יבול שיא
הרפת והחלב
השגריר מדבר על החקלאות הישראלית

רונן גיל-אור, השגריר היוצא של ישראל למיאנמר מדבר על החקלאות במדינה

6 דק' קריאה

שיתוף:

"במיאנמר יש מיליוני חוות חקלאיות קטנות, שהאיכרים מגדלים בהן אורז, קטניות, ירקות ופירות טרופיים" החקלאות אינה מפותחת לרמת המאה ה- 21. "ניתן לומר מיושנת. חורשים עם בופאלו וההשקיה רובה היא בהצפה"

הדיפלומט הישראלי ועורך הדין, רונן גיל-אור, שב לישראל בעשרה בינואר 2022 בתום שירות של שלוש שנים וחצי כשגריר ישראל במיאנמר (לשעבר בורמה). בשהותו במדינה שבה שפע של משאבי טבע, הכיר מקרוב את סקטור החקלאות המיאנמרי שמקיף כ 70% במדינה שאוכלוסייתה 55 מיליון תושבים, המגדלים בעיקר אורז, קטניות, ירקות ופירות טרופיים בחוות חקלאיות קטנות הפזורות ברחבי המדינה.

בחרתי בשגריר גיל-אור ל"ריאיון החודש" ומסתבר שהבחירה הייתה ראויה, שכן מי במדינה ידע שמיאנמר היא מדינה חקלאית ויחד עם זאת חובקת, אמנם מרחוק, את ישראל, על החקלאות המתקדמת שלנו.

"כשהגעתי ליאנגון (לשעבר ראנגון) בירת המדינה בקיץ 2018, בדקתי מקרוב במה מתעניינים המקומיים" החל השגריר גיל-אור את שיחתנו. "גיליתי די מהר שהנושאים המדיניים המובהקים של ישראל – פלשתינים ואיראן – אינם מעניינים את הבורמזים, שרואים עצמם ידידים קרובים של ישראל, משנת קום שתי המדינות. מיאנמר, אז בורמה, קמה ב-4 בינואר 1948, ישראל ב-14 במאי אותה שנה".

״הם מעריצים את החקלאות הישראלית ואת הטכנולוגיה הישראלית, בעיקר זו הקשורה לחקלאות ואת ניהול משק המים בכלל״.

השגריר גיל-אור שבא למלא את משימתו במיאנמר, הופתע עד מאד לגלות שהבורמזים בקיאים מאד בחקלאות של ישראל. "ידעתי שמש"ב (המרכז לשיתוף בין לאומי, בעיקר למדינות מתפתחות) במשרד החוץ, הוקם בבורמה בשנות השישים, ומאז נוצרו קשרי חקלאות הדוקים, בעיקר בתחום העברת המומחיות בטכנולוגיות של אחר־קטיףpost harvest)  ), ועד היום שולח מש״ב מומחים ישראליים בתחום טכנולוגיה חקלאית, שמדברים עם המקומיים בעיקר על השקיה וזרעים. אלא, שהמומחים הגיעו עד בוא הקורונה לשבועיים, נשאו הרצאות מאלפות ומוערכות על ידי המקומיים, אך ההזדמנויות הללו לא יצרו למעשה כל סחר וייצוא טכנולוגי חקלאי למיאנמר, אלא בטפטופים, תרתי משמע".

גיל-אור מציין כי שדרוג החקלאות במיאנמר יכול להתבצע באחת משתי האפשרויות: שמספר חקלאים בענף מסוים יתאגדו לקואופרציות, "עיין ערך קיבוצים ומושבים שיתופיים בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה בישראל" או אפשרות שמתבצעת כבר בפועל שהאדמה נקנית על ידי אנשי עסקים גדולים, איתם מעורבות גם חברות גדולות מסין, תאילנד, הודו ואחרות, ואז חברות ענק יכולות לפתח חקלאות על בסיס טכנולוגי גבוה, ועימם התחלנו לפתח סחר של טכנולוגיה ישראלית".

