר נֵלֵךְ לִקְטֹף פִּטְרִיּוֹת
בַּמָּקוֹם בּוֹ צוֹמְחִים חֲבֵרֵינוּ
כְּמוֹ זִכְרוֹנוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם.
בַּמָּקוֹם בּוֹ פָּקוּ בִּרְכֵּיהֶם,
בַּמָּקוֹם בּוֹ מָצְאוּ מְנוּחָה נְכוֹנָה,
שָׁם גִּדַּלְנוּ חֻרְשָׁה קְטַנְטַנָּה
עֲשׂוּיָה כֻּלָּהּ שַׁיִשׁ שׁוֹתֵק, מְבֻיָּשׁ,
שָׁם נֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת
וְלָדַעַת – מָה עוֹד מַחֲזִיקֶנּוּ כָּאן;
חֲבֵרַי הַזְּרוּעִים, הָאֲדָמָה הַנְּטוּעָה,
וּכְנֶגְדָּם הָעֵצִים הַגְּדוּעִים תַּחַת יָם שֶׁל
בֵּטוֹן וּבְנִיָּה רַשְׁלָנִית וּגְרוּעָה,
מֶמְשָׁלָה מְטֻרְלֶלֶת, מֻשְׁחֶתֶת,
וְטֵּרוּף מְשִׁיחִי הַדּוֹחֵף אוֹתָנוּ
הָלְאָה מִכָּאן, לְהָנִיף אֶת הָאֶצְבַּע
לְמַעְלָה, לְטְרֵמְפּ בִּמְדִינָה מְרֻחֶקֶת,
לִנְסֹעַ מִכָּאן,
וַאֲנַחְנוּ חוֹרְקִים שִׁנַּיִם לְהַחְזִיק מַעֲמָד,
לֶאֱחֹז בַּקַּרְקַע, לְהִשָּׁאֵר כָּאן,
מוּל אוֹיֵב מִבַּחוּץ וּמִבַּיִת, לִזְרֹעַ
עוֹד שׁוּרָה שֶׁל כֻּתְנָה,
לָטַעַת עוֹד עֵץ בַּמַּטָּע,
לְשַׂגְשֵׂג,
כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ תָּמִיד.
*צילום תמונה ראשית: יובל רודוי