פרופ’ איתמר גלזר ועמותת ‘Regrow’ לא מסתפקים בשיקום הנזקים, אלא בונים חקלאות משודרגת, יעילה וטכנולוגית שתסייע למשוך את הדור הצעיר
*תמונה ראשית: פרופ’ איתמר גלזר – רואה בחקלאים את מי שמחזירים את החיים והתקווה ליישובים
פרופ’ איתמר גלזר החל את דרכו בחקלאות כבר בילדותו במושב בית עובד. לאחר שירותו הצבאי, התמקד בלימודי הגנת הצומח בפקולטה לחקלאות. מחקרו לתארים המתקדמים התמקד בנמטודות, אותן תולעים מיקרוסקופיות שפוגעות בשורשי הצמחים. אולם, נקודת המפנה הגיעה כאשר מנחהו, פרופ’ אלי כהן, הציע לו להתמקד בסוג אחר של נמטודות – אלה שאינן מזיקות לצמח אלא טפילות לחרקים. כיוון מחקרי זה הוביל אותו לפוסט-דוקטורט בקליפורניה, שם עבד בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברקלי וחברת ביוסיס, והתמחה בפיתוח תכשירים להדברה ביולוגית. עם חזרתו לישראל, גלזר המשיך לפתח שיטות אלו במכון וולקני, ואף יישם אותן בהצלחה נגד מזיקים כמו חדקונית הדקל האדומה.
במקביל לעבודתו המדעית, פנה פרופ’ גלזר לעיסוקים ניהוליים. בין היתר, ניהל במשך שש שנים את יחידת “קידום” במכון וולקני, שתפקידה היה למסחר את הידע והזנים שפותחו במכון. לאחר מכן, ניהל את המכון למדעי הצמח, ובתפקידו האחרון כיהן כסגן מנהל המכון למחקר ופיתוח. ניסיון זה הקנה לו את הכלים להוביל כיום, מתוקף תפקידו כמנהל החדשנות של עמותת ‘Regrow’ , תהליכי יישום טכנולוגיות מתקדמות בשטח, לא רק מנקודת מבט של מדען אלא מתוך הבנה מעמיקה של צרכי החקלאים בפועל.
פעילות עמותת: ‘Regrow’ שיקום ופיתוח
עמותת ’Regrow‘ הוקמה על ידי אגודת ידידי מכון וולקני מיד לאחר אירועי אוקטובר. מטרתה העיקרית היא לסייע בשיקום החקלאות והחקלאים, תוך שילוב של סיוע פיזי מידי עם חזון ארוך טווח. הפעילות ממומנת כולה על ידי תרומות פילנתרופיות, כשהעמותה פועלת מול תורמים גדולים מישראל ומהעולם.
העמותה מבצעת את פעולותיה בשיתוף פעולה הדוק עם גופים ממשלתיים ואזוריים כמו ‘תקומה’ בדרום. הצורך בסיוע נקבע על בסיס הערכות שטח ופגישות עם חקלאים בודדים, מושבים וקיבוצים, במטרה לתת מענה מדויק ומהיר. ההחלטות על פרויקטים מתקבלות על פי תוכניות עבודה שמוגשות לגורמים התורמים, מה שמבטיח שקיפות ויעילות.
שיקום החקלאות בעוטף: מהחזרה לשגרה לשדרוג
תהליך שיקום החקלאות באזור עוטף עזה, אותו מכנה פרופ’ גלזר “הנגב המערבי “התחיל מוקדם יחסית, כחודש-חודשיים לאחר פרוץ המלחמה. בשלב הראשון, המטרה הייתה להחזיר את הפעילות למצב אפס – כלומר, לאפשר לחקלאים לחזור לעבוד ‘Regrow’ .סייעה בהשגת מטרה זו על ידי רכישת טרקטורים, בניית מבנים חקלאיים שניזוקו, ושיקום חממות ותשתיות השקיה.
כיום, לאחר שהחקלאות באזור חזרה ברובה לשגרה, מתמקדת העמותה בשדרוג מעבר למה שהיה לפני המלחמה. לדברי גלזר, המטרה היא להפוך את המשקים למובילים טכנולוגית. זה כולל הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ברפתות, כמו רובוטיקה לחליבה ומערכות לטיפול בשפכים ושיפור איכות חיי הפרות, וכן הוספת מערכות ממוחשבות בחממות, המאפשרות אוטומציה של השקיה, דישון ואקלים. שדרוג זה נועד לא רק להגדיל את התפוקה והרווחיות, אלא גם למשוך דור צעיר של חקלאים, שכן הוא הופך את העבודה למודרנית ומורכבת יותר, ובמקביל מפחית את התלות בכוח אדם זר.
שיקום החקלאות בצפון: מטעים וחדשנות
בניגוד לדרום, תהליך השיקום בצפון מאתגר ומורכב יותר. במשך כשנה וחצי, האזור סבל מנפילות חוזרות ונשנות, מה שמנע כניסה בטוחה של צוותים וחקלאים לשטח. כתוצאה מכך, קשה היה להעריך את היקף הנזקים, והמטעים סבלו מחוסר טיפול והשקיה ממושכים. “היקף הנזק הוא עצום, ומדובר על כ-5,000 דונם של מטעים שניזוקו או מתו”, מציין גלזר.
עמותת ‘Regrow’ מקימה בימים אלה תוכנית אסטרטגית לשיקום האזור, בשיתוף פעולה עם גורמים מקומיים. התוכנית לא מתמקדת רק בשיקום הקיים, אלא גם בשדרוג משמעותי. בין היתר, נבחנים שתילה של זנים חדשים ורווחיים יותר וכן שיטות גידול חדשניות, כמו גידול בצורת “קירות פרי”, המאפשרים ניצול אופטימלי של השטח וייעול העבודה. המטרה היא לא רק להחזיר את המטעים לקדמותם, אלא להפוך אותם למשקים מודרניים ויעילים יותר ממה שהיו לפני המלחמה.
השקעה בעתיד החקלאות: שיתופי פעולה
פרופ’ גלזר רואה בחקלאים את מי שמחזירים את החיים והתקווה ליישובים. “הייתי הבוקר בעוטף,” הוא מספר, “אנחנו כל הזמן בשטח, מקיימים פגישות וישיבות עם החקלאים עצמם כדי להבין בדיוק מה הם צריכים”. העבודה של ‘Regrow’ מבוססת על שיתופי פעולה הדוקים עם גורמים ממשלתיים וארגונים אזרחיים, מה שמבטיח שהסיוע מגיע למקומות הנכונים והמתאימים ביותר. הוא מדגיש כי בעזרת הכלים והידע החדשני שהעמותה מספקת, החקלאים יוכלו לא רק לשקם את נחלתם, אלא גם לבנות עתיד חזק ומשגשג יותר לחקלאות הישראלית.