חוות הדגמה חקלאית 4 אקר של השקייה בטפטוף וחממה
חוות הדגמה חקלאית 4 אקר של השקייה בטפטוף וחממה

השגריר מגלה לנו שמיאנמר, למרות האדמה הפורייה האדירה והמשקעים ותנאי הטבע המצוינים בחלקים רבים מהמדינה, חשופה ליצוא היבולים ממיאנמר שמתבצע על ידי ברוקרים שרובם מגיעים מחוץ למדינה, ממדינות שכנות, ובעיקר סין ותאילנד והסקטור החקלאי במיאנמר לא משיג רווחים ואינו יכול להשקיע בטכנולוגיות. מיאנמר גובלת עם סין, לאוס, תאילנד, הודו ובנגלדש. השפה הרשמית בורמזית. התל"ג לנפש נמוך מאד – 1400 דולר לנפש, וגם שכר העובדים נמוך מאוד בהשוואה לסין, תאילנד ומדינות אחרות, דבר שמאפשר השקעה לרווחיות. 

החקלאות אינה מפותחת לרמת המאה ה- 21 . "ניתן לומר מיושנת. חורשים עם בופאלו וההשקיה רובה היא בהצפה. בתקופת המונסונים רמת המשקעים גבוהה, אך לא כך באזור היבש, ,Dry Zone המשתרע על 4 מדינות-מחוזות מתוך ה-14 שמרכיבות את המדינה. האזור הזה בהחלט זקוק לטיפול מיוחד. לאדמה, למשקעים ולתנאי החקלאות שם תנאים זהים לאלה של הנגב והערבה אצלנו, והנושא נבדק באופן מדעי, אבל אין מי שיפתח את החקלאות באזור הזה".

השגריר רונן גיל-אור הקים בשנת 2020 במיאנמר לשכת מסחר, תעשייה, חקלאות וחדשנות, עם אנשי עסקים ישראליים שפועלים במיאנמר ואנשי עסקים בורמזים מקומיים. ללשכה ,MICCI ,חמש קבוצות עבודה, והראשונה שבהן: קבוצת העבודה לחקלאות ומים.

"במיאנמר הייתה אמורה להתחיל פעילות של שש-שבע חברות ישראליות בתחומים שונים. החברות היו אמורות לשגר נציגים למיאנמר בחודשים מרס-אפריל 2020 אך הקורונה בלמה את בואן. הבנתי מגורמי חקלאות מובילים במיאנמר שאין לדבר רק על השקיה בטפטוף, כפי שהיינו רגילים לעשות עם מומחי מש״ב רבים שהגיעו למדינה, וחובה לפעול, ולהשקיע בכל המכלול החקלאי: מזרעים, דרך השקיה בטפטוף, דישון, טכנולוגיה של לפני ואחרי קציר, טיפול ביבולים, קירור ואריזה וגם סיוע ממשי בשיווק ויצוא. אם אין לך פתרון כולל, יש בעיה, כי הטכנולוגיה לא תיקלט גם לנוכח העדר תוכניות ממשלתיות ותמיכה ממשלתית". ״מפגישות אחרונות שקיימתי עולה כי יש בהחלט ניסיון לשנות את התמיכה הממשלתית בחקלאות, והממשלה המרכזית וממשלות המחוזות מעוניינות בקידום מסיבי של ענף החקלאות ובעלי החיים (משק חלב) של מיאנמר. 

לדברי השגריר כמחצית מהאוכלוסייה הם חקלאים שצריכים לדאוג למחייה בזכות הגידולים שלהם. החקלאות היא בפריפריה, בכפרים והקיום המשפחתי די קשה.

