נעמה בדיחי הובילה את "הדבורות" מהגליל (המתאמנות בקיבוצי האיזור) שלוש זכיות רצופות בגביע המדינה
*תמונה ראשית: נעה בדיחי. "אימון אחד הספיק לי כדי להבין". צילום: rugby europa
נעמה בדיחי (35, יפתח) גדלה ביישוב נטף שבהרי ירושלים והגיעה לצפון לפני כחמש שנים בעקבות לימודי בעלה (עובד בימינו ב"נטפים") במכללת תל חי. את פרק הראגבי בחייה היא החלה בגן סאקר בימיה כסטודנטית בירושלים ("אימון אחד הספיק לי כדי להבין"), ולפני כעשרה ימים היא הופיעה ברשימת 25 המאמנים והמאמנות המצטיינים של משרד התרבות והספורט, מספר חודשים לאחר שהודיעה על פרישה והתמקדות באימון וקידום הענף.
"נכללתי ברשימה עם מאמנים בעלי ותק של 30-40 שנה ומעלה וחלקם אחראים למדליות אולימפיות פראלימפיות ואליפויות עולם. המחשבה שאני ברשימת הזוכים ריגשה אותי וגם נתנה לי דרייב להמשיך במה שאני עושה", היא אומרת ומוסיפה: "הראגבי השאיר אותנו בצפון".
בדיחי מתכוונת לקבוצת "הדבורות" שמשחקי הבית שלה נערכים בקיבוץ עמיר וזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע המדינה. טורניר הגביע חותם את העונה ונערך בשנים האחרונות במגרש שבקיבוץ ("אנחנו שמחות לנצח לעיני הקהל הביתי ובהמשך לטבול בנחל").
מיעוט שחקניות
בליגה עצמה משחקות שמונה קבוצות מרחבי הארץ: גוש דן, חיפה, ירושלים השרון והגולן. האלופה הנוכחית היא מכבי ת"א "האמזונות", קבוצה שהיא הגלגול הנוכחי של אס"א ת"א. "הדבורות" סיימו במקום השני אשתקד.
טבלת הליגה מתבססת על תוצאות טורנירים בסופי שבוע ועל ניקוד מצטבר. בניגוד לטורנירי הגברים, אלה של הנשים נערכים בפורמט של שביעיות ולא 15 נגד 15. "לדעתי זו בעיה", היא אומרת.
מדוע?
"המצב הוא אילוץ של מיעוט שחקניות בארץ, שנובע גם ממחסור במסגרות נפרדות לבנות. ראגבי שביעיות וראגבי רגיל נערכים על מגרשים זהים ולכן בשביעיות יש יתרון גדול לבנות מהירות ואתלטיות. הדרישות של ראגבי שביעיות מרחיקות מהמשחק נשים שרוצות להתחיל בגיל מבוגר – כלומר סביב 30. ראגבי 15 משחק איטי יותר אבל יותר קל ללמידה והבנה".
פונו במלחמה
משפחת בדיחי (נעמה, אלעד ויערה) פונתה מביתה ביפתח מיד לאחר מתקפת חמאס וחזרה אליו רק באוגוסט האחרון. החודשיים הראשונים עברו בגינוסר וההמשך ביישוב עצמון בגוש שגב. המלחמה גרמה להעברת אימונים ומשחקים למכון וינגייט.
בנוסף לאימון קבוצה, בדיחי, שמסיימת תואר שני בחקלאות במכללת תל חי, חברה בוועדת פיתוח הענף של האיגוד ומעבירה קורסי הדרכה למאמנים ומאמנות. שאר הפעילות התנדבותית ונועדה להגדיל את מאגר השחקניות ולאתר מתעניינות בבתי ספר. פרט לכך, היא מתפרנסת גם מהרצאות וקואצ'ינג. "שחקנית יכולה להיכנס לליגה בגיל 16 ואני עובדת על שימור עניין בקרב בנות 13-14, שהמסגרת היחידה עבורן היא מעורבת".
איך את מסכמת את 2025 מבחינת הנבחרת?
"בשנה שעברה לא שיחקנו באליפות אירופה בגלל המלחמה נגד איראן, והמכביה התבטלה, ואלה היו אמורים להיות אירועים מרכזיים עבור הנבחרת. ירדנו חזרה לדרג השלישי ואני מקווה שנדע לחזור לשני בטורניר שייערך בקיץ 2026".