ממיאנמר שמתבצע על ידי ברוקרים שרובם מגיעים מחוץ למדינה, ממדינות שכנות, ובעיקר סין ותאילנד והסקטור החקלאי במיאנמר לא משיג רווחים ואינו יכול להשקיע בטכנולוגיות. מיאנמר גובלת עם סין, לאוס, תאילנד, הודו ובנגלדש. השפה הרשמית בורמזית. התל"ג לנפש נמוך מאד – 1400 דולר לנפש, וגם שכר העובדים נמוך מאוד בהשוואה לסין, תאילנד ומדינות אחרות, דבר שמאפשר השקעה לרווחיות. 

החקלאות אינה מפותחת לרמת המאה ה- 21 . "ניתן לומר מיושנת. חורשים עם בופאלו וההשקיה רובה היא בהצפה. בתקופת המונסונים רמת המשקעים גבוהה, אך לא כך באזור היבש, ,Dry Zone המשתרע על 4 מדינות-מחוזות מתוך ה-14 שמרכיבות את המדינה. האזור הזה בהחלט זקוק לטיפול מיוחד. לאדמה, למשקעים ולתנאי החקלאות שם תנאים זהים לאלה של הנגב והערבה אצלנו, והנושא נבדק באופן מדעי, אבל אין מי שיפתח את החקלאות באזור הזה".

השגריר רונן גיל-אור הקים בשנת 2020 במיאנמר לשכת מסחר, תעשייה, חקלאות וחדשנות, עם אנשי עסקים ישראליים שפועלים במיאנמר ואנשי עסקים בורמזים מקומיים. ללשכה ,MICCI ,חמש קבוצות עבודה, והראשונה שבהן: קבוצת העבודה לחקלאות ומים.

חקלאות במינמאר
חקלאות במינמאר

"במיאנמר הייתה אמורה להתחיל פעילות של שש-שבע חברות ישראליות בתחומים שונים. החברות היו אמורות לשגר נציגים למיאנמר בחודשים מרס-אפריל 2020 אך הקורונה בלמה את בואן. הבנתי מגורמי חקלאות מובילים במיאנמר שאין לדבר רק על השקיה בטפטוף, כפי שהיינו רגילים לעשות עם מומחי מש״ב רבים שהגיעו למדינה, וחובה לפעול, ולהשקיע בכל המכלול החקלאי: מזרעים, דרך השקיה בטפטוף, דישון, טכנולוגיה של לפני ואחרי קציר, טיפול ביבולים, קירור ואריזה וגם סיוע ממשי בשיווק ויצוא. אם אין לך פתרון כולל, יש בעיה, כי הטכנולוגיה לא תיקלט גם לנוכח העדר תוכניות ממשלתיות ותמיכה ממשלתית". ״מפגישות אחרונות שקיימתי עולה כי יש בהחלט ניסיון לשנות את התמיכה הממשלתית בחקלאות, והממשלה המרכזית וממשלות המחוזות מעוניינות בקידום מסיבי של ענף החקלאות ובעלי החיים (משק חלב) של מיאנמר. 

לדברי השגריר כמחצית מהאוכלוסייה הם חקלאים שצריכים לדאוג למחייה בזכות הגידולים שלהם. החקלאות היא בפריפריה, בכפרים והקיום המשפחתי די קשה.

גיל-אור מציין שהשכר הממוצע לחודש 100 עד 200 דולר לכל סוגי העובדים ברמות הנמוכות. בפריפריה עוד פחות מזה. "יש גם הרבה אנשי עסקים וחברות עשירות המרכיבות סקטור פרטי רחב ומוצלח בתחומי האנרגיה, הבנייה, התקשורת, החקלאות, הבריאות, משאבי הטבע (גז טבעי, זהב, אבני חן ועצים) והחדרת היי טק למיאנמר ".

רונן גיל-אור משוכנע שניתן לפתח את החקלאות בשיתוף פעולה פורה ומלא. "בעיקר העברת יידע באזור היבש שם ניתן לגדל כמו בארץ ובהיקפי ענק ולפי צורך שיווקי – תמרים, זיתים, רימונים וענבי מאכל. נעשה ניסיון ראוי להעברת טכנולוגיות בתחום משק החלב. משק החלב שם חלש ויש עניין ממשלתי ושיווקי להרחיבו. הניסיון הישראלי של חלב בווייטנאם מאד מדבר אל הבורמזים. יש מעט מאוד פרות חולבות, והם מייבאים אבקות חלב וחלב מרוכז מאוסטרליה וניו-זילנד".

השגריר מגלה כי מיאנמר מייצרת את המנגו הכי טוב בעולם וחברה ישראלית "עשת אילון" מכרה קו אריזה שהשביח את היכולת לייצא מנגו לסין ולמדינות דרום מזרח אסיה.

"התושבים במיאנמר הם אנשי עבודה, עם יכולות הנדסיות. המדינה מכשירה דורות של מהנדסים ורופאים בבתי ספר גבוהים. היעדר טכנולוגיה ופרקטיקה פוגעים בסקטורים של חקלאות ורפואה, למרות הסגלים העצומים של תלמידים במקצועות האלה".

בפברואר 2019 חנכה השגרירות חוות הדגמה של השקיה בטפטוף באוניברסיטת החקלאות יזין שליד בירת מיאנמר נייפידו. בחודש אוגוסט 2020 הקימה וחנכה השגרירות חוות הדגמה שניה במרכז ההדרכה החקלאית של מדינת קאיין במזרח מיאנמר, ליד גבול תאילנד. חוות ההדגמה הוקמה לבקשת מושלת קאיין הקודמת שאביה המושל ההיסטורי ביקר בישראל בשנות ה 60. מדינת קאיין עצמה שולחת עשרות משתלמים בחקלאות לנגב ולערבה בישראל כל שנה. הקמנו שם חממה לגידול ירקות ופרחים ו- 4 אקר של השקיה בטפטוף לגידול ירקות. חוות ההדגמה זוכה להצלחה רבה בהדרכת חקלאים מיאנמרים, ויש תיאבון גדול לטכנולוגיה חקלאית ישראלית מכל הסוגים בחוות הגדולות והקטנות בבורמה.

"יש פוטנציאל לסחר של טכנולוגיה חקלאית וידע חקלאי בין שתי המדינות", קובע השגריר ומוסיף: "משנת 1994 מיאנמר שולחת באמצעות משרד החקלאות המקומי וארגונים כלכליים נרחבים, מדי שנה, מעל מאתיים משתלמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטה לחקלאות "יזין״ ליד הבירה נייפידו, להשתלם בחקלאות בישראל. חלק מובחר של המשתלמים נשארים ללמוד לתארים גבוהים יותר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולומדים חקלאות מדברית שתתאים לאזור היבש בטבורה של מיאנמר. מעל מאה מהמשתלמים שוהים שנה ברמת נגב, מאה אחרים בערבה התיכונה. הפוטנציאל עצום, אולם רק מעטים ממשיכים בחקלאות, בשובם לבתיהם".

שיתוף פעולה חקלאי

מר אונג צ׳י סוֹ, יו״ר לשכת המסחר, התעשייה והחדשנות מיאנמר-ישראל MICCI , סבור כי הדרך לקדם סחר חקלאי דו-צדדי בין ישראל למיאנמר הוא על ידי שימוש ביתרונות של מיאנמר: בקרקע, בכוח עבודה, שפע מים לחקלאות, וביתרונות של ישראל: זרעים מהונדסים גנטית, מערכת ניהול מים, טכנולוגיות חקלאות מתקדמת וטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לשיווק ולייצוא. שילוב כלכלי של השניים יוליד הצלחה.

מומחים ישראלים יכולים לתרום לשדרוג מגזר החקלאות במיאנמר בתחומי מערכות ניהול מים, מגזר דיג, טכנולוגיות חקלאות מתקדמות, התייעצות עם מומחים בכל תחומי טכנולוגיות החקלאיות ומערכות אופטימליות של חקלאות מדייקת. כמו כן מומחים ישראלים יכולים לתרום לשדרוג מגזר החקלאות במיאנמר בתחומי מערכות ניהול מים, מגזר דיג, טכנולוגיות חקלאות מתקדמות, התייעצות עם מומחים בכל תחומי טכנולוגיות החקלאיות ומערכות אופטימליות של חקלאות מדייקת. כמו כן ICT לעיבוד מזון על מנת שמיאנמר תעבור ליכולות יצוא יבולים ומזון מעובד למדינות חשובות כמו סין, הודו ומעל 10 מדינות דרום מזרח אסיה. לעיבוד מזון על מנת שמיאנמר תעבור ליכולות יצוא יבולים ומזון מעובד למדינות חשובות כמו סין, הודו ומעל 10 מדינות דרום מזרח אסיה.

מר סמי סמואלס, ראש הקהילה היהודית של מיאנמר ומזכיר לשכת המסחר, התעשייה והחדשנות מיאנמר-ישראל MICCI מתייחס לשת"פ בתיירות וסבור כי היא אחד המגזרים המושפעים באופן ישיר ממגפת הקורונה. ברגע שההגבלות של הקורונה יוסרו ותעשיית התיירות תתאושש, יש פוטנציאל תיירות גדול בין שתי מדינות: ישראל ומיאנמר. תיירים ישראלים רבים החלו להגיע למיאנמר בשנים 2014-2019, ולישראל יש שוק תיירות נישה למטיילים בורמזים: נוצרים ובודהיסטים. תיירות עסקית בתחומי החקלאות וסקטורים אחרים מספקת תרומה כלכלית משמעותית, ואנו מקווים לראות יותר תיירות עסקית בין שתי מדינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, עוסקת כל העת בניסויים ופיתוחים שונים, ומצטיינת בחשיבה מחוץ לקופסא ומציאת פתרונות חדשניים לחקלאי הגולן. בקיץ הזה, הבשורה מגיעה מניסוי משותף עם חברת הזרעים אוריג'ן שמעורר עניין רב בקרב מגדלי
< 1 דק' קריאה
היום התקיים יום עיון לרפתנים בבאר טוביה. 70 רפתנים מושביים וקיבוציים ו-30 מציגים הגיעו לכנס "ש.ח מהנדסים ויועצים" למקצוענות ברפת במגוון תחומים. החום והלחות לא שברו את רוחנו והגענו למפגש רפתני – חברי. את
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר, ביקר אתמול (ג') ברפת באר מילכה בטקס קריאת הרפת על  שמו של יפתח גורני ז”ל, שהיה מיוזמי ומקימי הרפת.  גורני, שהיה לוחם צוות התערבות בלוט”ר ניצנה נרצח
< 1 דק' קריאה
הן באו עם מטרה מרכזית ברורה, והן מוכנות לשים בצד אלמנטים של קטנוניות, התעקשות מיותרת ותחושות כמו קיפוח ואפליה. תמונת המצב הזו מאפשרת לנו לקיים לא פעם שיחות שמציפות דילמות סבוכות, ולחצות אותן בהצלחה 
3 דק' קריאה
אומרת קטרינה (קאטי) שליט, המתגוררת בשכונת הדיור המוגן "נאות אחווה" במועצה האזורית באר-טוביה * למרות היותה ניצולת שואה, אלמנה ואם שכולה, היא מביטה על החיים באופטימיות מהולה בהומור * בגיל 96 היא קוראת ספרים
6 דק' קריאה
טוענת פרופ' רחל אלתרמן, מומחית בינלאומית לענייני תכנון, דיני מקרקעין ומדיניות לאומית, ממוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, בהרצאה למפונים מהצפון במלון לאונרדו בטבריה * לדבריה, למדיניות רמ"י כלפי המושבים והקיבוצים אין אח ורע
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן